ממשלת איטליה שמה רגליים לאלפא רומאו

תודה שולץ, על משל הבשר המלוח. קלעת בול.



מכירים את הסיפור על המיסיונר הלבן שנופל בשבי של שבט קניבלים והם מציבים בפניו את הברירה הנוראה - הוצאה להורג שלאחריה יתבשל בפויקה מס' 80 והשבט יזלול אותו בתיאבון, או לחילופין "אנגה-בנגה" שלאחריו ישוחרר?.....

לא אאריך בסיפור האנאלי הזה - בסוף הוא מעדיף למות ולהיאכל - אבל לפני זה הוא עובר (שוב) גם את האנגה-בנגה...

וזה בדיוק מה שקורה לאלפא-רומיאו. בכל מקרה המותג ייסגר בעוד לא המון זמן (לדעתי), אבל לא לפני שימכור את נשמתו ויתבזה עד הסוף.
ועד אז, תחת הניהול של סטלנטיס הכל יכול לקרות. הם אולי עלולים אפילו למצוא את עצמם כמו סיאט - כיצרני "פתרונות תחבורה חכמים". כלומר קורקינטים.

עד אז, כדי לקבל קצת חמצן ולהמשיך להחזיק את הראש מעל למים, אלפא נכנסת במודע לנישת הבשר המלוח מדי, שבה היא לא חזקה. מול מותגי בשר-מלוח-למוות ותיקים ומנוסים שבשר מלוח מדי זו התמחותם - הבשר שלהם תמיד יהיה מלוח יותר, והתיבול שלהם תמיד יהיה תוקפני יותר ויצליח להסוות טוב יותר את הטעם והמרקם הנחותים של נתחי הבשר המשובט הנחותים והזולים שלהם.


הטונאלה ממחיש לנו יופי את הזה. "יפהפיה" (?....), כן, אולי. עניין של טעם. בשביל קרוסאובר, הכוונה. אחלה איפור.
אבל הרושם שהעיצוב משאיר, מתפוגג מיד ברגע שמתחילים לנסוע. כי אין שם אלפא למטה, אלא משהו שהוא נחות מיסודו גם בנישת הבשר המלוח.

טונאלה אינו קרוסאובר זול. אבל הוא לבטח לא הכי יקר. אבל בכל השוואה של כל פרמטר מדיד הוא מפסיד כי לא רק שהבשר שלו רע לתפארת, הוא גם לא מספיק מלוח. וזה מתבטא מיד במכירות - כמה טונאלה נמכרו בישראל?.... אפילו כשביליתי באמצע אוקטובר שבוע בצפון-איטליה לא ראיתי יותר משניים-שלושה. לעומת פחי-האשפה הסיניים (כולל איזה מותג בשם "dr" שלא מכירים אצלנו ונראה איום ונורא כמו שרק רכב סיני יכול להיראות.... ואיך הוא נוסע? ממש לא בא לי לבדוק) שמוכרים שם בכמויות ויש בכל פינה ואפילו אני קיבלתי זבל כזה של MG מאוויס, שרציתי רק להחזיר אותו כבר, אז גם קיבלתי ממנו סירוב להתניע בבוקר הטיסה כשאני מרוחק כ-200 ק"מ משדה התעופה וכמעט איחרתי לטיסה בגללו..... מין הסתם אפילו באיטליה על מסורתה הקולינרית המפוארת, הרוב מעדיף את הבשר שלו נחות וזול, וול-וול-דאן ומלוח מדי.

ואז הדור שידע את אלפא האמיתית כמוני וכמו עוד כמה זקנים - נוחר בבוז ומתלונן ומקטר ומתגעגע לאלפות המחלידות של פעם.
והדור הצעיר שלא ידע את אלפא האמיתית ושופט עניינית לפי מה שהוא מקבל לידיים - מתייחס אליה כאל מותג כושל ונחות לדורותיו. בלא פחות צדק. כי מול המומחים לבשר משובט מלוח ומגעיל מקוריאה וסין - הבשר המשובט של אלפא אמנם מספיק נחות וזול, אבל לא מספיק מלוח ולא מתובל במספיק תוקפנות.
וככה, גם בברנז'ת הבשר המלוח הוא ימכור ממש מעט ובסוף ייסגר.


ואז אולי יחזור, כמו MG, כלוגו מודבק על פלטפורמת-זבל סינית כלשהי.
אפילו "אוי לבושה" הוא מונח שלא מתאר מספיק טוב את מה שחובבי אלפא מרגישים.
זוכרים את אנגה-בנגה? לא מעטים מהם בהחלט יעדיפו שמוטב כבר שימות בראש מורם על רגליו, מאשר שימות שנה-שנתיים אחרי שיקבל חמצן זמני (מומלח היטב) כשהוא על ברכיו.

ואלפא לא לבד - עוד מעט המונח "חובב רכב" ייעלם לחלוטין.
כל תעשיית הרכב צועדת לעבר דיסטופיית הקרוסאובר החשמלי הנוראה הזו ו"פתרונות תחבורה חכמים" בעיניים עצומות לרווחה ופתאום אני שמח שאני קצת זקן והספקתי להיות חובב-מכוניות ופטרול-הד ולחוות בחיי המון מכוניות אמיתיות. שמח שהספקתי לעבוד בעיתונות הרכב כשעוד אפשר היה לכתוב על מכוניות אמיתיות - ושמח גם שחתכתי ממנה הצידה/החוצה לפני שאיאלץ לבחון ולכתוב על זבל חשמלי מסין ולזמרר רשימות של גדלי מסכים - וקצת מרחם על הדור הצעיר שגדל לתוך מציאות שבה כל המכוניות הן קרוסאובר חשמלי ואפילו לא יהיה אפשר לבחור בשום דבר אחר. אפילו לא באלפא-רומיאו.