לא סגור על זה. אבל זכור לי אחד נוסף באחד הערוצים שנשפכים לנחל נטפים מדרום, ליד ערוץ קו השבר.
ואחד נוסף במעלה עקרבים אבל הוא לא קשור לדיון.
Printable View
1.שדה אברהם-לא אברהם אבינו ולא מישהו אחר,פשוט-א' כשם קוד פונטי,כלומר,אחד מכמה אפשרויות.ניקבע כנראה ע"י אנשי חיל האויר.
2.ליד "סלע טוביה" היה סלע עם כתובת של הבריטים שעברו קודם בתוואי הזה -בזמן חיפושי הנפט.הוא הכעיס מאוד את הפלמחניק"ים-והם החליטו לחקוק כתובת גבוהה יותר..
3.מקור היסטורי מעניין הוא סיפור ההכנות והדרך,של הגיאולוג דוד ניב,הוא ביבי,קמ"ן חט' הנגב.הסיפור הופיע לראשונה בבטאון תנועת הקיבוץ-המאוחד "מבפנים",מיולי 1967...
יש שם למשל תיאור יפה איך הם שיחדו את השומרים המצרים של רס א-נקב בקופסאות השימורים שלהם.הסמל המצרי הודיע להם אח"כ שקיבל הוראה מהמפקדה באל עריש לא לאפשר להם לעבור דרך המחסום-אבל אין בעיה לעקוף אותו..
4.ותזכורת:בצמוד למבצע "עובדה"-כבש שמריהו גוטמן ז"ל את עין גדי ביוזמה שלו.על המבצע המיוחד של שמריה-כתבתי כאן לפני כמה שבועות.
אין לי לא רמזים ולא הרחבה. פעם, מן זמן, הראו לי את הכתובת הזו, שאם אני זוכר נכון היה כתוב בה משהו על התחרות בין חטיבת הנגב לגולני, ועל מה מצפה להם רגע לפני הכניסה לאום רש-רש.
הראו לי את זה כשהייתי בתיכון ואני ממש לא זוכר את המיקום המדוייק. חיפשתי מאז כמה פעמים אך לא מצאתי אותה שוב. :(
אברהם יצחק ויעקב
היו שמות קוד לשלושה מנחתים פוטנציאלים
ורק באברהם הוא מומש
יקירי המנוול,
ככה זה: שמנסים לענות על שאלה - פותחים עוד עשר חדשות.
אבל על השאלה המרכזית שנותרה נראה לי שיש פיצוח, הלא היא אפשרות ב' שהוזכרה לעיל. כלומר, מבאר שבע נעה החט' דרומה דרך צומת הנגב לביר עסלוג'. משם דרך דייקת אל עמרין (נחל בשור עליון) לעבדת. משם דרך נפחה והר רמן אל מעבר ערוד כפי שכבר ידוע ונעוץ.
הפור נפל לגבי דידי בגלל כמה וכמה מקורות שאסף וראיין אבי נבון מקיבוץ להב החוקר את מבצע עובדה שנים ארוכות, בגלל שזה היה נתיב הסיור של דוד ניב "ביבי" - קמ"ן החטיבה - ובגלל עובדה פשוטה אחת נוספת.
כאשר אמרת בשנת 1948 שאתה מבקש להגיע אל אזור מכתש רמון - אמרת בהכרח תנועה דרך דייקת אל עמרין. כביש 40 לא היה קיים כמובן. בשנת 1946 החלו אנשי קיבוץ רביבים בענף תעשייה חדש בקיבוצם הצעיר. הם מצאו מרבץ חרסית נאה סמוך למעלה רמון. (שמו: "נקב א - סהלי" - שהוראתו בבדווית: "המעלה הנוח", ולא סתם עובר מעלה רמון במקומו "הנוח"). זהו מקום יחידי לאורך מצוקו הצפוני של מכתש רמון בו מספר גלישות מסלע מהמצוק יוצרות דרדרת נוחה לתנועה ומתונה יחסית בשיפועה, המגשרת על הירידה מגובה של 880 מ' מעפה"י, אל גובה של 650 מ' מעפה"י על פני מרחק אופקי של כאלף מ'. אנשי רביבים החרוצים כרו את החומר בתחתית המכתש, הטעינו אותו על גבי גמלים שהעלו אותו דרך מעלה רמון אל המישור. שם עברה החרסית מגב הגמלים אל רכב משא והוסעה ליעדה. הדרך בה השתמשו אנשי רביבים הייתה דרך דייקת אל עמרין. בציר הנפט הייתה נוכחות בריטית מעת לעת ואנשי רביבים בקשו להמנע ממפגש עימם, לכן נבחר הנתיב הזה דרך הבשור העליון. כאשר הייה צורך להניע את כוחות החטיבת הנגב דרומה - זו הייתה ברירת המחדל המיידית לנתיב התנועה המועדף.
אגב, הענף החדש של קיבוץ רביבים הצעיר לא האריך ימים - משום שלא נמצא כלכלי.
(לא באנו להנות וגו' - ויש עדיין כמה שאלות מעניינות שעלו במהלך הדיון הצריכות עיון)
שבוע טוב בינתיים.
הסלע עליו חרט טוביה קושניר את המילה "פלמ"ח" בסיור קק"ל בשנת 1946 ???
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2903004,00.html
]
אולי יהיה זיהוי מההרים ברקע
http://www.youtube.com/watch?v=5C0Cb8Ut7V0
אתר הפלמח
http://www.palmach.org.il/items/6271...p.asp?map=8394
]
עדויות
http://www.palmach.org.il/show_item....23&itemId=8598
http://www.palmach.org.il/show_item....0&seret=154807
אז הנה, אני חייב לכם - התוואי, במושגי ימינו אנו:
תל נוף - שדה תימן (על כבישים) - באר משאבים (על כביש 40 פחות או יותר- מי שרוצה בשטח, שייסע על ציר הנפט מאזור גבעת חבלנים) - אשלים - נחל בשור - צומת ציפרים - עבדת - נחל צין (בהתחלה ממזרח לכביש ואז ממערב) - מפגש עם הכביש ממערב להר אריכה - נסיעה על הכביש מערבה - נחל ניצנה - חזרה לכביש - מעלה ערוד - נחל ערוד - באר עדה - ציר המטווחים דרומה - נחל ציחור - נחל קטיפה - בקעת צניפים - נחל גרזי - שדה אברהם (גם בחלק הדרומי יש אי אלו אי דיוקים בתיאור הנובעים מריבוי שבילים).
וכל זה ב17 שעות.
עם וויליסים שנת 42. וואוו.
משם הלאה זה כבר לא מעניין מבחינתנו - המסע הג'יפאי הסתיים למעשה בשדה אברהם.
אסף.
שלום לכולם,
בעקבות השירשור המענין הזה, תחקרתי את אבי היום פעם נוספת. לא הצלחתי להציל דבר בענין התוואי. אחרי הכל..הוא היה חפ"ש אז. אבל...אנדוקתא בענין ה"המבר". אז הסיפור הוא כזה-
כבר אז לחטיבה היו דרגים מסיעים. גורמים של אחזקה-קרי חימוש ומישטרה צבאית. בדומה לעוצבות צה"ל ביום.
ההמבר הבריטי שימש את מפקד המישטרה הצבאית. במהלך המסע התחמם המנוע והמים בראדיאטור אזלו. אותו קצין החליט שבנזין יעשה את אותה עבודה, ובנזין הוכנס לראדיאטור. המנוע ניתפס. אמנם היה בשירה גרר, ע"ג משאית שברולט
אבל הוחלט להשאירו בדרך. שרידי ההמבר נותרו כ60 שנה במקום בו הושארו. שמועה שהגיע לאזני אומרת שנאן דהוא חמד את הגרוטאה ודאג "להרים אותה".
אריה