האם סינגל הוא שביל או דרך לא דרך?
Sent from my HD1903 using Tapatalk
Printable View
האם סינגל הוא שביל או דרך לא דרך?
Sent from my HD1903 using Tapatalk
גבע, אתה מאוד צודק ברמת המילה הכתובה.
אבל כשההודעה שיוצאת מהחברה להגנת הטבע בכלל לא מדברת על מה שכתוב בתיקון לחוק, אלא מסמנת מטרה רחוקה ורחבה יותר - יש לנו בעיה.
החברה היא בסופו של יום ארגון לא ממשלתי שמצליח לאורך השנים לסמן לקובעי המדיניות מטרות ולקדם חקיקה. אני חושב שהתפקיד שלהם במדינה היה חשוב מאוד, הייתי חלק מהחברה לא מעט שנים בתור מדריך ואני מזדהה לחלוטין עם מטרותיהם הבסיסיות. אבל ברגע שהם באופן גלוי מסמנים כל מה שיש לו מנוע וגלגלים כמה שצריך לסלק מהשטח - יש לנו בעיה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
לדעתי אתה מפרש את התוכן מזוית מבט של מי שיודע להבחין בין הסוגים הרשיונות וסוגי השטח.
הניסוח של ״החברה להגנת הטבע״ כוללני ודורסני כלפי כל מה שנכלל כתנועה ממונעת בשטח, כל שטח.
הכללת תמונת רכב שנוסע על שביל במודעה ממחישה את זה ויזואלית בנוסף למלל.
והבעיה היא שהאיום על התרבות מוטורית וטיול נורמטיבי בשטח, הוא לא מי שיודע להפריד אלא מי שלא יודע להפריד.
אני מסתכל על זה מנקודה אכיפתית כפי שאני מכיר.
החברה להגנת הטבע יצאה במלחמה נגד הSBS והאופנועים בעיקר אחרי המירוץ שהיה בים המלח שפגע בטבע באזורים בתוליים לגמרי שאומנם לא שמורות אבל בכל זאת.
החברה כיום משמת בתור סוג של יועצת לגופים ממשלתיים ירוקים מהמעמד שהיא רכשה לאורך השנים בזכות אמוץ זהבי ( הבחור שעשה בערבה את המחקר על הזנבנים וממקימי החברה). בכל זאת יש קונפליקטים בין הגופים כמו הרטג, המשרד לאיכות הסביבה והמשרד לתרבות וספורט ועוד לבין החברה בהמון נושאים.
סתם אנקדוטה, הסימוני שבילים בישראל אינם שייכים לרטג או גוף ממשלתי כזה או אחר אלא שייכים לחברה ויש להם בלעדיות עליהם ( במיוחד במכירת מפות) ובכל זאת הם הדרך המקובלת לנהיגת שטח עי הגופים הממשלתיים.
אנקדוטה #2- נתתי מקודם דוגמא על נחל לבן וחולת צאלים, כל ההתפרעות שם הייתה נגמרת ממזמן אם למשטרה היה אכפת מהתושבים באזור שכל שישי שבת משתוללים להם רכבים שמורדים מהכביש על הראש, דורסים להם גידולים חקלאיים ומתפרעים על הכביש ( מדבר על יהודים וערבים כאחד.) השעות שלהן קבועות, כנ"ל המקומות מפגש בדרום. בזמני ניסיתי לבצע מעצרים עם המשטרה לרכבים שמורדים מהכביש שהורסים לכולנו את החוויה אבל הם סירבו לשלוח בוחן תנועה לכביש כדי לבדוק רכבים בתחנת דלק.
אני רואה את כל הכתבה הזו כהתלהמות שתחלוף ברגע שירגעו הרוחות בחברה והם ירגישו שמישהו שם מתייחס אליהם... מבחינת החוק אין השפעה עלינו.
אם אתם מחפשים על מה לעשות מהומות אז בואו תעזרו לסגור את ה"סלינה" במכתש רמון עם ארגון "שומרי המכתש", זו פגיעה אמיתית בטבע ובחוויה שלנו כאנשי השטח.
מה זה סלינה ?
אולי החוק כרגע לא אוסר אך יש כאן מגמה מדאיגה. לא ירחק היום שאיזה ח"כ פופוליסט שנוקט באותה דיעה שבוטאה בפוסט הזה של החברה להגנת הטבע יצליח להעביר חוק שיאסור על כולנו לרדת מהאספלט.
תודה רבה באמת שיתנו לנו לנסוע במחצבות...
הסיפור של הסלינה הוא מעבר למה לנו מותר ואסור אלא יותר כמה חשוב כסף ופרוטקציות במדינה.
מכתש רמון מוגדר כשמורת אור כוכבים כמו שידוע לנו וכשמורת טבע פעילה ביום, עם קצת חילופי ידיים של כל מיני דברים הם קיבלו שטח מחצבה ישן שמוקף כולו בשמורת טבע ( כל מיני בעלויות לא נתנו להפוך את המקום לשמורה).
הם מרימים שם מסיבות ענק עם לייזרים וזיקוקים ששומעים עד מצפה רמון ( כלומר עובר את כל השמורה ביום ובלילה) והכמויות זבל רעש ואור שיש שם לא מביישים מועדון בתל אביב.
מה שנוגד את כל עקרונות שמורות הטבע ששם וכמובן שמכתש יש רק אחד.
ראש עיירית מצפה רמון אוחז בשטח בכוח ובעד ההפרעה הזו למרות שהוא נוגד את העקרונות שהעיקר התפתחה עליהם. דא זה לא מפריע רק למטיילים רבים אלא גם לאנשי התיירות,זאולוגים, אסטורונמים( כולל המצפה שבמצפה רמון) וכו..
לא ברור איך לא סגרו את המקום עדיין אבל אין גוף פרטי או מדיני שהיה בעד ההקמה שלו, טוב חוץ מעיירית מצפה רמון.
אותי אישית זה מכעיס בתור מטייל, מאוד מכעיס שככה מוכרים את הטבע
אני אמנם לא בקיא בפרטים, ויותר מזה, ממש לא בעניינים כבר זמן רב...
אבל,
התיאור שלך מזכיר לי משהו.
יצא לי לא פעם, לשוטט קצת באחד האיזורים הירוקים והפוריים שבמכתש.
אני מדבר כמובן במורד הערוץ שחניון בארות יושב בפתחו.
ריח של ביוב
ערמות של נייר טואלט, ולא רק כזה שהושאר בשטח. גם כזה שזלג מהצנרת.
מוזיקה היתה מדי פעם, ואפשר היה לשמוע אותה נהדר גם בחניון גוונים.
בעלי השטח- הרטג בעצמם, הפעילו את החניון ע"י זכיין. כל זה נעשה בלב שמורת טבע תחת חסות רשות הטבע והגנים בעצמה, כולל דרך רכב שמותר לנוע בה בלילה, באופן חריג. וזה לא באקס טריטוריה שמוקפת שמורות. בלב ליבה של השמורה, הכי שמורה בארץ. הרחק מהכביש.
החניון המדובר של סלינה (חניון הגבס?) יושב צמוד לכביש, הוא לא בשמורה, ולהבדיל ממה שהיה שם בעבר, הוא גם משוקם.
טוב או רע?
לא יודע.
אבל בעיני, יש גם יתרונות בהוצאת חלק מהמבלים מלב שמורת טבע ולאפשר לתיירות לצמוח במקום ש- 100 מטר ממנו עובר כביש ראשי.
וזה לא גורע מהחסרונות, כפי שמצטיירים פה בדיון.
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
בול. כל הסיפור במשפט אחד.
אידיאלים זה נחמד, אבל בסוף הכל זה רק כסף וקשרים.
"שומרי הטבע" ימכרו אותו לסלינות ולמידברנים בלי לחשוב פעמיים. ינקדו את המדבר באלפי ערימות קטנות של קקי וקילומטרים של נייר טואלט מתנפנף. אבל אותך הם יאשימו בשבירת השכבה העליונה של תכסית האבק, ויגבילו אותך לנסיעה במחצבות...
ככה הסביבתנים משקרים את כל העולם בעוד הרבה תחומים. תחשבו לבד.
הפוך גוטה, הארגונים הסביבתיים נלחמים בתופעה הזו. הבעיה שהם דלים בכסף ודי חסרי קשרים. אז בדכ זה נגמר בהרבה רעש תקשורתי שלפעמים עובד אבל לרוב לא ( קרי העמודי חשמל במכתש רמון- הצלחה מבחינת הארגון).
הבעיה היא שיש אנשים בראש מועצות וגופים ממשלתים שמעדיפים מעטפה מלאה במזומנים מתחת לשולחן מאשר לעשות את התפקיד שהם נבחרו לעשות.
הסלינה הוא ללא ספק מפגע, גם שבירת קרום הקרקע של המדבר בגלל ירידה משביל חשוב ( ברלי אני מוכן לבוא איתך לסיבוב אקולוגי בדיונות צאלים ולהסביר ולהראות לך כמה דברים מגניבים)
הפואנטה שלי היא ששחיטות יש בכל מקום, צריך לדעת להילחם בה כי בסוף היא פוגעת גם בנו
היה על זה דיון בעבר כאן ולפי מה שזכור לי אין הגדרה כזו של ״שמורת אור״ שיש בה השלכות חוקיות.
יש רצון ונסיון לקבע את המכתש כאזור נקי מזיהום אור לטובת תצפיות כוכבים כי יש אינטרס כלכלי/טרנד של השנים האחרונות להביא אלי אנשים למצפה לתצפיות על כוכבים.
מכאן ועד הגדרה של שמורה המרחק רב מאד.
האבחנה חשובה לטובת המטיילים והפיחות הזוחל של לקבע סיסמאות כנהלים.
אני גם מזכיר לך שעד שסלינה הגיעה, מקור האור הגדול ביותר והיחיד במכתש הוא מתחם רט״ג בתשלום, עם עמודי תאורה.
כשזה בתשלום לרטג זה אור מסוג אחר באורך גל שלא מפריע לטבע כמובן.
זה לא סותר את הזוועה הסביבתית שקוראים לה סלינה.
אתה מודע לזה שיש מחקרים סביבתיים שאומרים בדיוק הפוך?
שהפסקת הרעייה שהייתה באזור אלפי שנים הביאה לריבוי חד-שנתיים שלאט-לאט מקבעים את הדיונות ומשנות מהותית את אופי השטח?
במחקר השוואתי מול הצד המצרי, שזהה בתכונות הקרקע אבל כן מבוצעת בו רעייה זה מאד מובהק, אפילו מהחלל.
ואם כבר לדייק, אזור החולות הוא חול, לא קרקע, והקרום שונה ולא מתנהג כמו קרומי הקרקע בלס באזורים בהם הוא חשוף.
התגובה הארוכה שלך, תוך התעלמות מוחלטת לגבי הטענות שעלו כאן כנגד הרט"ג כמי שמפעילה את חניון בארות בלב השמורה, היא בחזקת שתיקה רועמת.
והיא שומטת את כל הקרקע מתחת למשפט הפתיחה שלך שמצוטט לעיל.
הבעיה הקשה של הרטג בעיני, היא הצדקנות וחוסר היכולת לבקר את עצמה.
והכי גרוע, זה שאנשים טובים פשוט נופלים למלכודת הזאת מהרגע שמקבלים תעודת פקח. בשורה התחתונה, כשמישהו למעלה יבין שבטווח הארוך זה גורם יותר נזק מתועלת, אולי משהו ישתנה.
כמו כל גוף ממשלתי, ללא אמון הציבור אין לו זכות קיום. וללא זכות קיום, מי שמשלם את המחיר זה הטבע.
רק לא מזמן היה כאן את הסיפור של הפקח שבחר לתקוע דוח לש"ש של חוגי סיור רק כי היה מספיק נבון להתקשר אליו שיבוא לעזור להם להציל צבי (שנפצע בגלל כלב שלא באחריותם).
אוי...
כמה שזה מעוות.
וזה נכתב אחרי התכתבות ארוכה עם אותו פקח, שאותו אני מכיר אישית.
לצערי, לא רק שלא השתכנעתי, אלא להיפך, זה חיזק מאוד את הניתוח שלי את המציאות.
חבל.
הגיע הזמן להתעורר....
וכאמור, כל הנ''ל מתקיים במקביל לעולם שבו יש טענות כנגד חניון פרטי כזה או אחר, סלינה, או וואטאבר.
מציע לכל המבקרים להסתכל גם קצת על עצמם.
אם לא יועיל, בטח לא יזיק.
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
זה הכל חרטא ...
יש מקום לשני אילו להתקיים יחדיו. ואפילו שזאת שמורת הטבע המקסימה ואיזור מטורף שהפגיעה בטבע בו היא איומה והחרדון המסכן הזה משתזף בצל מכונית ..
עדיין. הניכוס הזה של הטבע בשם האלוהים כזה או אחר ..
כמה אנשים מתו ב 5000 שנים האחרונות בשם האלוהים?
כמה חרדונים ?
הארגונים הללו הם אסון לא כי הם עושים משהו טוב. אלא כי הם עושים המון רע.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...94a3b6a43d.jpg
https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...31efbf5928.jpg
אני באמת יושב שיש מקום לחניון בארות.
הוא ייצג משהו מינימלי שמאפשר למטיילים תשתית במכתש.
מפריעה לי הצביעות בהתייחסות למטיילים הפרטיים בחניון ליד ובחניונים שאינם תחת חסות.
קיום של מקום כמו סלינה במכתש הוא עלבון ותעודת עניות לרטג.
כל הטיעונים שלהם על זיהום אור, רעש והפרעה בסביבה ככ רגישה לא מחזיקים מים.
והנסיון החדש שפתח את השרשור מצטרף לזה.
מכיר את התופעה, חקרתי אותה במשך 3 שנים באונ' שאת חלק מהמחקר שלי עשיתי במיקום של הסלינה לפני שנפתח ( סיימתי סהכ לפני שנתיים), אל תשכח שזה תהליך מעגלי כלומר הדיונות מתייצבות, גדלים הצמחים החד שנתיים, הקרום מתקשה וכמעט נאטם למים, הצמחים מתים, הקרום מתפרק וחוזר על עצמו.
יכול לשבת איתך לדיון ארוך על זה במשך ימים, אפילו אשמח מזה ( באמת שלא בקטע מתנשא או מגעיל אלא יותר בקטע של גם ריבוי דעות של חוקרים ואנשים וגם השכלה לעצמי)
אני לא דיברתי בכלל על בארות, בכלל לא דיברתי על הרטג, זה לדיון אחר כי יש לי הרבה בעדם והרבה נגדם.
אני כבר לא ברטג איזה חצי שנה אולי קצת יותר.
הפואנטה שלי בדיון הזה שאנחנו מתרגשים מכלום בגלל החברה להגנת הטבע, יש בכל מקום שחיטות שבאה על חשבון האזרח הקטן.
וגם שלי מפריע הסלינה כשאני יישן בחניון נקרות מערב או בגוונים ואני רואה לייזרים.
בעיני התמונה של הSBS בים מזוויעה ולא בגלל הפגיעה בחי צומח ודומם אלא בגלל שאני חושב על הדרך שהגיעו לשם ואיך הם כמעט רמסו אנשים על מנת להיות על החוף עם הכלי. אם היו חופים בארץ שהיו מאפשרים דבר כזה ( הלוואי) אז ניחא אבל בתרבות המוטורית שיש לרוב הנהגים של הכלים האלה אני מעדיף להתרחק מכל מקום שאפשר למצוא אותם. מנציחים את העניין של החוסר אכפת מהזולת.
פלוס לא בא לי לשמוע מוזיקת דיכאון בזמן שמעיפים עלי חול כי איזה טמבל ( תסלחו לי) החליט שהוא עושה שמיניות כדי להרשים 2 בחורות שמשתזפות בחוף( סיפור אמיתי).
זה השלב בו מסורתית דורון כותב בחזרה שהוא קרא את התזה של וויליאמסון, ואם גבע היה ממשיך לשנה חמישית, היה מגלה את התיאוריה של קליפורד, שמוכיח שוויליאמסון טעה,
עוזב עם הבחורה וגם צועק לו: "איך אתה אוהב את התפוחים הללו".
רק שדורון לא יודע שבסרט המשך, גבע חוזר ומוכיח לו את טעותו עם תיאוריה אפילו יותר מתקדמת.
על החתום: ג' ויעקב השקט.
אז אתה מודע לזה שהתנאים בגבס במכתש שונים מאד, כימיים, פיזיים וגם אקלימיים מהחולות.
העניין הוא שהדיונה מתייצבת בגלל החד-שנתיים, ולא הם מגיעים אחרי הייצוב.
הם מתרבים משמעותית אחרי יצירת איי-קרומים בשטח.
במקרה של החולות הקרום ביוגני (ציאנו) ברובו, ובאזור המכתש יותר כימי-מכני.
בחולות צאלים, עגור שונרא וכו׳, הפעילות האנושית היא דווקא הגורם המשמר של החולות כי הרעייה והתנועה מפריעים לחד-שנתיים.
וצילומים השוואתיים מטרום הקמת המדינה ועד היום ממחישים את זה יפה.
תגיע למפגש הבא, נקשקש על זה.
איל,
בוא נדבר על שנה 8.. ואז נמשיך.