הפוך,ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור הראל
עולים למעלה נק' הרתיחה יורדת.
Printable View
הפוך,ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור הראל
עולים למעלה נק' הרתיחה יורדת.
הפוך? טוב כבר מזמן לא הייתי בעבודהציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
דרור הראל
בעבודה ? ...
לא בשביל זה ממליחים מים של ספגטי / ביצה קשה / וכו' ... ?
שירתחו יותר מהר....
הפוך. שירתחו פחות מהר. המלחת המים גורמת להם לרתוח בטמפ' גבוהה יותר, מה שגורם לתבשיל להיות מוכן מהר יותר.
סיר לחץ עושה את אותה עבודה. מים בלחץ גבוה רותחים מאוחר יותר, בטמפ' גבוהה יותר וכך התבשיל מתבשל מהר יותר.
חנן,עכשיו נשאלת השאלה למה נוצרת הקווטציה במנוע?
מאחר ואני מניח שהמהנדסים מודעים לנושא לכן המערכת מתוכננת למנוע קוויטציה,אבל שינויים שיווצרו בפעילות המערכת ובנתיב הזרימה עלולים לגרום לקוויטציה--וכאן אני מעלה השערה פנטסטית לחלוטין-האם ייתכן ששימוש במים ברז יוצר שיכבה של חלודה או אבנית שלמעשה בגלל גורם לשינוי מסלול הזרימה וכתואצה מכך נוצרת קווטיציה?
איזה חלק של המנוע מועד לנזק הנגרם מקוויטציה?
דרור הראל
בינתיים הקוויטציה החמורה שיצא לי לראות היתה במנועים שהשתמשו בהם בנוזל קירור לא מקורי, לאוו דווקא מי ברז, בגוף משאבת המים ובסליבים של הצילינדרים.
קוויטציה קיימת בכל צינור \ מיכל \ נוזל \ מים \ שמן \ שיש בהם משטר של זרימה .
זה עולם בפני עצמו . וזה לא בדיוק עולם הרכב . למרות שהוא בפרוש גורם במערכות הרכב .
התמונות של משאבת המים מראות שהמערכת לא עבדה בתנאים טובים .
המערכת לא נקיה .
יש סימני פגיעה בדופן הפנימית .
הנוזל שנעשה בו שימוש נפוץ בארץ ונחשב לנוזל טוב . אבל הוא לא נוזל איכותי .
לדעתי ומנסיוני עדיף נוזל מקורי .
לא חייב להקפיד על נוזל של יצרן הרכב .
אבל גם לא לקחת נוזל של משאיות \ מנועים כבדים ולהשתמש בו במנועי רכב פרטי .
יש נוזלים שמתאימים ויש כאלה שגורמים לנזק .
יש גורם נוסף שהוא הגורם קריטי וגורם נזקים כבדים ביותר .
והוא המוליכות החשמלית של נוזל הקירור .
פריקת הפרשי פוטנציאלים שנוצרים בין גוף המנוע לרדיאטור . וגוף הרכב .
ולזה הנוזל המקורי נותן תשובה טובה .
מי שרוצה להתעמק בתחום מוזמן לקחת וולט מטר להכניס גשש אחד לתוך המים ( בתוך פקק הרדיאטור ) .וגשש שני על גוף הרכב ולהתחיל למדוד . על מנוע קר \ על מנוע חם \ על מנוע עובד .
שמחה וששון .
וכשמאורר החשמלי נכנס לעבודה ( והכנפיים שלו מפלסטיק .... ) הוולטים רצים :mad:
איציק
אולי אפשר להטעין את המצבר מזה ? .... :)
איציק שלוםציטוט:
נכתב במקור על ידי איציק - 4X6ZH
אשמח אם תתן דוגמאות ספציפיות עם שם של נוזל מומלץ. אתה כותב שעדיף נוזל מקורי, ושלא חייבים להקפיד על נוזל של יצרן הרכב.
אם כן, האם כל נוזל מקורי של כל יצרן רכב יתאים לכל סוג רכב?
במקרה שלי, עם מנוע אלומיניום, על איזה נוזל אתה ממליץ?
אני חושב שרבים כאן יסכימו איתי שלטעון שנוזל פרסטון אינו נוזל איכותי כמוה כמו הטלת פצצה... מכיוון שהידע שלך אינו מוטל בספק אשמח ללמוד באיזה נוזל כן להשתמש. (עד היום חשבתי שאני משתמש בנוזל הנחשב למומלץ ואיכותי ביותר עבור הרכב שלי...)
יש כלי עבודה שאינו נפוץ במוסכים בארץ . אבל אפשר למצוא אותו פה ושם .
זאת מבחנה צפה בתוך מיכל עם משאבה ידנית .
בדומה לכלי שבודקים איתו ריכוז חומצה במצברים .
תעשה בדיקה לנוזלי קירור עם הכלי הזה ותחליט לבד .
איציק
איציק, אני כבר רגיל לזה שהתגובות שלך בד"כ מעלות חיוך...
אני בטוח שאני לא אהיה היחיד שיעריך מאד אם הפעם תהיה מעט יותר נדיב עם כמות המידע שמאוכסלן אצלך. להשיג את הכלי הזה (שמעולם לא שמעתי עליו, אין לי מושג איך קוראים לו, ואני בטוח שרוב בעלי העסקים באזור שלי יסתובבו וילכו ברגע שאנסה לשאול אותם איפה משיגים כזה), לקנות איזה 5 נוזלי קירור לשם הבדיקה, לבצע את הניסוי.... הזמן, האנרגיה והכסף שאני אצטרך להוציא בשביל לעשות את הבדיקה הזו לנוזלי הקירור כדי להחליט לבד היא לא ריאלית עבורי בתור משתמש הקצה.
בעל מקצוע? בפעם האחרונה שהייתי אצל אחד כזה שנחשב מוביל בצפון בתחום הרדיאטורים הוא כמעט מילא לי נוזל קירור אלום שם שהנתון היחיד שיש על הבקבוק שלו זה שקוראים לו "אלסקה"...
לא מה החומר מכיל, לא היצרן וכו'.
מה אני בתוך צרכן פשוט (וטיפש?) אמור לעשות?
מוצרי ZEREX מבית VALVOLINE מאוד מומלצים ברשת ( תראה איזה מתאים לך - יש איזה 4).
המחיר כפול מפרסטון ( 65-70 ש"ח לגלון), אורך החיים - 5 שנים.
+1ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
היה לי כזה בצבא, זה היה חלק מסידרת הבדיקות של כל רכב שהיה נכנס לסככה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי איציק - 4X6ZH
כששאלתי את מפקד הסככה (הוא לא היה וגם לא עכשיו איש נבון במיוחד) מה זה הכלי הה"ל?
הוא היה משיב לי כך- זה מכשיר לבדיקת נקודת קפיאת נוזל הקירור.
אני לא אמר שזה נכון או לא, אבל השאלה אם זה קשור לעיניין?
אפשר גם ללכת בכיוון של נקודת הקיפאון .
אבל כמו שאני מבין זה בסה"כ נותן כיוון למצב נוזל הקירור .
יש גם כלי כזה לנוזל בלמים .
איציק
יש לי את הכלי הנ"ל אם מישהו רוצה להשאיל ,
למיטב זיכרוני קניתי בבורג המפרץ לפני כמה שנים.
http://www.jeepolog.com/forums/attac...1&d=1272988369
אמיר.
איציק שלוםציטוט:
נכתב במקור על ידי איציק - 4X6ZH
אני חי בשוויץ חלק מהשנה וכל תחילת חורף אני בודק עם המכשיר שנקודת הקיפאון עומדת על 25- :grin:
לא ידוע לי שזה בודק את איכות המים.
ומה אתה עושה כשהמים \ נוזל הצינון לא עומד ב -25 ?ציטוט:
נכתב במקור על ידי אפי מאגנום
מחליף את הנוזל נכון .
ואתה גם לא משתמש בנוזל שלא מתאים למפרט הזה .
לצערי בארץ יש הרבה נוזלי קירור שהם במקור איכותיים אבל מדללים אותם מורידים להם את הריכוז . מאחר ואין לנו בעיה של קפיאה ודאי לא -25 . אולי -5 ;)
דרך קלה ופשוטה לבדוק את איכות הנוזל היא לבדוק מה נקודת הקפיאה שלו .
איציק
בדרך כלל מוסיף אנטי פריזציטוט:
נכתב במקור על ידי איציק - 4X6ZH
השרשור הזה עושה לי כאב ראש... לא בגלל שהוא לא מעניין או מיותר, להיפך! בגלל שבמקום להתעסק במה שחשוב ולתחיל להשלים פערים בלימודים אני מוצא את עצמי לומד את הפיזיקה שמאחורי תופעת הקוויטציה והשלכותיה, אי הדיוק של כלי שקוראים לו "רפרקטומטר" ולמה הוא עדיף על "הידרומטר" ומה מקובל היום בתחום.
הנה קישור מעניין:
http://www.asashop.org/autoinc/feb2001/mech.htm
מודה, עוד לא קראתי הכל.. אבל אולי מישהו כאן ייקח את תפקיד המבוגר האחראי וישכנע אותי שאני מתעסק בשטויות. במקרה הזה נראה לי שככל שאדע יותר כך יתחזק לי הכאב ראש ומועד ההגשה של התרגילים שלי בלימודים יידחה. :( אבל זה ללא ספק יותר מעניין מלפתור תרגילים בסטטיסטיקה.
בקיצור, מה באמת המכשיר הזה מספר לנו והאם ע"פ הקריאה של הנתונים העולים ממנו אני יוכל לדעת שבעוד 100K ק"מ כשאחליף משאבת מים הנוכחית תראה אפילו יותר טוב מהקודמת. בתקווה שעד אז המנוע לא ייאכל לגמרי ע"י תולעים קוויטציוניות. :shock:
The Problem With Inaccuracy
Increasing concentrations to roughly 60 percent improves freeze point protection level. Above 70 percent, freeze point protection level becomes progressively worse. In this case more is not better.
Cavitation corrosion, water pump failure, scale formation, gelation, inefficient heat transfer, boil over, freezing and cracking engine blocks, solder bloom - all are problems defined by the Society of Automotive Engineers (SAE) for over and under concentration of engine coolant/ antifreeze.
Emissions control is impossible without proper concentration. Catalytic converters are fickle at best. More than 26 percent of all repair costs can be directly attributed to cooling system maintenance issues.
There are other problems associated with higher concentrations as well. Water pumps are designed to work with a specific viscosity of fluid. Increasing concentration increases the viscosity of the fluid, thus water pumps have to work harder, potentially reducing life of the water pump. There is also a phenomenon known as cavitation corrosion associated with concentrations exceeding 70 percent. This is the formation of microscopic bubbles within the coolant/antifreeze. These bubbles and the silicate particles from the additives contained in many coolant/ antifreezes act almost like sandpaper. They can rapidly wear away at the cylinder heads, liners, head gaskets, water pump impeller and even the radiator.
Most customers expect their repair facility will protect them from these problems. One dollar spent on maintenance will save $10 in repairs. Service personnel have the opportunity to perform the maintenance, but once the repair is needed customers may not be willing to patronize a facility that cost them substantial amounts in repairs. The only real way for service personnel to perform effectively for their customers is to use a reliable tool. The refractometer is such a tool. A hydrometer is definitely not.
או במילים אחרות: הסתבכתי....