אין כיום לצה"ל כלי רכב שיכול לנוע בביצה הנ"ל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי eysham
התנועה היחידה האפשרים היא רגלית. לצורך העניין כל חייל שנכנס ל"עבוד" בהשמדות הוא פלס 5 מינימום, אסורה הכנסת טלפונים כדי בכולם ילכו כאשר הם מרוכזים היכן שהם דורכים.
Printable View
אין כיום לצה"ל כלי רכב שיכול לנוע בביצה הנ"ל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי eysham
התנועה היחידה האפשרים היא רגלית. לצורך העניין כל חייל שנכנס ל"עבוד" בהשמדות הוא פלס 5 מינימום, אסורה הכנסת טלפונים כדי בכולם ילכו כאשר הם מרוכזים היכן שהם דורכים.
הבור הוא מכתש של מוקש נ"ט מההשמדה בשנת 2007. מוקשי הנ"ט קיבלו יזימה מלמעלה, על מנת לפרק את ארגזי המוקשים, ולכן השאירו מכתש קלאסי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי שרון בן ארי
קיד.
עכשיו ברור לי הכל !!!
עכשיו ברור לי איך אתה יושב רגוע עם עידו בכמעט 200 קמ"ש בשטח.....
אתה פשוט לא נורמלי:D;)
אהלן קידציטוט:
נכתב במקור על ידי קיד
תודה - שפכת אור רב על התעלומה. כמעט כול מה שכתבת עולה בקנה אחד עם ההשערות שלי.
הדגשתי בציטוט שלך שלוש נקודות לגביהן יש לי הערה:
1. התחמושת אכן הושלכה לים, אבל לא לא ממקום אחד \ מהבסיס, אלא להערכתי הושלכה מסירה. תימוכין לכך אני מוצא בכך שכול כ 20 מ' נמצא מערום קטן של תחמושת במרחקים קבועים ובקו קבוע (ראה בתמונות המצורפות את ביצבוצי מארזי ה 4. אגב, יש גם מערומי רימונים ותחמושת נק"ל). מצאתי מספר קווי השטה. אני מניח שהסירה ביצעה מספר "סבבים".
2. המקום לא סודי, אבל עמימות תסנן רצון של סקרן לא שפוי להיכנס. האזור אינו מוגדר במפות ההנדסה כחשוד במיקוש, אלא כאזור נפלים. השלטים במקום הם של שטח ממוקש כמקובל.
3. התחמושת (הכבדה) למעלה לא זזה כבר עשרות שנים. השטפונות המעטים שפוקדים את האזור מתנקזים לערוץ הצר והעמוק שמנקז את תא השטח.
לפי כמויות בקבוקי הפלסטיק, נראה שכל יריחו מנוקזת לשם.ציטוט:
נכתב במקור על ידי שרון בן ארי
גם בתמונת המכתש שלך, הבור מלא בקבוקי פלסטיק.
שמוליק, זה בהחלט היה אחד המפחידים, שהיו לי. בייחוד כי הינו משחקים שם גולף כאשר קנים של מקלעים שימשו כמקלות, ומרעומים של פגזים בתור כדור.
אחת השאלות שעלתה: להצמדת המוקשים השתמשנו בשני מוטות פלדה באורך 1 מטר.
מה הסיכוי כאשר מחדירים שני מוטות כאלה לתוך הבוץ, לפגוע איתם במוקש נ"א ישן שקבור בבוץ?
מעבר לכך, בבסיס "הילטון" אין בונקר. זה אומר שכל מטען המוקשים והלבנים (סה"כ ביום הראשון פרקנו 650 ק"ג חנ"מ) מונח על החול, מרחק 2 מטר מהכניסה לחדרים בהם ישנו.
קיד.
סקרן לגבי התהליכים שעוברים על חומרים שונים מתחת למים האלה- גם המתכת וגם העץ שרדו,
מה לגבי דברים יותר עתיקים? אם אני לא טועה, נסיגת המים חשפה גם סירת עץ בת אלפי שנים,
ומה קורה עם החשיפה לחמצן - האם ניתן להציל ממצאים שמתגלים ולשמר אותם ?
ומה לגבי חמרי נפץ ששקועים כ"כ הרבה שנים מתחת למים ? לדעתי גם בימים אלו או לפחות עד לפני מס' שנים, מטמינים חרא מהסוג הזה בלב ים.
שרון, אינני יודע לגבי הירדנים, אבל האיזור ידוע (והיה ידוע גם בעבר) כ"ציר ההברחות"
ייתכן ומדובר בנסיון/נסיונות הברחה שכשלו (נסיונות אלו החלו כבר לפני עשרות שנים)
העניין ידוע כבר עשרות שנים
כאשר הבריטים נסוגו מהאיזור ועזבו את הארץ, הם הטביעו בים המלח כמויות אדירות של תחמושת קלה וכבדה וכלי נשק מכל הסוגים שהתגלו ככל שהים נסוג מן החוף.
ניר
לא יודע לענות לך לגבי כל השאר
לגבי חומרי נפץ - תלוי במיקום השיקוע שלהם והרכב המים ותרכובות כימיות ו.... אוף - תלוי בהמון
בכללי - לחומרי נפץ ללא "עזרה" קשה מאוד "לטבוע" בעיקר במי ים המלח ובעיקר ליצוקים מבוססי גליצרינים למיניהם (COMP B TNT ). לשאלתך מה זה עושה להם- אם החומר מבוסס גליצרינים כמו שאמרתי אז ההרכב הכללי של מים לא עושה להם טוב בגלל פירוד קשרים כימיים בין האטומים של החומרים המרכיבים, שלרוב גם לא מתחברים באופן עצמאי אלא ע"י עזרה מבחוץ של "גזירה והרכבה" ע"י חום או חומרים חיצוניים בתהליכי "בישול" כימים שלא ניכנס אליהם מפאת הרגישות של התחום... אזור ים המלח כשלעצמו מכיל גם מינרלים שחלקם ממש לא משתלב טוב עם חומרי הנפץ (שוב נכנסים לתהליכים כימיים) ובקיצור לא רק שמחליש קשרים ובכך הופף את החנ"מ לבלתי יציב בצורה אלימה אלא גם מגדיל את אפקטי הנזק שלו לעיתים בשל שילוב ופירוד תרכובות כימים מבוססות ברום אשלגן נתרן ובני דודים אלקאליים הנמצאים במי ים המלח.
בקיצור... אין לך מה להתקרב לאזור או לשום אדם שפוי - לקיד זה כנראה בסדר אבל לא בטוח שהוא נכנס לקטגוריה של שפוי:D
קיד - אני מבין שאתה מהתחום איכשהו... לא היה ברור לי איך...
בכל מקרה הייחוס לשטח הוא ממוקש מסיבות מסויימות, למרות שאתה צודק, הוא מעולם לא עבר מיקוש סדור לפי רישום. פשוט ממצאים מעניינים שנמצאו והושמדו בצורה יותר סדורה ושקטה... לפי מה שהבנתי מדבריך כנראה לקחת חלק בפרוייקט (09-12/2006) בכל מקרה אני לא ממליץ על התקרבות לאזור
ציטוט:
נכתב במקור על ידי קיד
סיפור משעשע... למרבה הצער כל התמונות כולן נשארו על הדיסקים הקשיחים שאי אפשר לקחת מהם כלום... גם הפרטים הבאים הם מהזכרון שלי, שהוא לא משהו בזמן האחרון...
הסיפור החל בהאמר בודד ששקע בבוץ שבין הבסיס למים. הנהג, כבר סייר מספיק מנוסה, יצר קשר עם הבסיס וביקש שישלחו אליו האמר נוסף, עם כננת, שישלוף אותו, ולא שום כלי יותר כבד. המ"פ, טיפוס אחראי, החליט לפעול כנדרש, ועירב את קצין החימוש האחראי בין השאר על חילוצים. מכאן החלה הסאגה בריאו-חץ, שלמרות מחאותיו של נהג ההאמר, שטען בתוקף שכל כלי כבד יותר מהאמר ישקע מייד, נשלח לחילוץ, ואכן, שקע עד הכנפיים. טוב, צריך כלי זחלי, ובאגר שהיה באזור נשלח חיש מהר, ואת המראה שלו, שקוע עד הצריח, ומונח בזוית לא טבעית... אני לא אשכח הרבה זמן. צריך משהו רציני, כנראה, ולמשימה נקרא טרקטור ענק, 4X4, ממטעי אחד הקיבוצים באזור. מהטרקטורים האלה שרק לקיבוצים יש כסף לקנות, בהמה אמיתית, צמיגי ענק, המון כוח, וכל זה שקוע כמעט עד הקבינה...
בשלב הנוכחי, משהו כמו יומיים אחרי תחילת הסיפור, זרועים להם בשטח ריאו חץ, באגר, טרקטור ענק, ועוד כמה סופות של קודקודים שהגיעו לראות מה קורה, והפכו לחלק מהאירוע. ההאמר? מזמן יצא, בעזרת האמר נוסף עם כננת. דווקא די בקלות.
בשלב זה האירוע הפך לאירוע של יחידת החילוץ, המצויידת בטנק חילוץ. כננת אימתנית, כלי זחלי כבד, וכשהוא מגיע, אף אחד לא נשאר תקוע. אבל החשש היה שגם הוא ישקע, וכאן נכנסו לפעולה כוחות הנדסה, שסללו דרך כורכר ובסופה רמפה. וכך, שבוע לאחר תחילת האירוע, הטחל"ץ עיגן עצמו מאחורי הרמפה, ואחר אחרי השני שלף את השקועים בעזרת הכננת.
מוסר השכל?
"טובעים השניים מן האחד" ??
אסף.
אני חושב שזה כבר היה כאן באתר אבל זה פשוט כל כך מתאים לסיפור של אסף...
www.ad-raanana.co.il/movies/sufa-ford.pps
אור רב כבר נשפך על התעלומה, אולם שתי השאלות הבסיסיות נשארו פתוחות. הועלו מגוון אפשרויות ולמיטב הבנתי לא נמצא פתרון מוכח: מי השאיר את התחמושת ובאלו נסיבות.
אולי צריך משהו קצת יותר כבד כדי להתקדם ולכן אני מצרף תמונות של מק"כ - מקלע כבד.
גמר חתימה טובה!
שרון, קבל כיוון חקירה ששווה לבדוק:
האופן שבו הפריטים מונחים על הקרקע, וגובה הקרקע שמכסה את הפריטים יכולים להוות כלי לחישוב התאריך שבו הם נזרקו למים.
אני לא בקיא מספיק במקצוע, אבל לעניות דעתי ייתכן וניתן יהיה לקבוע לפחות בטווח של עשרות שנים.
שווה לבדוק עם גיאולוגים וגיאומורפולוגים. אני מניח שאלי רז מעין גדי יידע לתת כיווני בדיקה מעניינים.
דורון מה אתה חושב?
זה ממש לא נראה כמו מק"כ צה"לי.
זה לא מק"כ צהלי וגם לא בקוטר 0.5
אם אני מצליח לזהות ואני ממש לא מתחייב על הזיהוי זה מקלע 0.3 המוכר כמקלע בינוני וגרסה יותר מתקדמת שלו הייתה בשימוש צה"ל מקלעי 0.5 הם בעייתיים לירי מהכתף וכת המקלע בתמונה היא בעלת שקע ולא ידיות כמו המק"כ המוכר בצה"ל.
אולי שווה להפנות את השאלה איזה סוג מקלע זה פנימה לצה"ל בבית הספר ללוט"ר
יש שם מי שיכיר ויידע לזהות את המקלע הנ"ל
תגיד, המקלע היה מונח 100 מטר מזרחית לסוף אזור החצץ אשר בקצה החניון התחתון?ציטוט:
נכתב במקור על ידי שרון בן ארי
קיד.
אולי הפיתרון הוא כאן .
http://www.globes.co.il/news/article...did=1000299055
. דוגמה מצוינת מהווה קולקציה חדשה המכונה "גרוטאות בסלון", ובה רהיטים שאמורים ליצור הקשר (מעט משונה) של אונייה טבועה או שיירת נגמ"שים תקועה. למשל, שולחן קפה מזחל של טנק ושידה מכלי נשק ישנים. חלק מהפריטים הושרו בים המלח וקיבלו מראה חלוד ונטיפי. המחירים, חרף או אולי בגלל השימוש במילה "גרוטאה", גבוהים למדי: 14 אלף שקל עד 27 אלף שקל. ¿
נשמע הגיוני. :):roll:ציטוט:
נכתב במקור על ידי gp1
האמנים האלו כל כך מתוחכמים ושומרים על אוטנטיות שהם השרו במים גם מארזים של מוקשי נ"א קופצים. יש לי בעיה עם התמונה (אם אצליח אעלה בהמשך).
ציטוט:
נכתב במקור על ידי שרון בן ארי
יכול להיות וורסיה של M2 (מק"כ 0.5), מונח על הצד, מה שנראה בדו מימד כמו קת הוא בית ידיות האחיזה במבט מלמטה. היו גרסאות שונות למקלע מקביל 0.5 שהורכבו על פטונים אמריקאים בתחילת שנות השישים, עם סטרשף מוזר, דגם M85 ו M85C עם תלת-רגל.
צבא ירדן היה מצוייד בטנקים כאלו.
הגוף נראה כמו גוף של 0.5 אבל הקנה נראה אחרת לגמרי ב 0.5 הקנה נכנס לתוך מעין שרוול מחורר שהינו חלק מהגוף,כאן זה נראה אחרת לגמרי,כמו כן נראים "דורגלים" מה שעלול לשלול מקלע שישב בצריחון מפקד של פטון.
דרור הראל