ממש מרשים כמה שזה קומפקטי.
קדמי אחורי אותו דבר?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
Printable View
ממש מרשים כמה שזה קומפקטי.
קדמי אחורי אותו דבר?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
לא, הקידמי הוא איבר שלישי FORD 9 ,שיושב בתוך האוזינג אלומיניום מיוחד. לא היה טעם להשקיע תועפות בדיפ' קדמי כמו האחורי מהסיבה העיקרית שלא צריך היסט לפיניון -כמו באחורי. היציאה מהגיר קדימה ממש מול הפיניון .
החיסרון בדיפ' סטנדרטי מעבר לרוחב שלו לעומת התכשיט האחורי... הוא הצורך להפוך אותו אפ סייד דאון בגלל כיוון הסיבוב, וכן, אין רוורס קאט לסט אפ שאנו צריכים , כאמור ישנו מגביל מומנט קדימה, אז אני לא דואג כל כך, הדאגה היחידה היא השימון למיסבי הפיניון שעכשיו ימצאו למעלה- אני אפתור זאת על ידי קידוח חור ייעודי בין המיסבים והזרמת שמן לנקודה- ממילא תהיה מחוברת משאבת סירקולציה, פילטר שמן ורדיאטור קירור לדיפ'. אז שתשפריץ לשם.
מרשים בצורה בלתי רגילה. אני הייתי שמח להרבה יותר תמונות וברזולוציה יותר גבוהה דווקא מהתכנון בסוליד. פשוט כיף לראות עבודה מקצועית, עמוקה.
ומהיבט אחר - טל אתה בונה את אחרון המוהיקנים. כשאני אחזור יום אחד לתחום הזה יהיה כשיהיה הכי משתלם לקנות טסלה מושבתת או איוניקXX אחרי תאונה ולהתחיל משם. מנועים שמגיעים כבר עם בקרים מובנים, סוללות מוכנות. אילוצי אריזה שונים יאפשרו חופש אחר לגמרי לתכנון השלדה והמתלים.
נמרוד, חבל לחכות, בשבילי העתיד תמיד יהיה מעורפל ,מה שבטוח שמימד הזמן עובד לרעתנו ובזמן האחרון לקקה הזה יש גם תאוצה. שלא תמצא את עצמך פתאום מתחיל לגרד את השישים מלמטה מבלי להבין בכלל איך הגעת לשם כל כך מהר...
אני אשתדל כל פעם להעלות תמונות ברזולוציה ולספר סיפורים קצרים-
קובץ מצורף 135924
לנושא שיטת התכנון- הדרישה שלי בתכנון גאומטריית המתלים היא מקסימום סטייה של מילימטר מצטבר בבניה לעומת התכנון. תמיד יש פספוסים ,משיכות ועיוותים של חתוך/כיפוף פחים/צינורות ובנוסף ריתוכים וטעויות אנוש -אנו משתדלים תמיד לחפש גורם פיזי מוצק ומדויק ,להתביית עליו ,למדל אותו בשלמות. לעולם לא צנרת השלדה , מאותן תושבות של הגורם תצאנה כל תושבות המתלים- פח יחובר לפח שקע תקע.
בתמונה רואים את ההאוזינג של הדיפרנציאל הקדמי,אותו מידלנו. ממנו וסביבו נלקחו לכל כיוון התושבות של הזרועות התחתונות ,העליונות ומסרק ההיגוי, דרך אותן תושבות גם עוברת ,בחורים יעודיים כל צנרת השלדה- השלוחה הקדמית והן האחורית, מה שמוסיף דיוק למבנה השלדה עצמה.
כל הפחים בתמונה שלא נדרשת להם זווית כיפוף/ רדיוס קטן עשויים פלדת קוזוברו 3 מ"מ ,כל הפחים העבים יותר שלא דורשים כיפוף כלל, עשויים פלדות שריון. המטרה היא חיסכון במשקל כמובן, מה גם שהדיפרנציאל משמש כעוגן מחזק לכל סבך צנרת השלדה.
סיפורים ותמונות כאלו זה בסדר?
עוד אחת עם צנרת שלדה
קובץ מצורף 135926
בולם אחד לכל גלגל קדמי?
כן, internal bypass , זה לא מיועד להיות רכב באחה טהור, לכיוון ראלי, איפשהו באמצע.
וזה הזמן להזכיר… הוזמנו היום קויילאוברים ובייפסים … זמן אספקה .. שמונה חודשים מיום ההזמנה והתשלום …ללא התחייבות ..סדר עולמי חדש.
אני מאד בעד בולם אחד. הצורך לארוז שני בולמים במתלה קדמי מאד מסבכים את הכל. יחד עם המנוע הקדמי, זה מה שמוביל בטרופי-טראקס לזרועות "J" שצריכות להיות מאד חזקות וכבדות.
ברגע שבחרת לוותר על הבולם השני, ואצלך גם אין את המנוע מקדימה, אני תוהה למה נשארת עם הזרועות הכבדות עם המפתח הקצר? לא היה אפשר לשים פה משולשים מצינורות עם מפתח גדול ולחסוך הרבה משקל ופבריקציה? למה המשולש העליון לא מושך עוד הרבה קדימה? לא נראה שיש שם משהו שמפריע.
ושאלה אחרת היא לגבי מסרק ההגה שמסובב ב90 מעלות, זה בשביל שהחיבור למוט הגה יעקוף את הדיפרנציאל הקדמי?
שים לב בתמונה מה קורה כשהמתלה פתוח וההגה מסובב. להריץ את הזרוע הרבה קדימה מעבר לתיבה אין טעם . צריך גם לקחת בחשבון מאמצי בלימה ועיוות הזרוע העליונה, ביחוד שיש לה מפתח גדול.
יש פה מקדימה דיסקים 13 אינטצ' עם קליפרים 6 בוכנות, המחשבה היתה גם למסלולי אספלט וצריך לקחת גם את זה בחשבון.
הזרוע עשויה רובה מפלדת קוזוברו 3 ממ ושוקלת 3.1 קג ללא המיסבים.- לצנרת הייתי צריך לבנות ג'יג .לעומת זאת ,פחים מכופפים שמתחברים כמו לגו מחליפים ג'יג-לי זה יותר פשוט וגם יותר חזק לכפיפה.
קובץ מצורף 135942
קובץ מצורף 135939
קובץ מצורף 135940
לגבי התיבה ,אכן יש בעיה עם הדיפרנציאל, הדרך היחידה שנמצאה היא כשהציר מצביע כלפי מעלה- בלתי אפשרי שיצביע כלפי מטה או קדימה .
קובץ מצורף 135941
שניה מתעכב על המתלה האחורי.
השילוב של זרוע עוקבת תחתונה וזרוע A עליונה מאפשרות לך לשלוט גם על האנטי סקווט וגם על זווית הגלגול בסיבובים? זאת המטרה?
זה אומר בעצם שבמבט מול, הזרועות העוקבות יכולות לזוז ימינה-שמאלה?
אם אני לא טועה היה לנו דיון כזה על סטאפ דומה ברכב מירוצים אמריקאי לפניי כמה שנים.
השילוב של זרוע עוקבת ארוכה אכן עוזרת לשלוט באנטי סקווט ,שלא יתפרע יותר מידי בשל מהלכי מתלה יחסית ארוכים. וזה באמת הזמן אולי לפתוח דיון שהתחיל עם ההערות של רני (המשוגע) ,עד כמה הזרוע הנגררת דומיננטית יותר בהעברת כוח לשלדה לעומת זרוע ה A העליונה ? האם באופן שווה? או שזה תלוי מרחק מסוליית הצמיג לחיבוריהן ? באמת שאלות שיצא לי לחשוב עליהן לא מעט, כי הרי בכל התמונות שרני העלה נקודת האנטי מסתמכת על העברת כוחות שווים .האם כך?ציטוט:
נכתב במקור על ידי yoni_0000
צריך להפריד לדעתי בין אנטי של סרן 4 לינק למתלה נפרד עם זרועות A. בסרן יש אנטי "אמיתי " מעצם העובדה שהפיניון רוצה לטפס על הקורונה בהאצה-מה שמיצר מומנט בין מוטות הרדיוס העליונים לתחתונים ומשם פעולת אנטי על השלדה בתלות לגאומטריית החיבורים אליה. בזרועות A כפולות זה שונה וקשור למה שרשמתי למעלה. -שוב לדעתי ,וזה אולי שווה דיון .
זרוע A עליונה ובנוסף לזרוע הרדיוס (לא הנגררת, אלא זו שיוצאת מהאפרייט לשילדה)שולטות בקאמבר של הגלגל לאורך המהלך ואכן הזרוע הנגררת ,במבט פנים זזה מעט לצדדים. קח בחשבון שבכל הפינות יש מיסבים כדוריים - הכל חופשי לזוז לאיפה שצריך.
טוב, אין דיון אז יש תמונה, לפי בקשת נמרוד.
דיברתי קודם על גורם פיזי ממודל ויציאה ממנו לכל התושבות וזרועות המתלה שקשורות אליו גאומטרית- הכול מתחבר שקע תקע- פלדות ופחים מכופפים. דיוק צנרת השלדה נקבע ע"י חורים יעודיים בפחים, לא להיפך -קודם בונים הכול סביב הדיפרנציאל ( האחורי במקרה הזה) ולאחר מכן משחילים את צנרת השלדה. בתמונה רואים תושבות מתלה ,מגן תחתון ומגן עליון למטרת פירוק והוצאת הדיפ' כלפי מעלה. הדיפ' משמש בעצמו גם כעוגן חיזוק האזור - שוקל 50 ק"ג הגוש נבלה סוכריה הזה -שיסבול קצת מאמצים- למה מה קרה ?
קובץ מצורף 135972
קובץ מצורף 135973
שאלה לא קשורה :-)
את הדפרנציאל מידלתם בעצמכם או שקיבלתם/מצאתם ?
ככל שהמפתח יותר גדול כל המאמצים דווקא יהיו יותר קטנים. בחרת פה במפתח קטן יותר ממה שיכולת, ובתמונה הזאת אני מבין למה - כי שמת את זרועות ההיגוי באותו מישור של הזרוע העליונה. זה אני מניח נובע מזה שגם האפרייט במפתח קצר יחסית - כולו בעצם נכנס לתוך הגלגל. אני מבין את הסיבות שמובילות לזה, עשית פה כמה פשרות שהן באמת יותר בכיוון של רכב כביש לעומת מה שמקובל ברכבי באחה (אני מניח שרצית סקראב רדיוס קטן). מצד שני התכן המכאני הוא בסגנון שאפשר לקרוא לו "אדריכלות ברוטליסטית" של טרופי טראק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי talw
אפרופו טל, ישבתי אתמול עם הבחור שמתכנן אפרייט למכונית פורמולה הבאה של הטכניון. בהדפסת טיטניום. משקל היעד - 250 גרם לפינה. אבל השיקולים אותם שיקולים :rolleyes:
האחורי קיבלנו מודל מהיצרן והיינו צריכים למדל שוב בשל שינויים קטנים שהוא ביצע בפועל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי lizard
הקידמי לבד.
תודה[emoji3]
Sent from my SM-G991B using Tapatalk
תקנו אותי אם אני טועה אבל בפורמלה אין זמן אוויר.... וגם לא סלעים ואבנים על המסלול...ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
Sent from my SM-G781B using Tapatalk
זרועות ההיגוי לא באותו מישור- התמונה מעוותת .ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
חבל שלא ציינתי את השיקולים והבחירה מראש, בכל זאת השיקול היה למצוא חישוק עם אופסט הכי חיובי שיש בכדי לנצל את מקסימום אורך ציריה ביחס לרוחב כללי של הרכב.
נמצא יצרן של חישוקים . מפה הכל התגלגל.
הגאומטריה של המתלה חייבת להיות מאוד מדוייקת , ביחוד במהלך גדול, c.v אחד קבוע בגלגל ואתה מחוייב למינימום תנועה של הציריה פנימה והחוצה לאורך כל המהלך+ ההיגוי. התוצאה הסופית עם כל הפשרות… היא מהלך ציריה של 11 ממ , אפס באמפסטיר, מעט באמפסטיר בהיגוי מלא לאורך כל המהלך, מהלך של 400 ממ , יש גם אקרמן לא מלא. יש קסטר, יש קאמבר שלילי לאורך כל המהלך,וזה מה שיצא בסוף. פשרה שנראית כמו שהיא נראית.
לגבי הרובוסטיות האמריקאית- הלו !!! גלגל ״35 בשטח תובעני , במהירות גבוהה - שום הזרקת טיטניום במשקל של גבינה צהובה פרוסה לא יעזור.
ברור, והמשקל של הרכב כולל נהג הוא אולי עשירית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי סולי
הבעיות והדרישות שונות מאד והפשרות שמגיעים אליהם גם מאד שונות, אבל הכללים ודרך המחשבה זהה לחלוטין. אני רואה מה שטל תכנן ומבין את הרוב בלי מילים, וזה מרשים ומהנה :)
לא אני לבד, אני מדבר תמיד ברבים, אני וארנון, כל אחד תורם את חלקו.