תלוי בלחץ שהיא אמורה לייצר.
כל עוד הלחץ שווה לאפס, הספיקה לינארית.
ברגע שהמשאבה אמורה לייצר לחץ כלשהו, ירידה בלחץ היא בריבוע לאחוז ירידת הסל"ד ,וכמובן השפעה ישירה על הספיקה.- עקומה ,גרף.
Printable View
KD
הבעיה היא לא הספק המנוע אלא המהירות, והיא נקבעת ע"י מס' הקטבים בסטטור.
מנוע 2800 סל"ד זהו מנוע בין 2 קטבים, ואוליי ...... אוליי יש יותר קטבים במנוע אלא שהם מחוברים לתצורת 2 קטבים.
תן לבעל מקצוע להציץ פנימה ואם ישנם יותר משני קטבים אפשר רק לשנות את תצורת החיבור בניהם ל-4 או 6 קטבים, ותקבל סל"ד נמוך יותר.
4 קטבים ייתנו 1400 סל"ד, 6 קטבים ייתנו 900 סל"ד.
ישנם מנועי דלנדר שהם מנועים בעלי כמה מהירויות שפועלים בדיוק לפי עקרון זה אלא שהאפשרות לשנות, מצויה בקופסת החיבורים של המנוע.
עוד הערה בנושא שתומכת במה שרשמתי .
ליצרני המנועים, אין סטטור מיוחד לכל סל"ד. הסטטור אחיד במבנה וכפי שאמרתי צורת החיבור הפנימית קובעת את סל"ד המנוע.
ודרך אגב מדיון ישן יותר, במקרה זה של הפחתה בסל"ד, טורק המנוע עולה, וסך ההספק נשאר.
קובץ מצורף 120001
למען קוראי העתיד:
סוף לסיפור- הרכבת מנוע תלת פאזי 1 כ"ס עם סל"ד מופחת (1400).
1000 שקלים + מעמ.
אחרי ניסוי אדע אם בכלל צריך ווסת תדר.
הלקח הוא לקחת אך ורק תלת פאזי לאפליקציות כאלו, כל התהליכים יותר פשוטים ואפילו לא צריך תשתית תלת פאזי כי הממירים עושים את העבודה הזאת.
תודה לכולם ובמיוחד לאלי (elitkh) שעזר גם בטלפון.
יש לי קושיית המשך תאורטית(לא המצב אצלי)...
האם יש הגבלה על אורך הכבל שיוצא מהמשאבה אל ממיר התדר ? האם יש בעיה כשהם ממש רחוקים? נגיד 100 מטר ?
תודה :)
לגבי כבל של 100 מטר-לא אמורה להיות בעיה. יהיה מפל מתח מסויים-תלוי בעומס. צריך רק לתאם את עובי המוליך כדי שמפל המתח לא יהיה גדול מדיי.
אבל לצורך העניין, אם אתה עובד ב220V עם 5A מוליך של 1.5ממ יהיה לך מפל מתח של פחות מ4V. זניח.
....