חוזר: תכנון מתלה קדמי נפרד(זרועות A) כתחליף לזרועות נגררות.
הבעייה בלעשות זרוע עוקבת מקדימה היא בתמונה הגדולה - הרכב הוא קופסא שמכילה נוסעים ומנוע, והמתלים האידיאליים הם שלוחות מהקופסא. בשביל לבנות מתלים נגררים מקדימה, אתה צריך לבנות עוד מבנה חזק לפני המתלים הקדמיים שיחזיק אותם - דוגמא זה ה torsion beam שזה הכינוי למכלול הפרונט של החיפושית. זה משקל, ומשקל שנמצא במקום הלא נכון - רחוק ממרכז המסה. במתלים האחוריים לעומת זאת, זרועות נגררות הן אידיאליות והמבנה שנמצא בבאגי מאחורי קו הנוסעים נועד רק להחזיק את המנוע והגיר.
למבנה כמו בתמונה של זרועות שהן בעצם "מובילות" חלקית יש לדעתי יתרון בתחום של חוזק ומשקל המבנה שמחזיק את המתלים, בדיוק מהסיבה לעיל. מבחינת גיאומטרית מתלים אני לא רואה סיבה לעשות את זה.
ציטוט:
מה לדעתך צריכה להיות זווית אופטימלית ע"מ להנות משתי העולמות ועדיין לא להיגרר לבאמפסטיר משמעותי?
דעתי? אחרי הרבה מאד מחקר, קריאה, ונסיונות, אני חושב שהצירים צריכים להיות מקבילים לציר הרכב במבט על. במבט צד, כן כדאי לתת להם זוית מסוימת כלפי מעלה בדיוק בשביל להשיג את אפקט הזרוע הנגררת, שהמשמעות שלו אם לא כתבנו עד עכשיו לא קשורה לבאמפ סטיר, אלא פשוטה הרבה יותר - "גלגל עולה הולך אחורה". ברכב שטח אני חושב שזה קריטי.
באמפ סטיר כאמור אפשר למזער בכל מערכת מתלים על ידי התיחסות נכונה למיקום מסרק ההגה, זרועות ההיגוי על הנאבות והמוטות המקשרים.
חוזר: תכנון מתלה קדמי נפרד(זרועות A) כתחליף לזרועות נגררות.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
שהמשמעות שלו אם לא כתבנו עד עכשיו לא קשורה לבאמפ סטיר, אלא פשוטה הרבה יותר - "גלגל עולה הולך אחורה". ברכב שטח אני חושב שזה קריטי.
.
למה זה טוב הבנתי .
אבל זה עובד אתה יכול להסביר בשפה פשוטה בבקשה?
חוזר: תכנון מתלה קדמי נפרד(זרועות A) כתחליף לזרועות נגררות.
בכל מתלה נפרד יש דרגת חופש אחת. הגלגל זז על פני קשת כלשהי במרחב (מכונה wheel path). אם אתה מפרק את התנועה של הגלגל לתנועה מעלה מטה (Y) ותנועה קדימה אחורה (X), אז התנועה המשמעותית היא כמובן זו בכיוון Y, עד כדי כך שנדמה לנו שהגלגל זז רק במישור מעלה מטה. אבל כמעט בכל סוג מתלה יש לו גם תזוז קטנה קדימה או אחורה שמשולבת בתנועה מעלה מטה. השאיפה היא שהתנועה תהיה אחורה עם סגירת המתלה כלפי מעלה, זה גורם לגלגל לטפס בקלות על מה שגרם לו לעלות מלכתחילה.
אגב צורת מתלה שכן אפשר לייצר בה תנועה אנכית ללא תנועה קדימה אחורה של הגלגל היא זרועות A שהצירים שלהם מקבילים לציר הרכב, ואז הגלגל יכול לעלות ולרדת בלבד (עדיין יש לו רדיוס תנועה במבט חזית, בכיוון השלישי...). למה זה יכול להיות טוב? כי אם הגלגל הולך אחורה כשהוא עולה, זה גם אומר הפוך - שהוא עולה כשהוא הולך אחורה ביחס לרכב - בלימה... זה מה שנקרא dive, צלילה תחת בלמים, וזה משהו שנחשב לשלילי... הדברים באים זה על חשבון זה.
אפשר להשיג את התנועה הרצויה אחורה תוך כדי עלייה בכל מיני דרכים, אחת מהן היא זרועות מוטות בזוית כמו שאלי הציע כך שהם עוקבות חלקית, או עוקבות מלא כמו בחיפושית, ואפשר גם להטות את הצירים כלפי מעלה, רואים את זה בבאגים ובטרופי טראקס מי ששם לב לפרטים, ויש למכוניות האלו צלילה מרשימה מאד תחת בלימה אבל כנראה שזו הפשרה המתאימה יותר לרכב שטח מהיר.
חוזר: תכנון מתלה קדמי נפרד(זרועות A) כתחליף לזרועות נגררות.
תודה על הסבר, עכשיו הכל יותר ברור :) .
חוזר: תכנון מתלה קדמי נפרד(זרועות A) כתחליף לזרועות נגררות.
מי שעיין בסרטוט כיצד להציב את מסרק ההגה ודאי שם לב שהתפוחים אמורים להיות מקבילים לציר שעובר בין החיבורי הזרועות לשלדה בצד המסרק, ולציר שעובר בין החיבורים לציר הגלגל בצד הנבה מעבר לכך יש לכוון לעבר נקודה דימיונית בה מתחברות הזרועות בקצה החיצוני.
עכשיו מה קורה שהזרועות (כמו בסרטוט של נמרוד למשל) מתרחקות אחת מהשנייה ולא נפגשות לעולם?
חוזר: תכנון מתלה קדמי נפרד(זרועות A) כתחליף לזרועות נגררות.
השאלה לא ברורה, לאיזה שרטוט אתה מתכוון?
חוזר: תכנון מתלה קדמי נפרד(זרועות A) כתחליף לזרועות נגררות.
חוזר: תכנון מתלה קדמי נפרד(זרועות A) כתחליף לזרועות נגררות.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי יניב_ב
מי שעיין בסרטוט כיצד להציב את מסרק ההגה ודאי שם לב שהתפוחים אמורים להיות מקבילים לציר שעובר בין החיבורי הזרועות לשלדה בצד המסרק, ולציר שעובר בין החיבורים לציר הגלגל בצד הנבה מעבר לכך יש לכוון לעבר נקודה דימיונית בה מתחברות הזרועות בקצה החיצוני.
עכשיו מה קורה שהזרועות (כמו בסרטוט של נמרוד למשל) מתרחקות אחת מהשנייה ולא נפגשות לעולם?
אוקי, עכשיו שרואים את השרטוט אני מבין. אני חושב שהתכוונת לכתוב שהתפוחים אמורים להיות על הציר שעובר בין חיבורי הזרועות לשלדה, ועל הציר שמחבר את הבולג'וינטים (זהו ציר ההיגוי), כמובן במבט חזית.
זה נכון, ואם תשים לב בשרטוטים שלי זה המצב (כמעט, זה לא לגמרי מסתדר בצד הנאבה), רק שמקום שמוט ההיגוי יהיה מתחת לזרועה התחתונה הוא נמצא בין הזרועות (ברכב שטח מערכת ההיגוי לא יכולה להיות מתחת לזרוע מסיבות ברורות). שים לב גם שהיחס בין המרחקים על הצירים הנל נשמר בין שני הצדדים. אלו באמת העקרונות להשגת גיאומטריה של אפס באמפסטיר, ואפשר רק לנסות לייצר גיאומטריה מושלמת, במציאות בתוך סבך של אילוצים אפשר רק להתקרב (במיוחד ברכב שטח עם מהלך מתלה מאד גדול).
הזרועות כן נפגשות בתחום המרכזי של מהלך המתלה, זה שבקיצון הם מתרחקות - לא יודע מה לעשות עם זה. זה הבעייה ברכב שטח, ברכב מרוץ לכביש כל מהלך המתלה הוא שלושה ארבע אינץ', הכל נכנס בתוך "הנחת זויות קטנות" אם אתה מבין על מה אני מדבר, ברכב שטח לעומת זאת עם מהלך של 20+ אינץ' אתה מתרחק מאד מכל הנחה כזאת ועובר תחומי עבודה שונים. הרבה יותר קשה להבין מה קורה בכל התחומים, אז מתרכזים בעיקר, באמצע.