Printable View
אני לא מתווכח אם זה שיש כשל תיכנוני בציריות בלנד רובר,אבל בואו נשים דברים על דיוקם:ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
סרני דנה(לפחות אלו המובאים כאן כמקור להשוואה)-חצי צף המשמעות היא שהציריה נושאת הן במאמצי הפיתול והן במאמצי הכפיפה המתפתחים בסרן.המשמעות הנובעת מכך היא שיש צורך בציריה עבה יותר.
סרני לנדרובר-סרן צף מלא כלומר הציריה נושאת אך ורק במאמצי הפיתול המתפתחים כתןצאה מסיבוב הגלגל.
אני משער שהסיבה לטעות התיכנונית היא שימוש במקדם בטחון נמוך.
איתי
לקחו דיפ' גיבור (דנה 60) וחיברו לו קיסמים,ציטוט:
נכתב במקור על ידי itay-rover
זה לא טעות תכנונית, זה לא "מקדם בטיחות נמוך",
זאת רשלנות..
למשקל ומרכז הכובד של 90 הן מספיקות, למשקל ומרכז כובד של 110 זה דראק.
אני חושב חושב שאי אפשר להשוות את העומס של דיפנדר 90 לדיפנדר 110, לא ריק ובטח לא מלא בציוד.
ככל שאני יודע הם גם לא סוגרים, הבעלים של המפעל הם אנשים מאוד מבוגרים שמעונינים לצאת לפנסיה, הם מכרו את העסק לעובד שלהם והוא ממשיך ליצר ציריות(שוב ככל שאני יודע...)
שלמה, האם אפשר להכריז רשמית על מותה של "תיאורית הפיוז בציריות לנדרובר" או שעדיין יש לך ספקות?
איתי אני משער שהכשל הוא ההסבה של תכנון סרן חצי צף במקור לסרן צף, עם אילוצים שונים שחייבו שימוש בציריה דקה מדי - ואז הטעות היתה שימוש בחומרים ותהליכי ייצור רגילים עבור הצירייה. לסרן דנה 60 רגיל יש ציריה בקוטר 1.5 אינץ', הבדל של 20% בקוטר שהוא הבדל של יותר מ100% בקשיחות לפיתול - אז כן, ציריה של לנדרובר חלשה פי 2 מאשר צירית דנה 60 רגילה (של סופה למשל). ולנדרובר 110 הוא בהחלט רכב כבד שדורש סרן גדול, של פולסייז. אזציטוט:
נכתב במקור על ידי itay-rover
מאמצי הגזירה המתקבלים בצריה של LR גבוהים ב- 40% בהשוואה לסופה (20% הבדל בקוטר הצריה).
בהנחה ואין ברירה וחייבים להשתמש בקוטר (שטח חתך) קטן יותר ב- LR, אזי הדרך היחידה להתגבר על כך היא להשתמש בנתכים עם חוזק לגזירה גבוה יותר (פלדות כרומאלוי וכו').
מחירים של ציריות מחוזקות? איפה?ציטוט:
נכתב במקור על ידי ארז
ניר,ציטוט:
נכתב במקור על ידי nirs
תודה. אני באנגליה מפעם לפעם.
אשתף לאחר שאקנה.
רונן