+1.ציטוט:
נכתב במקור על ידי sgill
יצא לי לחלץ ביחד איתו את הצ'ירוקי של אריאל במוחרקה.
גם אני חושב שאם יש רכב פצוע בקבוצה/חבורה שמטיילת צריכים להישאר איתו עד לפיתרון, ככה נהגנו עד היום, גם אם זה במחיר של ביטול הטיול, מי שמטייל איתי יודע.
Printable View
+1.ציטוט:
נכתב במקור על ידי sgill
יצא לי לחלץ ביחד איתו את הצ'ירוקי של אריאל במוחרקה.
גם אני חושב שאם יש רכב פצוע בקבוצה/חבורה שמטיילת צריכים להישאר איתו עד לפיתרון, ככה נהגנו עד היום, גם אם זה במחיר של ביטול הטיול, מי שמטייל איתי יודע.
+++1ציטוט:
נכתב במקור על ידי נדב ש.
ברגע שיש מישהו שלא יכול להמשיך, ולא משנה למה, זה הנושא הכי חשוב וזו העדיפות (גם אם זה אומר שלחמישה רכבים אחרים, הלך הטיול).
לא משאירים מישהו בשטח, ולא מחכים שהוא יבקש.
דרך אגב,
גם אם לא יצאנו ביחד, ברגע שרואים מישהו אם בעיה בשטח, עוצרים לעזור, מאותו הרגע, זו העדיפות.
אוי לנו אם נאבד את הסולידריות הזו.
לא יכול להתווכח עם הרגשה סובייקטיבית, אבל נשמע קצת כמו הגזמה. אם חצי שיירה נשארת עם הרכב התקוע, לא רואה סיבה שהשאר לא ימשיכו.
נכון, נחמד יותר שכולם נשארים, אבל לא טאבו, ובטח אין מה להרגיש ננטש.
לא מסכים עם התגובה הזאת.
משהו מהשיירה נתקע, כולם מתיצבים לעזור.
לכל אחד יש ציוד ברכב שיכול אולי לעזור. או לעזור בעצה או סתם תמיכה.
ואני לחלוטין מבין את נדב עם רוח ההתנדבות והנתינה שהוא מפגין פעם אחר פעם.
Sent from my SM-G955F using Tapatalk
גם אני חושב שהיו צריכים להישאר יותר (שלא לומר כולם). אם תקרא שוב את הסיפור, תראה שאחד מאלו שנשארו היה חייב לחזור וכך הם נשארו שניים בסך הכל (נדב + 1) זה לא מאפשר הרבה משחק.
One is none
Two is one
.
.
בטיולים (בתשלום), נהוג להשאיר עוזר מדריך עם הרכב התקוע ע״מ שיעזור בחילוץ (עד כמה שניתן) וכמובן שישאר עם המחולץ עד להשלמת החילוץ.
בטיולי חברים, אין כללים / חוקים. ברור שטיב החברות משחק כאן תפקיד חשוב.
מניסיוני, רצוי לפנות את הנשים ילדים (במידת האפשר) ולתת לשיירה להתקדם בטיול / לחזור הביתה (את המנה מהאישה תקבל כך או כך...)
רצוי להישאר עם עוד גיפ אחד לפחות (הכי גיבור), שיוכלו לסייע עם החילוץ.
להשאיר את כל הגיפים, לדעתי מיותר.
Sent from my iPhone using Tapatalk
לא מסכים, ואצלנו זה לא נהוג בכלל כמו שציינתי, אבל כל אחד והדיעות שלו מה שבטוח.ציטוט:
נכתב במקור על ידי nirs
בטיול בתשלום זה משהו אחר לגמרי(לא התנסיתי אישית בזה), זה לא קבוצת חברים, ולדעתי אתה חותם על מסמך לפני הטיול ככה שאין לך ברירה.
מה שנדב ציין יותר קריטי ומכריע פה לדעתי, נשארו איתו 2 רכבים בסך הכל כשאחד מהם היה חייב לפרוש בשלב מסויים מה שגרם לו ולחבר שנישאר להשאיר את הצ'ירוקי בשטח לבד בלי השגחה עם כל הציוד וכל המשתמע מכך.
מהפוזיציה של הובלת טיולים בתשלום......
לפחות אצלנו (אתר השטח הישראלי 4X4.co.il) כל מי שנרשם לטיול איתנו מחוייב שיהיה לו ביטוח גרירה בתוקף.
-אני כמדריך/מוביל הטיול מחויב כלפי המטיילים לחלץ את הרכב לכביש הקרוב.
אחרי שהצלחתי להביא את הרכב התקול לכביש ווידאתי שהגרר בדרך ושליושבי הרכב יש אוכל ושתיה עד שהגרר יגיע, אני חוזר לקבוצה וממשיך את הטיול, בהתאם לזמן שנשאר וכו'. לעתים זה מחייב שינויים במסלול בהתאם לזמנים ולשיקול דעתי כמדריך.
כמובן שאני נמצא בקשר ככל שמתאפשר עם בעל הרכב ומתעדכן אם ומתי הגרר הגיע ואם הם בדרכם הביתה ומתי הגיעו הביתה בשלום.
- במקרה של רכב שנשבר בסוף המסלול ואין לי אפשרות/יכולת/חלקים וכו' על מנת לתקן אותו, כפי שקרה לי באחד הטיולים לפני חודשיים כשטרופר אחד השמיד מיסב גלגל קדמי וכל הגלגל עם הנאבה נשר מהרכב - אני משחרר את הקבוצה הביתה אבל נשאר עם נוסעי הרכב התקול עד להגעת הגרר. למרות שרשמית אני לא חייב. חשוב לדעת - המתנה לגרר בכבישים נידחים בדרום עלולה להימשך שעות ארוכות (אנחנו חיכינו סמוך לכניסה למעלה עקרבים יותר מ-5 שעות) ומבחינתי אין מצב שמי שטייל איתי יישאר להמתין לבד בחור נידח כזה לתוך הלילה.
אז עושים קפה, מבשלים ארוחת ערב, מעבירים את הזמן בכיף ואת הבעסה בסבבה.
מבחינתי זה המינימום הנדרש מאנשים שמטיילים בקבוצה. על אחת כמה וכמה אם אתה המדריך/מוביל.
- אין ולא יהיה מצב בו משאירים רכב של מישהו מהקבוצה בשטח (עם האנשים או בלעדיהם) וממשיכים בטיול.
- במקרה שבו הרכב של המדריך הוא זה שנתקע/נשבר - כל הזין. צריך למצוא דרך לתקן ובמקרה הגרוע - גוררים את הרכב לכביש או לתחנת דלק סמוכה והמדריך ימשיך להוביל את הטיול כנוסע באחד הכלים של הקבוצה. במקרה הכי גרוע שאני ממש לא רוצה לחשוב עליו או לדמיין אותו - להשאיר את הרכב בשטח ולהמשיך עם הקבוצה בטיול. כמובן שבמקרה כזה מוטב שמישהו יישאר לשמור על הרכב עד שתגיע עזרה.
וכן, לי זה קרה. בנחל ערוד. בטיול חוצה נגב של שלושה ימים.
אבל לי היה מזל שזה קרה כשכל הקבוצה כבר נפרסה לבטח בחניון הלילה והעיקר - לי יש חברים מדהימים. כאלה שהגיעו ממרחקים באישון לילה עם המכלול להחלפה. בארבע שעות של מכונאות שטח, בזמן שכל הקבוצה היתה שקועה עדיין בשינה, החזרנו את הג'יפ לכשירות מלאה והטיול יצא ליום השני כמעט בזמן והמשיך ללא תקלות נוספות.
לזה קוראים חברים. מבחינתי זה הסטנדרט.
לפני אי אלו שנים באחד מ״טיולי הצדיקים״ בדרום, טיולים מרובי משתתפים במשך מספר ימים סביב יום הכיפורים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי איל מ
באותו טיול הגיע משתתף חדש, שנלווה לחבר מוכר(מהראשונים לקפוץ ולסייע, אבל הוא לא הסיפור כאן).
מסתבר שה״חדש״ שהגיע עם סדק מוכר (לו בלבד) בסרן.
ביום השני אם אני זוכר נכון, הסרן התפצלח ל-2.
שוב,
מישהו חדש לא מוכר שפישל בגדול, ותכלס דפק לכולם את הטיול.
אחרי נסיונות קיבוע עקרים, כלל השיירה זחלה בקצב הלוויה לערבה להוציא אותו לכביש בתחנת הדלק של חצבה.
רק אחרי כן המשיכו בטיול.
זו רוח הדברים שהכרתי.
המקרה המתואר כאן צורם.
בטח כשהשבר המדובר של נדב היה במרחק קצר יחסית מהכביש.
מההיכרות עם נדב, אין לי ספק איפה הוא היה נשאר אם זה היה מקרה הפוך, של שבר אצל מישהו אחר.
לגבי תעוד המשיכה במרזבה, אפעס רצה לברך ויצא עקום.
הטכניקה נכונה, הביצוע לא במיטבו.
וסתם שאלה שמתבקשת מכל הנושא הזה, במקרה של חילוץ הרכב לכביש הקרוב והמתנה של היושבים בו לגרר, הרי שאין מקום לכולם בגרר, ובכלל גרריסטים לא אוהבים לקחת איתם אנשים או בכלל נוסעים לקריאה אחרת או לחניון המתנה/גרירה בהמשכים, איך אותם אנשים חוזרים הביתה? להזעיק חבר/משפחה לנסיעה של כמה שעות לא תמיד מסתדר.
לפני כשנה בערך כשאחד הלנדקרוזרים טחן דיפ' אחורי סיימנו את המסלול בצהרי שבת על הכביש בהמתנה לגרר, כל הציוד התחלק לרכבים התקינים כולל היושבים של הלנדקרוזר, חזרנו בשיירה(כמו בהלוך, ככה גם בחזור בכל טיול) ופיזור בבתים...
וממנו יצאו חמזזים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
פלופי פלופי פלופי...
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
יבחוש בן שבלול שכמוך.ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
לדעתי היית אז עסוק בבחינות מגן הראשונות.
שלולית...
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
ובכל זאת...ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
טרם חטיפתו הרשמית של השרשור.
למיטב זכרוני האירוע שתיארת קרה עם ההיילקס, שהוא מודל 97 נכון?
אם כן, מרשים לדעת שקנית אותו חדש מהחברה, שזו אותה שנה שבה הייתי עסוק עם אותן בחינות...
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
אני תומך בדעה שכולם (למעט צרכים מיוחדים של אשה ילדים וכד') נשארים עם הרכב התקול עד שהוא יוצא בבטחה לכביש ומחכה לגרר. גם שם, עדיף שלא יחכה לבד וישאר איתו לפחות עוד רכב אחד.
כשרכב תקול בשטח, בכל מקרה חייבים להישאר איתו לפחות עוד 3 רכבים כך שאם צריך לצאת מהשטח להביא משהו או לקרוא לעזרה, תמיד יצא זוג וישאר לפחות זוג.
ובכלל... חוויות השטח הכי חזקות ואלו שנשארות הכי הרבה זמן בזיכרון הם של חילוצים, ומצבים לא רגילים שנתקלים בהם. מבחינתי דווקא הבלתמ"ים הם שעושים את חווית הטיול. כמובן שאני לא מייעץ לשאוף לזה, אבל אם זה בא, צריך להכיל ולהפוך את זה לחלק מהחוויה.
בהמשך לשאלה של נדב. מותר לשבת בתוך הרכב הנגרר?
לא.
או במשאית אם הנהג מסכים, או שתסתדר בעצמך.
אפשר ורצוי לתאם את זה מראש, רק לקחת בחשבון שאם הגרירה היא במקטעים/עם אחסון, לא תוכל להשאר עם הרכב בזמן האחסון.
עוד סיבה למה לא להשאיר רכב תקול לבד גם אם נדמה שיכול "להסתדר" או לדדות החוצה בכוחות עצמו. גם כשכבר נמצא ליד/על כביש.
אף אחד לא דיבר על להשאיר רכב תקול לבד.
זה מה קרה בשלב מסויים..ציטוט:
נכתב במקור על ידי איל מ