הרכב המצויין של הבוס העסוק שלך אולי הגיע לסוחר אבל לא למגרש. הוא נמכר מיד למישהו מקורב.
Printable View
העבודה של סוחר רכב היא קניה ומכירה של רכבים. מזה הוא מתפרנס.
הוא מכיר הרבה יותר טוב מכל אדם פרטי את כל השטיקים בשוק.
וזה כולל מה הולך בשוק ומה לא. מה אנשים יודעים ומה לא, ואיך להרוויח בכל מקרה.
אם אתה מחפש מציאות, אל תגיע למגרש רכבים !!!
עם זאת יש סוחרים שהם הוגנים, ולא מחזקים ממש גרוטאות..
ככל שהמגרש יותר גדול כך יש לך סיכוי לעסקה יותר הוגנת לך.
זאת כי לא חשוב כל כך למגרש כמה הוא מרוויח מכל עסקה מסוימת, והוא מוכן מעט להתגמש.
במקום אחד מרוויח יותר ובמקום אחר פחות. אבל ברור שהוא לא יפסיד בעסקה.
מנסיוני, במגרש רכבים, אם המחיר הוא ממש טוב, על גבול מציאה, משהו ממש ממש מסריח.
תמיד צריך להביא בחשבון לפחות רווח של מספר אחוזים למגרש.
אם אין כזה לעומת המחירון, תמשיך הלאה.
קניה במגרש יכולה לחסוך הרבה זמן ועצבים, וזה שווה כסף.
וגם מול אנשים פרטיים אפשר ליפול על נוכלים.
לפחות במגרש יש לך סוג של אחריות (אם אלו מגרשים גדולים)
אבל צריך לדעת לאן אתה הולך, ולהבין שמגרש זה שרות שאתה משלם עליו.
צריך להפריד בין החברות הגדולות (אוטו-דיל, טרייד-מוביל) לבין מגרשי “מדרכה״.
זה נכון שפה ושם יש איזה סבא פראייר שמוכר את הסובארו המצויינת שלו למגרש קטן כי אין לו זמן, אבל אלה לא המאסות הגדולות של הסחורה.
המאסות הגדולות במגרשים הקטנים מגיעות מחברות ליסינג\יבואנים שנתקעים עם רכבי יד 2 שלא עומדים בסטנדרטים של מכירה ישירה על ידם או על ידי הצינורות הרגילים שלהם (החברות הגדולות).
נניח החזרת רכב ליסינג עם תאונת שלדה, הוא לא ימכר במגרש הישיר של חברת הליסינג וכנראה לא ע״י ידי טרייד-מוביל, אלא יועבר אחר כבוד למגרש קטן.
כנ״ל אם היה תיקון מכני גדול או סתם רכב לימון.
Sent from my iPhone using Tapatalk
*יש כמובן יוצאים מן הכלל.
אחד הרגנלרים הכי יפים שראיתי היה במגרש פרטי בראשון לציון.
אם הייתי רוצה קצר הייתי שוקל אותו ברצינות.
הוא הגיע מחבר של בעל המגרש, יד 1, הכל היה מתועד והמחיר בהתאם.
Sent from my iPhone using Tapatalk
בזמנו קנינו מאוטוסנטר קורולה 2008 בת שנתיים, ק״מ סביר לשנתון.
מחיר טוב.
בדיקה מצויינת.
בלי שום מלכוד.
לקנות רכב שקשה למכור בשוק הפרטי מסוחר זה סיכון כי הוא חייב לייפות אותו ולהחליק דברים על מנת למכור.
לקנות רכב מאוד סחיר מסוחר זאת גם בעיה כי האדם הפרטי יקבל יותר ממכירת הרכב לבד ואם הגיע לסוחר אז כנראה יש סיבה.
לדעתי, הרכבים היחידים שפחות מסוכן לקנות מסוחר, אבל כמובן שרק אחרי בדיקה, הם רכבי יוקרה בני שנים בודדות.
למה? כי בעלי הרכבים האלה לא רוצים להתעסק עם השוק הפרטי, לא רוצים שיטרידו אותם בטלפונים, בוא לבדיקה, מה זה השריטה הזאת תוריד לי כסף... לא רוצים שאנשים יבואו אליהם הביתה וכו'. תמורת זה הם מוכנים לשלם עמלה לסוחר וגם יכולים להרשות לעצמם. שוב, גם אז מצריך בדיקה טובה ולא רק של מכון בדיקות שכל דו"ח שלו זה אותו כסת"ח. (רעש פה, נקישה שם ונזילה שם).
והכי מתאים לדעתי, זה רכב יוקרה שעדיין באחריות היצרן (נניח בן 2-3 שנים). כל שאר הרכבים, הייתי נזהר יותר ובודק בארבע עיניים.
מכיר הרבה שלא מעוניינים להתעסק עם מכירת רכב, גם במחיר הפסד של אלפי ש"ח. בד"כ הם ימכרו את הרכב למגרש טרייד אין של היבואן כאשר הם מחליפים לרכב חדש.
על כל רכב ״נורמלי״ כזה מסתתרים עוד 9 רכבים עם היסטוריה של פרדי קרוגר במינימום, ובמקסימום רכב שבני דודים חטפו ורצחו בו מישהו בשדות.
זה שווה את ההתעסקות?
לדעתי לא.
אבל, זאת עדיין מדינה חופשית.
אני לא מאמין לאף אחד, אז לסוחר רכב?
אני מכיר סוחר רהיטים אחד שנהיה ראש ממשלה, זאת אותה הסחורה.
ביטר - בדיוק בגלל הגישה הזאת יצאת זמר של שירי בכי ודיכאון.. ;)
בגלל הגישה הזאת, אני בדכ קונה יקר, אבל גם מוכר יקר, אז זה בסדר.
מעדיף.
אגב דיכאון,
אחד השירים היפים ביותר של אריק קלפטון נקרא “tears in heaven”,
והוא מאוד פופולארי למרות שנכתב בעקבות מות בנו (נפילה מרב קומות) והמילים שם קורעות לב על באמת.
מסתבר שאנשים נמשכים לעצב, מה שנקרא ״עצב מדומה״.
זה אוניברסלי.