תהיה - האם כל אלה שמחפשים רכב לטיולים רגועים בחיק הטבע' מתכוונים לזה?

אני בכלל שמח שהג'יפים "האמיתיים" הם מיעוט ושהרוב
מסתפק בכביש או כבישטח רך.
הלוואי שזה ישאר ככה ושהכניסה אל "הטבע האמיתי" תשאר פחות נגישה לכולם
ורק מי שהטבע על יתרונותיו באמת באמת חשובים לו צריך להתאמץ.
אני בעד כמה שיותר מבולבלים למיניהם ש"רוצים רק שבילים ובלי סלעים".

ככל שאני חושב על זה יותר אני יותר שמח שהג'יפים הקשוחים היחידים הם או חדשים לעשירים מאוד
או משומשים למיניהם במחירים לא הגיוניים
או נבלות בני 20 שמפחידים את מי שלא בטוח שזה בשבילו.


רק זה חסר לי, שאי אפשר יהיה לברוח אל המדבר מהמוני האדם.

משום מה בויכוח הזה אתם מתעלמים מהאמירה השחוקה "עם האוכל בא התיאבון".

אז כן המנוסים כאן לאחר שכבר חוו את העניין ואת הרצון לרכב גיבור יותר בהחלט יכולים להמליץ מתוך נסיונם כדי למנוע את מפח הנפש והכיס מאלו שיתחילו עם רכב שלא מתאים לרצון האמיתי שלהם או לרצון (התיאבון) שהם יקבלו לאחר טעימה ממנעמי השטח.

גיא בין הבודדים (היחידי שאני מכיר) שעשה את המסע ההפוך ושינמך את יכולות רכב ה"שטח" שלו ומאושר (?) מזה.

אתם לוקחים את זה ממש קשה. נו, אז אם מישהו יראה שעם האוכל בא בתאבון וירצה משהו יותר טוב (וגם כבר ידע לאפיין טוב יותר לעצמו מה הוא רוצה) לא יפלו השמיים גם אם יצטרך להחליף רכב.
ויש אנשים שטוב להם לגמרי עם מה שנותן רכב רך. מזכיר שגם בפורום זה היו גולשים שהללו את הסובארו בתור פאר היצירה ההנדסית.


Sent from my SM-G970F using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

למרות שכשפגשתי אתכם בהר בוקר, התבחבשתם לא מעט ב"מעבר המצוק" שזו מדרגונת מהסוג ששום נהג רכב שטח סטנדרטי עם הילוך כוח בן 20 כמו טראנו או טרופר עתיק, על צמיגים במידה מקורית, בכלל לא עוצר בה ואפילו לא יודע שיש לה שם.
אחר כך הגעתם למרגלות סכין ציפורים ושם כבר יצאתם מהרכבים, בדקתם ברגליים ובעיניים ואז קיבלתם החלטה נבונה ואחראית ועשיתם אחורה פנה כי הבנתם שיש גבול לכל תעלול.... וזה כשמדובר בנהגים שכבר צברו נסיון, ברכבים טובים ומשופרים, דגם שהוא הטוב ביותר מבין בני מינו. הסמן הימני של הקטגוריה. וזה לא מעלה קשה. מפחיד? כן. יכול להיות מסוכן? כן ועוד איך. אבל לא קשה. אבל לג'יפון ללא הילוך כוח זה הימור. ואין דרך עוקפת. צריך לחזור.
.

---

אני אזכיר לך שאתה בעצם פגשת אותנו קצת יותר מוקדם, במשטח לפני מעלה משורה, ולמה הייתם שם ? .. כי רכב שטח משופר מהתחת .. לא פחות מאגדת שטח למהדרי מהדרין ! נהוגה בידי פאר נהגי ישראל ( לא בציניות , אני מכיר אותו מהטיול הראשון שלו ב D90 לפני כמה אלפי שנים ) .. ניסה לעבור איפה שהוא לא היה צריך .. נכשל ונשבר ! לקח לכם לא מעט זמן להוריד אותו עם כננת ורכב בילום למשטח .. נכון ?

אז מה למדים מזה ? .. לרכב אחד מדרגת "מעבר למצוק" היא הגבול .. ובכל זאת למרות שהתעכבנו שם .. המשכנו לא יותר מקילומטר אחריכם .. והחלטתי לוותר ( אני הובלתי ואני החלטתי ) על המעלה כי התחיל להיות מאוחר ולא רציתי להתבחבש שם ולהשאר בשמורה אחרי החשיכה. ולרכב אחר מעלה משורה הימני הוא הגבול .. ואז מתבחבשים והוא חוזר הביתה עם דיפ' מרכזי נעול ובלי גל הינע קדמי ...

הגבול שמספיק לגיא המוזר שהלך אחורה ( אסור ללכת אחורה באלכוהול - אבל מותר בג'יפים ) הוא מה שדאסטר משופר קלות יכול לעבור בשלום והגבול שמספיק לדרור הוא מעלה בוקר .. או ואטאבר ..

זה לא אומר ששניהם לא יכולים לטייל ..

הבעיה תתחיל אם ו .. כאשר גיא ודרור ירצו לטייל יחד ולדרור לא יהיה חשק לוותר על מעלה בוקר.
מהביעה הזאת אפשר להמנע בהרבה דרכים ..

לכל רכב יש גבול, גם לאוטו המגה משופר של שלמה. וגם לסופה מתקופת האבן של דרור וגם לדאסטר האימתני של גיא ..
כל אחד ימצא מה הרכב שמתאים לגבול שמתאים לו ..


אגב, גיא הוא לא המוזר היחיד, ישנו גם אסף שעבר מרכב גיבור לרכב כבישביל מפנק.

הרבט בכלל עולה חדש מאוסטרליה . ..

https://youtu.be/JQOBV6zpwe8

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי e-Pit@m

הרבט בכלל עולה חדש מאוסטרליה . ..

https://youtu.be/JQOBV6zpwe8

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

---

fake news
אי אפשר לצאת לשטח עם סובארו.

טיולים בחיק הטבע בסיגנון רגוע או סוער מחייבים במינימום צמיג 31 והילוך כוח....

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי DavidL

טיולים בחיק הטבע בסיגנון רגוע או סוער מחייבים במינימום צמיג 31 והילוך כוח....

---

במיוחד עם יש לך ג'ימני או סמוראי.
כל פוסט, לפנתאון.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zivo

במיוחד עם יש לך ג'ימני או סמוראי.
כל פוסט, לפנתאון.

---

זה בסדר, בשבילך ניתן לרדת בקוטר גם ל 2 "
https://youtu.be/jiG4prz8oGA
:)

אני אתרום לדיון המכובד הזה מעט מנסיוני..
מעל 20 שנה בגיפים (או SUV)
אני חושב שאני כיסיתי את כל הקצוות של הנהגים שאתם תארתם.
אפשר להגיד שאני עברתי בין כל הקצוות
ועל כן אכן יודע מנסיון אישי מה מביא אדם ממוצע (או לפחות אותי) לעבור בין הסוגים השונים.
נתחיל עם זה שהיה לי אפס נסיון מטורי בצעירותי, תרתי משמע.
וגם אפס ניסיון בטיולים בטבע (כולל ברגל).
ההורים שלי לא טיילו לשום מקום, בטח לא בגיפ.
מבחינתי גיפ היה עד סוג של כלי רכב, רק הרבה יותר יקר.
אני נסעתי לי במכונית רגילה (או אופנוע אבל זה סיפור אחר)
בצבא נתפסתי לחידק הטיולים דרך כמה חברה שהכרתי. אבל הכל עשינו ברגל.
בהמשך נדברתי בחידק השייט (סיפור ארוך) ובניתי סירה ועגלה להוביל אותה.
אבל היה קשה מאוד להעלות אותה מהמים עם מכונית רגילה.
ראיתי שכולם משתמשים בארבע על ארבע למשוך את הסירות.
אז התחלתי גם אני להתענין בסוג זה של רכב.
למזלי היו אז מספר אופציות זולות לקנות ארבע על ארבע משומש ואני בחרתי בזולה והגרועה מכולם.
ניבה... הרבה מרורים העביר אותי הרכב הזה, אבל גם לימד המון בחצי שנה שהיה לי אותו.
בין השאר נודע לי על פורומים לבעלי גיפים ועל טיולים שמתארגנים דרכם.
וכך נדבקתי בחידק טיולי השטח.
אז מי שהוביל את התחום היו כל הרדנקים בסגנון דרור אוכלי האבק והסלעים.
ואני כמובן נדבקתי בכל עולם העבירויות אכילת סלעים שיפורים והמעלות..
מודה יש הרבה תחרות ואמוציות במיוחד כאשר אתה צעיר טיפש ורוצה להראות שגם אתה יכול לטפס הכול.
החלפתי מספר גיפים כל אחד יותר גיבור מהשני. בשיא היו לי היליקס ואז בסוף סופה משופרת היטב.
פתוחה קרבית נעילות מקדימה ואחרה גלגלי 33 שטח מלא, והדובדבן זחל לפני הטרנספר.
הדבר הזה טיפס פשוט הכל (זקני הפורום בוודאי יזכרו אותו) ואני היתי בשלב בחיים שלא היה לי מה להפסיד..
שילוב מאוד מסוכן.
את כל המעלות המפורסמים טיפסתי לארוחת בוקר (תרתי משמע, היתי ישן בקרבת המעלה ואז בבוקר עולה ויורד אותו)
זיק וורדית מחמל את כל אלה עשיתי ביום אחד, ממש כך. כל המעלות המפורסמים, והפחות מפורסמים עליתי וירדתי.
ואז הבנתי.. זה %80 אחוז הרכב ו 20% הנהג
אין בעיה לעלות את המעלות, כל מה שאתה צריך זה רכב עם גלגים מספיק גדולים נעילות ויחסי העברה מתאמים.
עם קצת ניסיון ושכל ישר, אתה תעלה הכל. אז מה לעזזל האתגר בזה?! בשביל מה אנחנו מסכנים את הבריאות שלנו ונזק למכונות יקרות??
אז פשוט הפסקתי לחפש אתגרי עבירות ועברתי ל SUV זול ונוח.
ואז גיליתי שאפשר לטיל ברכב "רך" טיולים משמעותים כל עוד אתה לא מחפש אתגרי עבירות.
ממש כמו המסלול שגיא עבור, גם אני הבנתי שאתגרי עבירות לא ממש מענינים אותי.
עד שהגעתי לגימיני סטנדרתי. רכב עם עבירות מצוינת מתאים בגודל למה שאני צריך וזול (מה שאומר שאפשר לקנות יותר חדש)
אבל מה הוא שיגע אותי כל הזמן לחפש מסלול מתאים להתחמק מאבן בולטת, זה ממש מעצבן.
במסלול בינוני (ממש לא עבירות קשה) הגימיני יעבור בקלות אבל מחייב תשומת לב וזהירות.
היכן שהסופה היתה עוברת כאילו שזה כביש 6, בגימיני היתי צריך כל הזמן להשגיח ולבדוק שאני לא דופק משהו.
שלא לדבר על האין מנוע...
הבנתי שזה לא בשבילי, והיות והיה לי את המצלצלים בסוף קניתי רנגלר קצר עם נעילה אחורית מקורית
הגבהה חוקית של חמש סנטימטר גלגלי שטח וזהו. ברוב המכריע של המסלולים אני פשוט עובר בנוחות בלי בכלל לבחור מסלול.
נהנה מהטיול ומהרכב ברגוע שלי.
כבר חמש שנים עם הרנגלר, ומה להגיד, חושב שהגעתי למנוחה והנחלה.
האם זה הגיפ האחרון שלי? לא יודע אולי.
אז למה סיפרתי את כל הסיפור הארוך והמשעמם הזה ??
להראות שאנשים והמטרות שלהם משתנים עם הזמן. מה שמתאים עכשיו אולי לא מתאים אחר כך.
אדם לא יודע בדיוק מה הוא רוצה, לפעמים הוא לא יודע בכלל מה הוא רוצה.
לכן הוא מתנסה, וכל אחד והדרך שלו, ועם מה הוא מתחיל.
וזה בסדר גמור לקנות גיפון ואחר כך להתמכר ולקנות מפלצת שטח.
או ההפך.
אם משהו מתחיל שואל אותי עם איזה רכב להתחיל, התשובה היא עם מה שעושה לך טוב.
אם לא יתאים תחליף, רק אתה יודע מה טוב בשבילך.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי גיא

fake news
אי אפשר לצאת לשטח עם סובארו.

---

בכל זאת גיא, שם יש Low. (:

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

אגב את כמות האדרנלין הנדרשת לי מספק בשנים האחרונות מקור לא צפוי.
אופנוע שטח!!!
באופנוע זה 80% הרוכב 20% האופנוע.
כל רכיבה מלאה באדרנלין, ובהפתעות.
בידים הנכונות אופנוע שטח יכול להראות כאילה, בידים הלא נכונות, כלי שיביא אותך לטיפול סיעודי.
זה אכן אתגר ראוי, הרבה הרבה יותר מתעלולי העבירות העלובים עם גיפ.

היסטוריית/ אבולוציית השטח האישית שלי די תואמת את האמירה עם "האוכל בא התיאבון".

שנת 1996, התאומות הי צפויות להגיח לעולם ולהצטרף לבכורה שהייה אז בת 8. בדיוק גם הפכתי לעצמאי, הג'יפים אז היו הוצאה מוכרת. אז יאללה נרכוש רכב משפחתי גדול שיכיל את כולם וגם יהיה הוצאה מוכרת וגם ניתן יהיה לטייל אתו בחיק הטבע. אחר כבוד נרכש טראנו בנזין ארוך ידני דנדש מהחברה. זמן קצר לאחר מכן, יום הדרכת נהיגת שטח לרוכשי הטראנו בחולות חלוצה - זהו נפתח התיאבון משהתבררו יכולות הרכב.

חברנו לעוד בעלי רכב שטח ומהר מאד גם בטיולים המשפחתיים הרגועים בחיק הטבע מצאנו עצמנו מורידים את המשפחה מהרכב ומאתגרים את עצמנו ואת הרכבים במעבר מכשולים קשים יותר ויותר.

עם השנים אופי הטיולים השתנה הרכבים השתנו והפכו גיבורים יותר ויותר, טיולי לילה אתגריים, טיולי עבירות נטולי משפחה ומחפשים במכוון לכבוש כל מעלה שצץ כולל יצירת כמה מעלות חדשים.

כיום כבר לא מטייל בהרכב משפחתי כבר לא אסע במיוחד לקירות הטיפוס בתל חדיד\ בית שמש וכו' אבל בהחלט נחפש את העבירות הקשה בטיולים התלת שבועיים שלנו.

תוך כדי שהעליתי את התגובה שלי מוני פירט את התגובה שלו והאבולוצייה שלו שיש בה קוי דמיון לשלי.

אבל המסקנה הסופית שלי קצת שונה - אני לעולם לא אמליץ למתחיל וחדש בעולם השטח לקנות "ג'יפון" או פרייבט דמוי שטח אחר כדי לטייל איתו בשטח ואחסוך לשואל מראש את ההפסד הכספי ומפח הנפש בהמשך. לשאל אמליץ תמיד לרכוש את הרכב הכי גיבור בשטח שאפשר במגבלות התקציב.

לעניות דעתי אבולוציית השטח שלי באיזה שהוא מקום משקפת חלק נרחב מאלו שנכנסים לעולם השטח ומתחילים ב"טיולים רגועים" בחיק הטבע ומגלים תחביב חדש ונפלא ונכנסים עמוק יותר ויותר לתחביב.

אצלי החיידק לטייל נצרב עוד מהילדות מהטיולים בפיג'ו 504 של אבא(שהגיע לכל מקום),
ואח"כ מהג'יפים של הקיבוץ, אבל בפרטי אבולוציית הרכב שלי תאמה את העסק והתפתחותו,
אופל אסטרה 86 דרך רנו אקספרס ואז לטנדר מזדה 4X2 וכשצריך היה להחליפו כבר החלטתי ללכת על חדש
וכזה שיאפשר לי לטייל ברוב השבילים כמעט בלי דאגות וגם החדש הוא כזה
אז כנראה שאצלי לפחות עם האוכל בא התיאבון.
לשמחתי העסק דורש רכב מהסוג הזה והאישה חיה עם זה בשלום כל עוד אני לא גורר אותה לטייל.
אבל בהחלט מסוגל להבין מישהו שקונה מה שנקרא ג'יפון שכן מסוגל להביא אותו קצת יותר
רחוק ממשפחתית רגילה ונמוכה. לא לכולם יש את השאיפה לטפס מעלה כלשהו.

מה שמעניין יותר בדיון הזה זה העובדה שרכבי השטח נהפכים לרכבים רכים נטולי הילוך כוח וזאת המגמה של היצרניות הרכב הטוארג איבד את ההילוך כוח שהיה לו הפורד אקספלורר גם ועוד רכבי שטח ואז אנשים מחפשים חלופות שניתן לטייל איתם בשטח כי הרכבים שנשארו עם הילוך כוח או שהם חדשים ויקרים או שהם ישנים ויקרים ולא כול אחד רוצה להכנס לאו הוצאה גבוה או למצב של תחזוקה יקרה של רכב ישן וגם אופי הטיולים של בן אדם משתנה מאוד בשנים האחרונות פחות מחפשים אתגרים וגם שומרי הטבה הפקחים אוסרים על נסיעה בדרכים אתגריות שבעבר היה אפשר לעבור בהם וגם הכניסה לתחום רכבי ה sbs שנהיו להיטי מכירות ומספקים חוויה דומה לרכבי השטח הקשוחים של פעם ואז בן אדם קונה רכב שטח רך ועגלה שתגרור את ה sbs עד לשטח ואז יש לו אפשרות להחליט על מה בא לו לנסוע

אצלי להיות בטיול שטח רגוע זה השקט של לא להתעסק בכלל עם כל אבן בגודל אגרוף בתכנון נתיב, ומדרגות בגובה 30סמ זה משהו שלא יורדים בכלל מהרכב בשבילו.

החלק השני הוא הוא הנוחות הכללית של להביא לשטח את מה שעושה לי ולמשפחה נעים בחניון.

אבל..
זה מגיע אחרי שמתחילים לטייל עם רכב שטח קטן ועושים לאט-לאט בצרכים.

ועדיין,
קרוסאובר לא מגיע לתחילת הדרישות האלו.

בתור אחד שעושה את צעדיו לאט במסלול שבין סובארו ליאונה והפראדו המזדקן, נראה שכולם צודקים (לפחות בחלק).
הפנטזיות מול מציאות, המשפחה והתקציב, בת הזוג כמובן (שמקבלת אותי בהבנה ובסבלנות תוך התקפי חרדה).
גם אצלי טעמתי בקיבוץ לא מעט רכבים. אבל את ציר המוסכים עשיתי בגיל 16 עם הידרו 186 ולא ברכב:D
טיילתי עם הגדשים השונים פה וגם שם. באיפון, בדימקס, בווינר, היילקס. ביטי 2500 או פורד 350 וסילברדו. אבל לי גר בחנייה רכב גיבור.
כי.. טיילתי ברגל. ושטח היה העבודה.
עם השנים למדתי לאהוב את הזאנר יותר. אבל אז סדרי העדיפויות היו אחרים (או שלא רציתי מספיק או חששתי).
התקדמנו עם המשפחה לאאוטבק כי כמו שאמרו פה לפניי, אפשר להגיע יותר רחוק ולמצוא שקט (ולטייל רגלית)
כן, סיפרתי לעצמי סיפורים שזה מה שאני רוצה מבחינת שטח, אבל בבטן התבשל משהוא אחר
לקח זמן, המשפחה התבשלה, גם אני וכנראה גם הממון הנדרש.
קניתי נבלה וקיבלתי סטירה (גם מבטים מהמנהלת), לקחתי פסק זמן, וניסיתי שוב.
בינתיים בסדר.
יכול להיות שבסטטיסטיקה של דרור אסיים בתור אחד שויתר, אבל אולי גם לא.. מי יודע. כרגע ערמת הברזל זוללת הכסף בחנייה עושה לי חיוך
וכן גם לי מגיע חוג (פילאטיס פחות מדבר אליי היום)
רונן

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

אצלי להיות בטיול שטח רגוע זה השקט של לא להתעסק בכלל עם כל אבן בגודל אגרוף בתכנון נתיב, ומדרגות בגובה 30סמ זה משהו שלא יורדים בכלל מהרכב בשבילו.

החלק השני הוא הוא הנוחות הכללית של להביא לשטח את מה שעושה לי ולמשפחה נעים בחניון.

אבל..
זה מגיע אחרי שמתחילים לטייל עם רכב שטח קטן ועושים לאט-לאט בצרכים.

ועדיין,
קרוסאובר לא מגיע לתחילת הדרישות האלו.

---

+++
עשיתי את כל הסיבוב הזה מרכבים "קשוחים" לרכבים רכים יותר (עברתי ל GV 2006).
הבנתי אז, את מה שכולם מבינים עכשיו על דאסטר וכו', עם הרכבים האלו ניתן לכסות למעלה מ 90% מטיולי השטח.

אבל אחרי כמה שנים הבנתי גם את מה שדרורון כותב פה, השיקול של קלות הנסיעה וההתמודדות עם המסלולים האלו + כמות הציוד שאני רוצה לקחת איתי.
אז חזרתי לטרופר וזיוודתי לו את האמא....

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

ושוב אתם חוזרים ל"יש מקום לכולם"
כן, יש מקום לכולם. גם לקלנועית.

מדברים איתכם על אלה ששואלים על א' כשבעצם מתכוונים ל-ב', כדי לרצות את ג'....


יודעים מה, עזבו. אם צריך להסביר יותר משלוש פעמים, כנראה אין טעם.

- - - Updated - - -




או. אתה הבנת.

---

הבנתי, לא מסכים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

נכון, זה רק אוטו. לא מתאים? אז מחליפים. ומפסידים המון כסף בדרך.

לכן הם שואלים.
אז כדי שידעו, הם צריכים לקבל תשובות אמיתיות, לא מתיפייפות. ולא מטעות. ובטח לא הצהרות פוליטיקלי-קורקטיות בסגנון של "יש מקום לכולם".
בפעם האחרונה שבדקתי, ג'יפולוג לא היה קבוצת תמיכה ואני לא פסיכולוג או קואוצ'ר.

ובהקשר הזה, אחזור שוב על הסיפור שלי, אמיתי מהחיים, על כל אלה שמתקשרים לשאול "איך האוטו הזה" ו"איך האוטו ההוא". מהר מאוד הבנתי שקל לי לנחש שהם בעצם כבר קנו, האוטו כבר אצלם בחנייה - עכשיו הם צריכים ממני את חותמת האישור הנכספת, את החיזוק לבחירה שעלתה להם המון כסף.
זה מדהים שלפני שבכלל הלכו לאולם התצוגה, לפני שחתמו על ההזמנה, הם לא טרחו לשאול. אפילו לא ביצעו נסיעת מבחן....
בהתחלה לא רציתי לבאס אף אחד ועניתי את מה שרצו לשמוע. אחר כך התחיל להימאס לי מהנודניקים האלה, שנעל ב-200 שקל הם ימדדו וילכו בה שתיים-שלוש דקות ברחבי החנות, אבל אוטו ב-150,000 הם לא לוקחים לסיבוב. רוכשים לפי שמועות..... ואז התחלתי לומר את דעתי האמיתית. לטוב ולרע. בפעם הבאה שיתייחסו יותר ברצינות לנושא הזה.



לדעתי, מי שבאמת לא יודע ומחפש תשובה במקום שמתיימר להיות הכי מקצועי ברשת ולתת לו הכוונה נכונה, לא צריך לקבל חיזוקים מזוייפים שיגרמו לו אחר כך רק לעוגמת נפש. כי מקום באמת יש במדבר לכולם, וגם לכל חתיכות הפלסטיק ושברי יציקות האלומיניום וקרעי הצמיגים שרק תרצה. אני רוצה רק להוסיף שהגרריסטים בדרך כלל לא מסכימים להכנס לשטח. אז בזהירות, כן?.....

---

אלו עוד לא הכי מעצבנים.
אלו ששואלים אותך לפני, אתה קוטל את האוטו שהם רוצים לקנות בגלל שהוא חרא אוטו וכל תמרורי האזהרה מהבהבים מסביב, ואז קונים ובאים לבכות לך איך לצאת מהברוך. אלו מותרים במכות לפי חוק.

הסוג שאסף הזכיר לא רצה לנסוע למדבר, לא למדבר אני ואתה מדברים עליו.
זה נכון שחלק יהפכו בסוף למטיילי עומק, הרוב לא, וטוב שכך.
העוגמת נפש מלקנות "רנגלר כועס" כי רק איתו אפשר לטייל ואז בכל פינה למצוא GV עלולה להיות גדולה יותר למי שלא מבין מה הוא רונה ולמה.

או כמו שאמרה פעם אשתו של אחד מחברי האתר "על מה הוצאנו 120 אלף שקל אם הוא (אני) הגיע לפה עם זה" תוך הצבעה מזלזלת.

חושב לבהיר למתייעץ מה באמת יוכל הרכב לעשות ומה הגבולות, אבל ניגוד למה שאסף כותב, לדעתי רוב המתייעצים באמת רוצים שבילים קלים, כאלו שכל רכב עם קצת גובה יעבור, השאלה באיזו קלות.

בסופו של דבר איך שלא תסתכלו על זה המגמה היא שהרכבי השטח מתרככים בעוד כמה שנים יהיו רכבי שטח חשמליים נטולי הילוך כוח ותקנות מחמירות על זיהום סביב יותר ממה שעכשיו ואז מה תעשו? נוסף לזה יצרני הרכב שמייצרים רכבי שטח לא מסתכלים על השוק הישראלי הם מסתכלים על אירופה או מקומות אחרים שיש אולי חוקים כמו בשוויץ שאי אפשר לרדת לשטח ולכן לא ממש משתלם יותר לייצר רכבי שטח קשוחים ולכן יש יותר גיפונים ומי שרוצה באירופה רכב קשוח יקנה או לנדרובר או גיפ רנגלר או טנדר וגם אז לא ממש ירד לשטח איתו שוב בגלל חוקים וגם עם תמשיכו לקנות רכבי שטח קשוחים שנשארו בשוק ואז ירדו מפס היצור מי מבטיח לכם שישארו לו חלקי חילוף ואז מה תעשו שלא יהיה חלקי חילוף?