אני לגמרי איתך בהסתכלות על החתימה הסביבתית המלאה של מוצרים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי זוהר לב
ואם זה מטריד אותך,
אז תיקח רב-פעמי מפלסטיק ממוחזר.
נשאר לנצח ועלות הייצור קרובה לחד-פעמי..
דטגרנטים?
יש ידידותיים.
הנה סגרתי לך פינה גם מעשית וגם מצפונית.
Printable View
אני לגמרי איתך בהסתכלות על החתימה הסביבתית המלאה של מוצרים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי זוהר לב
ואם זה מטריד אותך,
אז תיקח רב-פעמי מפלסטיק ממוחזר.
נשאר לנצח ועלות הייצור קרובה לחד-פעמי..
דטגרנטים?
יש ידידותיים.
הנה סגרתי לך פינה גם מעשית וגם מצפונית.
כבר לפני שנים.
צלחות פלסטיק קשיחות, סכו"ם מתכת רגיל.
חוזרים מטיול ישר למדיח.
Sent from my SM-N975F using Tapatalk
אנחנו כבר הרבה שנים עם רב פעמי.
במסגרת הדיאטה של משקל הציוד ברכב+ניצול נפחי מירבי עברתי לפני כמה שנים לכלים רב-פעמיים ומתקפלים.
באותו ארגז מטבח יש לי יותר כלים, ובפחות משקל.
חלקם באמת איכותיים ועולים יותר, אבל אני רואה בהם השקעה ארוכת טווח.
חלקם זולים מאד.
צלחות פלסטיק עבות 5 ב-10 מהסופר הקרוב לבית/חנות הכל בשקל.
מחבת גדולה מהבית.
הקישורים בתור דוגמא, עם קצת חיפוש מוצאים במשלוח זול יותר, וחלק מהמוצרים נמכרים בארץ גם באישטח.
סיר בישול, הפריט היקר יותר בחבורה:
Sea to Summit X-Pot 4.0L Collapsible Pot
קומקום:
Sea To Summit Lightweight X-Pot Collapsible Silicon And Aluminium Kettle
מסננת:
COLANDER
קערות הגשה ואכילה:
ספורק לילדים וגם למבוגרים ברוחם:
Multi-Use Spork Spoon Fork
לפני כמה זמן ראיתי סדרה בערוץ דיסקוברי על בחור ש'הולך את ארצות ערב'. בפרק של ירדן הם ממלאים את הצלחות בחול לאחר האוכל, נותנים לחול לספוג את הנוזלים שוטפים בבוקר.
כבר הרבה שנים עם רב פעמיים, מביא כמות מספיק גדולה כדי שלא אצטרך לשטוף כלים גם בטיול של יומיים, וגם אחרי שהזמנתי את החברים בטיול לאכול ע"ח מדיח הכלים שלי. צלחות וכוסות פלסטיק מהפשוטות, סכו"ם מתכת שנצבר ונאסף עם השנים, סה"כ 20-30 מערכות כלים שלמות, כוסות כפול מזה.
בסוף כל ארוחה הכלים נאספים לשקית זבל ועוברים אחר-כבוד לכיס הגדול בכיסוי הגלגל.
ובכל זאת, קצת לא נוח לי עם משפט הפתיחה של השרשור הזה:
אני חושב שצריך למצוא את האיזון הנכון בנסיון שלנו לגרום לאחר לנהוג נכון יותר (לפי דעתנו כמובן). אז ברור שצריך להכנס באמאמא של מי שמטנף את השטח, אבל אם זיו (למשל) מעדיף חד"פ ומשאיר אחריו את המחנה נקי לפחות כמו שהיה לפניו, זה לדעתי עניינו האישי וזכותו כל עוד זה חוקי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי יורם-דרומי
(הערה: בחרתי "להטפל" לזיו כי אני יודע מטיולים משותפים שהוא אכן מקפיד על הנקיון ואיך שהוא משאיר את השטח אחריו)
מעולם לא הערתי למישהו בטיול על שימוש בחד"פ, במקום זה הצעתי שישתמש בכלים שלי, אני מאמין שזו דרך ראוייה ונעימה יותר להפיץ את המסר.
כנ"ל. . . . . . .ציטוט:
נכתב במקור על ידי amitaikl
כבר שנים שאני "סוחב" מהמטבח את הכלים היתומים. מה שאשתי רוצה לזרוק כי הכפית איבדה את ה....אנא עארף....כפיתיות. ויש גם כוסות מתכת. תכלס מי בכלל צריך חד"פ? בשביל מה צריך סכינים שמתעקמים ומזלגות שנמסים?
בשטח, אני שוטף ידיים עם דגריזר - זה מנקה כלכך עמוק, שגם המצפון שלי יוצא נקי
עברנו לכלים רב פעמיים לפני שנתיים.
סכו"ם מתכת מכל מיני סטים אבודים, צלחות פלסטיק פשוטות מה"סטוק" וכוסות פלסטיק שהיו בבית.
לפני שבועיים הזמנתי כוסות מתכת עם דופן כפולה, עדיין ממתין להן.
כמות הזבל שאנחנו מייצרים בטיול ירדה בצורה חדה.
מאז שהתחלתי עם טיולי שטח (ברגל ואז בגיפ) אי שם בשנות התשעים.
תמיד היתי עם רב פעמי. גם אז שאף אחד לא חשב בכלל על ירוק או חתימת פחמן.
האמת מעולם לא עלה לי בראש חד"פ זה היה נראה לי כל כך מלכלך ומסורבל.
כתוצאה מכך השקיות זבל שלי היו פחות מחצי משל כל האחרים בטיול.
אחרי מספר שנים שבהם גם הפסקתי אכילת בשר, הם הפכו שקית אחת או שנים בגודל שקיות סופר.
למה? כי לא לקחתי שום דבר מוכן מראש, או במארזי פלסטיק.
הכל היה פירות וירקות, שלמעשה לא משאים שום זבל. מבשל הכל בשטח.
בפלסטיק נשאר רק בקבוקי המים החד פעמיים, ואותם פשוט דוחסים לגודל אפסי, ובסוף הטיול ממחזרים.
הבעיה המרכזית בחד"פים היא לא חתימת הפחמן שלהם, אלא הכמות שלהם וה"נוחות" שבזריקה שלהם לשטח.
כל הזמן רואים צלחת זרוקות בשטח, בכוונה או שלא בכוונה.
וזו שורש הבעיה.
אגב שיטת הניקוי בחול עובדת מצוין (לפחות בנגב שם יש חול)
נותנים לחול לספוג את השמן, ואחר כך שוטפים עם מעט מאוד מים וסבון.
עובד מעולה ויוצא נקי ומצוחצח.
כתבתי במפורש לא פלסטיק, ואתה מצטט אותי ושם קישור שמסביר על פלסטיק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי chewy
שים לב לפרטים, הם עושים את ההבדל.
זיו... הסרטון מסביר באופן די ברור מה הבעיה עם פלסטיק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
וגם - מה הבעיה עם כלים חד פעמיים "אקולוגים" מסוכר, במבוק וכדומה.
נעשה את זה פשוט: עשו מה שאתם רוצים, רק אל תציקו לסובבים אתכם והשאירו שטח נקי.
כמו שכתבו, כלים "מכלים" מתכלים רק בקומפוסטר תעשייתי יעודי, כל עוד אין לך אחד כזה לזרוק אליו הכלים המתכלים רק מזקים יותר ( ואין לך כי אין כזה בארץ)ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
הייצור שלהם מזהם יותר ומזיק יותר.
לצלחת חדפ אחת יש אולי חתימה יותר נמוכה מצלחת רגילה אחת (מפלסטיק), אבל: שקול לך צלחת פלסטיק רגילה וערמת צלחות חד"פ במשקל זהה, והנה לך בקירוב טוב מספר השימושים שצריך לעשות בצלחת רב פעמית כדי שהזיהום ישתווה לצלחת חד"פ. אם נתקנטן, אז במשקל זהה כבר יש יתרון לצלחת הרב פעמיתציטוט:
נכתב במקור על ידי זוהר לב
בעיה אקולוגית חמורה נוספת היא כמות האוכל שנופלת מהצלחות המעצבנות האלו.
אני עם כלים רב פעמיים כמעט מאז ומתמיד, בלפעמים יהיו לי גם חדפ לחרום שאני אוסף מכל מיני מצבים שאנשים מביאים הררי חדפ לאיזה משהו בסוף זורקים הכל לפח כי זה עולה גרושים.
אז אני לוקח אותם כדי שלפחות פעם אחת ישתמשו בזה.
כמעט כל הכלים שלי זה מהחלפות סטים של המטבח (חלק עוד מבית הורי) ומפינויי דירה כשהסבים והסבתות נפטרו.
למי שמחפש המלצה לסט טוב
https://www.e-shetach.co.il/shop/cactus-picnic-set/
אומי,
הכנסת אתי לפינה.... אני אענה יותר מפורט.
ההתיחסות שלי היתה לכלי המתכת שניראו בצילום של פות"ש זה.
כשדיברתי על טביעה פחמנית לא אמרתי , וכאן אני מוסיף, שהיא נמדדת לא רק בתהליך ייצור המוצר אלא לאורך כל "חייו" עד התכלותו או לא,
וכולל את אופן ואופי השימוש בו, שזה הרבה יותר מקיף. זה לא רק מס' שימושים, או פסולת שהושארה בשטח, כי אלו הם רק מרכיבים זעירים במדד שנקרא טביעה פחמנית.
אתן לך דוגמא. כשדיברתי על ר"פ דורון הזכיר שיש דטרגנטים ידידותיים שלא מזהמים את מי התהום , אבל עצם השימוש בכל דטרגנט או ממיס שומנים מצריך ייצור שלו שזה עוד מפעלים, אמצעי ייצור וזיהום סביבתי. (וגם מים נקיים , ולפעמים גם חשמל- שמוש במדיח)
אז נכון שח"פ הוא לא אסטטי כשהוא זרוק בשטח בפרט כשהוא לא שלך, אבל מהלך ייצורו ואופי השימוש בו (ללא מים נקיים וללא דטרגנטים)
טביעתו הפחמנית קטנה מאשר ר"פ, למרות שהוא מהווה מטרד אקולוגי ואסטטי לאחר השימוש.
ניתן להתווכח עד אין סוף רק צריך לקחת בחשבון שאין נוסחה מדויקת לחישוב , אלא הערכות.
וכמו שחנן אמר, שכל אחד ישתמש במה שבא לו כל עוד לא פוגע באחרים ומשאיר סביבה נקייה.
ושיהיה ברור!
אני לא בא להטיף כאן לאיש. אני רק מציג תמונה מלאה יותר, כי הדברים הרבה יותר עמוקים, וזה לא מסתכם רק בצלחות הפלסטיק שמתעופפות לכל עבר במדבר, או נזרקות לפח האשפה.
כשאוכלים את הבשר אז גם בשר לא נשאר..ציטוט:
נכתב במקור על ידי מוני אורבך
אם לא נשאר לך בשר זה סימן שלא הבאת מספיק....:cool:
זוהר, אני מכיר את הנושא, וגם משתדל לקרוא עליו מידי פעם.
הרוב המכריע של המחקרים מסדרים את סדר היעילות האקולוגית של כמעט כל רכיב שהוא לפי המדרג הבא :
שימוש חוזר ללא תחזוקה - למשל משטחי עץ.
שימוש חוזר עם תחזוקה - כלי אוכל.
שימוש משני (זאת אומרת שימוש אחר מהייעוד המקורי שלא דורש תהליך ייצור נוסף- למשל מחסן ממכולה שנפסלה להובלה ימית)
מחזור סוג 1 - מחזור שמשתלם למחזר - בדרך כלל מתרחש מטבעו, למשל משטחי עץ שזורמים ליצירות עץ בכל העולם.
מחזור סוג 2 - מחזור שהמדינה מסבסדת
הטמנה
שרפה
כמובן שאפשר לחלק את זה לאלפי תתי סעיפים:
מאיפה עץ הגיע? כמה יערות כרתו בשביל זה?
שימוש חוזר בצמיגים שפולטים מזהמים, טוב או רע ?
למשוואה אני מוסיף את ההשלכות של תיקון הנזק.
זיהום האוויר הנורא בתל אביב הופך לסביל תוך יום אחד בלי רכבים (ניסוי שמתרחש בישראל כל כיפור).
פלסטיק שלא יאסף עכשיו יתפזר בעולם ולא ניתן יהיה לאסף אותו לעולם, גם אם נמצא דרך למחזר אותו הוא עדיין ישאר באוקיינוס או במזבלות ובכל חור.
הנזק של פלסטיק הוא כמעט בילתי הפיך, הנזק של זיהום אוויר יותר הפיך.
בקיצור, זה נכון שטביעת פחמן של מוצר היא פקטור, אבל איך שלא תהפוך את זה היא לא שמה את החד"פ מעל הרב פעמי.
אגב, כיום עדיין נכון להגיד ששימוש בפלסטיק רב פעמי עדיף על עץ ומתכת, כל עוד מזקקים דלקים הפלסטיק הוא תוצר לוואי, וימשיך להיות ממנו מלא עודף עד שכל האנרגיה שלנו תגיע הדלקים הנוזליים/זורמים מבוססי הנפט.
אני אגיד פה עוד דבר לא פופלארי...ציטוט:
נכתב במקור על ידי de fox
בערב, שעושים מדורה, הכלים מהניר והבמבוק נעלמים אפילו בלי לעשות ריח :-) ולא משאירים יותר לכלוך מהקרשים של המדורה.
יש משהו משעשע באנשים שנוסעים, בשביל בכייף, לטיול של 500ק"מ ברכב שעושה 1:6, ואח"כ עושים חשבונות זיהום סביבה לגבי חד"פ מניר ממוחזר.