Printable View
כל מה שכתבו נכון, אחריות גדולה וסיכון לחמוש, ואם זאת הסיכון מול הסיכוי להציל חיים במקרה של פיגוע, לפחות אצלי השני גובר.
לשאת נשק זה בערך הפעולה הכי לא אנוכית, הרבה יותר קל פשוט לברוח.
כשמישהו שואל אותי למה אני חמוש אני עונה - בשבילך.
גיא
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
להחזיק נשק זו אחריות גדולה.
אגף כלי יריה במשרד לבטחון פנים מאוד השתפר בשנים האחרונות מבחינת שירותיות וזמינות.
המקום הכי יעיל שאקדח יכול להיות בו הוא צמוד לבעליו.
גם אם האקדח בכספת ויוצא משם רק לאימון (ועדיף להרבות בהם!) או בזמני מתיחות, זה עדיף מאשר שהוא יהיה אפשרות תיאורטית של אם וכאשר..... בתקשורת מדווחים על מאות פניות ביום בשבועות האחרונים, מה שמן הסתם מעט את כל הליך הטיפול.
Sent from my Pixel 5a using Tapatalk
חבר מהעבודה הגיש בקשה לפני שבוע או שבועיים ויש לו כבר תור לסוף החודש. אל תתיאשו מראש.
ואם אתם עושים, לכו לאימונים אמיתיים, לא לירי חופשי במטווח.
אם אנחנו מדברים עם התמודדות עם פח״ע בחיי היום-יום, כנראה שריבוי כלי נשק זה דבר חיובי, בידיים הנכונות (אדם מיומן).
אם מדברים רגע על התחום שלנו, אני רואה בעיקר חסרונות, לאלה מאיתנו שמטיילים באיזורים הקונבנציונליים.
סיכוי יותר סביר שהאקדח ייפול לי בעצירת דלק\אויר\מקור מים מאשר ימנע אירוע פח״ע באיזור.
הרי לא חוקי לנפנף בו מול אדם שנראה לך שמתעניין בג׳יפ שלך ולא משנה כמה אתה מרגיש ״שריף״ באותו רגע.
Sent from my iPhone using Tapatalk
ציטוט:
נכתב במקור על ידי אומי5
החבר הזה שלך שמסתובב המון בחוץ, גם אני מכיר אותו. ממש טוב. הוא חבר טוב גם שלי.
הוא הבין שמשקל הסנקציות והניג'וסים גדול יותר מהתועלת שהאקדח ברשיון יכול להביא לו.
מהיכרות אישית רבת שנים איתו, הוא טיפוס מאוד נוח לבריות שבד"כ לא יפגע בזבוב וגם מבחוץ הוא נראה אשכנזי כזה שלא מזיק, וזו בדיוק הבעיה שלו - סף הקריזה שלו הוא הכי גבוה שאני מכיר, אבל כשעולה לו הדם לראש, הוא בהחלט מסוגל/עלול להרוג אנשים בכל מיני כלי משחית שמונחים אצלו בג'יפ וכן, גם בידיים. ולכן הוא מבין טוב מאוד שמוטב שלא יישא נשק. בטח לא ביומיום.
גרושתו דווקא בחורה סבבה. הוא והיא אפילו עדיין חברים. ממש כמו גרושתי ואני.... היא ממש לא מחפשת אותו בדברים כאלה - אבל אולי היא היא לא מרגישה מאוימת משום שהוא לא נושא אקדח?.... אם היה נושא נשק, אולי דברים היו נראים אחרת?.... כל אחד מהגרושים כאן יודע שנשים הן כל דבר, חוץ מאשר צפויות. הגרושים לעתיד שעוד לא יודעים את זה, יידעו את זה בהמשך.
חבר אחר שלו ושלי, עוד גרוש אחד (...) שכן מחזיק באקדח ברשיון, במהלך תהליך התפרקות נישואיו הגיע לדין ודברים עם אשתו (גרושתו היום) והטונים עלו, כמה דקות אחר כך הגיעה משטרה ולא במקרה. האקדח נלקח ממנו והוא בילה שעות בחקירות... לא היה חסר הרבה שיגיע גם למעצר. כבר הזכרתי שבמקרים האלה, לעדות האשה תמיד יהיה משקל רב פי כמה ואם הגבר מחזיק נשק ברשיון, קודם כל לוקחים לו את הנשק. כי אלה הכללים במדינת ישראל. הבחור שמתגורר על קו התפר וגם הוא מאלה שמבלים הרבה בחוץ, לבד, נאלץ להסתובב חודשים ללא הנשק, עד שהוחזר לו.
בלי קשר לזה -
אצל ניר ירי מעשי באקדח זה תחביב. הוא מיומן ומבין גדול בתחום.
אצלי ממש לא. אני לא חובב נשק בכלל ואקדחים בפרט. מבחינתי זה כמו טלפון - אם צריך את זה, אז יהיה לי. אם זה ניג'וס ומפריע - לא יהיה.
הבעיה היא שבמציאות שלנו, שבה המדינה שלך - מדינת יהודים היחידה בעולם, שבגלל החוקים ההזויים והמטופשים שלה היא כנראה המקום הכי מסוכן בעולם עבורך כיהודי, אוסרת עליך להגן על עצמך - האקדח הזה שתקוע בחגורה מאחורה נותן רק אשליה מזויפת של בטחון. אוי לך אם באמת תשתמש בו. אם אסור לי להשתמש באקדח, לשם מה אני סוחב אותו לכל מקום ומתחייב לו יותר מאשר לילדים שלי?.... בוא'נה, זה עונש. כבר עדיף להחזיק נשק לא חוקי. פחות סנקציות, בחיי.
אקדח מיועד אך ורק לשני דברים, ירי הנאה במטווח (למי שנהנה מזה) והצלת חיים.
אם אתה לא מסוגל לשמור עליו בחגורה בלי שיפול, ולא מסוגל להבדיל בין מישהו שהסתכל לך על הג'יפ לבין סכנת חיים ברורה ומיידית שמצדיקה שימוש בנשק, אז תוותר.
ולגבי התחום שלנו, זה בכלל מעמסה, אתה לא משתכר בלילה בחניון, אתה נזהר שלא יראו את זה כל מיני גורמים סקרנים... וכשאתה קם להשתין בלילה אתה לא משאיר אותו באוהל...
זה בהחלט תיק וניג'וס.
כמה שאני בעד נשק אזרחי, אני ממש לא בעד שכל אחד יעשה.
אחרי ששקלתי היטב את הבעד מול הנגד, החלטתי לוותר על נשיאת נשק ברשיון. לעת-עתה.
בבוא הזמן, אם וכאשר הסיטואציות מסביב ישתנו, בתקווה שהתבחינים לא ישתנו (לרעתי), נשקול זאת שוב.
אני נושא נשק כמעט רצוף מגיל 17(גייסו אותי מוקדם, יכולתי לירות במטווח אבל לא לתרום דם...) ועד היום (42), צבא (לא שירתתי כלוחם) עבודות אבטחה וכיום עקב מגורים בישוב זכאי וכמתנדב בכיתת הכוננות. לאורך השנים היו ברשותי אקדחים ונשקים ארוכים, (כיום גם וגם). אני לא אוהב נשק ולא אוהב מלחמות ועימותים ומשתדל להתרחק מהם בקיצוניוות. מנגד במציאות בה אנו חיים קשה לי לחיות עם המחשבה שבעת הצורך הייתי יכול להציל את עצמי(קודם כל) ואת ההסובבים אותי ולכן אני מקפיד לשאת נשק ולשמור על כשירות.
בעיני בנשיאת נשק יש סוג של חוצפה והתנשאות, כזו שמשדרת לצד השני שאני עליון עליו (מרגיש כך בעיקר במפגש עם פלסטינים, שכנים או פועלים) ולכן השיקולים שלי בבחירת נשק מכתיבים נשיאת האקדח הקטן ביותר שעדיין יעיל מבחינת מטרותיו, כך שאוכל להסתיר אותו. זה כמובן משרת מטרות נוספות, ידוע שנושאי נשק הם היעד הראשון של המפגע אם כדי למנוע תגובה ואם כדי להשתלט על הנשק. המטרה הנוספת בבחירת אקדח קטן היא כמובן נוחות נשיאה, אקדח בכספת הוא מסוכן יותר מאקדח שלא קנית. כל בוקר האקדח נכנס לנרתיק ונשאר צמוד אלי עד לשעת השינה. לאורך השנים התרגלתי וזה לא מורגש כלל( נרתיק טוב וחגורה מתאימה). לשמחתי לא נתקלתי בצורך לעשות שימוש בנשק ואני מקווה שכך ימשכו חיי. גם בסיטואציות אזרחיות מאיימות לא חלמתי לרמוז שיש ברשותי נשק.
הנשק מאפשר לי "להרגיש" מעט יותר בטוח לנוע במרחב שלי, לטייל בדד או עם הילדים. למשפחה ישנה תחושת ביטחון טובה יותר, גם מעצם הידיעה שישנו נשק ויש מי שמוכשר ומוכן להשתמש בו בעת הצורך.
נשיאת נשק וודאי אינה מתאימה לכל אחד והיא כרוכה באחריות רבה ולעיתים בוויתורים ובחובות.
ימים כמו הימים בהם אנו נמצאים מעלים את נושא נשיאת הנשק למודעות ולעיתים מתוך תחושות שונות (פחד,אחריות וכו') מתקבלת החלטה לרכוש נשק ולאחר זמן מה הנשק נשאר בבית. קצת כמו באימוץ בעלי חיים צריך לקבל את ההחלטה במודעות ובהכרה של כל ההיבטים ולהפנים שמדובר בסוג של חתונה, נכון שאפשר להתגרש אבל אם זה לא ממש מציק אף אחד לא ממהר לרוץ לרבנות.
נראה לי שקצת התפזרתי אני מקווה שמי ששוקל לצאת למסע הזה יצליח לדוג את המידע שניסיתי להעביר ולקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורו.
דודו
דודו, הצלחת להסביר את מה שאני מוחק כבר כמה פעמים.
ואוסיף, שאני רכשתי במטרה של נשיאה "פעם ב..." ואני הופתעתי מאוד מאי המועקה של האקדח בחגורה, עד לכדי שאני נושא אותו עליי כל הזמן, מוסלק מן הסתם, ושוב זה ממש לא היה התכנון, ולא המטרה.
בלת"ק - המדריך של יוסי צדק להוצאת רישיון
https://www.facebook.com/10001480714...86459/?app=fbl
יש להוסיף לשרשור המפואר הזה הוראות פתיחה באש.
אמצעי. כוונה ויכולת..
מבלי שאלו מתקיימים ..שישאר בנרתיק.
Sent from my SM-G781B using Tapatalk
פקידי המשרד לבטחון פנים אחלה, שירות יעיל ומתקדם, מה ששלהם שלהם.
אבל אלו שעומדים בראש האגף הזה וגם רוב השרים הממונים שעברו שם בעשרות השנים האחרונות (למעט ארדן ואוחנה) הם הכי אנטי נשק שיש.
על אף הנסיון של ארדן לפתוח תבחינים - כמות הנשק החוקי בידי אזרחים ממשיכה להצטמצם, בוודאי שביחס לגידול באוכלוסיה. אז יופי שעכשיו אפילו ראש הממשלה מצטרף לקריאות לאזרחים לשאת עליהם נשק כשמבינים עד כמה קצרה השמיכה ... בפועל התקבעה כאן תודעה שלילית שלא משתנית. איפה מועדוני הקליעה ? הגדנ"ע ? אפילו המשמר האזרחי ? איפה החינוך לשמירה על הנשק בצה"ל ?
כשנשק מהווה נטל והשאיפה של כל לוחם היא לצאת הביתה על אזרחי וללא הנשק, כשזה לא נורא אם גונבים נשק והענישה על אחזקה/סחר לא חוקי בנשק היא מגוכחת עד לא קיימת - מעדיף שהילדים שלי שזכאים לקבל רשיון מתוקף היותם לוחמים מהוללים יוותרו. זה לא משהו שהייתם שומעים ממני לפני שנה ויותר.
גם אני שעוסק בזה כתחביב, מחזיק במינימום ההכרחי, עם ידיעה שמחר יכולים לשנות את הכללים ולקחת לי את הרשיון. הרשיונות שניתנים כיום הם זמניים אבל עלויות ההכשרה והרכישה המלאות עליכם. אם מחר יבוטל התבחין שבגינו קיבלתם את הרשיון - יבוטל הרשיון ואם לא אז עדיין תעמדו בקריטריון. חכו שההיסטריה תירגע ואז תשקלו שוב אם אתם מעוניינים בתיק הזה, סביר שתוכלו גם לרכוש כלים חדשים שבעליהם אינם מעוניינים בהם יותר או שהאישה לוחצת עליהם להעיף מהבית.
נועד למר ברלי עבור הקטע המודגש שלו: https://news.walla.co.il/item/3498697ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
אכן אמצעי, כוונה, סכנה לחיי אדם ואין כל דרך למנוע את השימוש בנשק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי סולי
יש את הנוהל הצהלי של פתיחה באש, ראיתם מחבל מתקרב יש לצעוק עצור והזדהה, עצור או שאני יורה, ירי באוויר וירי כלפי פלג גוף תחתון, אם כל זה לא מונע את המצב ירי למרכז מסה על מנת להרוג (נוהל זה תקף רק וראיתם אמצעי וכוונה ויש מרחק מתאים, בסיטואציה חריגה עוברים לירי לפלג תחתון ואם אין ברירה עליון לצורך נטרול).
כמה נקודות חשובות:
1.נשק הוא עול, אפילו חלק מנושאי הנשק לא מחזיקים אותו אלא כשחייבים.
2.באירוע עם מחבלים בו יש נושאי מדים (משטרה/צבא/מאבטחים) מומלץ להתרחק ולא לשלוף בשום פנים ואופן, אחרת אתם עלולים לחטוף כדור במחשבה שאתם חלק מהמחבלים, בגלל זה אנשי ביטחון מחזיקים כובע זיהוי (קרה כבר בעבר).
3.נקלעתם למצב שאתם באירוע, יש לכם נשק ואין אף אחד שיכול לסייע (כפי שקרה בב"ש), צמצמו ככל הניתן מרחק למחבל ואז בצעו ירי בהתאם להוראות פתיחה באש, אל תשכחו לכל כדור יש כתובת, בטח כדור בכינון ישיר וכבר היו לצערנו גם מקרים שם שהיו נפגעים חפים מפשע באירועי ירי מכדורים תועים.
הוראות פתיחה באש צהליות לא רלוונטיות לאזרחים.
לאזרח יש מדד אחד, האם הייתה סכנת חיים ברורה ומיידית והשימוש בנשק היה המוצא האחרון.
בדרך כלל אזרח יתקל בשטח בנוי, לא יורים באוויר, כל כדור נוחת בסוף....
Sent from my SM-N950F using Tapatalk
אני אהיה טיפלה בוטה ...
א. לדעתי מי שרץ להוציא רשיון כשיש "גל",
זה בערך כמו אלו שאימצו כלב בקורונה ונטשו בהמשך.
החלטה על נשיאת נשק צריכה להיות מושכלת ולא כגחמה של הרגע.
ב. הרבה רץ פה עניין של אחריות, ניג'וס וכו',
בעיקרון נכון ! אבל,
האחריות הגדולה ביותר שלקחתם/תקחו , היא להביא ילדים לעולם.
מניח שלא הקדשתם מחשבה מעמיקה כמו בטיעונים למה לא לשאת נשק.
ג. וכמובן יש את אלו שסורבו להיכנס למועדון .
מאותו הרגע המועדון חרא, המוסיקה איומה, ויש שם רק כוניפות...
וממקום אישי של פחות משנה בשומר החומות,
היה ביישוב שלי התראה לחדירת חוליה וביקשו להסתגר בבתים.
שכנה שלי שהיא אחת מצווחניות / פעלתנית בפייסבוק נגד אלימות קוסמית ונשיאת נשק בפרט,
התקשרה ושאלה אם אני מגן על הרחוב,
ישר נפלט לי, "אני מגן על ביתי ומשפחתי !"
ואם לא הייתי עסוק ב... (לא אפרט), כנראה הייתי אומר לה שתחזור לכתיבה בפייסבוק,
אולי משם תבוא הגנתה.
רענן
וואלה עיברתם בשכל בהגזמה אפילו לגיפולוג.
שאלו על קריטריונים לרשיון.
זהו, לא יותר ולא פחות.
עומד בתבחין של דרגה. לא חייב לשרת במילואים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי danob
הכי קל זה משרד הפנים ברמלה.
תגיש שם ,יחסית התורים קצרים.
בהצלחה
Sent from my SM-G996B using Tapatalk
אז אחרי שעמדנו בקריטריון והוצאנו רשיון בהליך ידידותי למשתמש, עברנו הדרכה של מספר שעות ובמהלכה ירינו 100 כדור למטרה נייחת.
רוצה להאיר מספר נקודות מתוך האירועים האחרונים שצפינו בהם מכל זווית אפשרית והציפו מן הסתם גם את הפוסט הזה. לי הם גרמו לחרוק שיניים ולאחרים לחלק צלש"ים.
מי שזה טרחני עבורו - שידלג...
דבר ראשון היורים במחבל עם הסכין בבאר-שבע, שניהם לא מיומנים באנדר-סטייטמט, נהג אגד גם מבוגר יחסית, מהסוג שהשר הנוכחי ואנשיו מעוניינים דווקא לקחת מהם את האקדחים, אבל מה לעשות - בסופו של דבר אלו האנשים שנמצאים בזירה ואין איש בטחון באופק.
כל הריקוד הזה משך דקות עם המחבל, בשעה שמנופפים אקדח טעון שמוחזק ביד אחת עם אצבע על ההדק לכל עבר ... ובסוף מתבצע ירי לא נשלט תוך בריחה לאחור ומעידה כאשר בכל ההיקף מפוצץ באזרחים ואח"כ מוסיף הבחור השני עוד שתי יריות ביד אחת כאשר מעבר למחבל השוכב נמצא חברו ולא מעט אזרחים אחרים. כדור אקדח כזה יהרוג גם מטווח של קילומטר ובבית המשפט נמצא כבר שנים קצין משטרה שהרג נער מהעדה הלא נכונה כתוצאה מריקושט שניתז מהרצפה.
דרור כינה אותי "מיומן" , הייתי אומר שאני "מודע", היה שם המון מזל - מזל שאף אחד מהסובבים לא נפגע ומזל שהמחבל נפל מיד לאחר הפגיעה הראשונה, זה לא קורה ככה בד"כ, אדם יכול לספוג פגיעות רבות מבלי להתמוטט מיד.
אם אני הייתי בסיטואציה כזו והייתי מוכן להתערב ולפגוע במחבל זה היה קורה או ממרחק יותר גדול, ברגע שהוא לא זז וכשמאחוריו חומת מפגע כלשהי וזה לא היה נראה טוב בסרטונים... זה לא היה הומאני. או לחילופין כשהוא עסוק בלדקור מישהו אחר וגם זה מסוכן מאד אבל אין ברירה...
מקרה שני שרוצה לציין - החיסול של המחבל בבני ברק, כאשר במהלך ההיתקלות שוטר אחד גיבור סופג בגופו את כדורי המחבל ושוטר גיבור שני מפרק עליו מחסנית בתוך שניה וחצי. אין מה להגיד על זה מלבד שאפו- אין כאן מקום לחישובי בטיחות, אבל שימו לב כמה מהר נגמרת מחסנית של גלוק 19, אקדח שנחשב היום "גדול".
המקרה השלישי - חדרה - נוכחות חיילים (מג"ב) חמושים החמירה את הסיטואציה - חמושים מסומנים כמטרות איכות. שני מחבלים חמושים באקדחים הפתיעו לוחמים בחופשה, רצחו שניים באמצעות אקדחים מטווח אפס ולקחו מהם את הנשק, שניים נוספים לא מספיקים להגיב בזמן ונפגעים גם הם תו"כ מנוסה. בכלים שלהם התגלתה תחמושת רבה עבור הנשק הצהלי - כלומר תכננו את זה לפרטים. שוב מזל שהימ"ס היו שם במקרה ופעלו בגבורה וחתירה למגע למרות נחיתות באמצעים.
ניר,
באירוע בבאר שבע היה מזל גדול ליורה השני (בחולצה האדומה) ,
הירי של נהג האוטובוס היה כשכולם בקו אחד והמחבל בתווך.
תזוזה של המחבל הייתה נגמרת לא טוב לחמוש השני.
וכמו שציינת, זה נובע "מהטנגו" המוזר שניהל נהג האוטובוס עם המחבל.
רענן