זה פשוט ניראה מפחיד אני עדיין מקווה לנס של חנוכה שירדו כמויות אדירות של גשם ועכשיו
Printable View
זה פשוט ניראה מפחיד אני עדיין מקווה לנס של חנוכה שירדו כמויות אדירות של גשם ועכשיו
מישהו יודע לומר איך מתפקדים שבילי האש בשריפה הזו?
או שבגלל שזו "שריפת צמרות" אין לשבילים באמת סיכוי לתחום ו\או לעצור אותה?
בדיוק מה שעשיתי. טלפון לתחנת כיבוי הקרובה והצעת עזרה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי מאיר אלוני
הם לא ממש יודעים איך לאכול את זה.
התפשרנו על השארת פרטים, והם יתקשרו אם יהיה צורך.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי sapog
עקרונית קווי אש נבנים בכמה צורות שהפשוטה ביותר מבניהן היא חיתוך של קו אדמה חלק, מה שמוכר לכולם מעבודת רס"ר בצבא.
במקרה של יערות ובמיוחד צפופים ומשופעים כמו הכרמל, יש צורך בעבודת צמ"ה מאוד גסה ואלימה של חיתוך קוי אש שתי וערב, על מנת להגיע ליצירת "מתחמי" שליטה על האש המשתוללת. הבעיה היא בשריפת צמרות או במינוח המקצועי סופת אש, היא רוחב פסי האש הנדרשים.
סופת אש מסוגלת לזנק עשרות מטרים של שטח "נקי" מחומרי בערה. לכן רוחב פס האש צריך להיות עצום. לפחות 50-80 מטרים. הכלי הכי גדול שיכול לעבוד בתוואי שטח כזה הוא D9 ורצוי ממוגן של צה"ל שהקבינה שלו כוללת אמצעי שימור חיים וכיבוי אש, וקו הכף שהוא פותח הו 4.5 מטרים. כדי להגיע לקו אש בטווח מתאים ובאורך הנחוץ יש צורך בהמון כלים וזמן, ולא מובטחת הצלחה, כי האש משנה כיוון כל פעם מחדש.
גרוע מכך בסוג העצים הבוערים בכרמל הוא האיצטרובלים. כאשר הם סגורים וטריים, הם מתחממים בתוכם והופכים למעין רקטות קטנות שברגע שהקליפה נסדקת עפות מאות מטרים, והאיצטרובל הבוער מצית מוקד אש חדש.
במקרה הנוכחי ניתן להסתמך כמעט רק על הכלים המוטסים, שמוגבלים כאמור בשעות האור.
נקווה שהכבאים, אנשי החילוץ וכוחות הביטחון שם ישמרו על עצמם, ויצליחו לבלום שם את הבערה.
מישהו יודע אם אפשר לעזור איכשהו לכוחות בשטח?
עוד צילומים מחוף עתלית,מחלף עתלית ופרדיס.
תמונות עדכניות מבית אורן .
הבתים הראשונים בשכונה הדרומית נשרפו עד היסוד. הערכה ראשונית 20% מהקיבוץ נשרף (בעיקר בתים בעוטף של הקיבוץ )
אצלנו ראו את הלהבות של השריפה ואת העשן מעבר לרכס של החורשן.
חבר מהמושב הוא במקור מעין הוד, הוצאנו אתמול משלחת קטנה לעזור למשפחה.
מי שמאוד רצה להגיע לישוב הצליח, והמשטרה איפשרה לתושבים לשהות במקום, ובפועל גם העלימה עין ממי שבא לעזור, כמונו. אתמול כבר לא היה חשש משריפות ענק בישוב, אלא מהתלקחויות מקומיות.
שני משורים מכניים עושים עבודה טובה בהרחקת עצים מקרבת הבית, החשש היה מהתלקחויות נוספות, שכל הזמן מתרחשות, ושריפה של הבית כתוצאה מכך.
המצב שם די מפויח, נכון לאתמול, יש מספר בתים שנשרפו מהיסוד, שני בתים מהבית שעבדנו בו נשאר משטח בטון איפה שעמד עד שלשום בית מעץ.
בין לבין התרוצצנו בין השכנים לכבות פה ושם עצים שחזרו לבעור (וגם "הרווחנו" אייטם בערוץ 2).
כשסיימנו לעבוד בלילה הסיכון של שריפת הבית ירד במידה רבה.
בשורה התחתונה, מי שהגן על הבית שלו, והיה אקטיבי, הפחית משמעותית את הסיכוי לשריפת הבית. כל עוד הכבאים לא דורשים פינוי מוחלט של הישוב, ואין סכנה לשריפת ענק, מי שלא וויתר הרוויח. אנשים כיבו עצים בחצר שלהם, את הגדרות, דקים ופרגולות וכו', ומנעו את התלקחות הבתים.
מבחינתנו, הרווח שלנו היה ההרגשה שעשינו משהו, ולא ישבנו בחיבוק ידיים מול האסון הזה.
פוטו - לאפס של הלילה הראשון ויום אחריו
מהבית שלי
http://www.youtube.com/watch?v=GCjR73nFBGA