חילוץ קינטי שנכשל - וידאו מיוטיוב

אז אחרי שהייתי את הקישור לסרטון הנה הלקחים החשובים לדעתי ללמוד ממנו.

א. חילוץ זה לא באתי-ראיתי-חילצתי. חילוץ זה תהליך שמתחיל בהערכת מצב ממשיך בהחלטה על האמצעי שיכול לבצע בהכי פחות אנרגיה, הורדת התנגדויות, חיבור, מתיחה ובדיקה, ורק אז משיכה בפועל ואז הערכת מצב חוזרת. כאן ויתרו על התהליך כמעט כולו וזה מה שהוביל לשימוש שגוי בציוד ולכשל בפועל.
ב. שאקל רך צריך משהו עגול להתעגן עליו. לאוזני גרירה חתוכות עם פינות חדות מתחברים עם שאקל מתכתי תקני.
ג. אנרגוקינטי צריך לעבוד סביב 5 קמש. כל תוספת מכפילה את האנרגיה בריבוע. אני מודה שהתגרזנתי בעבר בעצמי בחילוץ קינטי במהירות גבוהה מזה אבל זה היה חריג, עם הערכה מחודשת כל סיבוב מחדש, וכן זה היה סיכון אם כי מחושב יחסית מתוך כך שכדי להוציא לנדרובר במשקל 3 טון מבוץ עד השילדה צריך למשוך 9 טון.
ד. אני לא רואה בעיה ספציפית עם שאקלים רכים מאמזון אני כן רואה בעיה בשימוש בשאקל רך כשלא צריך אותו. כל חוליה בשרשרת עלולה להיות החוליה החלשה.
ה. הערכת ההתנגדות ומתוך כך הערכת ההטרחה הנדרשת לחילוץ הן החלק החשוב בחילוץ כדי לוודא שהעומס המותר לא קטן יותר. כאן יבואו לעזרתנו רתמות רסן למשל שמקטינות את העומס על קצות הרכב.
ו. האם באמת נכון לסמוך על עובר אורח מזדמן שיחלץ אותך בחילוץ כל כך דינמי? זה לא 'אחי תן לי משיכה קטנה'. זה אירוע מסוכן ובגדול..

אסף

ועוד דבר. הברזלים שמתקינים על ג'יפים - לא תמיד באמת טובים. לא מספיק חזקים, מחומרים נחותים, ולא ממוקמים נכון - בהרבה מדי מקרים. זה יחזיק חילוץ סטטי עם כננת. חילוץ קינטי? לא בטוח.

אסף.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי סולי

כשבגיפולוג כותבים שזה יכול לקרות לכל אחד ... זה מלחיץ.

המרחק בין צחוק לבכי בשטח הוא מאוד קטן... והמעבר מאוד חד.. ולהוסיף לכך ..את הרשויות וכיוון כללי עודף רגולציה ופוליטקלי קורקט.. עדיף להתייחס לנושא החילוץ במלוא הכובד לדעתי.

עוד סרטון טוב, לכל אחד.
https://youtu.be/ddWwkLC2org?si=BmeBVz1pXBjZ0UzG

Sent from my SM-G781B using Tapatalk

---

סרטון מצויין לדעתי

קודם כל אני מסיר את הכובע בפני כל מי שהצליח לשבת ולראות כמעט שעה של חפירות.
מכיוון שלא היתה לי הסבלנות, אולי אני חוטא למטרה אבל הלקח היחיד שאפשר לקחת מכאן, מכיוון שזה הלקח היחיד שנעשה תחת אורות הניאון ולא בשטח כשיש/אין עוד גורמים שיכולים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות, הוא להשתמש בציוד תקני, לבחון אותו טרם היציאה לטיול, לעבור הדרכה מסודרת ולעבוד לפי סכימות וחוקים.
למשל,
אמנם הוא השחיל את השאקל דרך אוזן, אבל אם תשימו לב למה שהוא אומר, השאקל נקרע בלולאה שסביב הקשר (ולא נקרע מחיכוך באוזן). מבט על השאקל מראה שהוא חווה הרבה בחייו. אבל בעיקר- שאקל בלי אבא ואמא מאמאזון/עליאקספרס (בדקתי, רוב המוצרים הזולים זהים בשתי הפלטפורמות). זה לגבי ציוד תקני.
חוקים וסכימות- כלל ראשון הוא שבחילוץ הגון מפזרים את העומס על כמה שיותר נקודות ברכב (רצועת רסן). אני משער שנקודת החילוץ שקרסה היתה ראויה, פשוט נדרשה לעמוד בעומסים גבוהים מהסביר.

לגבי מה שסולי רשם,
צר לבשר אבל הרוב המכריע של האנשים לא ירדו לבדוק אחרי כל מכה בחילוץ קינטי. אולי אחרי הראשונה, או אחרי הראשונה ההגונה. אבל זהו. גם אני לא.

כאמור זה לקח שאני לא לוקח על עצמי מכיוון שכאן בבית עם כוס קפה זה נחמד להגיד, בשטח לא כולם ידעו לעשות פאוזה עם כוס תה. בטח לא כשכבר קר ועייפים. לכן אני אעדיף לסגל דפוסי התנהגות שיחפו גם על טעויות שאני עושה כשאני לא חושב.



לגבי מה שנכתב על העדפה של עבודה עם רצועות סטאטיות- טעות מרה לכל מה שהוא לא משיכה עדינה. ברגע שאתה מתחיל לתת מכות קלות עם ציוד כזה אתה עושה טעות וגורם נזקים*. ועדיין, אני מעדיף אחד כזה, מאשר אחד שלא יודע מה הוא עושה, ומצוייד בקינטי...

*רק אתמול פרסמתי תמונות של חילוץ עם רצועות לא קינטיות, חיבור לנקודת עיגון אחת בלבד ברכב המחלץ, ורחמנא ליצלן, חיבור עם שאקל גמיש לנקודת משיכה של פרייבט. זאת ועוד, הרכב המחלץ ברברס (תשאלו את גיתאי למה זה לא נכון מכאנית) ועדיין, זה נעשה בשיא הרוגע, המשיכה נעשתה מילימטר אחרי מילימטר ובצורה מבוקרת למרות שעל הנייר הרבה גורמים הם הפוך ממה שרשמתי בפסקאות הקודמות.

בסוף קרס שאקל סיני.. לא מבין מה ההפתעה פה. רצועה אלסטית שנקרעת היא טיל בליסטי.. והיא מאוד רגישה לקרעים וחשיפה לשמש.. דברים שצריך לקחת בחשבון אבל זה לא המקרה.

אין ספק שהמשיכה הייתה חזקה מדי.. אותי לימדו להשאיר עד מטר סרח בשטח עם אחיזה טובה, ועד 2 מטר בשטח שמקשה לפתח תאוצה (בוץ, חול, שלג). הרצועה ממש לא אשמה, וכנראה שכל רצועה אחרת הייתה עושה את אותו הנזק לפחות ואף גרוע יותר.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי yoni_0000

הרצועה ממש לא אשמה, וכנראה שכל רצועה אחרת הייתה עושה את אותו הנזק לפחות ואף גרוע יותר.

---

כל רצועה אחרת, אתה מתכוון לרצועה לא אלסטית?

בוודאי. לכל רצועה או כבל יש דיפורמציה אלסטית שבמקרה של כשל הופך את הרצועה למשגר. האנרגיה חייבת להשתחרר בצורה כזו או אחרת. החטא של האלסטית שהיא נותנת את התחושה של אפשר להרביץ עד מחר, אבל האנרגיה בדיוק אותה אנרגיה.. זה המתקף שקטן ואמור למנוע נזקים שנוצרים מהלמים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

וכן זה היה סיכון אם כי מחושב יחסית מתוך כך שכדי להוציא לנדרובר במשקל 3 טון מבוץ עד השילדה צריך למשוך 9 טון.

אסף

---

לזה בדיוק התכוונתי כשכתבתי מעודד לפראות.
סיכון מחושב (יחסית).
וזה אתה, שמבין דבר או שניים על חילוצים וכוחות ויכול להעריך איפה הגבול (נניח).
מה המחיר של טעות? אם ה-9 טון זה יותר קרוב ל-11? וכמה האוזן/ניים יכולה/ות לשאת?

דרך אגב לגבי השאקל שנקרע,
אני לוקח אותו בעיניים עצומות, אחרי שראיתי את האוזן שיצאה החוצה חצי אינץ' בברונקו, לפני שהוא נקרע.

תשובה ליוני:
האנרגיה האצורה יכולה להיות זהה,
אבל צורת השחרור שלה יכולה להיות חום, אנרגיה קינטית וכו'.
הרצועה אלסטית תשחרר את האנרגיה כאנרגיה קינטית בעיקר.

תחשוב על רוגטקה עם רצועות גמישות, גומיות למשל, לעומת רוגטקה עם רצועות לא גמישות, חבלים למשל.
את שתיהן תמתח באותו כוח, ותשחרר - מי תעיף את האבן רחוק יותר?.. ובמהירות גדולה יותר? ברור שהגומיות.

עכשיו נניח את אותו דבר עם רצועה אלסטית ולא אלסטית שמשחתררות עם שאקל בקצה. אין הבדל?

https://youtu.be/sxQy1E4CCWs?si=dWYGTumuEENg99uY

תגיד לי אתה.

המהירות אולי קטנה בסדרי גודל, אבל האימפקט לא פחות קטלני.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי yoni_0000

https://youtu.be/sxQy1E4CCWs?si=dWYGTumuEENg99uY

תגיד לי אתה.

המהירות אולי קטנה בסדרי גודל, אבל האימפקט לא פחות קטלני.

---

גם רצועה לא אלסטית יכולה להיות קטלנית, אין ויכוח.
אבל, התשובה ברורה, בדיוק כמו ברוגטקה.
במרחק קרוב המהירות בסדרי גודל יותר גדולה, והאנרגיה הקינטית של השאקל גדלה בריבוע המהירות.
ומבחינת טווח, רצועה אלסטית יכולה להיות קטלנית במרחק הרבה יותר גדול מרצועה לא אלסטית.
רק לדמיין את המרחק שעלול שאקל שמשתחרר מחבל אלסטי מתוח בעשרה טון להגיע- זאת מחשבה מצמררת.
הקטלניות גדולה יותר בכל היבט - גם מבחינת העוצמה, וגם ברדיוס הפגיעה האפשרי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ehudzeelim

לזה בדיוק התכוונתי כשכתבתי מעודד לפראות.
סיכון מחושב (יחסית).
וזה אתה, שמבין דבר או שניים על חילוצים וכוחות ויכול להעריך איפה הגבול (נניח).
מה המחיר של טעות? אם ה-9 טון זה יותר קרוב ל-11? וכמה האוזן/ניים יכולה/ות לשאת?

דרך אגב לגבי השאקל שנקרע,
אני לוקח אותו בעיניים עצומות, אחרי שראיתי את האוזן שיצאה החוצה חצי אינץ' בברונקו, לפני שהוא נקרע.

---

הכוונה היא שאני יודע שההטרחה הנדרשת כדי להתגבר על ההתנגדות נמוכה מהעומס הנומינלי של החבל.

אסף.

כן, הבנתי את הכוונה.
לי נראה שהדבר היחיד שאפשר לדעת בקירוב טוב זה איזה עומס מתפתח במשיכה, לפי משקל הרכב המושך והמהירות, ובהנחה של מישור לא שיפועי..
אפשר לחשב את זה, בערך. אם מקפידים לא לעבור את העומס הנומינלי של החבל, עם מרווח ביטחון מסוים, אז זה כבר טוב.
עדיין, יתפתחו עומסים גבוהים, כי זו המטרה, נכון שתוכל להיות רגוע לגבי החבל והשאקלים שלך, אבל מה לגבי האוזניים?

בעצם, ככלל אצבע זה כנראה מספיק. למשל אם המחלץ יודע שאסור לו למשוך בתנופה של יותר מהילוך שני לואו ב-2000 סלד (סתם כדוגמה, זה כמובן ספציפי לכל שילוב של רכב-ציוד חילוץ), כבר הסיכון מצטמצם משמעותית.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי yoni_0000

https://youtu.be/sxQy1E4CCWs?si=dWYGTumuEENg99uY

תגיד לי אתה.

המהירות אולי קטנה בסדרי גודל, אבל האימפקט לא פחות קטלני.

---

זאת לא רצועת פוליאסטר סטטית, כן?
זאת רצועת ניילון "קינטית" - snatch strap. זהה במאפייניה לחבל "אנרגו קינטי".

אני לא באמת רציתי להיכנס למקרה הפרטי הזה אלא להדגים שגם אני לפעמים נוטה להגזים אבל גם חושב על זה די טוב לפני.
אז לגבי האוזניים אצלי בטנדר כל וו מיועד ל 4500 ק''ג נומינלי שזה יותר מכפול המשקל של הטנדר. הם מחוברים בשלושה ברגי 12ממ כל אחד כל בורג בערך 3 טון לגזירה אז גם אם לא כולם עובדים הווים ישאו את העומס. בין שניהם רתמת רסן ארוכה מרצועת 10 טון - מיותר לציין. בלי שאקל בין הריתמה לחבל - נקודת כשל אחת פחות. הבעיה כמובן החיבור ללנדרובר שבמקרה הזה היתה דרך שאקל מתכתי בודד שמתאים להרבה מעל העומס, שמחובר לנקודה מפח עבה שעל פניו תהיה בסדר ושהיא חלק מהפגוש אבל בכל זאת לא סמכתי עליה וממש כל משיכה ירדתי לראות מה שלומה וכשהיא התחילה להתעקם עברנו לנקודה השניה.
(מה שטוב בפלדה זה שהיא מזהירה אותנו לפני כשל. דפורמציה פלסטית היא סימן ברור שכדאי להפסיק לפני שנגיע לכשל סופי.)

לגבי משיכה קינטית עם רצועה - היה על זה כאן דיון. גם רצועה גמישה עם התארכות דומה לשלך חבל אנרגוקינטי מיועדת למשיכה סטטית ולא דינמית. הסיבה היא שהיא תפורה בניגוד לחבל שהוא מושחל. התפרים הם נקודת תורפה וחלק מיצרני הרצועות יאמרו לכם שאחרי כך וכך משיכות קינטיות הרצועה פסולה.

אסף.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

לגבי משיכה קינטית עם רצועה - היה על זה כאן דיון. גם רצועה גמישה עם התארכות דומה לשלך חבל אנרגוקינטי מיועדת למשיכה סטטית ולא דינמית. הסיבה היא שהיא תפורה בניגוד לחבל שהוא מושחל. התפרים הם נקודת תורפה וחלק מיצרני הרצועות יאמרו לכם שאחרי כך וכך משיכות קינטיות הרצועה פסולה.

אסף.

---

צודק לעניין התפרים. אבל מבחינת ההיתנהגות הדינמית, העומסים וההתמתחות הרצועה זהה לחבל.
snatch strap בעברית - רצועת חילוץ, מיועדת למשיכה דינמית. להבדיל מ tow strap - רצועת גרירה (מפוליאסטר) שמיועדת למשיכה סטטית.

בגלל עניין התפרים אגב - גם לגרירה 'סטטית' אני מעדיף לאחרונה חבל על פני רצועה כאשר מדובר במשקלים גדולים אבל זה כבר לא הדיון הזה.

אסף.

מיכה
כנראה שראית ברפרוף ופיספסת פרט חשוב.

להבנתי, השאקל הרך נקשר למקום לא ראוי, למקום בלי שאקל/פרסה אלה ישירות לאוזניים כאלו שזה לא תפקידם.

להבנתי השאקל לא כשל, השתמשו בו בצורה לא נכונה.

לגבי החבל הקנטי, גם פה יש הוראות שימוש, זה לא משחק.
יש לכל חבל כזה נתונים טכניים, איתם אתה יודע בדיוק כמה אתה יכול להתקדם ולהמתין.


אופססס פיספסתי דף שלם של תגובות…

נכון, אבל לפחות לפי הניתוח שלו השאקל לא נקרע בנקודת החיכוך (עקב פינה חדה) אלא בלולאה שמסביב לקשר. פשוט נקרע מהעומס.

Sent from my HD1903 using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי שולץ האיום

מיכה
כנראה שראית ברפרוף ופיספסת פרט חשוב.

להבנתי, השאקל הרך נקשר למקום לא ראוי, למקום בלי שאקל/פרסה אלה ישירות לאוזניים כאלו שזה לא תפקידם.

להבנתי השאקל לא כשל, השתמשו בו בצורה לא נכונה.

לגבי החבל הקנטי, גם פה יש הוראות שימוש, זה לא משחק.
יש לכל חבל כזה נתונים טכניים, איתם אתה יודע בדיוק כמה אתה יכול להתקדם ולהמתין.


אופססס פיספסתי דף שלם של תגובות…

---

יש נקודה מסוימת בסרטון בה הוא אומר שמה שנקרע הוא הלולאה שסביב הקשר ולא נקטדת המגע של החבל באוזן. משמע, השאקל עצמו כשל בלי קשר לחיבור הלא נכון.