Printable View
אם משווים JL/JK ארוכים אז בהחלט יש מקומות רבים שהסופה תעבור והרנגלרים לא- כל מקום שזווית הבטן היא מכריעה. כמו מדרגה גבוהה וחדה, בולדרים/ קוליסים שמחייבים זווית בטן טובה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
כמובן שההשוואה היא בין רכבים עם אותה רמת שיפור (הגבהה, נעילות) ואותו גודל צמיג.
אם משווים סופה לרנגלרים קצרים אז לעניות דעתי אין מקום שהסופה תעבור והרנגלרים לא יעברו גם.
אני אחדד את השאלה,ציטוט:
נכתב במקור על ידי נדב42
האם יש פער משמעותי בין סופה והרנגלר החדשים, שבגללו עדיין מנסים להשוות בינהם?
חוץ מהיכולת לקדוח ולחבר דברים לבד לרכב.
ההבדל הכי מהותי בין רכבי השטח הישנים לנוכחים הוא הסבילות של הרכבים לנגיעה האישית וליצור משהו ״שלך״, שלא דומה לשכן.
סופה היא כן רכב כזה.
עכשיו סיימתי סבב עבודות דיגום קטנות בארגז של ההיילקס, זה משהו שיכולתי בקלות לעשות גם בסופה, אני בספק לגבי רנגלר.
מצד שני, הרנגלר נותן דברים אחרים.
אז אני מחדד את השאלה:
אתם יכולים לקבל סופה חדשה (כמו שיצאה מהמפעל בשנת 2000, עם צמיגי 31, ויאללה גם נתפרע, עם נעילות מהמפעל (כן, היו כאלו).
או, רנגלר רוביקון חדש סטנדרטי.
מה הייתם לוקחים?
Slowly..
אה, זה ברור.
את הרוביקון.
מייד מוכר אותו וקונה את הסופה ההיא לפני שמישהו יחטוף אותה (או במקרה שלי, הייתי מארגן בייבוא אישי צ׳רוקי סטרוקר בגיל אספנות עם כל הטוב שבעולם)
בעודף אפשר לנסוע בכיף למסלול הרוביקון ועוד איזה 17 חופשות סקי ...
לא מתחכמת!
Slowly..
בלי שום היסוס רנגלר רוביקון סטנדרטי שטוב מהסופה בכל פרמטר אפשרי.
דורון, לגבי מה שבעינך ההבדל המהותי ביותר בין הדורות האפשרות ל"נגיעה אישית" - אז זה כל כך לא מדוייק כשמדובר ברנגלר.
הרנגלר מגיע מהמפעל כצעצוע פריק, עם מגוון אפשרויות תצורה - רוצה תסע בלי החלק הקדמי של הגג, רוצה תיסע בלי כל הגג רוצה תיסע עם גג ברזנט, רוצה תיסע בלי דלתות ואפילו בלי שמשה וכל שילוב בין האופציות האלו.
הרנגלר רוביקון החדש אפילו מגיע עם אופציה להחליף צמיגים למידה 35 בלי שום שינוי נוסף !!
אם בכך לא די, הרנגלר זה הרכב עם שוק האפטרמרקט הכי גדול בעולם, אין שום רכב שאפילו מדגדג את מגוון השיפצורים, דיגומים ושיפורים שיש עבור הרנגלר. בארצות הברית ולדעתי גם בעולם כולו כולל הארץ לא תמצא רנגלר אחד שדומה למשנהו - מעט מאד בעלי רנגלר משאירים אותו בתצורתו המקורית בלי שום שינוי הרכב פשוט נבנה מראש לכך...ושוק האפטר מרקט גדול ומפתה כל כך...
בארצות הברית כמעט כל השינויים ומוצרי האפטר מרקט של הרנגלר הם בולט און ולא ממש יקרים וחלק גדול מבעלי הרנגלר אכן משפרים את הרכבים שלהם בגראז' הביתי - זה חלק מהעניין של להיות בעלים של רנגלר. לכן בניגוד למה שעושה את זה לדרור, ברנגלר לא צריך לנסר ולהלחים כדי לשפצר ובהחלו ניתן לעשייה עצמית.
חוץ מזה גם לתשובתו המתחכמת של נדב לא בטווח שיש בסיס אפילו תיאורטי, לו הייתה נמכרת סופה נעולה קדימה אחורה חדשה בארץ המחיר שלה לא היה כל כך רחוק ממחירו של רנגלר רוביקון סטנדרטי.
אתה כנראה לא רחוק מהאמת.ציטוט:
נכתב במקור על ידי KOOKE
אחד הדברים ש״הרגו״ את הסופה מבחינת השוק האזרחי היה השוואת המיסוי שגרמה לעליית מחיר עצומה ולא מעשית לאזרח.
Slowly..
אני מסכים עם שלמה שאין שום סיכוי בעולם שסופה טובה במשהו מרנגלר מודרני.
אבל אני נוהג המון על כמעט כל רכב שטח חדש. כולל רוביקונים. בתדירות גבוהה. כלים מדהימים, אבל בכל פעם אני אומר לעצמי "עם הסופה זה היה יותר קל או יותר בנונשלנט", עם כלי חדש ויקר אני נזהר יותר לא לגרד, לא לדפוק, לא לפוצץ. שלא לדבר על SUV יפניים וקוריאניים ואחרים, שהפער ביכולות השטח לרעתם מול הסופות שאני מכיר מהחנייה שלי ומהחבר'ה שאני מטייל איתם, הוא לא פחות מאשר שומט לסתות. כמעט כמו הפער לטובת הכלים המודרניים על הכביש....
רק היום חזרתי מהובלת טיול מועדון של יבואן כלשהו, כלי בגודל מלא, מפנק ומאובזר, עם מנוע חזק, שילדת סולם והילוך כוח וכל האלקטרוניקה.
מסלול שמאחורי הגה של סופה נחשב לקליל עם דגש על נופים. עם החדשים האלה, זו היתה פאקינג הרפתקאה.
אז אחד שבר משהו בדיפרנציאל קדמי, אחר פצע מיכל אוריאה, עוד אחד קרע צמיג... חתך נמוך כמובן, כי זה אוטו מודרני. וזה לפני שספרנו גירודים, פלסטיקים שרוטים ושאר דפיקות וחבטות שכל אחת מהן בעלת פוטנציאל לעלות אלפי שקלים רבים. הקטע היחיד שאפשר לקרוא לו "מעלה" במסלול הזה, כל סופה זוחלת אותו על הטורים אגב פיהוק. ערימות הפלסטיק המיטליות עמוסות החיישנים הללו היו צריכות הרבה תנופה ונחישות ׁוזה באנדרסטייטמנטׂ, כדי להצליח לעלות שם ("נחישות" = אלימות). אז בחיאת, תנו קצת כבוד לזקנה הישראלית החלודה והמסוקסת. את מה שהיא כבר מזמן שכחה, רוב הכלים החדשים לעולם לא ילמדו.
בפעם השנייה, אני מסכים עם שלמה שאין שום סיכוי בעולם שסופה טובה במשהו מרנגלר מודרני.
אבל סופה נמכרה בזמנו על ידי תע"ר עם הרבה מאוד אופציות בתשלום נוסף, שלא רק רוב הלקוחות לא הכירו, גם "אנשי המכירות" של מכשירי תנועה לא ידעו במה מדובר... ויצא לי לשבת מולם לא מעט כשעוד עמדה סופה חדשה באולם התצוגה בת"א.
יכולת לקבל נעילה אחת או שתי נעילות לבחירתך מתוך כמה דגמים. יחסי העברה אחרים בסרנים ועוד כל מיני אפשרויות.
אבל רק מי שבאמת הבין בג'יפים לעומק וידע לקרוא מפרטים טכניים ולשאול את השאלות הנכונות, יכל לבקש ולשלם ולקבל את האוטו במפרט נכון, כזה שאנחנו מתייגים כ"שיפורים". כמה ג'יפאים כאלה היו אז?.... כלום. וגם הכלום הזה די בקושי.
רוב הסופות בשוק הן יוצאות מערכת הבטחון/מוסדיים לשעבר, כאלה שסופקו במפרט הטכני הבסיסי והלקוי - עם מתלים איומים, עם צמיגים קטנים, עם יחסי העברה לא מתאימים. את תיקון כל השגיאות והטעויות של היצרן הלא אכפתי הזה, היה הלקוח צריך לסדר בעצמו. תבינו, תע"ר היה "יצרן" (???) שהלקוח לא בדיוק עניין אותו אחרי ששילם וקיבל את הרכב ומין המפורסמות היה, שמי שקונה סופה חדשה מהניילונים (והכרתי כמה כאלה) היה מגיע איתה למוסך ג'יפים אמין ומקצועי ושם היו מפרקים את האוטו ומרכיבים אותו מחדש, הפעם כמו שצריך, כי מהמפעל הוא היה יוצא חצי אפוי.... ואני לא מדבר על שיפורים, אלא על בדיקה והידוק מחדש של כמעט כל האוטו... והיה הרבה מה להדק ולסדר. שיפורים באו אחר כך.
בפעם השלישית, אני מסכים עם שלמה שאין שום סיכוי בעולם שסופה טובה במשהו מרנגלר מודרני.
אבל הסופה חד משמעית בהחלט עדיפה כמעט בהכל (למעט איכות בנייה וגימור) על רנגלר YJ בן תקופתה שעליו היא מבוססת: גודל גלגל, חוסן מכלולים, יחסי העברה, בסיס גלגלים ארוך יותר, יציבות בכביש, עבירות, כושר העמסה, הכל. ה-YJ היה רק חתיך ומגומר יפה יותר וזהו.
רוצה השוואה שקולה יותר לרנגלר JK? קח סופה 3. מהמבחן שערכנו כאן בג'יפולוג ב-2008 יצאנו כמעט המומים. זה היה בנזונה של ג'יפ. אבל לצערנו אי אפשר לאזרח אותו.
היום הסופות שלנו הן כלים בני הרבה יותר מ-20, עוד שנתיים הסופות הראשונות נכנסות לסטטוס אספנות... אבל הגרוטאות האלה ממשיכות לתת בראש ועצם ההשוואה של גרוטאה בת 30 לרוביקונים מודרניים זו מחמאה גדולה מאוד שמלמדת שזהו אחד הג'יפים היותר טובים שיוצרו אי פעם ואני באמת לא מגזים. פוטנציאל עבירות, ביצועים ושיפורים פסיכי, והעיקר - זה אוטו שפשוט סובל הכל בשקט. לנוכח אינספור מחזורי חיים האינטנסיביים והפרועים שהם עברו, זהו כנראה אחד הג'יפים העמידים ביותר שאני מכיר. אהיה מאוד מופתע אם JK כלשהו ישרוד אופי שימוש כזה לאורך פרקי זמן כאלה. על הכלים היפנים אני בכלל לא מדבר - כמה יפנים מ-93-94, למעט היילקסים וסמוראים ׁ(שני דגמים מיתולוגיים שתפיסתית והנדסית קרובים יותר לסופה מאשר לכל SUV יפני אחר), עדיין שמישים ואמינים ברמות של סופות בנות גילם?.... רוב הפאג'רו/טראנו/טרופר/פוראנר מהשנים האלה הם כבר נבלות סרוחות שאף אחד לא ייגע בהן אפילו עם מקל והמחירים מגוחכים בהתאם.
בפעם הרביעית, אני מסכים עם שלמה שאין שום סיכוי בעולם שסופה טובה במשהו מרנגלר מודרני.
עבודה ובנייה עצמית על הג'יפ - אין היום בעולם כולו שום רכב בכלל ורכב שטח בפרט, שמשתווה לרנגלר בשוק האפטרמרקט.
באמריקה יש הכל, אבל הכל. יש שם גם עשרות-אלפי אם לא מאות-אלפי בעלי גראז'ים פרטיים, מצויידים בכל טוב. עבורם הכל הרבה יותר נגיש, הרבה יותר זול ובעיקר הרבה יותר חוקי. עבור הג'יפאי זה גן עדן. אבל כאן לא אמריקה, וכאן לא ראיתי הרבה בעלי רנגלר מודרני שטורחים או בכלל יודעים להחזיק כלי עבודה כלשהו ביד. בסיקס/סופה, אם לא תכיר את האוטו היטב ואם לא תדע להחזיק ולהשתמש בכלי עבודה ורצוי שגם תאהב את זה, אין לך מה להיכנס להרפתקאה הזו בכלל....
רנגלר מודרני הוא רכב יקר גם במולדתו, לכן רוב הרנגלריסטים של היום הם אנשים שהם לכל הפחות "מבוססים". לרובם אין כוח וזמן (ולחלקם בדרך כלל גם לא את הידע) לעשות דברים בעצמם והם מעדיפים לשלם תועפות לסדנאות שישפרו להם, יבנו להם, ירכיבו להם, יתקנו להם. וזה בסדר גמור, אני מפרגן לחלוטין וממש לא מזלזל או מתנשא עליהם, אבל החיים עם סופה הם בפוזיציה אחרת לחלוטין.
נראה בעוד 10-15 שנה מה יקרה עם הרנגלרים הללו, האם הם ישרדו כדי להגיע לידיים של ג'יפאים כמונו וכמה קל יהיה לעבוד עליהם. אם בכלל. אני מאוד מקווה שכן, כדי שגם אנחנו נוכל לאמץ אחד כזה....
בפעם האחרונה בהחלט, אני מסכים עם שלמה שאין שום סיכוי בעולם שסופה טובה במשהו מרנגלר מודרני.
אבל כבודה של הסופה במקומו מונח. זה עדיין אוטו עם הילת גיבורים ויכולות גבוהות, רחוק מלהיות מוצג מוזיאוני או ג'יפ אספנים קשיש שנוסע רק למפגשים וטיול זהיר פעם בכמה חודשים, אלא ג'יפ חי ונושם ונוסע וסופר-עביר שעובד קשה, שחובבי שטח אמיתיים מתייחסים אליו בהרבה כבוד ומוכנים לשלם עבורו סכומים שבאופן יחסי לשנת הייצור (ולעובדה שלא מדובר במשהו מיוחס, יוקרתי, אקזוטי או נדיר), הם הכי גבוהים בשוק הרכב. ועובדה - עדיין משווים אותו לרנגלר חדיש. יש כבוד גדול מזה?
רק בשביל זה היה שווה להציב את השאלה..
Slowly..
דרור אתה מסכים איתי אבל עם הרבה "אבלים".....
אז גם לי יש "אבל" אחד....
אני אישית נוסע על רנגלר JK בן 9 ויש רבים בני 11 ואפילו בני 12 בארץ.
המחירים שלהם כבר בהחלט נגישים לג'יפאי המסוקס מפני שלצערי השוק של הרנגלרים דיי נרגע גם בגלל הגעת ה-JL וגם בגלל רדיפות משרד התחבורע.
וכן השרידות של הרנגלרים הוותיקים שמן הסתם בהחלט עבדו קשה מפתיעה. למעט בעיית הגיר האוטומטי שנוטה לטגן עצמו לדעת ב- JK דור ראשון אין בעיה סדרתית כל שהיא.
הרנגלר שלי שהוא כאמור בן 9 אצלי כבר למעלה משנתיים, עובד קשה גם כרכב יום יומי וגם בעבירות קשה וטפו טפן חמסה חמסה למעט מצבר וצמיגים שנקרעו בדופן שום תקלה- רק טיפולים ושיפצורים.
אז גם ג'יפאי שהוא לא בהכרח "מבוסס" יכול להרשות לעצמו רנגלר ובהחלט יכול לעבוד בעצמו על הרנגלר שלו.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי KOOKE
בחיייאת.
השוק הרותח אולי קצת נרגע, אבל המחירים?..... איזה הישג ואיזה יד, ושל מי היד המוצלחת הזו בדיוק?
מי זה ה"ג'יפאי המסוקס" ה"לא מבוסס" הזה שרנגלר פתאום בהישג ידו?
שרידות מפתיעה? נגיד שכן.
זה אוטו מגניב באמת ואתה יודע שאני אוהב אותו, אבל איכותי הוא לא.
אני שומע על ראשי מנוע ב-3.8. שמעתי על כמה מקרים גם ב-3.6.
היה עניין השריפות בתא המנוע והיו ויש עוד כל מיני מרעין בישין.
צרות בגיר האוטומטי?... למה זה לא מפתיע אותי?.... ;)
אפשר לטפל ברנגלר בעצמך? ברור שכן. כלומר, נניח שכן.
כאילו, בנאדם פוצץ עכשיו 200-300K על רוביקון משומש בן כמה שנים, נראה לכם שהוא מלכלך ידיים בעבודה עליו?..........
אתם יודעים את התשובה האמיתית - הוא אפילו לא רוחץ אותו בעצמו, אלא נותן לתחנת שטיפה.
אני באמת מטפל בסופה שלי בעצמי. אבל זה לא חוכמה, האוטו פשוט.
אתה מטפל בעצמך ברנגלר שלך?................................
כן, תיאורטית אפשר לטפל ברנגלר JK לבד. כלומר, לפי אותו עקרון, כנראה שאפשר לטפל לבד גם בצוללת גרעינית.
זה בדיוק כמו שאתה מספר לי שברנגלר אפשר לפרק בקלות את הגג ולקפל שמשה קדמית.
האמנם? אפשר?... כן, בוודאי.
בקלות?... אהממממ.....
כמה כאלה ראית כאן בישראל, שאשכרה טרחו לפתוח את 234,098,582,000 הברגים שמחברים את מסגרת החלון הקדמי למקומה ואשכרה קיפלו את החלון על מכסה המנוע?................ אפילו לא אחד, שלמה. אפילו לא אחד! "נפתח בקלות" עאלק. ממש כמו "בהישג יד".
אני אשכרה יכול לפתוח ולסגור חלון קדמי בסופה, להחליף מברזנט קיץ לברזנט חורף ושוב לברזנט קיץ, ואולי גם להחליף את כל הצלבים בדריישפטים עם מלחציים, בוקסה ופטיש, ולסיים את כל זאת לפני שאתם תסיימו רק את מחציתו של תהליך הפירוק המשני של סביבת מסגרת החלון הקדמי ברנגלר JK וכל זה לצורך קיפול פאקינג חלון קדמי.... זה היה בהומור כמובן, אבל אתה מבין את הכוונה.
יהיה לי גם רנגלר JK מתישהו (או JL אם אזכה בלוטו או משהו דומה...:D) אבל זה יקרה כנראה רק כשהוא באמת יתיישן. כלומר, אם יצליח להתיישן היטב....
יש כאן משפט שחוזר יותר מדי פעמים בשרשור הזה, והוא, שעם רכב ישן וזול לא מפחדים לשפשף פה ושם או לקדוח לחתוך ולרתך, בעוד ברכב היקר כן.
זה משפט לא רלוונטי. המגבלה היא בראש של הבעלים, ולא ברכב.
דבר נוסף,
הסיבה העיקרית שבגללה יש יותר סופות ישנות מsuv ישנים היא שוב, בגלל הבעלים. מי שקונה סופה קונה מהלב ולכן ממשיך לטפל בה הרבה אחרי שזה כדאי.
בעלים טיפוסי של suv, יעיף אותו קיבינימט ברגע שזה יהיה יותר מדי כאב ראש. (ואם הוא לא יעשה את זה, אשתו תעשה את זה. בסופה אגב- זה הפוך. או שהוא יעיף את אשתו, או שהיא תעיף אותו. הרכב ישאר ;) ).
עוד יתרונות לג'יפים של פעם שלא מציינים יותר מדי, זה משקל (יותר נכון חוסר ממנו). יש את המינימום הנחוץ כדי שהרכב יתגלגל יסתובב ויעצור.
מזגן, בטיחות, נוחות, גג... פריבילגיות כבדות שפוגעות בביצועים.
ולג'יפים של פעם לא חסר שיפורים.. זה שלJK יש אפשרות ל10,000 סוגי פגושים ו5000 חזיתות וכו' וכו'... נחמד, אבל בפועל אתה לא צריך יותר מכמה עשרות יצרנים שנותנים לך מגוון של אפשרויות ואת זה יש בג'יפים של פעם, זה מספיק.
עוד בנושא שיפורים, בג'יפים של פעם הרבה יותר קל לעשות קאסטום ואני לא מדבר על לעשות חור בבודי. יש הרבה יותר מקום, הרבה יותר קל להזיז דברים, הכל מחובר בצורה פשוטה. בJK זה לא הסיפור וכל שינויי מיוחד כנראה יגרור אחריו עוד הרבה שינויים קטנים.. כל הJK בנויים מקטלוג ובודדים הם באמת שונים ויחודיים. הכל בא כקיט.. בסוף זה יתרון.. אבל זה כבר לא מיוחד.
ואם מדברים על מיוחד, לJK אין וכנראה לא יהיה את מימד האקסקלוסיביות שיש לYJ ולCJ.. הוא לא יהיה מיוחד, ולא יהיה לו את האופי של הסוסים הזקנים.
+1ציטוט:
נכתב במקור על ידי yoni_0000
זאת ועוד.... JK, שלא לדבר על JL, הוא אקסקלוסיבי פשוט כי הוא באמת אוטו יקר (למרות ששלמה בטוח שהוא "בהישג יד". השאלה היא בהישג ידו של מי), וזה מה שהופך אותו לסוג של סמל מעמד ומקדם דאווין. הם עדיין בפוזיציה שחלק מבעליהם מנפנפים במפתחות שלהם כדי להרשים את סביבתם.
זה למה לפעמים אנחנו פולטים משהו על "הג'יפאים החדשים"/"מועדון המיליון" ושאר כינויים שקצת מעליבים וקצת מזלזלים שבתכל'ס מלמדים בעיקר על הרבה קינאה שלנו באלה שיש להם המון כסף פנוי אז הם קונים להם תחביב - רנגלר חדש, מעמיסים עליו תוספות מהקטלוג באיזה 300,000 שקל אם לא יותר שכמובן מורכבות בסדנא כי הג'יפאי החדש הזה, המבושם, עם הג'ל בשיער, הגורמט הכבד על היד והסניקרס האופנתיים, בדרך כלל לא יודע להחזיק ראצ'ט ובוקסה וגם אם כן, הוא כבר בשלב בחיים ועם חשבון עו"ש במימדים כאלה שהוא כבר לא מלכלך ידיים מתוך עיקרון - הוא יכול לשלם למישהו אחר שילכלך את ידיו בשבילו.
לא כולם כאלה, ברור. וסליחה אם פגעתי במישהו. אבל הרוב כן. ממש כן. ולא הייתי מעיז לכתוב את זה אלמלא אחד מהם סיפר לי שאם הוא שוקע בבוץ, הוא לא יוצא מהג'יפ. הוא יושב ומחכה שמישהו אחר יבוא לעזור לו ויבוסס בבוץ בשבילו. הוא לא יוצא, כדי שלא ילכלך את השטיחונים שלו בבוץ....
כשהאוטו יתיישן קצת, יתחילו קצת תקלות, חינו יסור במהרה וה"ג'יפאי החדש" ימהר להיפטר ממנו לטובת אחד חדש מהניילון, כי שנת המודל היא עניין חשוב לג'יפאים החדשים. הם חייבים להשוויץ בהכי חדש, הכי עדכני. ישן זה אומר שכנראה אין לך כסף להחליף אותו בחדש. ואם אין לך מספיק כסף, אתה נחשב פחות, הרבה פחות. או יותר גרוע, אתה כבר לא נחשב בכלל. זוכרים את הטורטלים עם הגרנד-קרוזר שמדגדג ת'מיליון?.....
יותר מזה? חלק מהם נדלקים על התחביב, שופכים תועפות, ואחר כך מסתבר שזה לא בדיוק מה שציפו או חשבו או סתם מסתבר להם שלמרות הפוזה, החיים עם דבר כזה לא בדיוק קלים ונוחים ודורשים המון פשרות. ואז מהר מאוד התחביב מתחלף לטובת צעצוע נוצץ אחר. זה כמובן לגיטימי לגמרי, אבל ג'יפאות זה ממש לא.
וזה למה JK עמוס תוספות כזה, עם גריל כועס שפשוט בא לבכות מרוב שהוא מכוער ומגוחך, וכנפוני ברזל מזעזעים ובידלוקים וכל מיני פרזולי ברזל עם לוגואים חתוכים בלייזר וצבועים באבקה שחורה של גולגלות זועמות ועכבישים עצבניים ולדים מכל הכיוונים, פשוט כבר לא עושה עלי שום רושם, נהפוכו. אני נזהר שלא לסנן משהו על "טעם רע" וכו' (אתם כבר מבינים מה אני חושב על איך שנראות כל המפלצות האלה), כי על טעם וריח אני באמת לא רוצה להתווכח שוב....
אני בהחלט מתרגש הרבה יותר לראות CJ ישן משודרג ומדוגם או סופה שבנויה ומשופרת בטוב-טעם, עם חזיתות מקוריות ולא כל מיני נסיונות אונס מגוחכים להפוך אותם לדמויי רנגלר, עם דיגומים שרואים שלא הגיעו מקטלוג כרום אמריקאי נוצץ אלא נבנו ורותכו באהבה - כי במקרה כזה אני בהחלט משוכנע שהבעלים הוא זה שתכנן וגם בנה אותם. הוא ולא סדנא, הוא ולא מוסך. הוא בעצמו, אצלו בחצר. הג'יפ הזה זה הוא, חלק ממנו, איבר מגופו. זו חיה נדירה, אינדיבידואלית, שאין עוד אחת כזאת. זה הג'יפ שלו ואין ג'יפ אחר שנראה ובנוי זהה. וזו תמצית הג'יפאות האמיתית לדעתי. ודגש על לדעתי.
ואני יודע שאני לא רק קצת מכליל אלא גם גולש למחוזות של ניתוחי אישיות בגרוש ולשאלת מיליון הדולר שלעולם אין ולא תהיה עליה תשובה נחרצת אחת - "מיהו ג'יפאי אמיתי" ואיך מגדירים אותו.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי איל מ
אוי.... בזה אני מבין משהו.....
שמע, זה אולי חורג מנושא השרשור ואולי גם לא המקום המתאים, כי אין לנו יותר מדי גולשות שיקראו ויפנימו... אבל אישה שעושה עניין מג'יפ, שמקנאת בערימת ברזלים, מחרבת לעצמה, לבעלה ובעיקר לילדיהם שלא אשמים במאומה - את הנישואין ואת המשפחה ואת החיים.
Been there, done that. אני ממש לא רציתי בזה, אבל זה לא היה נתון לשיקול דעתי או לרצוני. זה מה שהיה. לפחות הג'יפ נשאר, תודה לאל.
ג'יפ לא הורס משפחות. גברים/נשים חולי שליטה שלא מכבדים את זכותם של בני/בנות זוגם לתחביב ולתרבות פנאי - בהחלט כן הורסים.
אבל זה באמת דיון ששייך למקום אחר.
ועדיין דרור.... אם מחר בבוקר אני מחליט להחליף את הטנדר בג'יפ אוניברסלי אמיתי - זה יהיה כנראה רנגלר במחיר דומה או קצת יותר גבוה ולא סופה.....
והסופה שהיתה לי היא הג'יפ שהכי נהניתי ממנו - והיה הכי גרוטאה מכולם.
אבל סופה כזו זה כמו רכב אספנות. קלאסי ונהדר ומדהים.... אבל רוב האנשים, אפילו רוב הג'יפאים, רוצים אוטו שמניע בבוקר כל בוקר ולא צריך לתכנן איפה אסור לחנות כי הגנבים ואיפה אסור לעבור כי שוטרים ובאיזה מכון טסטים אומרים מה.... החיים עם ג'יפ... אז מוכנים לשלם את המחיר כדי לא לשלם מחיר..
אסף.
אז זהו, שאתה כבר באמת הרבה יותר מדי זמן רועה בשדות זרים...
רוצה רכב שמניע בבוקר, אמין - אז עברת לדיפנדר.... כי הוא אמין, מה זאת אומרת.
אחר כך שוב רצית רכב אמין, "שלא מתקלקל" אז באופן טבעי עברת לטויוטה (למרות שבלבלת לנו בשכל על טוארגים וקאיינים וניסאן פת'פיינדר ושאר מוזרויות...) - כי טויוטה לא מתקלקלת לעולם. כי ככה לפחות החצי הטיפש של העולם מאמין אשכרה כמו בדת (ואתה ההוכחה שלפעמים גם חכמים נדבקים בשטות הזו. לדעתי טויוטה זו הדת בעלת מספר המאמינים הגדול ביותר בעולם - יותר מהנצרות, יותר מהאיסלם). אממה, אולי תספר לכולם כמה עולה להחזיק אוטו ש"לא מתקלקל"?...
והיי, בוקר טוב - אם רק שוטרים ובוחני משרד התחבורע זה מה שעוצר בעדך לחזור לג'יפ אמיתי - תישאר עם הטויוטה. כי כבר מזמן החלאות מטעם המדינה נטפלים טוב טוב גם לרנגלרים. גם שלמה רמז לנו שרדיפות משרד התחבורע מורידות לו את השוק....
ועוד משהו - הסופה שלך באמת היתה גרוטאה. היתה מכוערת ומוזנחת קשות.
הדבר היחיד שאני זוכר ממנה זה חור חלודה בגודל של הראש שלי בצד ימין. כאילו, חלודה זו לא מילה גסה ובטח לא מונעת מסופה לנסוע ולנסוע טוב, אבל אני דוגל בדעה שמי שנותן לדברים כאלה להיווצר ולהתפתח, כנראה מזניח גם דברים חשובים יותר....
בפעם היחידה שהנבלה שלי לא הניעה בבוקר זה אחרי שעמדה איזה חודש וחצי ונגמר לה המצבר.
ולסיום, זה אתה שאמרת לי, ברצינות מלאה ולא פעם אחת, שסופה הוא אחד הג'יפים הטובים בעולם. באופן טבעי זה קרה כשחזרנו בלילה מטיולי השומרון, שם חווית וראית בעיניים מה עושים עם סופות כמעט סטנדרטיות בנות 25 פשוט כי לא מפחדים וכי האוטו כל הזמן נותן תחושה שהכל שטויות, שקטן עליו.
ומכיוון שאני בדרך כלל מחזיק מדעתך, אז זה כנראה נכון.
על שלושה דברים אין ויכוח -
1. סופה לא מתאימה לשמש כרכב יומיומי. גסה מדי, ספרטנית מדי, שתיינית מדי.
אם צריכים לנהוג בה אנשים שכשרון/נסיון/יכולת/רמת הנהיגה שלהם באופן כללי - מוטלים בספק?..., כמו הנשים והילדים שלנו שזה עתה קיבלו רשיון?.... אז היא גם מאתגרת מדי לנהיגה אם לא קצת מסוכנת. זה אוטו פרוע עם בלמים חלשים והתנהגות כללית של פעם, כאלה שלא מגבים את ביצועי המנוע שלו. קל מדי להתפתות להאיץ בסופה כמו משוגעים כאילו אין מחר, ואז לגלות שמרחק הבלימה שלה.... אופס.
2. אין סיכוי שהסופה טובה במשהו מרנגלר JK/JL אבל בכל זאת משווים... וזה מספיק כדי שכולכם תסכימו שיש כבוד. והרבה.
3. סופה היא עדיין הדבר האמיתי. סמל של ג'יפאות, התמצית המרוכזת של הדבר הזה שנקרא ג'יפ. ורסטילית, חזקה, מאיצה, עבירה, מלאה אופי ואישיות ונשמה. אוטו שמדבר ללב ולבטן ולעוד משהו בשיפולי הבטן, שהסופה היא המשך ישיר שלו.
וחוץ מכל זה, היא קלאסיקה ישראלית. מי שיש לו אחת, שישמור עליה טוב טוב. זה לא רנגלר ו/או טויוטה, מכוניות של שוק, של סוחרים. זו קלאסיקה שמטפחים באהבה, שיהיה מה להראות לילדים ולנכדים ואולי, אם יהיו טובים ויוכיחו שהם ראויים, גם לתת להם.
השתי אגורות שלי,
סופה היא לא רק "קלסיקה ישראלית" (עפ"י דרור) היא אולי תמצית הישראליות:
היא נולדה כאן,
היא קומבינה,
היא חלטורה,
היא פראית,
היא רעה, היא טובה, והיא גם חצופה בו זמנית,
היא שרתה איתנו בצבא /משטרה/ מגב/ קקל/ מקורות....יו ניים איט, ואם לא ממש איתנו עם מישהו אחר בשכונה.
וכולן או רובן עברו שינויי כזה או אחר עי הבעלים או סדנא בארץ וכל אחת שונה מהשנייה בגלל זה.
זו מהות הישראליות!
לעומת הרנגלר שהוא יותר מוסדי כזה, אמריקאי מסודר, נבחר ונבנה מקטלוג זה או אחר.
והייתה לי סופה 92 ברזנט עם פנסים בכנפיים והייתי מת עליה.
אבל, אם יזדמן לי לרכוש רוביקון אקפוץ על ההזדמנות בכיף, לא רואה שזה יקרה בגלגול הנוכחי.
Sent from my LG-H930 using Tapatalk
הרנגלר ממזמן עונה לקטגורית מפלצת מוצצת, הוא מלא בחשמל ומחשבים וחיישנים מהסוג שנוטה להתקלקל לא פחות מהמפלצות שהתכוונו אליהם לפני 15 שנה, כמו כן היום זה בכלל פיאט!!
איזו אמינות מגלים מכלולי פיאט בני 10 שנים? עדיין בלי לחשוב פעמיים הייתי מוכן לקחת רוביקון, לשפר אותו בהיגיון, ולטייל עם חיוך תמידי, כי אין מה לעשות, סופה וסיקסים עם כל הקסם שבעניין אולי קלים לתיקון בשטח ולטיפול יומיומי אך זה קורה בתדירות גבוהה מג'יפ חדש ומשוכלל.
אז תצפו בסירטון מה קורה לרוביקון עם מכלולי פיאט טורבו היברידי.
https://youtu.be/CrHjx-bwA7g
Sent from my SNE-LX1 using Tapatalk
הדיון לא עלי....ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
אבל כתבת וזה נכון לרוב הג'יפאים - סופה פשוט לא יכולה להיות רכב יומיומי. זה בדיוק מה שכתבתי. היא ג'יפ נהדר - כן - כנראה אחד הטובים אי פעם - אבל היא פשוט לא מתאימה לרובנו.
מי שכן - הרוויח.
אסף.
הדיון הזה הוא פלאשבק אסיד מטורף לשנת 2001, בפורום הזה בדיוק, דיוני "מה עדיף, סיקס או סופה". אחד לאחד, אותם טיעונים, אותן מגילות.
תריצו חיפוש.