הקיצר
לשים על הגגון רק מיזרונים ושקש"ים
את הצידניות עם הפרות והבירות לשים בתוך הרכב
והכי חשוב ליסוע לאת (לא להקפיץ מסות לכיוון השיפוע)
טל
Printable View
הקיצר
לשים על הגגון רק מיזרונים ושקש"ים
את הצידניות עם הפרות והבירות לשים בתוך הרכב
והכי חשוב ליסוע לאת (לא להקפיץ מסות לכיוון השיפוע)
טל
שני הסנט שלי -
כמו כמעט בכל דבר בחיים אין אף פעם אמת מוחלטת .
מה שחשוב באמת זה להתאים את הנתיב שבוחרים לרכב {סט אפ} וליכולות שלו ,
לכל מכשול יכולות להיות כמה דרכי גישה שכל אחת מהן מתאימה לסט אפ אחר .
מניסיוני כאחד שנוסע בד"כ מנותק ק+א,
אחרי שניתקתי מאחורה , אכן היתה הרגשה של זווית גלגול יותר גדולה בשפ"צ ,
הרגשה שנבעה בין הייתר משינוי ההתנהגות הרכב ,בכל פעם שהרגשתי לא בטוח ,עצרתי וניגשתי מחדש למכשול ,חיברתי מייצב או שעיגנתי את עצמי ,עם הזמן לומדים מחדש את הגבולות של הרכב .
בהחלט בחלק מהפעמים שהרגשתי לא בטוח הסכנה היתה רק בראש שלי ,בפועל לא היה שום סיכון.
BETTER SAFE THEN SORRY זו לא קלישאה .
במצב מחובר ההתנתקות של הגלגלים מהקרקע בעצם מתריאה על סיכון וכל אחד מכיר כמה גבוהה יכול הגלגל שלו להגיע לפני שהוא מתהפך ,
במצב מנותק אין שום הרמת גלגל וצריך להכיר את יכולות ומגבלות הרכב טוב טוב כיוון שההתהפכות מגיעה ללא כל התראה .
לסיכום ,הקביעה לגבי שפ"צ קבוע ,כמו בתמונה מהסכין שיוסי פרסם ,לטעמי עדיף להיות מחובר ,
לגבי זחילת סלעים שבה טוואי השטח אינו שטוח ,לטעמי עדיף מנותק.
בנוסף ,אין שום בושה בלעצור ולנסות כיוון אחר או אפילו לוותר ,
צריך לזכור שהפחד זה החוש הטבעי שלנו שמגן עלינו .
אסור לסרס אותו .
רונן
למיטב הבנתי את פעולת המייצב, עיקר העבודה שלו היא בצד של המתלה הסגור. הוא מתנגד לסגירה יותר ממה שהוא מתנגד לפתיחה. הפתיחה עם המייצב מנותק היא לדעתי בעיקר כפועל יוצא של הסגירה הגדולה יותר בצד השני.
בשיפועי צד, יש לדעתי יותר חשיבות למתלה "קשיח" בצד התחתון- הסגור. וכאן לדעתי ייתרונו הנוסף של מייצב מחובר בשיפועי צד, כמו גם בסיבובים חדים בכביש.
יונתן
המייצב הוא סך הכל עוד מוט פיתול (קפיץ)
שתפקידו לישמור על ה"בודי" מקביל לסרן
ברגע שאתה לוחץ על גלגל אחד הבודי תופס "קונטרה" בצד השני ומאזן עצמו אל הסרן
זה טוב מאוד לריכבי ספורט מהירים בסיבובים חדים (שטח/כביש)
לגבינו מה שרונן כתב הכי קרוב למציאות
טל
זה התיאור הנכון והמדויק ביותר של איך ומה צריך לעשות.
הבעיה היא שרובנו נכנסים לשטח ומנתקים/לא מנתקים מייצב, וככה ניסע כבר כל היום. את מספר המקרים בהם נתקלתי במישהו שניתק/חיבר מייצב בשטח, על משטח לא מפולס, ממש לפני מכשול מסוים, אני יכול לספור על אצבעות יד אחת ולהישאר עם 80% עודף... ואני כמובן מדבר על רכבי שטח עם מנתק ידני ולא חשמלי כמו האחורי בפטרול או הקדמי ברנגלר JK.
יש כלים כמו דיפנדר HD שלמרות המייצב שלו הוא עדיין מסוגל לתת מהלך מתלה מספק ולא מוכרחים לנתק, ויש סופה סימן 1 שמסוגלת לתת מהלך מתלה קדמי הרבה יותר מאשר מכובד, אבל המייצב הקדמי שלה קשוח ביותר ומבטל למעשה כל תנועה של המתלה (מעולה בכביש) ולכן בטיולים אני מנתק אותו בכל כניסה לשטח, ולא רק לטובת העבירות אלא גם ובעיקר לטובת נוחות הנסיעה.
בסופו של דבר אתה מגיע למכשול ומצב הרכב שלך נתון לאות ורגע - מנותק או מחובר, ובהתאם לזה תבחר את הקו הנכון בגישה למכשול/שפ"צ. כל רכב וכל מקרה לגופו, עם הנהג שלו ויכולותיו/סף הפחד שלו. בשורה התחתונה מה שיקבע זה כל אחד ואחד ונסיונו האישי עם הרכב שלו.
לגבי ההערה של TALW על העמסת גגונים - היא כל כך נכונה, כל כך קריטית, ואני נחרד כשאני רואה בשטח כלים עמוסים עם כל הבית על הגגון, כולל פריטים כבדים כמו ארגזי ציוד גדולים, בולי עץ למדורה ובעיקר - הייליפטים, מיכלי מים, גלגלים רזרביים וכו' - זה מתכון להתהפכות גם בשפ"צים קלים ומצריך תשומת לב מיוחדת והרבה זהירות.
מוציא מנפתלין...
יש לרובנו מוט מתנתק, אפשר לנצל אותו בכדאי לייצב את הרכב. כלומר אם מעט השקעה, אפשר ליצור מצב של בולם גבוהה פחוס, ובולם תחתון פתוח, זאת על ידיי בחירה של אורך המוט המחבר. צריך כמה חורים על מוט זה במקום אחד.
מה דעתכם?
רבין
מתי בדיוק ואיך אתה חושב שתוכל לחבר או לנתק אותו?
ליפני השפ"צ מעלה צד אחד על אבן קטנה ומחבר את המוט המייצב ב"אלכסון". אחרי השפצ מנתק שוב. אפשרות נוספת היא חיבור המוט לציר החיי בצד העליון של שפצ ולבודי בצד התחתון של השפצ.
רבין.
מכיר kis ?
אם זה לא עונה להגדרה הזו, הסבירות שבאמת תשתמש בזה אפסית, כמה יעיל שזה אולי יהיה.
רבין,למה ככה ?
אם אין לך, אז תתקין כננת,תבנה לך מערכת גלגלות מהכננת אל כל צד של הסרן ,ובכל פעם שתחפוץ תוריד צד אחד של הרכב לסרן ע"י מתיחת הכבל אליו.
ואפילו עם שלט.
היי חן
מכיוון שאני מכיר את הרכב שלך ובטח שבטח מכיר אותך :)
אני אגלה לך כי יש לזה פיתרון.......
http://www.teraflex.biz/new-forged-f...-feb-2011.html
לנסוע עם ולהרגיש בלי :)
פיתרון זה נבדק על מספר רכבים ובמצבים שונים
יקר .....נכון, אבל שווה
רפי
Keep it simple..
ובתרגום: מה שלא מאד נוח ליישום, כנראה שלא ישתמשו בו.
התמונה שיוסי הביא של הפראדו הרתום מהסכין הדרומית... השפ"צ בפועל לא כזה נוראי, אבל המדרון כלפי מטה (מצד שמאל של הרכב, לא רואים בתמונה) מאוד ארוך ומפחיד.... ומה שהכי בעייתי שם - כשאתה מגיע לנקודה הספציפית הזו, כבר אין לך איפה לעצור בבטחה כדי לחבר או לנתק.
באותו מקום בדיוק, גם אני הרגשתי מאוד לא נוח והעדפתי ששניים או שלושה אנשים ייתלו כמו קופים על דופן ימין ויאזנו קצת את הג'יפ בזמן שאני עובר.... אז נכון שכשסופה נופלת על הצד, לא קורה כלום בד"כ. אני יודע, כי השכבתי בעבר את הסופה הירוקה פעמיים על הצד כשנכנסתי בבטחון מופרז מאוד לשפ"צים מופרעים שניראו לי באותו רגע עבירים, אבל התברר שלא... ב-99.9% מהמקרים מחזירים אותה לגלגלים והיא ממשיכה לנסוע כרגיל. לרוב גם אין נזק קוסמטי משמעותי אם בכלל (התקפלה לי מראה והיו כמה שריטות קלות בצבע), אבל... זה מפחיד. וזה הכי גרוע כשנוסעים לטייל לבד!
העניין הוא שגם מייצבים עם ניתוק מהיר, אנחנו מנתקים בהתחלת המסלול וככה הם נשארים עד סוף הטיול/חזרה לכביש, בטח במסלול כזה שיש בו הרבה קטעי עבירות קשה ונדרשת עבודת מתלים. איך שהתחלת את המסלול, ככה אתה נוסע, משתדל לבחור קוי התקדמות שיכניסו אותך לזויות צד מינימליות ככל האפשר ופשוט מקווה לטוב. ההתרגשות בסיטואציות קיצוניות, בחירת הקו הנכון, זה חלק מהעניין וגם מהכיף. מיתון השיפוע או הבורות בעזרת אבנים או הסתייעות בחברים שיאזנו את הרכב (בין אם במשיכה עם רצועה ובין אם בהיתלות עליו), גם אם מדובר ברכב משופר מאוד וב"פגיעה באגו שלך כנהג מנוסה" זה ממש לא בושה.
והכי חשוב - לא לנסוע לבד. רכב נוסף ועוד שניים-שלושה אנשים שיכולים לעזור, משנים לגמרי את התמונה.
לגבי שמירה על פשטות - מנתק ידני מהיר זה אולי האביזר הכי פשוט בעולם, אבל אם הג'יפ לא עומד על משטח מפולס לגמרי, יהיה לך מאוד קשה לחבר/לנתק.
לדעתי גם סט מתאים ואיכותי של בולמים יכול למנוע את הנדנוד בזמן נסיעה בשיפוע צד.
אני מסכים שזה צריך להיות פשוט. ואפשר לישמור את זה פשוט,
כל מה שצריך זה צינור "עוטף", ו"בוכנה" פנימית כאשר עושים חור כל ס"מ בשניהם.
ככה אפשר להתחבר ולנעול את מצב מוט המייצב ב"אלכסון" ללא הפעלת כוח מעבר לנדנוד סביר לרכב - כאשר עומדים על סלע\בליטה כדאיי ליצור "אלכסון".
בחזרה לכביש צריך להקפיד על נעילה מאוזנת.
רבין
כל הפתרונות האלה באים רק כדי "להרגיע" את הנהג. אבל מרכז הכובד נשאר במקומו וכמוהו גם סכנת ההתהפכות.
הפתרון היחידי שעולה על דעתי שיכול להיות יעיל - מתלים מבוססי כריות אוויר באותם כלי רכב שיכולים לקלוט את המערכת הזו - בכניסה לשפ"צ מנמיכים את האוטו עד הסוף, כדי להוריד מרכז כובד ככל שניתן.