יצאת בהכרזה שהבקר לא מתאים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
אז שאלתי שאלה, האם יש לך מידע רלוונטי לדיון או שזו הנחה/אמירה כללית.
Printable View
יצאת בהכרזה שהבקר לא מתאים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
אז שאלתי שאלה, האם יש לך מידע רלוונטי לדיון או שזו הנחה/אמירה כללית.
לא בדיוק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
יש עקומת טעינה שאמורה להשתנות בין מצב ריק למצב כמעט מלא למלא, בו הבקר הסולרי אמור לעבור למצב ״תחזוקה/שימור״ ללא טעינה מלאה.
מצב trickle, זה לא ניתוק מוחלט, אבל מ בטעינה מינימלי, כמו מטען מצברים במצב שימור.
במצב עבודה בבקר עם תצוגה רואים כיצד הזרם משתנה בהתאם למצב המצבר.
כל בקר סולרי נורמלי אמור לעשות איזה, כפי שזיו ציין, ההבדל באיכות יקבע כמה זה מדויק.
עוד דבר חשוב, הוא כמה קרוב הבקר למצבר.
אם הבקר רחוק מהמצבר (קצה הרכב), סיכוי גבוה שיש נפילת מתח בגלל אורך החוטים, והקריאה שהוא מקבל מהמצבר נמוכה מהמתח בפועל, ונקודת העבודה של הבקר תשתנה.
כתבת את צמד המילים המדוייק 'בקר טעינה'.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
וגם שאתה לא מתכוון לבקר הסולרי אלא לזה של הרכב.
אבל לא משנה מה נכתב ומי אמר למי.
ובכן. אם יש לי בקר ברכב - הוא מהסופר.
ואחד היתרונות של מצבר agm בכלל אופטימה בפרט - לא צריך מטען ולא בקר. האלטרנטור הותיר הטוב עם הווסת הוותיק והטוב - אנלוגי לחלוטין (אם כי זה הדגם האלקטרוני תוצרת אינטגרל - כן כן כחול לבן - שהחליף את הבוש האלקטרומכני שתמיד, אבל תמיד מזייף) - מתאים להם בול ולא ממש משנה מה המתח הבלתי מדוייק שהוא מוציא.
כמובן שאם מעמיסים אותו יתר על המידה המתח יורד והאלטרנטור מתחמם ולכן חשוב לי להבין שאני לא מעמיס אותו בעשרות אמפרים.
המסכן יודע לתת 55 אמפר מקסימום וגם זה בסל"ד גבוה. ולא מעט מזה הולך למזרקים. אז נשאר אולי 30 אמפר נטו לטעון מצברים.
אז אחרי שסיכמנו (נגיד....) שהבקר הסולרי הזול ייתן תשובה ניצחת של עד 10 אמפר לטעינה מהלוח שהוא בערך 120 וואט בשמש נהדרת - כלומר יספיק בקושי לטעון את ה(נגיד) חוסר של 25-30 אמפרשעה בו בזמן שהוא מפעיל את המקרר בשעות החמות - ובכן עברו לילה יום ולילה והגיע הזמן להתניע ולעשות את הדרך הביתה.
אז אני חוזר לשאלה המקורית.
כמה ימשוך המצבר? מישהו יודע? ואם זה יותר מדי - יש דרך להגביל את הזרם אבל בלי מטען? כלומר ברכיבים בסיסיים בלבד - או שאני צריך פשוט להקפיד לא לרדת למתח שבאמת ייקרע את האלטרנטור?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אצלי עם פאנל 100w, מצבר צרכנים AGM 72אמפר/ש, אופי שימוש טיפוסי כולל כיבוי מנוע 2-3 שעות לפני השקיעה, וחיבור הפאנל מרגע העצירה להרוויח עוד שעה-שעתיים טעינה/פיצוי על צריכת המקרר.
שימוש אינטנסיבי של מקרר על ״0״ לפחות ולפעמים נמוך יותר, תאורת לד למחנה, ומשאבת מים ספוראדית, המצבר עומד בבוקר על סביבות 12.3.
מקפלים חניון בסביבות 9~, ולפעמים אחרי.
הפאנל שחובר אחהצ ביום הקודם, כוון אחרי השקיעה מראש מזרחה כדי שיתחיל לפצות עוד לפני שאנחנו מתעוררים.
עד שאנחנו יוצאים מהחניון המצבר כבר על12.5+.
בקבוצת טיולים הקבועה כולם צרכני חשמל לא קטנים וזו התמונה +\- אצל כולנו.
נראה לי ש- 12.5 ביציאה מחניון אתה מוכן לקבל, לא?
עכשיו זיו יקפוץ ויגיד באותות ומופתים שלא מסתדר לו המספרים, אבל הוא יצטרך להתמודד עם זה שזה פשוט ככה.
תודה. זה המידע האמפירי שהיה חסר לי.
אתה יודע לומר גם מהמצב הזה כשאתה מניע את המנוע כמה המצבר מושך?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
לא מדדתי אף פעם, ולא חשבתי/ידעתי שזה אירוע להתייחס אליו.ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
פיוז אוטומטי של 10 אמפר, לא פותר לך את הבעיה של זרם טעינה גבוה בתחילת תנועה?
לא. כי אני כן מעוניין בטעינה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אחרי ההסבר של דורון טרחתי לקרוא את ההוראות של הבקר הסולארי. אפשר לכוון מתח טעינה, ומתח ציפה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אני חוזר לשאלה ההתחלתית.
נניח ואני מונע ממתח המצבר לרדת תחת 12.4 או אפילו 12.2 וולט. זה בערך 70-80 % טעינה. ושוב - המטרה היא גם להאריך את חיי המצבר אבל חשוב יותר לשמור על האלטרנטור.
אז מי יודע כמה זרם הוא ימשוך?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אם תבדוק את מתח המצבר הראשי כשהרכב כבוי, ואז מרגע ההתנעה תבדוק זרם טעינה למצבר הראשי,
יהיה לך מושג לגבי עוצמת הזרם וקצב הדעיכה שלו. הווסת קובע את הזרם רק לפי הפרש המתחים בין האלטרנטור למצבר לכן זה אמור להיות תקף לכל מצבר, עבור אותו הפרש מתחים. זמני דעיכת הזרם יהיו שונים בהתאם לסוג המצבר, מצבו, והקיבול שלו. לדעתי קשה להעריך בלי למדוד, אלא אם יש מישהו שמכיר את התנהגות ווסת הטעינה הספציפי שיש ברכב. ובתור פתרון הפיוז אכן לא רלוונטי אבל יש אביזרים מגבילי זרם מבוססי התנגדות שיכולים להתאים.
אסף,ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
לגבי שתי השאלות בסוף, כמה זרם ואיך להגביל, עניתי לך בהתחלה-
אני מוכן להתערב ( שאם החיבורים תקינים) זה עובר 10 אמפר.
הדרך הכי פשוטה להגביל 10A זה לשים DC2DC.
ולגבי השאלה האחרת וכל הסיפור הארוך שכתבת , אבל לא ענית-
שאני צריך לנחש כמה יצרוך מצבר שירד ל 12.4 וולט ומחברים אותו למתח, אז מעניין אותי לדעת לאיזה מתח מחברים אותו.
מן הסתם, אם אתה מחבר אותו למצבר אחר שתקוע על 12.6וולט, אז הזרם טעינה יוריד את המתח של מצבר המקור, הזרם יהיה נמוך, ולאט לאט הם יתאזנו.
אבל אם אתה מחבר את המצבר (שנמצא על 12.4) , למקור של 15V שמסוגל נגיד לתת 35A, והחיבורים תקינים, אני מוכן להתערב שהזרם יעבור 10A.
ולכן אני שואל, אחרי נסיעה ארוכה, שהמצבר הראשי טעון, והמנוע בסרק, על איזה מתח מתייצב המצבר ( הראשי)?
קפיש?
שאלה נפרדת -
הבקר הסולארי שאתם מדברים עליו, מה בדיוק תפקידו ואיך הוא בדיוק עוזר ( לטעינה מהאלטרנטור)?
בהנחה ( כי לא שמת פה דגם מדוייק) , שהוא לא יודע להגביל זרם.
הבקר הסולארי מיועד לפאנל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
הוא כן קורא את מצב המצבר ובהתאם מעביר זרם.
כלומר, כשהרכב מונע וטוען מהאלטרנטור, על פניו הבקר אמור לזהות מצב ״מלא״ ולא להעביר כמעט כלום, כמו מצב ״שימור״.
יצא לי להניע את הרכב כשהבקר מחובר, רואים את ירידת הטעינה כמעט מיד.
מכיר כמה בארץ שנוסעים עם פאנל קבוע על הרכב עם בקר שמחובר קבוע.
סה״כ סידור נפוץ בעולם.
דורון,ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
את זה אני מבין.
אבל אסף ביקש דיון מסודר, וביקש התיחסות לשאלה מאוד ברורה - הגבלת זרם הטעינה מהאלטרנטור ( ל 10A).
רק לוודא שכולם מבינים שהבקר הסולארי לא שייך לדיון הזה.
הבקר הסולרי לא אמור להיות על הקו בין האלטרנטור והמצבר, ועדיין נשאלה שאלה לגבי משטר הפעילות שלו. נושא נפרד.
אם אני מבין נכון, אסף חושש לאלטרנטור הותיק של הרכב מול מצבר לכאורה ריק, במצב בו יעברו זרמים שיפגעו בו.
אני מוסיף את שתי האגורות שלי ,
מהניסיון שלי , הבקר ללוח סולרי שהתקנתי , לקח בעצמו יותר מידי זרם , (ניסיתי כמה)
התקנתי בסוף דיודה על הקו למניעה של זרימה חוזרת דרך הלוח הסולרי וזהו,
בנוסף מפסק רציני על המצבר המשני עם כמה מצבים שאפשר טעינה מהאלטרנטור או ניתוק ממנו ,
עבד בצורה הזו כמה שנים טובות על הדיפנדר עם האלטרנטור המקורי שלו ,
חיברתי בצורה כזו שכאשר המצבר הנוסף מחובר לאלטרנטור הוא מחובר גם למצבר הראשי במקביל ,
ולכן לא מעמיס מאוד על האלטרנטור.
הזרם על האלטרנטור , גם כשהמצבר היה ריק , לא גרם לשום בעיה.
האלטרנטור היה של 65 אמפר
מצבר הראשי 100 אמפר
מצבר שני 62 אמפר.
אמיר.
זה מה שראיתי בבקרים סולריים שמיועדים לזרם גדול ממה שבפועל מסופק ע״י הפאנל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי אמיר ב.א
כנראה התנגדות פנימית.
בבקר שמתאים להספק הפאנל+ קצת ספייר ההפחתה הייתה קטנה מאד לפי הרב מודד.
וחוזר על מה שציינתי, מיקום הבקר ביחס למצבר מאד משנה.
הן לטעינה והן לקריאה הנכונה של הבקר את מצב המצבר.
בקר נורמלי כולל הכנת כיוון כדי שהפאנל לא ירוקן את המצבר.
מה וויסת את המתח וזרם מהפאנל למצבר?ציטוט:
נכתב במקור על ידי אמיר ב.א
פאנל ללא בקר מוציא 19-20V.
אני אוסיף שאלה, מה מונע טעינת יתר של המצבר?ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
מה מונע טעינת יתר - אצלי זה היה המפסק , מכיוון שהיה לו כמה מצבים ,
המצב הרגיל היה מחובר לתאים הסולריים ,
ללא טעינה מאלטרנטור ,
היה על המצבר צריכה קטנה במשך היום שאוזנה ע"י התאים הסולריים.
בלילה הדיודה מנעה פריקה.
במצב שאחרי שימוש לתאורה או משהו שגורם לריקון , הייתי מחבר לאלטרנטור בזמן נסיעה ארוכה ואחכ מנתק.
אחרי כמה מדידות שלי , ראיתי שבזמן שהלוח הסולרי היה מחובר למצבר המתח טעינה היה 14V
בזמן שלא היה מחובר לכלום - 19V
אמרתי לעצמי שאני אנסה טעינה בלי הגבלת מתח - וזה פעל בסדר גמור, במשך כמה שנים.
אני מניח שזה גם קשור לזה שזה לא היה לוח גדול מאוד.