למה אתה עושה את זה ועל סמך מה?ציטוט:
נכתב במקור על ידי grand
Printable View
למה אתה עושה את זה ועל סמך מה?ציטוט:
נכתב במקור על ידי grand
שלום לכולם,
אנסה לעשות קצת סדר בתכונות, אבל מבלי להמליץ על חומר ספציפי.
נוזל הקירור, לכאורה מים, אינו באמת כזה, ונדרשות ממנו מספר תכונות כעת מנוגדות.
תכונה 1. מעבר חום טוב. תפקיד הנוזל הוא להעביר (להסיע) חום מבלוק המנוע את המקרן) לכל חומר קיבול חום קבוע. נתון זה משקף את היכולת של כל חומר להסיע חום ממקום למקום ע"י העובדה שבדרך, הנוזל צריך לאגור את החום בתוך עצמו. למים קיבול חום הגבוה בדיוק פי 2 משמן (אטילן גליקול ודומיו הינם כמעט שקולים לקיבול חום של שמן). לכן 1 ליטר מים, יוכלו לשאת פי שניים יותר קלוריות מאשר 1 ליטר שמן. לכאורה עדיף מים בלבד במערכת, על מנת להסיע יותר חום החוצה.
תכונה 2. הגנה בפני קיפאון, כמעט לא רלוונטי בארץ. כל תוסף בריכוז של 15% יספק הגנה טובה דייה בישראל. במדינות קרות, מותקן גוף חימום אשר מובנה בחלוק המים, ואותו מכניסים לשקע בזמן חניית לילה.
תכונה 3. העלאת טמפ' רתיחה. כמעט כל חומר המומס במים, יעלה את טמפ' הרתיחה. השאלה היא מה הוא תוצר הלוואי של חומר זה. חומרים אשר מעלים את נקודת הרתיחה, לרוב מורידים את קיבול החום, ראה תכונה 1. מלח ים יעלה את טמפ' הרתיחה, הוא זול מאוד, לא ישנה את קיבול החום אבל בעיקר הוא קורוזיבי מאוד (לא מומלץ למנוע, אבל מומלץ לבישול תפוחי אדמה). יש לזכור שמערכת קירור תקינה העובדת בלחץ הגבוה בכ- 0.5 עד 1 אטמוספירה, מלחץ הסביבה, מספקת נקודת רתיחה גבוהה דיה. העלאת נקודת הרתיחה היא משמעותית, בזמן תקלה. לדוגמא, חור ברדיאטור, יגרור מיד נפילת לחץ ובעקבותיה תרד נקודת הרתיחה. בעקבות נפילה זו תחל רתיחת הנוזל באזור ראשי המנוע, ובועות האויר המוליכות חום 1/2000 לעומת מים לא יהיו מסוגלות לספק את הסחורה. אני מראש לא דן במערכות מים פתוחות. מכאן חשוב להזכיר, העלאת נקודת הרתיחה, היא מאין תעודת ביטוח נגד תקלה.
תכונה 4. הולכה או אי הולכת יונים. מי ברז (כאן ישראל לא שוויץ) רגילים מכילים יותר מדי סיד מומס, כלור, ואל-מתכות, ואינם רצויים לשימוש. מצד שני, מים מזוקקים, בעלי מטען חשמלי 0, הינם בעייתיים לשימוש, משום שהם יחזרו (לחזר מלשון גבר המחזר אחרי אשתו) מיד אחרי יונים חופשיים במערכת, וסביר שימצאו אותם באחת המתכות. אם כן עדיף מים רכים, אשר עברו מתקן "זליון" או שווה ערך. ה"זליון" אינו מזקקה אלא מחליף יונים. הזולואיד (החומר אשר בזליון) מחליף את יוני החומרים המומסים ביוני נתרן, ומסלק ביעילות סיד (קלציום). במידה ואין ברשותך מחליף יונים, ניתן להרתיח את המים בבית, כאשר הם חמים להעביר ½ כמות למיכל זכוכית, ולשפוך את תחתית הקומקום. הרתיחה משקיעה את הסיד, ומנדפת את הגזים. באופן כללי עדיף סיד בלתי מסיס (לאחר רתיחה) מסיד מסיס.
תכונה 5. הגנה קטודית. היות שהמנוע עשוי מתכת- פלדה ואלומיניום- הנוזל משמש כאלקטרוליט בתא גלווני. נבדלים מאוד המנועים, בחומרים מהם נבנו. חברת קטרפילר ממליצה על DCA4 של "פליטגארד" משום שחומר זה נותן הגנה מצויינת למנועי פלדה, עם ראש פלדה, ועם צנרת פלדה, נגד קורוזיה. חברת מזדה או VW ימליצו לדוגמא, על סדרת G1X משום שהמנועים בנויים עם בלוק פלדה, ראש אלומיניום, וצנרת אלומיניום. במלחמת הקורוזיה הגלוונית, האלומיניום יפסיד לפלדה די בקלות. מכאן, שיש להגן בכל מחיר על מערכת המים, לבל ייווצר בה תא גלווני. על למנוע יצירתו של תא גלווני, יש להשתמש בתרכיז רדיאטורים טוב (20+ שקל לליטר, לשים לב לגודל האריזות!) אבל ממש אין צורך לעבור 30% תרכיז במערכת. עודף חומר לא יועיל, אך יפגע בתכונה מס. 1.
תכונה 6. הקצפה. למעשה אי הקצפה, מה נפח הבועות, ותוך כמה שניות הן נשברות. מקובל פחות מ-10 שניות לפרוק הקצף.
תכונה 7. קויטציה. בעברית היבקעות. צד תת הלחץ של משאבת המים, סובל מתופעה ידועה מעולם מדחפי הספינות. עקב מהירות הסיבוב של המדחף, נוצר אזור של לחץ נמוך מאוד מאחורי הכנף. כאשר תת לחץ זה הינו פחות מלחץ אדים רוויים, טיפת מים רותחת לשבריר שניה, ומשתגרת כמו קליע אל להב המדחף. תכונה זו גורמת לאיכול הלהבים. כל אחד שראה משאבת מים מפורקת מג'יפ סופה, ללא להבים מבין על מה אני מדבר.
תכונה 8. רעילות!!! 100 מ"ל אטילן גליקול היא מנת מות לאדם בוגר!!!
DCA4 נחשב למשל לרעיל מאוד.
G93 של חברת "זרקס" הינו למשל חומר לא רעיל.
סיכום: כרגיל לטכנולוגיה יש מחיר, וגם כאן עובד הכלל שמוצר איכותי עולה יותר.
המלצתי הכללית, ללא כניסה לשם יצרן, להכין לבד מים מטופלים, קרי מים רכים, ולהוסיף להם תרכיז איכותי, בכמות של 30%. ואחת לשנה שנה וחצי להחליף את נוזל הקירור.
נמרוד, אל תתפתה לזול, חומר זול אינו מספר הגנה נגד קורוזיה.
בברכה,
קיד.
ואיך משיגים מים רכים ?
ומי מזגן ומי גשם טובים ?
מי גשם? אהמ...ציטוט:
נכתב במקור על ידי ניצן א
מי עיבוי של מזגן? למה אתה חושב שהם נקיים? אמנם בתוקף המילה עיבוי, הם בחזקת מים שעברו "מזקקה" אלא שהמזקקה עצמה ממש לא נקיה.
קיד.
אמנם קצת גיאולוגיה אבל בכל זאת קשור, קארסט מכיר?ציטוט:
נכתב במקור על ידי ניצן א
בקיצור,המסה של גירים למיניהם ע"י מי גשם,ואיך זה מתרחש?
מי גשם יכולים להיות חומציים מאד,וכמו כל סודה טובה ממיס גיר,הכל תלוי בתווך שהם עוברים בדרך לאדמה ובמה שגרם לטיפות להתעבות(גרעיני עיבוי), באזורים תעשייתיים גרעיני העיבוי ברובם תוצאה של חלקיקי פיח וזיהום אחר באויר והתוצאה גשם חומצי ואת זה אתה לא רוצה במנוע(אגב זו הסיבה שיש יותר גשם מעל מרכז עירוני-תעשייתי גדול מאשר בסביבה הטבעית הקרובה אליו).
אין דין גשם שירד מעל ת"א לגשם שירד מעל באר-שבע ואין דין גשם ראשון לגשם שני.
בקיצור-לך תקנה בכמה שקלים מים רכים ואל תחפש קיצור דרך הגשם.
דורון ענית רק על חצי שאלה
מי מזגן ?
היכן משיגים מים רכים?
מי מזגן=מי עיבוי=בערך למי גשם.
השנה 2024, היכן משיגים מים רכים?ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
גם 20 שנה אחרי - עדיף לקנות נוזל קירור מוכן.
אסף.
אבל אני צריך לעשות flush עם מים. נשמע לי כמו רעיון מאוד לא כלכלי לקנות 10 מיכלים של סוזוקי super long life coolant המקורי על מנת לעשות flush [emoji1787]קובץ מצורף 146042ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
Sent from my SM-G998U1 using Tapatalk
אז תשטוף עם מי ברז.... לא נורא.
אסף.