הנה זה מתחיל.. לא להיעלב בשם המותג.
שישאר שרשור מהנה על אבולוציה של רכבי השטח עם הגיל.. אחרת יהפוך בשנייה לשרשור פח/הסתלבטות על לנדרובר.
Printable View
לא נעלב, אין לי מניות ב'טאטא' או באף חברת רכבים כזו או אחרת:D
רמי - אחלה כתבה.
מעניין להתעדכן עוד כמה שנים ולראות אם הפורסטר סיפק אותך, או שחזרת לרכב שטח מסוקסק.
רמי/ דרור
הכתבה והפוסט הזה תפסו אותי גם בצומת החלטות...
תכלס, גם אני מתקרב לתואר "קשיש" ובטח מקשישי האתר והשטח...
אצלי האבולוציה של טיולי השטח החלה בשנת 90 לערך כשעיקר הטיולים היו בהרכב משפחתי מלא אבל כשהתאומות התבגרו והעדיפו את קניון שבעת הכוכבים על פני קניון עדה, לאט לאט טיולי השטח הפכו ל"טיולי גברים" עם רמת עבירות הולכת וגדלה.
מזה למעלה מעשור, כמעט כל טיולי השטח שלי/ של הקבוצה שלנו הם טיולי גברים עם רמת עבירות קשה עד אקסטרימית וכוללת לינה בשטח של לפחות שני לילות ולפעמים יותר. אם כי עדיין, לפחות פעמיים בשנה (סוכות ופסח) יש לנו טיולי זוגות של שלושה ימים ולילות בשטח.
לתחושתי, לאחרונה, בטיולי השטח קצת (אבל ממש קצת) פחות מחפשים את האתגרי ומתחברים יותר לרגוע, להפסקות הקפה, לשיחות אל תוך הלילה בחניון, לנוחות ולפינוק של רכבי מיניאוברלנד מזוודים ומדוגמים ללינת שטח (אוהלי גג, גירות, מקלחת מים חמים וכו').
אני כרגע בסוג של נירוונה מוטורית - רנגלר בציר 2010 סהרה במקור ששופר ושופצר מאד ועומד בכבוד בעבירות אקסטרימית ובייעודו גם כמעין מיני אוברלנדר. משמש רק לטיולים + אינפיניטי G37 בציר 2012 כרכב כביש יום יומי שגם מאפשר להוציא קצת עקרבים מהדם כשמתחשק.
תכלס, גם בכביש נרגעו החישקוקים, לא יוצא לכבישי נהיגה/ ימי מסלול וכו'...מפעם לפעם השד יוצא (בתדירות הולכת ופוחתת) ואז לחיצה קטנה פה ושם מרגיעה את השד.
תוך מספר חודשים גם המשרד שכרגע בתל אביב יעבור לביתי ואז בכלל הנסועה היום יומית בכביש תפחת בצורה דראסטית. אני יכול כמובן להישאר בהרכב המוטורי הנוכחי שמאאאאאד מרוצה ונהנה ממנו - אבל תכלס זה ממש מיותר במיוחד בגלל כל מה שכתבתי למעלה.
אז המחשבה היא שוב לאחד רשויות לרנגלר JL רוביקון או אפילו גלדיאטור רוביקון (בכל זאת רוצה להמשיך לטייל עם הקבוצה שלנו מבלי לעכב אותם יותר מדיי) - במצב השוק כיום לא אצטרך להוסיף יותר מדיי לאחר מכירת השניים הנוכחיים. בהערכה גסה האחזקה השוטפת של האחד מול השניים הקיימים תהיה כמעט זהה אולי טיפה פחות...בקיצור התלבטות
גם מנסה לראות את עצמי במעבר קשה כזה או אחר מצטרף ל"נוסעים מסביב במעקף" ו-וואלה קשה לי עם זה
וואלה, דורון אם יתחשק לך ותמצא אשמח לקבל התמונה כאן או בפרטי
לדעתי, סך הכל מדובר פה באדם שהפסיק לטייל במקומות שדורשים LOW.
אין ספק שאם אין צורך - תמיד עדיף "פרייבט" בן 5-10 מאשר ג'יפ בן 20-25.
פשוט האדם הזה הוא LEGEND ולכן זה קשה לשמוע :)
סך הכל מי שעושה רק פיקניק עם הנכדים ביערות קקל לא צריך דיסקברי, הוא גם לא "צריך" פורסטר. כל פרייבט יכול להגיע לרוב המקומות.
אז זהו, זה לא רק אדם שהפסיק לנסוע במרומות שצריך LOW- זו אבולוציה/ שינוי של אופי טיולי השטח שמאפיינת רבים עם חלוף השנים ומיצוי הקטע של עבירות ונהיגת שטח אתגרית- יש מי שמשתנה יותר יש מי שמשתנה פחות ויש כאלו שלא משתנים כלל מבחינת אופי הטיולים.
אז זה לא רק אושייה מוטורית בכלל ואושיית רכב שטח בפרט כמו רמי גלבוע אלא זו סיטואציה ושינוי שמדבר אל רבים כולל אני ביניהם - זה גם נושא ללא מעט דיונים וויכוחים, בחבורה שלנו בכל אופן, מסביב למדורה שבחניון ועמוק אל תוך הלילה.
אל תטעה שלמה, גם אצלנו זה קורה (אנחנו חבורה בגילאי 30-40).
עד לפני כמה שנים עוד הייתי עושה כמה פעמים בשנה כמריר ועדשה, וכל טיול היינו מחפשים רק את המדרגות והאתגרים.
עם הילדים, העייפות, והאתגרים האחרים שהגיל מביא איתו התחלנו להתמקד יותר בצד הקולינרי - בעיקר בצד של האוכל אבל גם של האלכוהול.
והיום כולנו מטיילים רק כדי להגיע למקום שקט בלי קליטה, שבו אפשר לעשות מדורה עד השעות הקטנות של הלילה...
וגם אצלנו עברנו מרכבים נעולים כפול, יחסי העברה וצמיגים גדולים - לרכבים יותר "חוקיים" וסטנדרטיים.
אבל מבחינתי לוותר על הילוך כוח זה לוותר על 80% מהיתרונות של התחביב (שבתוכם גם הרכב וההתעסקות בו היא חלק מהכיף)
איפפ, עוד מעט יתחילו לדון פה על קלנועיות, there goes the neighborhood.
והתרומה שלי לסוגיה: דיסקברי 4!
גם רכב מפנק, סוג של פרייבט ביומיום.
וגם עולה את רמון ויאיר ועשוש בלי דרמה.
דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד.
אממה, זול לאחזקה כמו סובארו הוא לא.
כל אחד ורמת ה"שינמוך" שמתאימה לו...
מבחינתי האישית אם אכן אחליט לאחד רשויות ולעבור לרנגלר JL עם עדיפות לדגמי הרוביקון אז לעומת המצב הנוכחי זה יהיה שינמוך גם בשטח וגם בכביש ללא רווח כלכלי מהמעבר וכמעט ללא רווח כלכלי עתידי מבחינת האחזקה השוטפת..
אחרי שטעמתי את האנדרנלין והקושי (הפיזי והמנטלי) של רכיבה באופנוע.
אתגרים של עבירות בגיפ נראים לי טרווילים, כמעת ילדותיים.
אבל היי, זה בסדר גמור כל אחד מה שמתאים לו.
גם לעבור תלולית עפר במסלול כורכר בדרך למרבץ האהוב עליך הוא עבירות..
היו שחיו את הקונספט הזה לפני עשרים שנה (מטיבי לסת ל"בשלים" מביננו)
רמי, עד כמה העובדה שלפחות פעם פעמיים שלוש בשנה - נופל לך ליד רכב מבחן לשטח 'אמיתי'- היוותה פקטור בהחלטת השינמוך?
אסף.
היי אסף;
כמובן שהזמינות של רכבי שטח משובחים, נכנסת לשיקול.
הבעיה עם רכבי מבחן היא שאתה לא אמור לשרוט אותם, לתלוש להם ספוילרים, או לכופף מדרגות.
זו מגבלה שאני לוקח על עצמי, והיא מגבילה את החופש.
לא הייתי יוצא עם טנדר 4X4 לטיול שטח רציני, אבל עם ברונקו או רנגלר, כן.
לפני כחודשיים יצאתי עם דיפנדר חדש לטיול עם קבוצת חברים. מהר מאוד נטשתי אותם, מחשש להחזיר את האוטו עם כיפופים ושריטות.
מבחינתי, לדפוק רכב מבחן זה לא מקצועי, למרות שאף אחד לא ידרוש ממני תשלום.
אבל הזמינות הזאת בהחלט החלישה את רצוני לשמור את הדיסקו מה עוד שגם ככה, משך השנים, חיפשתי פחות ופחות אתגרי עבירות.
גם טיולי המוטורהום באירופה מסטים את תשומת הלבה ובקיצור - פורסטר.
ואני כבר מתבאס על המגבלה שלו בשלג של שבוע הבא, בעיקר מגבלת הצמיגים.
יש מחיר לכל החלטה, זה בסדר.
איזה שלג !?
פרטים !
Sent from my DN2103 using Tapatalk
השיקולים שלך, רמי, ברורים ומובנים. בתכל'ס, רבים מאתנו לא באמת משתמשים ביכולות הגבוהות של רכב השטח שלהם. אישית, אני כמעט ולא יוצא לטיולים שהם עבירות נטו, אבל כן משתדל שבכל טיול יהיה לפחות אלמנט מאתגר אחד.
ועם זאת, אני מקווה מאוד לא להתבגר ליום שבו אני לא ארצה להיות הבעלים של רכב שטח == עם Low.
ואללה ...
ההחלטה שלי לחזור להתנתקות מהתקשורת .. כמעט פספסתי שלג.
תנו קריאה כשאתם נוסעים לציר המוסכים.
Sent from my DN2103 using Tapatalk
בציר המוסכים אף פעם אין שלג. נמוך מדי.
אבל בצפון הרמה לעומת זאת.... מנת שלג יפה הופכת את האיזור לחוויה של חוצלארץ.
אבל זה טיול ספונטני. עוזבים הכל ועולים לרמה בחלון ההזדמנויות הצר שבין הלילה ללפנות בוקר, לפני שהמשטרה סוגרת כבישים וצמתים ומייצרת את הפקקים והבעסה.
אפשר ומומלץ גם בדאסטר ופורסטר.