החיזבאללה מתכנן לכבוש ישוב עם אזרחים ולא להיכנס לקרב צבא בצבא.
להבנתי הבלתי מקצועית זו גרילה.
בהינתן שיהיו אזרחים בתווך הרי שמי שיפעל שם במעגל הפנימי אלו יחידות מיוחדות.
השריון שלנו הוא תחליף למארבי חיר של פעם. אין כל כך שריון באזור שמאיים עליו.
Printable View
קצת פרספקטיבה...בשנות ה 70 בסאנור העבירו את הטירונות הטובה ביותר. המ"מ וסמל המחלקה היו האלוהים, הם יכלו לעשות עם החיילים ככל העולה על רוחם.....נציב קבילות חיילים לא היה אז או רק החל את פעילותו. התוצאה היתה פנטסטית..חיילים קשוחים שמסוגלים ללכת 120 ק"מ ולהילחם רגלית בקייץ בציר הררי ביום ובלילה באורך 70-80 קמ ללא אספקת מיים ואוכל...ותחתונים וגרביים....
כנראה שכיום כבר לא ניתן לאמן כך חיילים, זה לא יעמוד במבחן בג"ץ...במבחן התוצאה זאת השיטה הנכונה.
התפיסה העקומה הזו היא בדיוק מה שהוביל למחדלי לבנון 2.0.
כשצריך לפעול נגד חלויה אחת או שתיים, אגוז זה אחלה, כשצריך להכנס לכל כפר במרחב צריך המון חי"ר מיומן, כולל מילואים והמון הנדסה ושריון.
בלבנון השניה היו קצינים בדרגי בניים שדיברו "שטחים" ולא ידעו איך לנהל ארועים בשטח פתוח.
חיילים שלא הלכו רגלי חודשים, ושלא נדבר על חיילים המילואים והציוד שקיבלנו.
אני דווקא מכיר שני קצינים בדרגי ביניים (** ***) שמספרים שהצבא מתאמן וחזק, שניהם מחטיבות החי"ר הנחשבות יותר. עד לא מזמן כשעוד עשיתי מילואים בגדוד הנדסה התאמנו די חזק, כולל הליכות ארוכות עד כדי כך שהכרזתי על עצמי כזקן ועברתי לסוג אחר של מילואים.
אני מניח שמה שניר מתאר הוא שילוב של קורונה, חיילים שחיכו שיקרה להם מה שקרה לאבא בסנור וכנראה מפקדים קצת פחות אסרטיביים.
אל תשכח שיש להם עוד אימון מתקדם לעבור, ולא מעט מהעבודה המיקצועית נלמדת שם.
בנוסף, תחשבו רגע על הסטיסטיקה, אני לא באמת יודע את המספרים, אבל נניח שלפני עשרים שנה היו מתים 20 חיילים בשנה בתאונות אימונים, יש לנו סבב כל 4-5 שנים ובממש גרועים מתים 100 חיילים כמה מתוך המאה היו ניצלים בזכות אימונים כמו בשנות ה80-90? אם המספר נמוך מ20, אז כן אימונים פחות מסוכנים הם הדבר הנכון.
כמובן שבשביל מסקנה נכונה צריך לדעת את המספרים האמיתיים, כוול פצועים, כולל השגת יעדים וכו' וכו', אנחנו לעולם לא נדע ולצערי גם לא נדע אם החבר'ה שיושבים על המספרים עושים את החישובים הנכונים.
בדיוק אותו דבר כמו פעם , רק שעכשיו אתם הזקנים מהחבובות
30 שנה אחורה, טירונות שיריון 8 שבועות , מתוכן שבועיים שלושה אימונים והשאר תורנויות
החברים שלי בצנחנים אכלו אותו דבר, רק לאורך יותר זמן
Sent from my iPhone using Tapatalk
נהוג להאדיר את מה שהיה בעבר, אבל זו בד"כ טעות.
לקחת חיילים ולשבור אותם גופנית ונפשית ע"מ "לחשל ולבנות אותם מחדש" או משהו כזה, זה הדבר היחיד שידעו לעשות בצה"ל מיום הקמתו. האם גידלו ככה לוחמים טובים יותר - ממש לא. בשנות ה 70 שלחו חיילים קשוחים שמסוגלים ללכת 120 ק"מ, להילחם במדבר עם נשק שיעיל ל 50 מ' ולא מסוגל לחורר דלת של רכב...
יש היום את הידע והיכולת לגדל לוחמים מקצועיים וגם עושים עושים את זה, עדיין מעבירים אותם מסלול קשה, עם שבועות שבהם לא מפסיקים ללכת/לזחול, עם הרבה משקל על הגב, מעט מאד אוכל ומעט מאד שינה, תוך סיכון פיזי שגם מתממש לעיתים. לא שמעתי שהוגש בג"ץ בעניין, אבל מצד שני אני לא מחובר לקבוצת הווצאפ של האמהות אז אולי זה על האש...
חיילים שמעולים לביצוע שמירות ומשימות אבטחה - בנוסף למג"ב, קיימים כבר שנים גדודים מעורבים שזאת המשימה שלהם והם לא מיועדים לחצות גבול ולתמרן. אבל לא היה לי מושג שחטיבות חי"ר סדירות שכן נכנסות ללחימה אחת למספר שנים מקבלות אימון ברמה כאת.
אומי - הילד כבר בסוף האימון המתקדם, התגייס במרץ.
הד - בשריון הטירונות היא סוג של של הכנה לצבא, בשלבים הבאים הלוחמים מתמקצעים כמו שצריך גם אז וגם היום ככל הידוע לי.
לא הבנתי...
אז היום לא משיטים ג׳יפים על המים??
Sent from my SM-G973F using Tapatalk