Printable View
ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
חשבתי וחשבתי ובסוף מצאתי
המעלה המדובר הוא כמובן מעלה בית חורון... שהדרך לידו היא 443 (בג"צ)...
הקרב הוא כמובן קרב בית חורון משנת 166 לפני הספירה
השמות הכפולים הם כמובן בית חורון עליון ובית חורון תחתון
והכפר הערבי בית עור א-תחתא (מה שמעיד שהיא התחתונה) וכמובן מעיד שקיים גם בית עור א-פוקא (העליון)...
זה לא היה פשוט... שאפו על החידה
תשובה מלאה ומהירה! כל הכבוד.ציטוט:
נכתב במקור על ידי samuraiDP
אם למישהו מזדמן במקרה (או שלא) להגיע לכפר המדובר, בית עור א-פוקא: כשעולים בכביש ישר אחרי הכניסה לכפר, יש כניסה שמאלה לרחבה גדולה יחסית (בין הכניסות הראשונות שמאלה).
יש שם איזה מבנה רשמי שאני לא זוכר מהו.
חפשו בעיניים חדות את המדרגות בחלק העליון של הרחבה. הן מובילות ישר לתוך מבנה חדש. (אבל לא חלק ממנו). שריד יפה של מדרגות, ככל הנראה רומיות, מאחת הדרכים היותר מפוארות וידועות בכל הזמנים של הארץ הזו.
ועדיין יש לנו איזו דרך או שתיים שצריך לאתר...
שלח צו, אני מגיע...
מעלה בית חורון.
על אותה שלוחה, מדרום (פחות או יותר) לתוואי המקורי, עובר כביש 443.
לאורך הדרך באתרם של שני ישובים יהודיים עתיקים, שני כפרים ערבים: בית ע'ור אל פוקא, ובית ע'ור א-תחתא. הלוא הם בית חורון עליון ובית חורון תחתון.
"שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון פגעו זה בזה: אם עלו שניהם שניהם נופלין, בזה אחר זה שניהן מעלין". זה לפני שהרומאים סללו את הדרך?
עד שהקלדתי את התגובה...
....אני מכיר באזור הר הרוח-עין כפירה
אני מניח שאתה מתכוון לדרך שלאורכה מונחות אבני המיל המפורסמות. (מול העלייה הידועה, נורי, שבטח היא סימן ההיכר העיקרי לאזור עבור רבים).ציטוט:
נכתב במקור על ידי דידין
אם כך, אין סתירה. כמו אז, גם היום- שתי דרכים (לפחות) לעלות לירושלים.
קבל מפה פרי עטו של ישראל רול. לקוחה מהקישור הזה: http://www.christusrex.org/www1/ofm/...RollRoads.html*
(שכבר צירפתי לפני מספר הודעות).
שים לב לתמונה המוגדלת. אתה בטח תזהה את השמות...
בסוף הכוחות המיוחדים מצאו...
אווווו! איזה יופי. זכית במפעל מים חדיש (וגבול גיאוגרפי-היסטורי)...ציטוט:
נכתב במקור על ידי בן החושך
עכשיו נשאר לך למצוא את המקראית. (אם אתה מתייאש תגיד, זה לא פשוט למרות שהיא לא מאד רחוקה משם.)
אגב, יש הגיון גדול מאד במעבר של הדרך שמצאת (וזו של היום) בנקודה הזו. הגיון גיאומורפולוגי מובהק, שספק אם מתכנני הדרך העתיקה הבינו למה זאת האופציה היחידה שלהם להעביר שם את הדרך. ממש מעבר הכרחי.
הפתרון בשם המקום יגיע בקרוב.
ואיתו גם אזכור שמו של החוקר שחידש לא מעט במחקר הדרכים באזור הזה ושהיה לי הכבוד להיות קצת סטודנט שלו.
אחלה שירשור
למדתי משהו חדש
תודה
הזדמנתי היום לאתר חפירות ארכאולגיות שנמצא בין קרית חרושת לבין תל קשיש.
בשיחה עם מנהל החפירות ד"ר אלי ינאי בן קיבוץ עין החורש למדנו כמה דברים חדשים שחלקם גם נוגעים לשירשור זה. להלן כמה פרטים.
1. מתוכננת שלוחת מסילת ברזל בין חדרה לעפולה +חידוש התוואי לש קו הרכבת מתחנת חדרה מזרח לכיוון ראש העין. פרט פיקנטי באיזור וואדי ערה מתוכננות כמה מנהרות (לעקוף את קרע ואום אל פחאם.
2. צומת מגידו תוסט כ 1.5 ק"מ מזרחה +בניית מחלף וכביש מקביל לכביש דהיום מצומת מגידו להזורע. (יש הרבה אתרים ארכאולגים בין צ' מגידו למשמר העמק).
3. החפירות באזור תל קשיש נערכות במימון רכבת ישראל ע"מ "להכשיר" את התוואי החדש של רכבת העמק (שיעבור דרומית לתוואי הישן)
4. החפירה "עלתה" על דרך סולינג בריטית שהובילה ממשטרת נהלל לכיוון תל קשיש לביצרונית שם ששלטה על אדמות הכפר הערבי הגדול "אום זינאת" (חורבת חרמש של היום), מטרת ה"סולינג" היא למנוע מיקוש ומטעני נפץ בעת המרד הערבי הגדול (1936-1939)
5. אזור תל קשיש (עפ"י ממצאים ראשוניים) היה אזור חקלאי מתקופת הברונזה התיכונה (בערך 1350 לפה"ס)
מכאן התפתחה השיחה לנושא דרכי הסולינג גם בכרמל וגם ב"עמק השלום" (שאנו מכירים ובטח יש עוד). אליבא ד"ר ינאי. הסיבה לסלילתם כ "סולינג" היא כפי שבא לידי ביטוי בדרך לתל קשיש- מניעת מיקוש* והסדרת תעסוקה לאסירים שנידונו לתקופות מאסר ארוכות בגלל "המרד".
בתמונה אזור החפירות מתל קשיש
* כפי שבמטעים/שדות בעמק הירדן, גליל עלון "כיסו" באספלט את השבילים בתקופתנו אנו.
http://a.imageshack.us/img294/9436/p1000080medium.jpg
יונתן, :confused:
אפשר בבקשה את המקראית?
(אולי גם תגניב עוד רמז לחידה של דורון?)
טוב אז ככה:ציטוט:
נכתב במקור על ידי בן החושך
סיפור המעשה (מבחינתי) מגיע בעקבות קורס שלקחתי בנושא "דרכים ותחבורה" של ד"ר חיים בן דוד.
על רגל אחת (ואני בטוח עושה כאן עוול גדול לאופן הגשתו של החומר בקורס):
הדרך (המקראית) שהובאה כאן, צולמה לראשונה ע"י החוקר הידוע "נלסון גליק" בתחילת המאה ה-20, בתור קטע מדרך המלך, ובתור דוגמא לשריד שלה מהתקופה הרומית.
במהלך שיטוטיו הרבים של ד"ר חיים בן דוד בירדן, הוא זיהה פתאום מרחוק את קטע הדרך מהתמונה של גליק אותה הכיר היטב... (גליק בספרו אינו נותן מיקום מדוייק של הדרך מלבד העובדה שמדובר בחציית נחל הארנון (איך לא... על זה נדבר מיד.)
בהסתכלו מרחוק על הדרך, עלו אצל ד"ר בן דוד מספר סימני שאלה: כפי שהראיתי כאן, נראת הדרך כאילו היא פשוט נגמרת, מה שאינו אופייני כלל לדרכים מהתקופה הרומית.
שאלות אלו הביאו את בן דוד לבצע סקר רגלי מתיש שבו הם עקבו פיזית אחר שרידי הדרך, ואשר בו הם גילו את מה שכתבתי על כך שהדרך הופכת לנקב רגלי המגיע לאתר המקראי.
בבהמשך הוכח כי הדרך היא אכן מתקופת המקרא ואילו הדרך הרומית הנכונה עוברת במקביל לכביש המודרני של היום.
סיכום ומיקומים:
1. הדרך הרומית:
כמו כל דרך, גם הדרך הרומית אשר עקבה אחרי התוואי הקדום של "דרך המלך" חיפשה את המקום האידיאלי למעבר נחל הארנון. ממערב- הנחל מתחתר באבן החול ויוצר קניון עמוק וצר עם סדרת מפלים שאפילו היום כמעט בלתי אפשרי להעביר מעליהם דרך כלשהי. ממזרח- הנחל מתפצל למספר רב של ערוצים היוצרים מכשול טופוגרפי לא מבוטל שאינו מתאים ליצירת דרך ראשית. מזרחה משם כבר מדובר במדבר של ממש אשר מהווה קושי אמיתי בעת העתיקה .
מכאן, שהמקום היחיד המתאים ביותר למעבר המכשול הטופוגרפי הוא בקטע הנחל הקצר שבו כל הערוצים מתנקזים לערוץ מרכזי, ומעט לפני שהנחל מתחיל לחרוץ את הסלע בקניון בלתי עביר בעליל.
כמו אז, גם היום. הדרך הרומית והכביש הראשי חוצה את נחל הארנון בדיוק באותה נקודה עם סטיות קטנות שמפאשרות לחוקרים להתחקות אחר טוואי הדרך הקדומה.
2. הדרך המקראית:
כאמור, דרך המלך המקראית עברה ככל הנראה בטוואי הדרך הרומית המוכר. אם כך, מהי אותה דרך שהבאתי והיכן היא מצולמת?
הדרך הובילה ככל הנראה אל אתר מתקופת הברזל הקרוי "רוג'ום אל עבד". חשיפתה של הדרך וגילויה כדרך מקראית ע"י ד"ר חיים בן-דוד, התאפשרה ככל הנראה בעקבות טעותו של נלסון גליק בדבר היותה דרך רומית. הדרך אינה מהווה דרך חשובה מבחינת מיקומה וגודלה, אך מהווה עניין רב בדבר היותה אחד השרידים היחידים שהוכחו כדרך מקראית. עצם העובדה שדרך זו שרדה קשורה מן הסתם לתנאי המדבר ששוררים באזור, אך בין היתר בעקבות היותה דרך משנית, אשר לא עברה במעבר הכרחי מה שהיה חורץ את גורלה להיות מכוסה ע"י דרכים חדשות יותר שבאו אחריה.
צר לי שאין ביכולתי להביא פרטים נוספים על סיפור הדרכים הנ"ל. המעט שכתבתי זה מתוך זכרון דל מהקורס ביחד עם סיכומים מעטים ביותר...
אני בטוח שאני עושה עוול לא קטן לחוקרים עקב מיעוט הפטים המובאים אך יחד עם זאת, את עיקר הדברים אני חושב שהצלחתי להעביר.
התמונות המובאות כאן יעזרו לכל המעוניין למקם את הדרכים במרחב. לגבי אופן ההגעה לדרך המקראית אין לי פרטים נוספים.
התמונה השנייה ממחישה את עניין המקום היחיד ההגיוני לחציית המכשול הטופוגרפי בדמות נחל הארנון.
בן החושך-צר לי, אך בנושא החידה של דורון אנא פנה לבעליה...
אגב, אם מישהו מעוניין בקריאה נוספת הוא מוזמן לחפש את המאמר הבא:
חיים בן דוד ועמוס קלונר 2003, 'מסילות בארנון-דרך סלולה קדם רומית במואב', קתדרה 108: 50-37
(לצערי זה לא זמין ברשת)