והטענה של הטלפון? כל כמה זמן ואיך? מטענים ניידים מספיקים למספר מצומצם של טעינות לפני שצריך להטעין אותם בעצמם, וגם הם שוקלים ...
Printable View
לא שקלתי, אבל מטען של 20,000 mah לא שוקל יותר מדי. בנוסף ראיתי (לא ניסיתי, כי מעולם לא היה לי צורך) הרבה טיילנים שפשוט הולכים עם פאנל סולארי על התיק. זה לא שהפלא דלוק כל הזמן. כשהולכים ברגל, פותחים את הפלאפון פעם בהרבה זמן, לפרק זמן קצר. את רוב הסוללה היום, מחסלת המצלמה...
יש איפשהוא את מפות הסימון של החברה להגנת הטבע באפליקציה/אונליין (כלומר לא נייר)?
תכנון עושים על גבי מסך המחשב הגדול בבית כשאפשר לעשות זום אין וזום אאוט. כמו כן אפשר לעשות הצלבות בין האתרים השונים בעלי נקודות העיניין השיתופיים והצלבות גם מול תצלומי לווין.
יש לי עדיין מספר מפות נייר ופעם הייתי לוקח אותם איתי לטיולים אך הפסקתי אחרי שראיתי שאינני מוציא אותם מהתיק. הם נשארות להתיישן על המדף.
הצגת המסלול למשתתפים על גבי מפת נייר, אני מניח שחשובה למובילי טיולים בתשלום. בחבורות שאני מטייל עימם, מי שמכין את המסלול שולח את הקובץ כך שהמשתתפים יכולים לראות את הנתיב מראש.
אני בכלל לא חושב שאתה צודק.
הדור הצעיר רגיל לקבל אינפורמציה ממסכים ואני מסופק אם מפת נייר תשקף להם טוב ממסך את תמונת השטח.
האמת שגם עבורי שדי גדלתי עם מפות נייר כבר יצא ש״צבטתי״ את הנייר בנסיון סרק לשנות זום…
מעולה
תן לדור הצעיר טלפון חוגה ותשאל אותו איך מתקשרים עם זה…
מסכים עם כל מילה .
אני מחנך את הדור הצעיר ( 12 נכדים ) לקרוא ולהבין במפת הנייר .
בטיול בירושלים קיבלו הצאצאים מפות נייר ( פשוטות - כאלו של תיירים ) ונתתי להם להוביל אותנו ברחבי העיר .
גם כיום - לאחר מספר חודשים אני שואל שאלות התמצאות והם עונים נכון ומדוייק .
כיום הצעירים נוסעים לפעמים שני רחובות אבל חייבים לשים וויז - המוח מתנוון , ובהמשך האבולוציה גם הרגלים .
כאשר יעברו לתזונה באמצעות קפסולות - גם לידיים כבר לא יהיה תפקיד .
אילן
זה כמו ללמד אותם לחייג עם חוגה.
אני עצמי כבר לא משתמש במפות נייר.
זה לא ידידותי לסביבה…
זה נחמד למען המסורת ותו לא.
לדעתי כל ההשוואה לוויז או לטלפון חוגהו כו' לא נכונה
וויז עוקף את הצורך בלקרוא \ להבין מפה \ לתכנן נסיעה.
לצעירים של היום אין בעיה להתמודד עם התצוגה של טלפון.
נכון, שרוצים להראות תמונה רחבה, נסיון לדחוס את זה למסך 6 אינץ' , הופך את זה ללא קריא.
ועדיין, זה לא הניווט עצמו.
אין ספק שניווט עם מפת ניר מחייב אימון והתעמקות בפרטים לעומת ניווט דיגטלי שחוסך את שאלת המיקום הנוכחי, ולכן גורר שיטחיות בקריאת המפה.
ועדיין, מי שרוצה לנווט טוב, יכול להתעמק בציר גם בניווט דיגטלי.
היתרון של מציין מיקום שמתקדם לבד וחוסך את מאמץ הניווט הוא כל כך גדול, שאני בכלל לא מבין את הדיון.
דרך אגב, לדיגטלי יש יתרון גדול ביכולת להשוות כמה מפות כל הזמן.
בד"כ בטיולים, אני מנווט עם עמוד ענן (מפת סימון שבילים) וברקע יש אורוקס עם תצ"א של גוגל. היכולת לעבור בקלות בין המפות מאוד עוזרת שהתכסית לא מדוייקת.
עוד רגע ברלי יצטרף, ותעלה פה תזה שעדיף לניילן לבד מאשר המפות של החברה להגנת הטבע, ובכלל פפירוס עדיף על ניר :-)
אף אחד לא דיבר על הניווט בפועל, שכמובן קל יותר עם תוכנות כגון אופרוד / עמוד ענן / טונאב (מחק את המיותר).
יכול לספר מניסיון שלפחות פעם אחת הטבלט השתגע ופעם נוספת המטען הפסיק לפעול והסוללה נגמרה (לא שמתי לב…). בשני המקרים נשארתי ללא ניווט אלקטרוני.
ב 2 המקרים, המשכתי בניווט ללא דרמות מיוחדות ע״ס מפות נייר.
Sent from my iPhone using Tapatalk
לא , זה לא היה חוצה אמריקה ... זה היה דווקא שביל ישראל
1009 ק״מ ב 30 ימי הליכה , כאשר כל גרם נחשב ומחושב.
סט מפות סמ״ש מלא של הרט״ג (כשהוא מנויילן) אכן תופס נפח בתיק ושוקל 3 קילו ו 420 גרם.
לעומת מכשיר אייפון עם בטריה חיצונית. שנמצא רוב הזמן במצב טיסה.
משמש כמצלמה , כנגן מוסיקה, כעזר לניווט ופעם ביום נפתח כמכשיר תקשורת לעולם.