אחרי שזה יצא מההסטריה של הרשתות החברתיות וראיתי את זה פרוס על 2 עמודים בידיעות אחרונות צריך ללמד את זה בבית ספר לתקשורת
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
Printable View
אחרי שזה יצא מההסטריה של הרשתות החברתיות וראיתי את זה פרוס על 2 עמודים בידיעות אחרונות צריך ללמד את זה בבית ספר לתקשורת
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
למעט ההתנייה הישראלית המשעשעת של להתלהב ממים זורמים, אין שם משהו שאתה לא רואה במקומות הרוסים נוספים באזור.
ואז הבינו שזה תמלחת מלאכותית בתעלת ניקוז (אפילו לא חדשה), והיה קשה לחזור מהפאדיחה של התיאורים הפומפוזים, אז צועקים ערכי טבע..
איזה ״ערכי טבע״?
חוץ ממילים גבוהות לא ציינו כלום.
מהמותן:
1. קניון פעיל וייחודי שנוצר וקיים רק שם בסדרי גודל אחרים לגמרי ממה שקיים באזור ים המלח. במסגרת ההיווצרות הקניון נוצרה חשיפה של מצוקים בגובה של 20-30 מטרים במשקעי ים המלח שיוצרים מחשופים של מגוון אדיר של צורות שיקוע ומשקעים - יש לזה גם ערך נופי יייחודי וגם ערך כתופעת טבע גיאולוגית/מורפולוגית/הידרולוגית
2. חשיפה של בולענים עתיקים מלפני אלפי שנים ואולי יותר - בעלי ערך גיאולוגי מחקרי גבוה הנוגע לתיאוריות היווצרותם והפקת תובנות עבור ההתפתחות הנוכחית של הבולענים
3. תופעות של התנפחות 'בועות' מלח עם קארסט של מלח על פני השטח - ערך של תופעה ייחודית.
קיימות גם תופעות נוספות שאני לא מכיר מספיק ושלא נחשפתי אליהן.
לצערי ומסיבות שלא לגמרי מובנות לי, אין נכונות לשתף את הציבור בתופעות הללו ואחרות שנצפות שם, חלקן ניתנות לצפייה בכתבה ובנגזרותיה.
לטענת מחוללי המהומה, המטרה של לחץ ציבורי לעצירת הפיתוח הלא מבוקר ולמניעת ההרס של הסביבה הזו, הושגה כנראה.
אפשר גם להבין שהכוונה המקורית לא כללה הנגשה לציבור...
אני לא בטוח שאני מסכים עם הגישה, אבל... מי שואל אותי [emoji846]
יובב, תוכל לספק לינקים ומראי מקום למידע שלך?
אני לא חובב של מפעלי ים המלח והפגיעה הסביבתית הגדולה שהוא גורם (כשגם הקניון המדובר שנגרם מהזרמה מלאכותית יכול להיכלל ברשימת הפגיעות).
אבל חסימת הגישה על ידי הצבא נראית לי דווקא בתחום הסביר. הערוץ הוא ממש על קו הגבול. לאורך הים אין גדר כפי שאין גדר לאורך הים התיכון מאחר והוא מכשול טבעי אך מהקצה הצפוני צפונה ומהקצה הדרומי דרומה יש גדר גבול מלאה עם דרך טשטוש, סיורים והכל (איך אני יודע? תפסתי שם פעם קו). את איזור המנזרים וקאסר אל יהוד לקח להכשיר 50 שנה כשזה איזור סופר חשוב לצליינים הנוצרים.
לידיעתך, גדר הגבול באיזור שמצפון לים המלח מרוחקת מספר ק"מ מערבית לערוץ הירדן ולגבול עצמו. יש איזור תחום שלא נגיש כלל לאזרחים שהוא נשאר פראי ומדהים ביופיו כשיש בו חלקים קניוניים מדהימים רבה יותר ממה שהראו בכתבה ושרידים היסטוריים כמו שרידי הגשרים שפוצצו בליל הגשרים.
כפי שכתבתי בתגובה הקודמת, אין נכונות של מקורות המידע להציג לציבור את האינוונטר של ערכי ותופעות טבע שנחשפו שם מעבר למצולם בכתבה (ואני לא שותף לגישה הזו).
אני מכיר חלק מהדברים מחברים שונים באופן פרטי ולכן אין לי לינק או תמונות להציג כאן לצערי.
יש מן הסתם דוחות מחקר אקדמיים שפורסמו ואולי ניתן למצוא אותם.
לגבי היווצרותו של הקניון מסיבות מלאכותיות, גם אם הסיבה היא מלאכותית, עדיין יש לזה ערך ברגע שזה כבר קיים (למה להרוג תינוק שנולד בחטא...)
לגבי מניעת הכניסה ע"י צה"ל מסיבות בטחוניות, אני מסכים. רק עניין קטן - ל כ ו ל ם אסור להתקרב - כולל עובדי מפעלי ים המלח והירדנים שהוכנסו לשם בניגוד לחוק בכלל. - ושצה"ל ימצא דרך לבצע את האכיפה באופן ראוי ובעצמו וללא שליחי מצווה למיניהם.
https://www.ynet.co.il/articles/0,73...663344,00.html
בכתבה הזו יש התייחסות של חוקרי המכון הגאולוגי למחקר של האזור המדובר ולתופעה הייחודית של היווצרות דלתת המלח כתוצאה מהזרמת המים (עוד תופעה ייחודית לרשימה).
בסוף הכתבה יש גם קישור למחקר.
ראוי לציין שהמכון הגאולוגי אינו הגוף שאמור לשמור על ערכי טבע ונוף של מדינת ישראל ושמן הסתם לפחות חלק מעבודת החוקרים שלו באזור ממומנת ע"י מפעלי ים המלח וסביר שיש לכך השפעה על אופן ההתבטאות של החוקרים.
הכתבה ממחישה את זה שכשמנסים לנפח ולפמפם בלי בסיס רציני - זה עשוי להפוך לחרב פיפיות.
עכשיו הקישקוש של 'נהר סודי' מופנה להגחכה של כל הסיפור
כרגיל בארצנו הכל עיניין של אינטרסים, כנראה לידיעות אחרונות יש עניין לנגח את ערוץ 11
תקרא פה את הפסקה הראשונה
עכשיו מבקשים ממפעלי ים המלח עוד הסברים על העבודות השונות והמשונות שהם עושים שם עם הירדנים
https://www.kan.org.il/item/?itemId=65322
בעוונותי, לפני כ-18 שנה השתתפתי בסקרים גיאולוגיים באזור.
ימים משמימים של מיפוי חתכי בוץ, ספירה וחיתוך סטטיסטי של הגדרת התבגרות דרדרות והרבדת חלוקי נחל במתאר צולב במניפות סחף.. כמו שיש גם בתעלה הזו.
אומר משמים כי גם כשזה היה במרכז עולמי, זה היה משמים על גבול הצריך לקפוץ במקום מידי פעם כדי לא לנקר.
בקיצור,
אל תפתח ציפיות.
מעריך שבמשך 18 שנה מיי הצינור העמיקו את הערוץ ומכאן המראות היום.
אני גם בטוח שהצילומים בכתבה מאדירים ומיפים את המציאות.
בכל זאת חושב שזה מקום ששווה לראות.
אנשי המכון הגיאולוגי כועסים ובצדק - הם הוצגו בצורה מאוד לא מחמיאה ואף שיקרית בכתבה.
ככל הנראה, כתוצאה מהאירוע ייסגר השטח ע"י הצבא מחשש לפגיעה של 'הרפתקנים' מהמוקשים הסחופים.
המשרד להגנת הסביבה עצר את כל העבודות שהתבצעו ללא הגשת תוכניות ואישורים וע"י עובדים ירדניים וציוד ירדני באופן לא חוקי ותוך הפקרות מדינית ובטחונית.
בניגוד לאמירות שאולי נאמרו בכתבה, תוכניות איכסון המלח מקציר המלח מאפשרות את שפיכתו רק בתחומי מפרץ צאלים (גם לא הכי סביבתי, אבל זה מה שאושר להם ע"י הות"ל בניגוד להמלצת המשרד להגנת הסביבה) ולא על השטח שנצפה בכתבה או על דלתת המלח של הנחל.
להבנתי, במידה והמידע על ההרס המתבצע ללא אישור היה מובא לידיעת הגורמים הרלוונטיים במשרד להגנת הסביבה, היו העבודות מופסקות לאלתר בכל מקרה.
אז מה היה לנו כאן?
סדרת כתבות טלוויזיה מפומפמות על אזור יפה ולא מוכר לציבור, שנועדה לעצירה מיידית של ההרס ע"י לחץ ציבורי.
המטרה הושגה
המחירים -
הצגת מידע חלקי ולא תמיד נאמן לאמת והכפשה של גורמים שונים על לא עוול בכפם (ואין הכוונה למפעלי ים המלח)
יצירת מוטיבציה אצל בודדים וקבוצות להכנס לאזור ללא בקרה ושליטה ולסכן עצמם במפולות, מוקשים וגם סיכון של תופעות הטבע עצמן (כתלות בכמות המבקרים ובטיבם)
ככל הנראה, בטווח הקצר והבינוני לא תהיה שום הנגשה של האזור מסיבות רבות שברובן קשורות לעלויות וסדרי עדיפויות.
כאמור למעלה, כנראה שהיה ניתן להשיג את אותה מטרה בלי המחירים הנ"ל ולפני מספר חודשים...
מצרף את מיכתבו של ליאור אינמר, האיש שהעלה את הנושא לסדר היום הציבורי בצדק רב לדעתי
שמי ליאור אנמר, אני האדם שחשף לתקשורת את קניון נחל ערבה. אני יושב בשקט וקורא את התגובות השונות והמאמרים המתפרסים בעיתונים ומחייך...כיצד זה כל כך הרבה עיתונאים ואנשים אינטליגנטים פיספסו את הסיפור האמיתי והרלבנטי. כיצד זה כל כך הרבה אנשים נצמדו לסיפור ה"טיזרי" של "לוינגסטון הישראלי" שחושף את מקורותיו הנעלמים של ים המלח ואולי בכלל מדובר בנהר שישיב לים המלח את עלומיו ויעלה את המפלס שלו.
בואו ניגע בשאלות האם זה טבעי? האם זה נסתר? האם זה סודי? ובעיקר ניגע בשאלה מדוע פרסמנו את הכתבה ולמה היא כ"כ חשובה לציבור.
1. האם זה סודי או אולי נסתר? אז זהו שלא. אין כאן נהר חדש, יש כאן נהר שפשוט לא היה מוכר לציבור, אלא ידוע רק לגיאולוגים של המכון הגיאולוגי ומיעוט מעובדי מפעלי ים המלח. הגיאולוגים של המכון הגיאולוגי פרסמו מאמרים על ההתחתרות הקניון ועל התפתחות דלתת המלח ועל המים הזורמים בנחל. אבל אנשי המועצה האזורית תמר, אנשי החברה להגנת הטבע, רשות הטבע וגנים, החברה להגנות ים המלח, רשות הניקוז, משרד להגנת הסביבה ואפילו אנשי מפעלי ים המלח הופתעו מעוצמת התופעות בתמונות שהצגתי להם. כולם ידעו או חשבו שיש שם נחל, תעלה או חריץ בהם זורמת תמלחת עכורה, אך לא היו מוכנים לעוצמה הנופית של הנהר הקניוני וגדותיו שמתפרצת לתוך עין המצלמה. אבל אף לא אחד הלך לאורך גדת הקניון כולו והבין את המכלול הנופי הכל כך מיוחד שעומד בפני הרס טוטאלי.
כשלעצמי, לא הייתה לי כל סיבה לפרסם את המקום וכלל לא רציתי בכך. ובכלל אני לא בעד פרסום אתרי טבע רגישים ברשתות החברתיות כיוון שזה מביא לרמיסת יתר שלהם (ראו כיצד נראים המעיינות בארץ לאחר פרסומם ברשתות החברתיות ובספרים "אל פינות הסתר", "מעין לכל דקה" וכד'. משטחים של אפר מדורות, בריכות במקום פלג טבעי, נדנדות במקום סלמנדרות וגי'פים החונים לצד המים או לעיתים בתוכם...). מה שהביא אותי לחבור לכתב אורן אהרוני מכאן 11 הוא מראה המשאיות והשופלים שהחלו רומסים את שכיית החמדה הזו ללא היתר חוקי. במקרה הזה ראיתי לנכון לחרוג ממנהגי ולפרסם את המקום כדי להעלות את המודעות הציבורית לקיומו ולפעול כדי לשמור אותו ואולי בעתיד לפתח בו אתר תיירות מבוקר (תרתי משמע).
2. סיפור הגילוי של הנחל הוא בעצם סיפור החשיפה של "קרחון", קרחון של שמירת טבע. כפי שראיתם בתכנית בכאן 11 מדובר באזור בעל עוצמה נופית ברמה עולמית (לא בכדי ים המלח הגיע למקום גבוה בתחרות שבעת פלאי תבל). אבל... האזור היפה הזה מאוים כבר היום על ידי דריסה של שופלים ענקיים , בנית מערכת סכרים בקניון, חציבה של קירות הקניון ובעיקר הערמת הר של פסלת מלח על חלק גדול מהתופעות המרהיבות שקיימות שם. זהו הסיפור האמיתי ולא גילוי "נהר חדש". בזאת לא די, חלק ניכר מהעבודות שנעשות שם נעשות ללא היתר חוקי והחלק שנעשה בהיתר, כנראה, לא נעשה על סמך בדיקה פיסית בשטח להכרת הנכס הנופי. פרויקט ענק של הערמת הר פסלת מלח על המקום הנפלא הזה מחייב שינוי מסוים בתכנית הפרויקט או בדיקתנחיצותו של הר מלח כזה. נכון, עד עתה לא ניתן היה לגשת לשם כדי להתרשם מעוצמת הנופים (סכנת מוקשים, בולענים, בוץ טובעני, קריסת גושי ענק וקירבה לגבול) אבל עתה הכתבה פרשה את עוצמת הנוף והתופעות בשטח ואת כלל המידע לפני הגופים הרלוונטיים. צריך גם לזכור שמאז תכנון הפרויקט עברו שנים והתופעות הקסומות שבשטח העצימו עקב ירידת מפלס ים המלח. ירידת המפלס מביאה להיווצרות נופים מרהיבים ומורכבים וביניהם התחתרות והעמקת הקניון בקצב מהיר, היווצרות בולענים חדשים וגיבוש אינטנסיבי ביותר של מלח שמגדיל את דלתת המלח בקצב מהיר ביותר.
3. יש כאלו הטוענים שלא מדובר בטבע אלא בתעלת ניקוז של מי נקז תעשיה הנשפכים לים המלח. טעות בדי המקטרגים. הערוץ אינו תעלה כפי שהים התיכון איננו גיגית. הערוץ התחתר באופן טבעי על ידי המים הזורמים בו וגיבש באופן טבעי את שלל תופעות המלח. מקור המים הזורמים בנהר הוא מי ים "טבעיים" שמפעלי ים המלח שואבים מים-המלח ומעלים אותם לגובה בריכות האידוי התעשיתיות הממוקמות בשטח האגן הדרומי (לשעבר) של ים המלח ולאחר מיצוי האשלג וחומרים נוספים מוחזרים כ 50% מנפח אותם המים ה"טבעיים" שנשאבו, חזרה צפונה אל ים המלח דרך ערוץ נחל הערבה. המים זורמים בנחל באופן טבעי לפי חוקי הגרביטציה אל ים המלח בדיוק כפי שמי שיטפונות החורף, גם ללא מי התמלחת הסופית, היו זורמים אל חופי ים המלח הנסוגים.
יש לזכור שבעוד מקומות רבים, אפילו בשמורות טבע, מים נשאבים ממורד הזרימה כדי להזרים אותם שוב בנחל, האם זה הופך את הנחל ללא טבעי?
באזור המדובר הנקרא מיצר לינטש ומצוי ממערב ללשון של ים המלח זורמים מים בשני נחלים, באחד מים הדולפים מהבריכה התעשייתית של מפעלי ים המלח וככל הנראה נמהלים בהם גם מעט מי מעיינות. בנחל השני זורמים מי תמלחת המלוחים יותר ממי ים המלח. מדובר במים מלוחים מאוד (תמלחת סופית של מי ים המלח לאחר שמיצו מהם מלח בישול, אשלג, ברום, מגנזיום ומינרלים אחרים). לתוך מי התמלחת נמהלים גם מי שיטפונות, מי נחלי איתן המגיעים בתת הקרקע ממלכת ירדן ומי מלחת סדום. האם זה טבעי? זו שאלה של הגדרה. האם זה יפה וראוי לשימור? התשובה במאות התגובות והסערה התקשורתית. צריך לזכור שלא רק מה שטבעי זכאי לשימור, יש דוגמאות אינספור לשימור אזורים שאינם טבעיים ב- 100%.
4. מהי מטרת המהלכים שלנו? האם לחבוש כובע שעם ולצאת לגלות ארצות חדשות? לא. המטרה היא: א) להביא למודעות הציבור את נכסי הנוף שבאזור.
ב) להציף את האיומים על הנוף מעבודות עפר, רחבות היקף, ולפעול למניעת נזקים.
ג) לפעול יחד עם מפעלי ים המלח, מערכת הביטחון, מוסדות התכנון, המועצה האזורית תמר, גופי שמירת טבע, וגופים לא ממשלתיים, לשמור את "הנהר", לפתח את האזור לרווחת הציבור ואולי להכריז על האזור כעל פארק גיאולוגי או הפארק הנמוך בעולם.
ד) להביא את הציבור לפקוח עיניים כדי לשמור ולהיאבק על שמירת הנופים המיוחדים באזור שהם נכסי הציבור.
מסכים עם כל מילה במכתב מלבד נושא אחד של חוסר דיוק מוגזם ותהיה על הדרך:
מי שיטרח ויעיין בתת"ל 35/א' המסדירה את קציר המלח שנכפה על מפעלי ים המלח, יראה שבהוראות התוכנית ובנספח בינוי הנדסה ונוף - פיזור מלח במפרץ p88 ישנה הגדרה מפורשת של האזור שבו יפוזר המלח והתנאים לכך ('הקו הכתום')
האזור הזה לא כולל את 'הנהר הסודי' וגדותיו, אלא רק את מפרץ צאלים עד קו גובה מינוס 415.
יחד עם זאת יתכן וגם בתחום שהוגדר בתוכנית יש גם ערכי טבע שלא הובאו בחשבון בעת מתן ההיתר ומן הראוי לבחון זאת מחדש לעומק.
לגבי הדרך -
האם לפני שפנו לתקשורת, נעשו נסיונות להביא נושאים אלו לידיעת הגורמים המוסמכים (רט"ג, המשרד להגנת הסביבה, הות"ל, החברה להגנת הטבע) בצורה שתאפשר להם לפעול מיידית בנושא?
פניה כזו היתה יכולה לחסוך הרס שנעשה בחודשים האחרונים וכן למנוע את המידע מהרפתקנים שעשויים להכנס לשטח ולסכן את עצמם ואת ערכי הטבע עצמם (מחוסר שימת לב).
מן הצד השני, במידה וכן נעשתה פניה כזו, מה היתה תגובת הגורמים? האם התעלמו או 'לא ספרו' את הפונים?
במקרה כזה, ראוי כי הציבור ידע מי שומרי הסף שכשלו ובאיזה אופן.
יש דוגמאות מסויימות בכתבה הבאה:
https://www.haaretz.co.il/amp/science/1.1721906
על כל פנים, הנושא של מקורות המים המוזרמים בנחל המדובר זניח בעיני ביחס למהות של ערכי הטבע הקיימים שם