נכתב במקור על ידי רכס חיים
בעית הגנבה של הרכב אינה קיימת אם השינה נעשית ברכב - מה שאני עושה בכיף לא נורמלי. אבל כמו שכתב אסף יש עוד דברים שאני מקפיד, במיוחד בלינה סמוך /בציר לגבול המצרי- ומסיבות ביטחוניות . מלבד צבע שחור מאט לג'יפ ושתי רשתות הסוואה , אני מתרחק מאוד משביל כלשהוא ומחניה בתוך נחל ראשי נמוך. אני מוצא ערוץ קטן במעלה הנחל הראשי ומציב את הג'יפ צמוד לקבוצת שיחים או מתלול שגבוה מהג'יפ כך שהצללית של הרכב נעלמת בשטח. בתחילת החושך הרציני אני מתרחק מהרכב 50 מטר ומתקרב אליו באיטיות תוך בחינה מתי יתגלה. בדרך כלל מיקום טוב לא מתגלה ממרחק 30 מטר ואף פחות.החשוב בלילה זה לא המדורה כמו הריח של השריפה ולכן הבישול נעשה בגז אם זה בלילה . אך אני לעולם מתמקם לפחות שעה וחצי באור יום מה שמאפשר נוחיות בהכנת הארוחה ובמקלחת מענגת וגם בהתמקמות מסודרת, כך שאני לא מגלה בבוקר שישנתי בבית קברות.לעולם אני ישן במצב טעון ונצור עם שתי מחסניות חילופיות לידי , כך שיש לי מעל 70 כדורים זמינים- מה שמספיק פחות או יותר לשבט בדווי בינוני.לעולם אני לא מדליק רדיו אפילו לא באזניה היות והטווח שהמוסיקה נשמעת במדבר הינו לא יאמן , אפילו שני ק'מ בתנאים מסוימים. אזניה מונעת ממני לשמוע -וזה עוד יותר חמור. ברוב המקרים קשה למנוע התקרבות בעלי חיים גדולים כגון שועלים. תנים. קרקלים. צבאים. דורבנים, וחזירים בצפון. הבעיה איתם זה הרעש הקטן שהם עושים- לפעמים גדול אם הם הופכים סיר. זה בהתחלה יוצר תחושה שמישהו עוין מסתובב לידך אך ברבות השנים אתה מזהה את הרעשים שלהם וזה מאוד מרגיע היות וזה מבטיח שאין באמת זרים בסביבה .לעיתם אני קם בלילה מואר ומסתכל עליהם שעה שלמה ממרחק של שני מטר וזה ממש מדהים לצפות באייל שבדרך כלל לא נותן לך להתקרב לטווח של 300 מטר.כל ההכנה שציינתי למעלה לא גוזלת ממני שום משאבי זמן או הכנות מיוחדות וזה נעשה כמעט אוטומטית , בהחלט תוך זהירות אבל ללא כל פחד מהשהות העצמאית.