בשר לפוייקה...

ברלי מה אתה לוחץ,
בארץ נגמר הצום אתמול,איפה שאני גר חייבים לצום לפחות יום נוסף לכפר במשהו על החטאים של הסביבה.

סטייק אנטריקוט בפוייקה.
אני חייב לציין,שלידתו של המתכון הנ"ל התחילה בחטא,ויש גם סיפור.

באחד מהטיולים הגענו לחניון הלילה ליד מעלה זרון.פורקים ציודים מקימים מחנה,וניגשים למלאכת הבישול.(הילה-רק לצורך התאור לעבודת המחקר-כפי שנאמר,תימני בקוטר של פוייקה 28,עם מגפיים אוסטרליות,כובע רחב שוליים אוסטרלי,חולצת ג'יפולוג,לדרמאן על החגור,נובלס בכיס,גולדסטאר במקרר ודיפנדר על הכתף--מאז הסרט אוכפים לוהטים לא נראתה גירסה מגוחכת יותר לשריף מסוקס).
אל הטיול הצטרף בחור בעל יכולות בישול מוכחות על פי חבריו,בקיצור זהיתי התפתחות של דו קרב-ישר נתתי הוראות ליורש להעמיד את המנגל לצורך הדגמה :כיצד-עושים אנטירקוט כמו שצריך-ולהניע את מדורת הגזעים לפוייקה של בשר בקר טחון ותמרי מג'הול(וגם זנגביל ולימון פרס-תענוג) ממושב חצבה.
אממה-בא אליי היורש ולחש באוזן בלי שאף אחד ישמע "אבא שכחנו את הפחמים" ומיד ברח.אחרי שגמרתי לנסות לצוד אותו באבנים,משום שהוא היה אחראי על העמסת הפחמים,עברתי להאשים את אישתי שלא חינכה אותו כראוי ומנעה ממני להאביס אותו בסחוג כדרך חינוכית שהיתה נהוגה אצל התימנים בילדותי.
בקיצור אחרי שנרגעתי(אישתי כפכפה אותי עד שנרגעתי-לגרמנים הרי זה לא כואב),החלטתי לשחק אותה "אלגנט" והודעתי לעמיתי לדו קרב שלא ידע על הפשלה עם הפחמים שאני אראה להם איך עושים אנטריקוט בפוייקה,כזה שאין לו שום סיכוי להתחרות איתו--מיד נענתי בגיחוכים וקריאות לעג והודיעו לי מראש שאת האנטריקוט מהפוייקה יהיה צריך לאכול עם פטיש ואפילו הנעליים האוסטרליות שלי יהיו רכות יותר.
אני כשמאתגרים אותי נהיה יותר עקשן,ניגשתי לעבודה-היורש חזר,הרשתי לו להוריד את הקסדה והתחלנו לעבוד.קודם הודלקה מדורה כמו שצריך,וברגע שהיו מספיק גחלים,הפנתי חלק מהם הצידה והצבתי את הפוייקה בצורה שיקבל חום אבל לא יותר מידי,ללא להבות מסביב ולא ברמה של בישול קדרה.
לתוך הפוייקה(מספר 3 גדול-קצת יותר גדול מה3 הסטנדרטי וכבד יותר) יצקתי מעט שמן זית וחבילה שלמה של חמאה 250ג"ר עם כמה שיני שום גדלות,ופלפל שחור גרוס.החמאה נמסה מאד מהר ונוטת להתאדות,לכן צריך במהירות להכניס את האנטריקוט(אני שמתי שניים בפעם אחת)ולתת להם להיסגר יחד עם החמאה,לאחר שהם תופסים גוון חום זהבהב הוספתי כוס יין אדום (במקרה הנ"ל קברנה סובניון של כרמל מזרחי-לא יקר אך מצויין),צליתי את האנטריקוט ביין עוד מספר דקות,השגחתי בפחד כל הזמן שהוא עדיין רך מאד-וכשהרגשתי זה הזמן המתאים הוצאתי את הנתחים החוצה.
בזקתי מעט מלח גס-וקדימה אוכלים-יצא רך,נימוח,ובקיצור מעולה.התשבוחות שקיבלתי העלו לי את האגו למקומות שלא היה בהם מאז נבחרתי לחניך מצטיין פלוגתי בטירונות שריון.
מאז עשיתי את המתכון הנ"ל מספר פעמים-כל עוד השתמשתי בבשר אנטריקוט והשגחתי בשבע עיניים על הפוייקה יצא מצויין-פעם אחת ניסתי עם סינטה ויצאו לי כפכפי אילת.

בתאבון
המתכון אינו כשר אך טעים

דרור הראל

אתה גדול. תודה.

כבר ניסיתי כמה פעמים דברים דומים ותמיד יצא טוב. בקרוב ננסה את זה ונראה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי JahJah

היי סוס, אחלה שם :)

אני רק צריכה שתגיד לי.. ל-מ-ה!?!?!?!?

אני מבלה כבר שנה מאירוע פוייקה אחד לאחר, קיבלתי מלא המלצות, על מתכונים, על מרכיבים, על מקומות.. על ה-כ-ל.. אבל דבר אחד לא שמעתי.. ל-מ-ה...

למה הגברים כל כך אוהבים פוייקה?
למה הם בוחרים את הבשר הכי יקר או הכי איכותי תמיד?
גם ככה לא רואים כלום בתוך ערימת הפוייקה הזאת, הכל פשוט גוש אחד בחושך... עם נגיעות חול עדינות
אני חייבת שתסבירו לי אחת ולתמיד, ל-מ-ה...
:)
(הכל ברוח טובה, כן? אני פשוט ממש רוצה להבין למה..)
חתימה טובה ותודה על התגובות

---

לא רוצה להרוס לאבירי האנינות אבל כל היתרון בפוייקה הוא החיפוי בטעם של כל החבילה.
יש בהחלט חשיבות לסדר הפעולות כמו כמה מטגנים את הבצל (שחום או זהוב), הבשר והסדר של המרכיבים כדי שזה לא יהפך בסוף לעיסה חומה.

אבל ת'כלס אחרי לא מעט קדרות כאלו, לא היה כזה הבדל בין נתחי אנטריקוט לבין כתף עגל כשמדובר בבישול ארוך _2-3 שעות) בתוצאה הסופית המצויינת.
אם בבקר מדובר אז כתף עגל עושה את העבודה מצויין.

עוף זה סיפור אחר, עניין של "רוצים לאכול ומהר" ובתור סיר גדול זה נוח לבשל להרבה אנשים על האש.
בימים טרום הפוייקה היינו מבשלים על האש בסירי אלומינים מהשוק מול אגד בבאר-שבע (סיר כזה שעולה 20~ ש"ח מחזיק 2-3 טיולים עד שנשרף סופית).

כמובן יש עוד תבשילים אבל היתרון הגדול הוא היכולת לבשל על מדורה להרבה אנשים (או מעט גרגרנים)
, וכן, יש גם את החוויה של לקום מוקדם בבוקר מרעשים לא מוסברים,
ולקחת אבן ביד לזרוק על החיה שמרעישה עם הכלים שנשארו מהלילה...
ולראות את אחד מהח'ברה נובר ב-7 בבוקר בסיר פוייקה קריר=התבשיל היה מוצלח.
:cool:

הילה היקרה.


אין קשר בין גברים לקדירות.

יש קשר בין גברים לשטח.

בשטח נוח מאוד לבשל בקדירה.

אילו היה קשר בין נשים לשטח, היה קשר בין נשים לקדירות.

סליחה, נכון יותר לקבוע כי "נשים שיש להן קשר לשטח, סביר שיהיה להן גם קשר לקדירות".


באמת שאין לי אמוציות כלפי הקדירה שלי.

הכל מההיבט האנתרופולוגי כמובן. יתכן ומזה הפסיכולוגי נראים הדברים אחרת.

[QUOTE=ד ו ר ו ן;267420

אבל ת'כלס אחרי לא מעט קדרות כאלו, לא היה כזה הבדל בין נתחי אנטריקוט לבין כתף עגל כשמדובר בבישול ארוך _2-3 שעות) בתוצאה הסופית המצויינת.

:cool:[/QUOTE]

צודק לחלוטין
בבישול של 2-3 שעות ממש אין טעם לבזבז אנטריקוט!
אני ממליץ ביותר על פני בקר )כן כן פנים( או זנבות שור. חלקים אלה קשים להשגה,בת"א מצאתי בשוק התקוה
אבל יש להם טעם סופר סופר בשרי. אגב הם זולים מאוד.
ממליץ ביותר