Article: מסכיני רכס בוקר לפאתי שבטה

ציטוט:

נכתב במקור על ידי נמרוד

בכל מקרה, לבד-לא-לבד, זה מזכיר לי סיפור. כך היה הדבר.

פסח שנת 98'. זה אתה רכשתי את רכב השטח הראשון שלי - סמוראי. עוד לפני הטיול הראשון נאלצתי להשאיר במוסך שליש ממה ששילמתי עליו על החלפת מנוע כי קניתי גרוטאה במסיבת פורים כשהייתי שיכור. אבל זה באמת לא קשור.

בפסח יצאנו לטיול מדבר ראשון פחות או יותר, לאזור הזה בדיוק, עם מפות לבנות שגנבתי מהקמ"ניה לפני השחרור - אחת מכל מה שהיה. היינו שני חברים בסמוראי, ועוד שני חברים על אופנועים דו"שים. כולם חיילים משוחררים, סטודנטים צעירים, עם עודף בטחון עצמי של סיירים וותיקים וונסיון שטח אמיתי שואף לאפס.

לפנות ערב אחרי נסיעה ארוכה מחיפה, נכנסנו לשטח בשבטה, לדעתי התחלנו לטפס על מה שהיום הוא השביל האדום ("ציר דרורים") אבל אולי אני טועה. עליה ארוכה ולא מאד מסובכת - אחת מהסכינים האלו כנראה. הסמוראי הארוך על צמיגי כביש שחוטים הצליב, נעצר, קצת אחורה, קצת קדימה, הרבה גז, והופ, הצלחתי! להפוך את הסמוראי על צד שמאל, לכיוון התהום. האמת שבשני הצדדים היתה תהום. ארבע זוגות ידיים צעירות לא הספיקו להפוך אותו חזרה, סלולארי לא היה, הערב התקרב, ואנחנו השלמנו עם העובדה שאנחנו הולכים לישון על הפיסטין הזה.

ואז מתחתית המעלה מזדחל למעלה - ניחשתם נכון! - טנדר סובארו. מגיע בקלות אלינו, יוצאים ממנו שני בדואים בני גילנו. אחד מבסוט, השני מבואס. מה הסיפור? החייכן מצביע צפונה לכיוון שדה חוטב, ומספר שראו אותנו מרחוק. הוא הכריז שהוא רואה רכב הפוך, השני אמר לו מה פתאום, התערבו על הנעליים אחד של השני ובאו לבדוק מי צודק ומי יחף.

בקיצור, עם הטנדר עקפו את הסמוראי בלי להתרגש, ושברו ימינה חזק במורד הוואדי. קשרנו חבל לקשת ההתהפכות של הסמוראי, וכשהטנדר (2X4, כן?) יורד בוואדי המבולדר, הפכנו את הסמוראי חזרה. הנזקים היו קוסמטיים בלבד. הבדואים המשיכו במורד הואדי, אנחנו הסתובבנו וירדנו אחריהם לרמת ציפורים, שם בילינו את הערב באוהל הארוח. אם אני זוכר נכון השארנו לדרמן חדש כתשורה, ונפרדנו למחרת להמשך הטיול שהיה מעניין לא פחות (את הלילה הבא בילינו שוב כאורחים, הפעם בעין יהב, אליה גררנו עם הסמוראי את הימהה טנרה שניפץ את הקרטר במורד המרזבה).

תכלס זה רעיון, היה כבר שרשור "הפעם הראשונה שלי"?:
1990 כזה, הג'יפ היה סיקס חביב שאמא שלי קנתה עבור פרוייקט מסויים בלי להבין כלום ושום דבר. אני בשלהי שירותי בחיל הים עם נסיון שטח דו גלגלי בלבד, מחליט לצאת לטיול במכתש רמון, ג'יפ בודד כמובן.
בדרך שיחקתי קצת עם הידית שלייד ההילוכים ושמחתי לגלות שהיא נותנת יותר כח - מגניב!
מפה לשם הפניתי את החרטום אל מעלה רמון ופשוט נסעתי למעלה בכח האמונה. בורות היא אושר..
חזרנו בשלום והשאר היסטוריה.