זה לגמרי הפתרון. אגב ראיתי חבר שהוא מדריך לרכיבה מלמד בצורה כזו מישהי בת 50. זה לגמרי קסם.
Printable View
1. חפש מקום גדול ,מישור,ללא : סיבובים,פניות,עליות,ירידות.
מצאתי כזה בחניון תחנת הרכבת ,שישי בצהריים הכל ריק ,מאנשים ורכבים.
בהתחלה ניסיתי בגינה ליד הבית ,לא היה בגינה יותר מידי מרחק ישר ומישור. ובכל פניה הוא נפל.
רק בחניון הרכבת הם תפסו את הקטע.
2. אני בתחילה נתתי תנופה ,חזקה וביקשתי שיחזיק כמה שיותר רחוק, רק איזון בלי פדלים.
3. אחכ הייתי נוסע לידו עם מקל של מטאטא, כשהוא מפדל. עד שתפס את הקטע.
4. רק אחכ סיבובים פניות.
סבלנות, בסוף זה יצליח.
Sent from my SM-G950F using Tapatalk
לפעמים צריך לשבור את הצְנוּנִיוּת שכאן בקצת הומור, כי יום ללא הלצה וחיוך הוא יום מבוזבז.
הכל נכתב ברוח טובה. מקווה שזה מובן.
לגבי ההמלצות על מקל של מטאטא,
פעם קיבלתי טיפ ממדריך רכיבה שלי נשמע דיי הגיוני.
כשתופסים את האופניים עם המטאטא מבטלים את הצורך של הרוכב לשמור על איזון.
הוא המליץ להלביש את הרוכב עם תיק גב (ובעדיפות לאחד קטן ואם יש חגורת מותן מה טוב) ולאחוז בתיק הגב. כך הרוכב חייב לשמור על האיזון בעצמו.
כל הדיון הזה ועוד לא הוזכר כאן הצמד "היגוי הפוך" ? (או counter steering למי שרוצה הסברים מעולים ביוטיוב) .
ההיגוי בדו גלגלי הוא הפוך. כשאתה רוצה לפנות ימינה אתה מטה את הכידון שמאלה, ולהיפך.
ההיגוי במכונית, טרקטור, טרקטורון ואופניים עם גלגלי עזר הוא רגיל. לפנות ימינה מפנים כידון ימינה.
כשאתם נותנים להם להתחיל לרכוב עם גלגלי עזר אתם מחרפנים למוח של הילדים את הצורה, כי ברגע שתורידו את גלגלי העזר הכול מתהפך. הם ילמדו בסוף, אבל התהליך יהיה קשה יותר, להם וגם לכם.
שכחו ממקלות המטאטא, ושכחו מלרוץ אחריהם. תנו להם אופני איזון או אופניים ללא פדלים וכסא נמוך כפי שכבר נכתב כאן. הם יסתדרו מצוין בלעדיכם, וירכבו יותר טוב מכם.
שבו בצד, תתרווחו ותגלשו בג'יפולוג. הילד יסתדר מעולה בעצמו. כל מה שנדרש מכם זה לא להפריע.
לאחרונה שני הילדים שלי החלו לרכב.
הילדה נולדה ללא שיווי משקל- הודות לגנטיקה משובחת של דורות רבים במשפחתה של אישתי.
ראיתי סרטון ברשת שבו הילד יושב על האופניים מולך רגליים בפדלים.
אתה אוחז במרכז הכידון.
מטה בעדינות ובאקראיות ימינה/שמאלה.
בתחילה הילד נדרש להוריד רגל לכיוון. אחכ נדרש לאזן לכיוון הנגדי עם הגוף.
אחרי כמה דקות כאלו- אמורים להרגיש שהם מפעילים נכון את הגוף.
גם אצלי הילדה נזלה עם המקל מטאטא.
אז הוצאצי אותו
וגיליתי שהיא כנראה יטדעת לנסוע פיקס כבר כמה חודשים.
הבן ראה. התלהב. ופשוט התחיל לנסוע לבד.
התובנה שלי- הרבה בראש שלנו. ובכלל לא אצלם....
עוד טיפ מנסיון שלי עם הילדים -
פעם מסיר גלגל עזר ימין, פעם שמאל, הופה הכל מסתדר. בזאת זה מסתכם...
גלגלי עזר היו רק כדי שהם יוכלו לחזק את שרירי הרגליים שלהם בזמן הרכיבה ולהכיר את תפעול המנופים בכידון.
ראיתי את ההתקדמות ברמה יומית וכך גם היה להם הבטחון להוריד אותם.
ולכל נושא הלחץ ההורי - ככל שהילד יפתח ויחזק יכולות מוטוריות ואיזון בגיל צעיר יותר, כך ייטב לו/ה פזיולוגית ונפשית.
כמובן שזה משליך גם על היכולות החברתיות - בטחון עצמי, יכולת להתמודד עם הציפיות החברתיות באופן עצמאי וכד.
בהצלחה עם זה
Sent from my HD1903 using Tapatalk
אני חושב שבסיטואציות המדוברות כאן, אין מישהו מהילדים שעובר מפאזת עזר כלשהי לרכיבה חופשית ושמגיע לרמת רכיבה
של היגוי הפוך,שנרכש רק בשלבים מתקדמים הרבה יותר. (הם רוכבים לאט מאוד, עדיין ללא הטיות, כאילו ישנם גלגלי עזר)
השגה נוספת לגבי ההיגוי ההפוך היא: קיים בכל כלי רכב, ומתבצע אך ורק בכניסה מהירה לסיבוב ותפקידו למנוע מהגלגל(ים) האחוריים ל"השיג" את הקידמיים. ההבדל בין אופנוע ובין מכונית הוא, שבדו גלגלי זהו אינסטינקט ללא מחשבה , וב-4 גלגלי זה משהו שמצריך אימון.
"לרוץ אחרי הילדים".
למרות קשישותי מצאתי את העניין מאוד מהנה ומועיל..... כך למד בכורי לרכוב. אוחז בסבל האופניים, רצתי אחריו צועק ושוצף.... וכשאבא כמוני צועק ושוצף ונושף בעורף, אין לו הרבה ברירות אלא להתחיל לרכוב לבד כדי לברוח ולהוריד אותי מהזנב.......;)
היגוי הפוך בדו גלגלי הוא מונח אחר לגמרי והוא רלונטי בכל מהירות של מעל 5 קמש (אל תתפוס אותי במספר, אבל בגדול במעבר ממהירות של "חוסר יציבות" למהירות של יציבות). בגדול בדו גלגלי (לא במהירות אפס) היגוי מושג ע"י הטיה ולא ע"י סיבוב הכידון. כך שכשאתה רוצה לפנות ימינה, אתה בעצם מסובב את הכידון שמאלה.
הילדים בהחלט מגיעים למהירויות הנ"ל (מהרגע שהם לא נוסעים בזיגזג, הם בעצם בהיגוי הפוך).
אבל מסכים. אין שום טעם לדבר על זה עם ילדים, בטח שלא בשלב לימוד הרכיבה.
זה מגיע כאינסטינקט והדיבור על זה רק יסבך אותם.
כשהם קצת יותר בוגרים ומסוגלים להבין פיזיקה בסיסית, או רוכבים על דברים קצת יותר כבדים, או לחילופין ברמות גבוהות יותר, ניתן להסביר להם את זה.
(בעוונותי הדרכתי לא מעט חברה צעירים על אופנועים. לצערי אין כמעט אף מורה נהיגה בארץ שמדבר על זה).
(רציתי לשלוח אותכם לגוגל, לחפש. אבל אני פוחד מזוהר ;) . אני כן אשלח אתכם לחפש סרטונים בשם counter steering ביוטיוב.
איל, ההיגוי ההפוך שאתה וחנן מדברים עליו מתבצע רק במעבר ממצב נסיעה ישרה ל"השכבה"בסיבוב. זהו מצב מאוד רגעי בכדי לא לפעול נגד הכוח הגיירוסקופי של הגלגל הקדמי שמתנגד להשכבה, ואחרי ההשכבה אתה חוזר להיגוי הרגיל, אלא אם ה"תחת" מחליק ואז אתה מתקן כפי שתיארתי קודם, בעזרת היגוי הפוך.
עכשיו מבין אני למה אמרת "היגוי הפוך בדו גלגלי הוא מונח אחר לגמרי " אלו אכן 2 דברים שונים.
תודה על ההבהרה.
האינטרנט מלא בהסברים אז זה די מיותר להיכנס לזה, אבל אני בכל זאת מתפתה לתקן אותך: זה לא עניין ג'ירוסקופי או משהו שקרוב לזה, בוודאי לא במהירויות שקרובות לאפס. זו פיזיקה שהיא כמעט סטטית באופיה.
מרכז הכובד נמצא בנקודה כלשהי במרחב. כשאתה מסובב את הכידון, נגיד ימינה, אתה מזיז את נקודות התמיכה (נקודות המגע שבין הגלגלים לכביש) ימינה, ואז מרכז הכובד נמצא משמאל לקו בין הנקודות הנ"ל, ללא תמיכה בו. זה גורם לאופניים "ליפול" שמאלה, וכך הן פונות שמאלה. כמובן שבהמשך הסיבוב וגם בהתיישרות אתה מטה את הכידון שמאלה כדי לחזור ולתמוך במרכז הכובד במיקום שהוא יותר אנכי לו, עד כדי אנכי לגמרי בחזרה לרכיבה ישרה.
כל זה, זה להסברים בין מבוגרים. לילדים לא צריך להסביר כלום בשלב הזה. אם לא תדפקו להם את המוח עם גלגלי עזר מנגנון הביופידבק שלהם יבצע את הלימוד הזה באופן עצמאי ויעיל.
מסקרנות,
על איזו מהירות אתה מדבר?
לא הצלחתי להבין את ההסבר שלך על היגוי הפוך, אז עליתי על האופניים.
במהירות איטית, אם אני מטה משקל לצד מסויים, האופניים לא פונים, אתה נופל לצד אליו אתה נוטה.
אם אני מפנה את הכידון ימינה (צד ימין נמשך אליי ושמאל נדחף החוצה), האופניים פונים ימינה, בלי הטייה ובלי היפוכים ובלגן.
בנסיעה במהירות מעל איטית, ההיגוי הוא שילוב של הטיית משקל פנימה לכיוון הפנייה ותוספת קטנה של הכידון באותו הכיוון.
?
ואם כבר השרשור ממשיך לגלוש מהשאלה המקורית, אז מבחינתי היגוי הפוך על אופניים זה:
https://www.youtube.com/watch?v=MFzDaBzBlL0
אין לי מושג על מהיריות. אבל אם אתה רוכב במהירות שבה אתה חייב להזיז את הכידון מצד לצד כל הזמן על מנת לשמור על היציבות. זה לאט מידי.
אם אתה נוסע במהירות שבה אתה פשוט נוסע. אתה מספיק מהר. האיזון הטבעי האוטומטי שלך מתקן תיקונים קטנים ושומר על קו ישר. במהירות הזאת כשתרצה לפנות לצד כזה או אחר. אם תחשוב על זה. תגלה שהגוף נוטה לצד הרצוי בעוד הכידון מופנה לצד הנגדי. זאת הטייה ממש קטנה וצריך לחשוב על זה במפורש על מנת להבחין בה.
הכותב לומד מונגו דיבי ( כחלק מלימודי דטה אינג׳ניר - בקרוב גם אחפש עבודה .. אני מניח ) בימים אלו אבל משיג התקדמות ממש יפה ( לטעמי ) ושליטה סבירה בשליפות נתונים. חכו לשאלות על האדופ או ספארק [emoji51].
הוא גם היה רוכב אופנועים פנאט במשך עשור וקצת.
על אופניים פחות היה לו חשק לרכב. זה דורש מאמץ גופני לא סביר. למרות שיש לו גוויה של אופני שטח אלומיניום עם שיכוך בכל מיני מקומות. במחסן.
Sent from my iPhone using Tapatalk