תגובה: ג'יפ ראשון חדש, רכב שני
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
ronbs
אני אישית הייתי הולך על רכב יות חדש יותר כמו סוזוקי, קאיה סורנטו ו
תחזוקה זולה יותר וגם עלויות ביטוח הרבה יותר זולות
אין ספק שפראדו זה הטופ, אבל תבדוק גם עלויות ביטוח וטסט, חוץ מזה שבשנים האלו אם אתה לא מתחזק לבד די ישחטו אותך במוסך
יש כאן כמה אי דיוקים (אם להתעלם מזה שפראדו הוא ממש לא הטופ ;) ).
תחזוקה של הרכבים הללו לא חייבת להיות שחיטה, ולא חייבים ללכת לגורואים של פעם. יש היום יותר ויותר מוסכים שמכירים את הרכבים הללו ויודעים להתמודד עם המחלות שלהם.
ספציפית ללנדרובר,
אני מטפל אצל מוחמד (שהוא כן סוג של גורו, אבל ממש לא שוחט במחירים), ונכון שהוא מנסה לחסוך לבעלים בעלויות בצורה של חלקים חליפיים או מפירוק. לכן, דרושים קצת שיעורי בית כדי לדעת באילו תחליפיים אפשר להשתמש, ומתי צריך להתעקש על מקורי. כנ"ל לגבי חדש לעומת מפירוק.
מכל מיני פורומים וקבוצות של בעלי לנדרובר עולים שמות של עוד מוסכים בסגנון הזה.
הרכב אצלי כבר כשש שנים (אני ממש לא זוכר בדיוק, תיתכן סטיה של שנה לפה או לשם), וסה"כ ההוצאות עליו (למעט יישור קו בשנת הקניה) לא מתקרבות ל10,000 ש"ח המדוברים לשנה. (לא מכניס דלק וביטוחים).
סה"כ רכב שנותן לי שקט ולא מעמיד אותי במצב של חששות שהוא יכזיב בטיול או משהו בסגנון. וכמובן שנותן את האופציה לצאת לכל טיול שפוי בלי לחשוב אם יהיו קשיים בשטח טכני או עבירות אם תזדמן על הדרך.
מה שכן,
וזאת סטיה מהנושא אבל תובנה שצריך להכניס,
בדיעבד,
לאור השינוי באופי הטיולים עם השנים (משפחה, ילדים קטנים), הדיסקברי הוא אוברקיל. אין צורך בשני סרנים חיים ובאופציה לשפר עד אינסוף. גם טנדר משנתון מתקדם יותר, או ג'יפ יותר רך (ויטארה, סורנטו, רקסטון וכו....) היו עושים את העבודה בצורה יפה. היום, כשמחירים הדיסקברי עלו, ניתן באותו סכום לקנות רכב צעיר בכמה וכמה שנתונים ועדיין להנות משטח עם המשפחה.
אבל.... זה אומר לקנות רכב שלא מחייך אליך בבוקר (או שאולי מחייך אליך, אבל אתה לא מחייך בחזרה).
