בהפשטה הכי פשוטה, תמונה סרוקה.
להבדיל ממפות ״וקטור״, בו לכל קו ופריט גרפי יש ערך שניתן לחישוב חיפוש ועדכון רציף.
Printable View
אוקי
מבין. זה כמו המפות של עמוד ענן.
בטלפון אנדרואיד ניסיתי עכשיו את האפליקציה. לוגין עם הלקוח של גוגל נכשל.
Sent from my Redmi Note 4X using Tapatalk
מברוק על ההטמעה של Vector Tiles ועל העוף-ליין.
וגם על המענה הסבלני והמסודר.
הייתי שמח לראות מחירים שמתחרים (ונמוכים יותר) באלו של המתחרים הישירים - שביל-נט וסמ"ש של החלה"ט ולא על בסיס מנוי שנתי יקר (אם זה באמת המודל, כפי שהוזכר פה)
אגב, לתוהים על מהות המפות החדשות והיתרונות שלהן - אחד היתרונות הבולטים הוא שהתוויות במפה נשארות מאוזנות וקריאות, גם כשהמפה לא 'מוצפנת' במכשיר.
עוד יתרון גדול מבחינת משתמשי הקצה, זה שהמפות ל-Offline תופסות פחות (סדרי-גודל) מקום על המכשיר הנייד וזה מאוד משמעותי - כך גם קל יותר להוריד עדכון. חוויית המשתמש מבחינת מהירות התנועה של המפה נשארת דומה לזו שהיתה בישנות.
נכון מאד.
בניגוד לדעה הרווחת, כאן זה לא אמריקה. :p
המידע ב govmap.co.il אינו חופשי להפצה, אלא רק לשימוש אישי. :(
ככל שאנחנו יודעים, צילומי הלווין באתר הם הטובים ביותר שיש ממקורות חופשיים. אלו צילומים ברזולוציה של 2 מטר משנת 2015. הצילומים זמינים לכל דורש באתר המידע הממשלתי data.gov.il שהרשיון שלו שונה בתכלית.
תודה על התשובה.
אני מכבד את דעתך, אבל לא מסכים.
העובדה שיש הבדל בין המפות הישנות והחדשות לא אומר שהמפות הישנות היו מדוייקות יותר. כל מי שניווט עם המפות הישנות ו GPS נתקל במקרים שה GPS מראה סטיה משמעותית מהשביל שבמפה וזה לא מפני שהשביל זז מאז שהמפה פורסמה...
כשהמפות נעשו בצורה ידנית, וקווי הגובה נבנו מתמונות סטריאוסקופיות, היה לעוסקים בדבר "חופש יצירתי" לצייר את המפה. החופש הזה נעלם כשיצירת קווי הגובה עברה להתבסס על מדידות מכ"ם מלווינים. לטעמי זה הפך את המפות למדוייקות יותר. במדידה ידנית ניתן בקלות להדגיש את הקימור של גיאיון או לטעות ולייפות את המפה ע"י הוספת קו לכיפה סמויה תוך שימוש בגובה נמוך יותר.
יש כמובן את המגבלות שקשורות ביצירת מפה שמבוססת רק על מידע חופשי. אני בטוח שיש לגופים פרטיים וממשלתיים מידע מדוייק יותר של הטופוגרפיה, כולל מידע שנוצר על ידי סריקות לייזר ומגיע לדיוק שהבריטים ויוצרי המפות הישנות לא יכלו לדמיין גם בחלומותיהם הפרועים ביותר.
נ.ב., אני לא בטוח שאני מבין את המשפט "התבליט נזנח לטובת הדגשת תבליט מוגזמת". הנחתי שהכוונה היא שהצגת התבליט (קווי הגובה) נזנחה לטובת הדגשה מוגזמת של התכסית (דרכים, שמות מקומות וכדומה).
התחברתי בסוף עם שם המשתמש והסיסמה
אבל למה להציע חיבור עם אפשרויות שלא עובדות ?
Sent from my iPhone using Tapatalk
תודה, באהבה.
אני מאמין שהמפות החדשות, שזמינות בחינם בשימוש עם רשת, טובות בהרבה ממפות הרסטר שהאחרים מציעים.
גם בנושא העדכון יש פער משמעותי. המפות שלנו, כולל מפות האופליין שבתשלום, מתעדכנות על בסיס יומי.
האחרים מעדכנים את המפות על בסיס רב-חודשי עד רב-שנתי.
בנוסף, במחיר המנוי כלולות שתי המפות שלנו - מפת טיולים ומפת אופניים - עבור מי שמשלב את שני התחביבים.
בשימוש במפות מקוונות, בכל אתר או אפליקציה, הצגת החלקי המפה שנגלים בזמן תנועה תלויה במהירות הורדת המידע מהשרת. אני מאמין שגם כאן יש יתרון למעבר שעשינו לאריחים ווקטוריים קטנים יותר שמוזרמים מהר יותר מן השרת.
בפועל, באיזורים של קליטה סבירה, לא נתקלתי בבעיה של הצגה חלקית של המפה המקוונת בזמן נסיעה, אפילו בזום-אין גבוה.
מטבע הדברים, מפת האופליין לא תלויה בתקשורת והצגת החלקים החדשים שלה היא חלקה מאד.
אם אפשר, שימו כמה השוואות בין המפות החדשות לישנות, הייתי שמח להשוואה של אותו תא שטח:
- מפה לבנה ישנה
- סמ"ש אלקטרוני
- שביל נט
- Israel Hiking
א. השבילים זזו בוודאות. זו תופעה טבעית עם שינויי פני השטח, סחיפות, קיצורי דרך שהופכים לעיקר, ותכסית שגורמת לניתוב התנועה למיקום חדש סמוך למקור.
רואים יפה בתצלומי אויר ישנים וקוליסים בשטח.
ב. ל-GPS סטנדרטי כמו ש-99.9% מהמטיילים עושה שימוש, יש סטייה מובנית שמראש מציבה את הסמן על המפה ברדיוס השגיאה מהמיקום האמיתי, זו עובדה, לא הערכה.
כפי שידוע לך טוב, למפה עצמה יש סטייה.
יחד, זה מציב אותך הרבה פעמים ליד השביל ולא ״עליו״ (וזה לפני שבכלל מתייחסים לקנמ המוגזם של ציור השביל במפה).
גם במיפוי וקטורי, צפיפות קווי הגובה היא אינטרפולציה מלאכותית של אלגוריתם בין מדידות ולא מדידה של כל קו.
לפחות במפות הווקטוריות הסטנדרטיות ברמת OSM.
אהיה מופתע מאד לגלות שהעברתם מיפוי ברמת SAR או לידר בכל המפות החדשות שלכם.
האמירה של PW התייחסה בין השאר למשהו שעלה כאן בפורום כבר לפני שנים, ה*גרפיקה* של קווי הגובה מעומעמת עם השנים.
לדעתי, ויתקן אותי אם הבנתי לא נכון, טעות סופר אצלו וההתייחסות הייתה לגבי הבלטת התכסית, לא התבליט.
ההדגשה בצורה מובהקת היא לתכסית ולא לתבליט.
זה נראה שההדגשה היא לתנועה בשטח לפי סימון צבעי הסמ״ש ולא לפי היכולת לקרוא את הטופוגרפיה סביבך.
ממש צריך להתאמץ כדי לראות את קווי הגובה שנטמעים בגוון רקע של המפה.
אני מבין שזה הרבה פחות מעניין את רוב משתמשי המפות, וכלכלית זה יותר יקר ליצור מפות כאלו.
הצללה חלקית כמו שעשיתם בהחלט מחפה על חלק מזה, אבל לא מהווה חלופה למי שרוצה להבין את השטח באמת.
למרות הכל, שאפו גדול על ההשקעה והחידושים.
גרמתם לי לחזור לנסות להשתמש באפליקציה.
יקירי,
ראשית, אכן "טעות סופר". צ"ל "התבליט נזנח לטובת הצגת פרטי תכסית מוגזמת". לי, כ"משתמש תבליט" זה מפריע. מאד.
שנית, אתה טועה. מעולם לא "נבנו קווי גובה מתמונות סטריאוטיפיות". הטכניקה שנעשה בה שימוש היה של מיפוי בשיטת הטריאנגולציה. השיטה הזו מדויקת. מאד מאד מדויקת. נקודה. להבנתי וניסיוני, מדויקת יותר מהמיפוי האוטומטי מלוויינים. החיסרון הגדול שלה הוא כמובן שהיא איטית ועתירת עבודה. היתרון שלה שהיא (כמעט) נצחית (במושגים של חיים אנושיים. אם אין מחצבה בסביבה :-), התבליט זה הדבר האחד שלעולם לא משתנה, או לכל הפחות משתנה בקצב האיטי ביותר בהשוואה לשלל פרטי התכסית).
אני יכול לתת לך מספר רב של מקומות בארץ עם פרטי תבליט חסרים ממש עד כדי מביכים במפה הלוויינית החדישה.
לגבי סימון השבילים והדרכים, אתה רק מחזק את טענתי. יש המון שבילים, דרכי עפר, ושאר פרטי תכסית המסומנים באופן שגוי, מכל מיני סיבות. גם כאלה אני מכיר במספרים רבים במיפוי בארץ. כל מיפוי, גם "מהסוג הישן". זה רק עושה את התבליט יותר חשוב.
ושתי נקודות אחרונות:
1. יש שתי מיומנויות שעלולות ללכת כאן לאיבוד. הראשונה קרויה "ניווט", והשנייה קרויה "התמצאות".
(מה שנקרא כעת "ניווט" עם שלל העזרים האלקטרוניים ובראשם ה - GPS אינו ניווט בהגדרתו המקצועית. ה"נווט" אינו מבצע כל פעולה אקטיבית או חשיבתית לקביעת מיקומו או החלטה על המשך דרכו).
איעזר כאן בהגדרות מורי ורבי, אלישיב שמשי:
"ניווט" פירושו: תנועה מנקודה לנקודה בשטח באמצעות עזרים וחישובים מתאימים. (הנווט, באופן אקטיבי, מבצע התאמה, באופן רציף, תוך כדי תנועה, בין המפה לשטח, מבין היכן הוא נמצא וקובע לאין הוא ממשיך).
"התמצאות" פירושה: הזדהות בשטח ביחס לסביבה וביחס לכיווני השמיים. (בפשטות אומר כאן כי היכולות להבין את אופי השטח כמו גם להצביע על כל מקום בשטח ובמקביל לקבוע את מקומו המדוייק במפה - ולהיפך, מה שנקרא בצבא: "זיהוי טווח רחוק" וקביעת "קווי ראייה" ויצירת "כרטיס טווחים" ובאזרחות "לוחות תצפית" - מרכיבות את המיומנות הקרויה "התמצאות".
לא ניתן לבצע זאת ללא תבליט "של הביוקר". כזה שמראה בדיוק מדעי / מוחלט את תיאור הקרקע ונותן לקורא המיומן עוד המון מידע שנגזר מכך: שיפועים, צורת התבליט, אופי השטח, עבירות ברגל וברכב ואפילו סוג הקרקע. במפות החדשות זה פשוט לא ניתן לביצוע.
2. בשימוש במפה המתארת קרקע, מתקיימות להלכה שלוש תמונות נפרדות, דומות אבל לא זהות: א' - תמונת השטח האמיתית. ב' - תמונת המפה הטופוגרפית, המייצגת שטח. ג' - תמונת השטח הנוצרת בדמיונו של הנווט.
כדי שתקרה פעולת ה"התמצאות", צריך שהנווט, המתמצא, יחבר כהלכה את שלוש התמונות הללו, שהן כאמור דומות, אבל בשום אופן לא זהות, לכדי תמונת התמצאות אחת.
במפות ה"ישנות", הנווט הקרקעי מסתכל על מפה ששרטט מודד קרקעי. נקודת המוצא וההסתכלות שלהם זהה. היכולת לחבר את שלושת התמונות שפורטו לעיל קלה יותר. טבעית יותר.
ועוד הערת אגב שאולי תצביע על חשיבות "המרכיב האנושי":
הבריטים, שביצעו כאן את עבודת המיפוי הטופוגרפי הראשונה הרצינית והמקצועית, עשו עבודה מופלאה. כל בסיס הנתונים שלנו, שנים אח"כ, התבסס על העבודה שהם עשו. אבל לטעמי, הגדולה האמיתית של המיפוי האנושי הבריטי לא הייתה רק בדיוק המדעי של קווי הגובה ומיקום הדרכים, העצים, קווי החשמל והכבישים.
במפה בריטית טיפוסית של פלשתינה, על כל מקום, על כל פריט נוף, דרך, נחל, כיפה. שלוחה, הר ועמק - מופיע שמו המקומי. כלומר, שם המקום הערבי - באותיות אנגליות. את זה לא עושים בטכנולוגיה לווינית שמייצרת מפות טופוגרפיות מתצ"א.
לסיכום, כל המגילה הזו נועדה לתמוך בבקשה פשוטה: עזרה לזקנים... בדמות תוספת שכבה של מפה, בקנ"מ 1:50,000, לבנה, "קלאסית", בנוסף לכל פלאי הפירוטכניקה שכבר קיימים.
תודה
PW
לא רכשתי את מפות שבילנט, ולכן ההשוואה היחידה שאני יכול לעשות היא בהתאם לדוגמאות שפורסמו באתר שלהם.
מבין הדוגמאות שם, אזור עין גדי נראה מתאים יותר לדיון שלנו.
מפת הטיולים הפתוחה:
קובץ מצורף 127873
מפה 1:50,000 ישנה (מיפוי ידני)
קובץ מצורף 127874
מפה 1:50,000 חדשה (ממ"ג)
קובץ מצורף 127875
שבילנט
קובץ מצורף 127876
מפת האופניים הפתוחה
קובץ מצורף 127877
אגב, במפות הפתוחות רואים בברור כיפה סמויה מעל עין שולמית.
כיפה שלא הצלחתי למצוא באף אחת מהמפות האחרות.
קובץ מצורף 127878
בזכות המידע הווקטורי של המפות החדשות, פרטים מדוייקים יותר נחשפים כשממשיכים לעשות זום-אין.
יוצא שבכל רמת זום יש בקרה על העומס הויזואלי והתכסית פוגעת פחות בתבליט
קובץ מצורף 127879
חשוב לי לציין שהמפות הפתוחות לא משתמשות בקווי הגובה של מפ"י - הישנים או החדשים. אני לא יודע אם בדקת את המקומות האלו במפות הפתוחות, או שהנחת שכל הנתונים הדיגיטליים הם אותו דבר.
מההשוואה של המפות השונות באיזור עין גדי, נראה לי שאיכות התבליט במפה הפתוחה גבוהה מאד, אולי אפילו יותר מהמפה הלבנה הישנה.
זה בלשון המעטה! הסימבולוגיה של מפת הטיולים היא חלק נכבד מהעיסוק שלי בפרוייקט בחודשים האחרונים :)
תודה על המשוב. איזון הצבעוניות במפה אינו פשוט.
צבעי הרקע של המפה משתנים בהתאם לסוג הקרקע והשימוש בה: מדבר צהוב, יער ירוק וכדומה.
בנוסף, קווי הגובה נבנו באופן שיהיה ניתן להציג אותם כשכבה שקופה מעל תצלומי לווין בעלי צבעוניות שלא בשליטתנו.
אני רוצה לאסוף משוב נוסף ולשפר בעזרתו את המפה, כולל שיפור ההבחנה בקווי הגובה.
הפוך את הגוונים ובכלל את הבקרות על תצוגת המפה להיות advanced settings של המשתמשים, ותדאג שהאפליקציה תעביר לך סכמות שמחזיקות מעמד בשימוש אצלם, יצא מזה טוב לכולם [emoji846]