מחפש מפות טופוגרפיות של איזור נהריה משנות ה40 וה60

מעניין מאוד, תודה על המידע והחשיפה. התוואי המתואר באמת מוזר, ככל שעולים מצפון לנחל התוואי נהיה תלול וקשה למעבר. לא היה אפילו הרבה להתבלבל, הכביש המודרני מצפון לגעתון לא היה קיים, גם לתרשיחא הנסיעה היתה מדרום לנחל. אגב, יש סט מפות יותר מוקדמות של הבריטים (שנות השלושים נדמה לי) שנחשבות יותר טובות לצרכים כאלו. במעלה הכביש המודרני ממזרח לאזור המדובר נמצאת חורבת אשחר. היא מזוהה עם Kh. Abu Shureitih מהסקר הבריטי, זה שם שנשמע איכשהו קרוב. בעיני החובבן שלי על מפת PEF בעמוד ענן, Abu Shureitih דווקא נראית ממש מתחת לחורבת ואקיה.

*עוקב.

אז כבר הצקתי עם זה לכמה אנשים, ויעקב חזר אלי עכשיו עם פרט מעניין.
במפת קרב שיירת יחיעם שעיצב חיליק ערד באתר השיירה רואים בפירוש דרך שיורדת לגעתון מזרחית לגבעת המשוריין באזור חורבת אשחר.
במפה שם אחר לחורבה, יותר דומה למפת המנדט, אבל גם הוא יכול להישמע דומה, בטח אם מעורבת איזו טעות דפוס.
הצילום בוויקפדיה לא מאוד ברור דווקא שמה, אולי לא אתאפק ואסע לשם מחר בבוקר.

הנה:
https://upload.wikimedia.org/wikiped...2e/Yehiam6.JPG

בנתיים הצלחתי למצוא מאמר של אורי מילשטיין מלפני שנה - http://m.news1.co.il/ArticlePage.asp...d=1#PTEXT47279

החלק המעניין עבורי:

ציטוט:

---

באותו בוקר נסע משוריין עם כיתת-נוטרים, בפיקוד

דן כהן

, מנהריה ליחיעם, לבדוק את הדרך ולהביא מים לקיבוץ. זמן-מה אחרי יציאתו הגיע רץ לבית-הקפה "פינגווין", שם אכלו בו את ארוחת-הבוקר מפקד-הגוש, יצחק אבני, ומפקד גדוד 21 בן-עמי פחטר, והודיע שהקיבוץ מותקף ושערבים פוצצו את גשר הגעתון. אבני זינק אל האופנוע ודהר אחרי המשוריין, להזהירו מפני מארב, אך המשוריין כבר הרחיק לנסוע. הוא עלה על המארב בשעה 07.30. אחד הניצולים סיפר:

"בקילומטר השמיני מנהריה נתקלנו באש. המחסום היה גל-אבנים על הכביש. פרצנו אותו והמשכנו. במרחק מאתיים וחמישים מטר ממנו היה עוד מחסום. פרצנו גם אותו, אבל בקילומטר התשיעי נעצרנו ליד מחסום גבוה והותקפנו באש מקלעים. לחמנו כשעה מתוך המשוריין. שלושה אנשים נפצעו. המקלע של האויב היה על משלט, ומחלקות האויב כיתרו אותנו, תחת חיפוי חזק, ממערב וממזרח. כשהתקרבו הערבים יצאנו מן המשוריין, מהפתח שליד תא-הנהג, ולשעה קלה ניתקנו את המגע איתם. עברנו חורשת-זיתים ועלינו על הגבעה, במגמה לסגת ליחיעם. ירדנו לעמק-הגעתון. הערבים הבחינו בנו ורדפו אחרינו. כשהגענו לנחל-געתון פתחו עלינו באש-מקלעים עזה מצד דרום. מהמשלט שעל הדרך המובילה ליחיעם תפסנו עמדות והשבנו אש. הכנופיה שהייתה על הכביש התקדמה ותפסה עמדות במשלט הצפוני. גם ממערב המטירו עלינו יריות. ניתכה עלינו אש משלושה צדדים, דרום, צפון ומערב. החזקנו מעמד והשבנו אש מהרובים שבידינו. האויב העלה את המשוריין באש. בשעה 10.30 הופיעה יחידה בריטית ממשטרת-עכו. אנערוץ הגעתון שיה הצטרפו אלינו וסייעו לנו באש. בשעה 12.15 הגיע צבא בריטי למקום ואסף את הנפגעים. האויב נסוג תחת חיפוי-אש. בשעה 13.00 נסתיים הקרב". מאחד-עשר הנוטרים נהרגו ארבעה, ארבעה נפצעו ושלושה בלבד לא נפגעו. הנפגעים הועברו לנהריה במשוריין של משטרת-עכו. שניים מהנוטרים הפצועים מתו אחר-כך מפצעיהם.

"הבריטים הצילו אותנו." אמר אחר-כך דן כהן. "לולא הם לא היינו נחלצים."

קובץ מצורף 116370

---

לפי מה שאני מבין, הדרך ליחיעם באותו הזמן אכן היתה מזרחית לתל ואקיה, אך המשוריין נתקל מערבית לתל.
הם נטשו את המשוריין והתחילו להתקדם מזרחה וניהלו את הקרב מערוץ הגעתון באיזור חרבת געתון.
מה שמעניין שבעדות של דן כהן (http://www.gshavit.net/index.php/201...9512-q-2011948) הוא בכלל לא מזכיר את חרבת געתון או את "

המשלט שעל הדרך המובילה ליחיעם"

אז איפה אתה שם את המחסומים? ציירת איזו סכמה של המסלולים?
יש פה לפחות שלוש גרסאות סותרות על מיקום המחסומים.
הניצול שמילשטיין מצטט מזכיר את הקילומטר השמיני במחסום הראשון והתשיעי כשנעצר המשוריין. מעניין אם לפי קילומטרים מוסכמים/מסומנים או מדידה. תשעה קילומטרים על הכביש של ימינו מחוף הים יוצא לי כמעט עד הצומת של נווה זיו. אם מודדים מהצומת של נהריה אז קילומטר אחרי. אבל אצל דוד קורן בקטע שנדב צרף מדובר על 250מ' בין המחסומים, מרחק קטן מקילומטר וכבר המחסום הראשון ממוקמם בתל אל ואקיה.
בציטוט של דן כהן, הוא ממקם את שני הראשונים בפאתי כברי ורק את השלישי "בהתחלת הירידה ... במקום שבו נמצאת היום גבעת המשוריין"

הטופוגרפיה במפה של מילשטיין לא ברורה לי ולא נראה שהוא לקח קילומטר בין המחסומים, גם לא 250מ'. מה שברור, הוא מסמן את המסלול הרגלי מהמחסום הראשון ונראה שהמחסומים דווקא כן מסומנים לקראת ראש התל אחרי הצומת של היום.

לא נסעתי לאתר השיירה, אבל בדקתי במפות מעט ישנות יותר ממה שצרפו פה.
כתבתי מוקדם יותר שהדרך לתרשיחא עברה אז מדרום לנחל. נראה שממש טעיתי. בכל המפות שבדקתי הדרך הראשית עוברת מצפון לנחל הגעתון. זה הופך את ההתקדמות מזרחה מצפון לנחל קצת פחות מופרכת. יותר מזה, במפות שעודכנו מצילומי אוויר והודפסו בארבעים ותשע, רואים דרך עפר שיורדת מאזור חורבת אשחר לכיוון געתון. לכאורה בתוואי יותר תלול ופחות הגיוני ממסלול הדרך המודרנית ששימש גם אז, אבל אולי דווקא שם חציית הנחל הייתה יותר קלה למשוריין?

אני לא מתרשם שהעמדה הסופית שלהם הייתה קרובה לחרבת געתון. "עליתי שוב על גבעה בואך יחיעם, וברגע שעברנו את הגבעה וירדנו לתוך עמק הגעתון נפתחה עלינו אש מצד דרום ..." יכול להיות שמדובר ממש על תחילת הירידה. מקום שכבר נשלט מהגבעה שירדו ממנה וגם מצדו השני של הוואדי. איפה בכלל הגבעה הזאת שדן כהן מתאר? חשבתי שבמקום המחצבה עמדה פעם כיפה קטנה, אבל זה לא ממש ניכר במפות.

מצרף את המפה עם דרך העפר, וגם מפה שהודפסה שנה קודם ויותר דומה למקור הבריטי.
מר גוגל שומר לי את הקבצים באיכות גבוהה יותר:
https://drive.google.com/open?id=0B_...kRsZmRueDNqcEU
https://drive.google.com/open?id=0B_...UYyb2NGWVJ6TVE

אני עדיין מחפש הגיון בשיגעון.
הדרך מנהריה צפונה משרתת גם את היהודים וגם את הערבים. לעומת זאת, דרך העפר לכברי משרתת רק את היהודים. אז למה לשים מחסומים על הכביש הראשי? מה גם שאותו בוקר התחיל בפיצוץ הגשר על הגעתון, ככה שמטרת המחסומים היתה בעיקר יצירת עיכוב של הנוטרים על מנת לתת התראה למי שמפוצץ את הגשר.
ניסית לספור קילומטרים מצומת היציאה מנהריה. תל ואקיה נמצא בדיוק בין ק"מ 8 לקילומטר 9.

סימנתי את הדרכים במפה מ1949.
לדעתי
1 היא הדרך החדשה, שנפרצה מיד לאחר המלחמה
2 הדרך המקורית
3 מפגש הדרכים בין הכחולה שיוצאת מהנחל לכביש של היום
קובץ מצורף 116427

4 הגשר שלדעתי פוצץ במלחמת השחרור
5 תחילת הירידה המקום בו נתקע המשוריין
6 הואדי דרכו הם רצו בשטח מת כפי שמתאר דן כהן
7 הגבעה עליה עלו, ממנה ניתן לראות את דרך העפר ליחיעם

קובץ מצורף 116429

נראה לי שזה דורש טיול של שבת בבוקר. סיור מודרך בשטח...

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי katsirz

נראה לי שזה דורש טיול של שבת בבוקר. סיור מודרך בשטח...

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

---

1. ברור שבסופו של דבר יהיה טיול מסודר
2. נכון לעכשיו אני מתכן להגיע לאיזור ביום ראשון הקרוב 27/8 בשעות הבוקר. בתכנון ביקור בארכיון של יחיעם, פגישה עם אחד מוותיקי היישוב (בתקווה שאצליח לתאם איתו) וכמובן קצת שטח

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי amitaikl

1. ברור שבסופו של דבר יהיה טיול מסודר
2. נכון לעכשיו אני מתכן להגיע לאיזור ביום ראשון הקרוב 27/8 בשעות הבוקר. בתכנון ביקור בארכיון של יחיעם, פגישה עם אחד מוותיקי היישוב (בתקווה שאצליח לתאם איתו) וכמובן קצת שטח

---

היית ביחיעם? יש ממצאים מעניינים?

בינתיים בדקתי צילום אוויר של האזור מ45, רואים בפירוש שהייתה דרך טובה על השלוחה שיורדת מחורבת אשחר.
מעניין שהדרך שימשה שנים מעטות ונשכחה כמעט לגמרי, רוב המקומיים ששאלתי לא זכרו כלום ממנה. ראיתי איפשהו (פה?) אזכור לפיצוץ הגשר על הגעתון. אולי השימוש בדרך חלופית קשור בזה?

קישורים לצילום הצילומים (אין טעם לעלות לפורום ברזולוציה נמוכה):
https://drive.google.com/file/d/0B_2...ew?usp=sharing
https://drive.google.com/open?id=0B_...mpIREVpRVVyYmc

לצערי טרם הגעתי לשם שוב - חופשים, עומס בעבודה וכו'.
בכל מקרה, דיברתי עם שוש מהארכיון וסיכמנו שארים לה טלפון לפני שאגיע כדי שאולי נבירה בארכיון תגלה יותר פרטים

מעלה את השרשור מן האוב...

לאחרונה הועלתה לרשת מפה מנדטורית של פלשתינה-א"י משנות ה-40.

אפשר לצפות בה באתר Israel Hiking על ידי השיתוף
https://israelhiking.osm.org.il/share/ZVgJTdIXJm
שמראה את איזור מבצר יחיעם, או בשמו הקודם - Qal'at Jiddin

לחיצה על כפתור השכבות בצד שמאל של המסך מאפשרת מעבר בין המפה הזו למפת סימון שבילים מעודכנת וחזרה.