שוקולד זה פרי.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
Printable View
אני לא יכול להגיד שאני פליאו אבל בהחלט מנסה, לא תמיד יכול להסתדר עם אורח החיים שלי.
מה שכן-
לחתוך אוכל מעובד, סוכרים וקמח לבן זה רוב העבודה בתור התחלה.
שוקולד- רק מרירים 85 ומעלה
ואני משתדל לדחוף שומן כל ארוחה- בתצורה של אגוזים, שמן זית, אבוקדו וטחינה וכמובן גם גבינות ובשר. למרות החיבה העזה לבשר אני לא אוכל כל יום.
הייתי פליאו, הייתי קיטו. הייתי גם טבעוני .(קשור לתזונה נטו, האידיאולוגיה לא מעניינת אותי).
בכל אחת מהדיאטות התמדתי באדיקות לפחות חצי שנה.
ברמה הפיזית כולן עבדו אותו הדבר ועבדו טוב - ירדתי/שמרתי על המשקל הרצוי והרגשתי מלא אנרגיה וחיוניות לאורך כל היום.
רמת הסוכר בדם התייצבה ולראשנה לאחר שנים ירדה לתחום הרצוי.
אבל כל אחת מהדיאטות בסופו של דבר עשתה אותי אומלל. הייתי היחיד במשפחה/חברים/עבודה ששמר על תזונה ספציפית עם הגבלות כאלה או אחרות וזה מבאס לאללה. פתאום להתארח או לשבת עם מישהו במסעדה נהיה תיק. גם בסתם ארוחת ערב לשבת ולאכול משהו שונה מכולם שצריך להכין במיוחד זה לא כיף.
כיום אני משתדל להקפיד על כמה עקרונות פשוטים: בלי אוכל מעובד, בלי פחמימות פשוטות, אוכל דברים שלא מעלים את רמת הסוכר בדם (עומס גליקמי, להבדיל מאינדקס גליקמי. לכפית סוכר אחת אין השפעה ממשית על רמת הסוכר בדם). גיליתי גם שאם פעם ב אני עובר על העקרונות האלו השמיים לא נופלים. 90 אחוז זה גם מצויין ומאפשר לי להנות מאותה הרגשה פיזית טובה בלי להיות פוץ בסיטואציות מסויימות (נגיד הבת שלי הכינה פנקיקים וכולה ציפיה שאני אוכל ואגיד שזה טעים).
ועצה למי שמחליט לשנות דיאטה: יכול להיות שהגוף שלך יצטרך בערך שבועיים להסתגל לתזונה החדשה. בעיקר כאשר מוותרים בבת אחת על פחמימות ואז זה ממש קריז פיזי. גם כשהתחלתי טבעונות לקח כמה זמן להסתגל לתזונה עתירת סיבים.
הדבר היחיד שמצאתי משותף לכל הדיאטות האלה (קיטו פליאו טבעוני וכו) זה צמצום אוכל מעובד ושילוב משמעותי של שומן בתזונה. אני טבעוני ומוסיף טחינה, אבוקדו , שמן זית, חמאת בוטנים, ו/או אגוזים כמעט לכל דבר שאני אוכל וזה מה שיוצר את תחושת השובע.
חשוב זה לעשות דברים במידה ולאזן את התזונה כמה שיותר. לא נורא אם חוטאים מידי פעם זה יקל עליך להתמיד לאורך זמן.
הכי חשוב זה לא להפוך את זה למרכז חייך כי השיחות האלו הופכות מייגעות מהר מאוד....
Sent from my SM-G950F using Tapatalk
מצויין! זה סוג המידע שרציתי. תודה.
תמיד אהבתי בדיחות על זה שירקות הם אוכל של האוכל, אבל גם תמיד אהבתי ירקות כמשהו ליד, המעבר לזה שהם יהיו לפחות חצי מהתזונה מביא אותי למצב שאני צריך לתכנן את זה מאוד ולהתרגל לשבוע מכמות הרבה יותר גדולה של אוכל (הרגיל שלי היה לדחוף פיתה עם חומוס וחצי מלפפון)
וזה בכלל שלב קדימה :) (חוץ מהפנקייק, שונא פירות אחרי טרנספורמציה, לא בעוגות, לא באורז, רק חי או במיץ.
הלילה חוויתי סוג של קריז, כאבי בטן במשך כמה שעות, ציפיתי לזה ואחרי שנגמלתי מעשרות נובלס ביום, נעבור גם את זה (מעל 15 שנה ללא סיגריות).
לגבי הקטע החברתי, אני מתכנן להגדיר יום שבוע שרק סביב השולחן מותר לחטוא ורק כדי לשבוע.
אישתי פריקית של אפיה, יש ג'חנון אמיתי בבית פעם בחודש בערך, אז במצב כזה לקחת חצי ג'חנון ואת השאר לסגור עם ביצים וירקות.
אני מניח שתוך כמה חודשים אני בכלל לא ארצה.
מרשים!
מזמן לא נפגשנו באמת :)
לא אכלתי לחם, בצק או דבר אפוי משבת אחה"צ, למעשה זה כנראה פעם ראשונה מאז שנתנו לי לחם בתור תינוק שאני עובר יותר מיומיים בלי לחם, וגם היומיים האלו היו כי בלבנון השניה לא קיבלנו אספקה.
כרגע אני לא מצליח להגיע להרגשה טובה בלי תפוח אדמה או שניים ביום, מניח שזה שלב בדרך ועוד איזה שבוע אחתוך גם את זה או שאפחית עוד קצת.
תודה גם לכל שאר המגיבים תמשיכו, בעיקר עם קישורים, מתכונים וכו'.
סחתיין על כולכם.
אני מתבאס רצח מכל העסק הזה. כי אני גיליתי שדיאטה זה לחלוטין בראש.
אני עד גיל 40 היתי רזה. כשהתחתנתי בגיל 30- שקלתי 74 קילו. אני מטר שבעים ושש. לפני הקורונה שקלתי 90. בקורונה נכנסתי למשטר קפדני של דיאטה-וירדתי ל84. אבל היום אני 86. הזין- אני לא שמן. בכלל לא. אבל יש לי צמיג- ואם אני עובר את רף ה88 קילו-אז גם ציצים סבירים. לא ברמה של דוגמניות, אבל ציצי סבבה.
תכלס- פליאו, קטוגני, אוננות, סוכר, הבעיה שלי היא ש:
1. אין לי תחתית. יש לנו בבית 2 חתולות. אני שם להן הר של אוכל. הן אוכלות עד שהן מתמלאות. וזהו. אני? אין לי תחושה של שובע. זה מנותק אצלי במוח. אני תמיד אוכל. ארוחת שישי? אוכלים איזה בשר. ליד 2 תוספות. אני אוכל כמויות שאשתי נגנבת. אחרי שעה עובר ליד השאריות. יש 2 שניצלים. וככה נשאר תפוח אדמה. זו ארוחה בפני עצמה- ואני אוכל אותה כ"קינוח".
2. יש לי תקופות. אני שמתי לב- נאמר שאני עכשיו שבוע שם מנעול על המקרר. אחרי שבוע יעבור לי החשק. אבל זה מחזיק גג חודשיים. אם אני רוצה, אני יכול לא לאכול שלושה ימים. מצאתי את עצמי כמה פעמים עושה ניסוי. יש לי בעבודה לחץ משוגע. אני מדוכא, אני עם חרדות. 3 ימים חי על סודה לימון. קילו ביום יורד- זו אפילו לא בעיה. אבל זה קצת לא שפוי.
3. אני כן עוסק בספורט. אני לא אגיד לכם שאני רץ מרתונים, אבל חלק מאורח החיים שלי כולל את ההבנה שאם יש ג'יפ בחניה-אז הוא לא יכול להיות הרכב העיקרי. אז אני קניתי אופניים. אני קם בבוקר- רוכב 5 קילומטר לתחנת הרכבת כדי לנסוע לעבודה. בסוף היום אותו דבר. אופניים רגילים ולא חשמליים.
4. אני אוכל בלילות. אני משחק אותה שאני לא יודע מה אני עושה בלילה, אבל בשביל לקחת 2 עוגיות ולמרוח עליהן כף שוקולד השחר, צריך להיות בהכרה מסוימת. בלילות העקרונות שלי לא חזקים, התת מודע עובד, מה שאני לא יכול לקבל במשך היום-אני אקבל בלילה. ובגלל שאין לי בסלון מיליון דולר לקבל,אני פותח את המקרר. ועד שאני מרגיש בשלוש בבוקר בושה, אני יכול להוריד כ10 עוגיות ועוד לטבול אותן במטבל האהוב עלי-שוקולד השחר
5. אני מכור למתוק. אני יודע טוב מאוד שזו התמכרות. כמו שאמי זכרונה לברכה אמרה שבוע לפני שמתה מנפחת ריאות: "אני גם ככה הולכת למות, לפחות שמישהו יתן לי לצאת מהמחלקה לסיגריה". אני רואה שוקולד, הוא חייב להיות אצלי בבטן. אני אוכל קוביה אחת, ואני מקבל קצר במוח-חייב עוד 300 קוביות כאלה.
אני כרגע בדיוק באמצע מצב כזה-של להבין שאני חוזר ל90 קילו. כרס מביכה, מכנסיים שלא עולים, גזרה כמו של ברבאבא. פייר? אני לא יודע מה לעשות וזה זוועת עולם. אני לא רואה את עצמי כמו אנשים שאני מכיר-שפשוט הרימו ידיים והלכו עם הקטע של להיות הר אדם עד הסוף. אני לא "שמן" אני כן "משמין". אם יש למישהו כאן עצה שאינה לחיות על 600 גרם סטייקים ביום-וואלה לקחתי
בקשת מתכונים .. תהנה
http://www.capit.co.il/main-recipe
תומר, ואומי .. אני אספר איך זה התחיל ..
*** אני לא משכנע אף אחד לשום דבר ולא ממליץ ולא לא ממליץ ובכלל אני לא מבין כלום ונוהג בדאסטר !! **
לפני שנה ו .. כמעט שנתיים אשתי שוחחה עם חברה שלא ראתה אותה 1000 שנים. ומתברר שהבחורה שהיתה פעם דשנה ... מאד .. נגיד ... נראית היום כמו מליון דולר, סופר מגה כוסית על .. אז אשתי שואלת "איך?" .. התשובה היתה תעשי גוגל על "דיאטה קטוגנית" ..
מכיוון שאשתי מגה עצלנית ( מקווה שהיא לא תקרא פה ) היא מיד שלחה אותי, העבד הנרצע .. לבצע את המוטל עליה.
ישבתי וקראתי וקראתי וקראתי וקראתי ... ואז נפל לי האסימון.
אני אעלה בסוף לינק להתחלה .. ויש גם בנטפליקס את הסרט " the magic pill " שמראה יחסית טוב את הבעיה ואת הכיוון לפיתרון.
קודם כל זה אכן הכל בראש. מחליטים שזהו ואז .. זהו ... הבריאות היא שלך ולא של החברים שלך ולכן זה שאתה תאכל משהו שאתה לא רוצה או לא טוב לך כי לא נעים .. ואללה .. אתה זה שתסבול, לא "לא נעים" ..
שנית, הקטע של יום צ'יט פעם בשבוע - ישנה בעיה עם ערבוב של פחממות ושומנים, זה בדיוק מה שגורם לחסימת / סתימת עורקים ... או זה או זה .. וזה בשיא הרצינות לא המקום לשחק עם זה. גם אחרי שהגוף מתרגל .. לא כיף השינוי הזה .. פעם ככה ופעם ככה .. זה להתרגל כל פעם מחדש וזה כמה ימים .. לא כיף.
שלישית, תקראו קצת למה סוכר זה רעל. תחפשו גם קצת על "תסמונת מטבולית" ותקראו על זה. למה זה קורה ולמה זה גורם ולמה גורמים הדברים שזה גורם להם .. זאת שרשרת ...
אחרי שקראתי וקראתי וקראתי .. ונפל לי האסימון, הבנתי מאיפה באות כל מיני צרות בריאותיות .. ושתיים מהן הרגו את סבתא שלי וכרגע מנסות במרץ להרוג את אבא שלי .. ממש בימים אלו.
היה לי לא הגיוני שהרופא רושם לבן אדם 32 כדורים בבוקר ... כל בוקר ! ומספר דיי דומה בערב .. כל ערב ... איפה הבריאות פה ?
היה לי גם לא הגיוני המרדף אחרי האוכל והרעב כל היום ולהתארגן ולדאוג שיהיה משהו לנגוס בו ...
מאז התחלנו, היו שבועיים שלושה של הגמלות מסוכר ( ואני כמוך, תומר הייתי מכור לשוקולד שחר .. אכלתי את זה בכפית ולא רק בלילה וכמוך אומי, פיתה עם חומוס ואולי עוד אחת .. ) ירדתי מ 86 ל 69 ונשארתי שם .. אני עצלן ולא עושב ספורט. בכלל ..
אני לא מנסה לשכנע אף אחד שזה טוב או ההוא רע .. אני כן אמליץ למי שבריאותו מעניינת אותו, לקרוא וברצינות.
מי שרוצה יותר, בפרטי.
לינק לקריאה :
https://meeverlapaleo.blogspot.com/
https://www.facebook.com/groups/PKDIsrael/announcements
https://www.facebook.com/groups/1493.../announcements
הסרט:
https://www.youtube.com/watch?v=61GitUC_678
בהצלחה.
אני התחלתי עם פליאו כניסוי.
במשך חודש לא לאכול גלוטן וסוכר ולראות מה קורה עם זה.
ההרגשה היתה ככ טובה שמאז לא נגעתי לא בזה ולא בזה.
תוך 3 חודשים ירדתי 17 קג ולא הייתי שמן. 1.83 מ' על 84 קג.
ואני לא עושה ספורט. בכלל.
כיום אני מקפיד. וספציפית לגלוטן, אם בטעות אני אוכל (יש עדיין אנשים שמעבים את רוטב הבשר עם כף קמח) הבטן שלי מתהפכת יומיים...
אז נכון. א"א לאכול בחוץ (רק שווארמה בצלחת עם סלט) או באירועים. אני לא אוכל אצל חמתי כי היא מאלה שלא מבינות מה לא טוב במרגרינה. ובגדול, משתדל לאכול לפי אינדקס גליקמי.
משתדל מאוד גם לא להיות פוץ בחברה ופשוט לא עושה מזה עניין. מצד שני לא אוכל עוגיה כי לא נעים.
ולגבי ביצה עין, מנגבים עם דף גבינה צהובה.
Sent from my MI MAX 3 using Tapatalk
לשם השוואה, השינוי שאני עשיתי כלל להתחיל לעשות ספורט, מה שלא עשיתי מסודר כ- 20 שנה, ולנסות לשים לב מה אני אוכל.
ירדתי מ- 86-7 ל- 79, לקח בערך שנה. ונשארתי שם.
גם מסת השריר עלתה. בפועל, השומן הצטמצם יותר.
נראה לי שלדבר על בריאות ולהסביר למה התוצאה מרשימה ומתאימה כי לא עושים ספורט, לא ממש מתיישב לי.
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
כי חמש שנים לפני זה עשיתי ספורט - הרבה ספורט, מסת שריר עלתה ומשקל כללי עלה אבל גם אחוזי שומן עלו .. מ 18 ל 28 אחוז .. כרגע על 10.
מאכלים תעשיתיים שמכילים מוצרים מהונדסים שנוצרים על ידי חום גבוה או לחץ גבוה הם הדבר הלא טבעי, סטייק זה משהו שבני אדם אכלו מאז שחר ההיסטוריה. דגני בוקר עם חלב פרה וסוכר זה הדבר המוזר. גם כדורי גלוקופג' שנאלצתי לבלוע כל בוקר הם לא דבר טיבעי. מה גם שזה לא מנע מהסוכרת שלי להחמיר.
לגבי ההחלטה מה בריא ומה לא .. יש מדדים ..ידוע ממחקרים שאם יש למישהו מדד כזה או אחר של סוכר בדם למשל אז זה טוב או רע או גורם למחלה.... ויש מבחן סקור ... ותקרא קצת בלינקים ששלחתי .. אולי תלמד משהו. :)
ספורט זה לא משהו בריא באופן מיוחד. ולא חייבים לבלות חצי יום בחדר כושר ולהיות עם שרירים של מר עולם בשביל להיות בריאים.
לגבי הירידה הגדולה במשקל, לא ברור למה החלטת שזה הרבה מידי או מהר מידי .. ועל סמך מה .. אבל אתה יכול לסמוך עלי ולהאמין לי שמאז הורדתי במשקל החיים שלי יותר טובים .. מעבר לזה שאני לא עייף ולא כבד לי אני ישן הרבה יותר טוב בלילה ונושם הרבה יותר בקלות. סתם דוגמה שיהיה לך קשה להתווכח איתה ...
לא מתכוון לפתח את הדיון כי אין לי ידע בנושא.
אבל לטעון שלא לעשות בכלל ספורט זה בריא זה טיעון תמוה.
כמעט כמו לטעון שלשמור מצוות זה מתכון לאריכות ימים...
אם לא גרוע מזה.
בעיני, ירידה של 17 ק''ג ממשקל ראשוני של 86 נשמע לי המון. לא זוכר אותך איש שמן, בכלל.
ו- erby שכתב שירד 17 קג ב- 3 חודשים מ- 84 קג לבחור גבוה שמעיד שלא היה שמן? אם זה לא קיצוני אז מה כן??
כאמור, אני לא מתווכח. רק מאיר את העובדות מנקודת המבט שלי.
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
אני כבר שנתיים לפחות מקפיד לרדת על גביעים של בן-אנד-ג׳ריז . בדכ הגביע הריק בזבל ביום שהוא נקנה.
לא הפסקתי לאכול בשר כל יום. מאוד מהנה מבשר. ופחמימות.
במקביל אני רץ כל שבוע 30-100 ק״מ ורוכב מרחק דומה. ועושה סט כח יומי. אז קשה להגיד שאני מרגיש כבד, או חסר אנרגיה ( הפוך, ככל שיש יותר ספורט, יותר אנרגיה) . שוקל כמו לפני 25 שנים ולא היתה תזוזה של יוצא מ 3-4 קילו לאורך כל השנים האלה למעלה או למטה.
בקיצור, למעט אולי מי שסובל ברקע ממצב בריאותי ספציפי, לדעתי תחושת החיוניות זה 50% בראש שלכם ( כמו אלה שחוסכים בדלק אחרי איזה תוסף ) ו 50% מושפע מפעילות .
מעברים לתזונה מוטה לכיוון זה או אחר שביצעתי במהלך החיים לא השפיעו אף פעם על חיוניות או הרגשה.
הד
Sent from my iPhone using Tapatalk
השינוי המשמעותי ביותר שעשיתי היה להפסיק עם גלוטן וסוכר.
בכל מקרה הכוונה לא היתה לרדת במשקל אלא להרגיש יותר טוב.
בכל מקרה לא חסכתי מעצמי מזון ואני לא מתייחס לזה כדיאטה.
בנוסף לכך, אין לי ספק שלפני כן הייתי אוכל סתם. השינוי הכי גדול הוא בעצם לאכול כשרעבים. טריוויאלי אבל מסתבר שלא ככ קל ליישום.
אני רואה את זה בישיבות אצלי בעבודה. יש כיבוד על השולחן וכולם תוקעים. מסתיימת הישיבה, הולכים לאכול צהריים.
בהערת אגב, שאלתי את סבתא שלי מה היה מקובל לאכל לפני שעלו לארץ. מסתבר שלפני ה"אורז בן גוריון" והמרגרינה היו אוכלים מאפים רק מקמחים נטולי גלוטן ושומן מהחי. חמאה או שומן בע"ח.
Sent from my MI MAX 3 using Tapatalk
עד שנות ה50 לחם היה מוצר די מזין, החיטה היתה שונה ועם ערך תזונתי רב יותר.
זה כשלעצמו הופך את כל התזונה המודרנית לשונה ביותר ממה שהיה עד שהומצאו מיני החיטה ה'חדשים'
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
https://www.ynet.co.il/articles/0,73..._medium=social
נחמד. חצי קשור
Sent from my iPhone using Tapatalk