מילא לקרוא אותם, אני בטוח שיש כאן המון שקראו (מפקד הרפאים היה מחולק עד לא מזמן בקורס קציני חי"ר אם אני לא טועה).
להשים את היד על עותק של צבאו הפרטי של פופסקי, ניסית לאחרונה??
העברתי את הסדיר שלי עם הספרים הללו בפאוצ' שקם...
Printable View
פנס?!? מצבך היה טוב...
אנחנו מקסימום היינו יכולים להדליק פנס אדום שהפילטר שלו צומצם לריבוע בגודל 1X1 ס"מ. כשאי אפשר היה לראות את הסימון עם התאורה החלשה הזו היינו משתינים על הנ"צ- זה היה הופך אותו להרבה יותר קריא.
מכיוון שכמות השתן מוגבלת אתה לא יכול להרשות לעצמך להשתין על הנ"צ הלא נכון...
מידבר, אני אתך!
כן, התכוונתי לפנסון. קטנטן, כזה שלא מאיר בכלל. שיקום מי שלא פרק את הפילטר ושילך להז... המפק'צ
לגבי הסימון-היה לי חבר שנהג לעשות יותר משתן על הנ'צ וזאת מתוך התחשבות בחברי הצוות האחרים-שיוכלו למצוא את הסימון בקלות רבה יותר...
קרא לזה, ניווט מדוייק ע'פ ריח.
בקציני ים בעכו בסיפריה יש חומר לימוד על ניווט ימי כולל כמובן איך לא ל הסקסטנט
ידע אישי שלי למדתי שם פעם,
כמו כן ציינו כבר את המכון להכשרה ימית
הייתי מלמד אותך אך אני חושש שזיכרוני אינו כמו שהיה
בהצלחה
יוסי
עוד לא, אני מתפלא שאין עדיין ברשת מקור אחד רציני עם כל התיאוריה והפרקטיקה.
+1
יונתן ! צחוק בצד.
למרות שקראתי בזמנו את "מפקד הרפאים" ואולי עוד ספר אחד מהמוזכרים, אני לא זוכר שם התמקדות בשיטות הניווט.
היחיד שמסביר משהו בצורה די כללית על שיטת הניווט, הוא דווקה "להרוג את רומל" שהינו רומן ולא ספר היסטוריה...
השאר נותנים לך להבין סדר גודל של חשיבות הדיוק.
אהלן
קודם כל, נהנתי לקרוא את ההתפתלות של השרשור.
בתור חובל בחיל הים, למדנו ניווט אסטרונומי, חוויה אמיתית שגרמה לי לחוש אחווה עם דורות של יורדי ים לפני.
הסקסטנט שימש בעיקר לצורך לימוד והעשרה בקורס- בשירות עצמו היו כמובן מכשירים חדישים יותר.
קצת עקרונות: הסקסטנט הוא סוג של מד זוית, שמודד את הזוית בין גורם שמימי לבין האופק. ניתן להשתמש בו בכמה אופנים:
הכי פשוט- להוריד את כוכב הצפון. הזוית של הכוכב מעל האופק הוא קו הרוחב שלך.
הכי מדויק- פעמיים ביממה, באור ראשון ובאור אחרון, אפשר לראות לכמה דקות כוכבים וגם אופק. הימאים מכינים מראש טבלת עזר, לפי המיקום המשוער בו הם נמצאים, ובעזרת ספר "אלמנק", מוצאים לפי הספר באיזה כיוון ובאיזה הגבהה צריכים להימצא הכוכבים הבולטים ביותר. במהלך התצפית, מחפשים את הכוכב לפי טבלת העזר, מורידים את הכוכב (להוריד = למדוד זוית עם הסקסטנט) ורושמים זמן מדויק. בגמר התצפית עושים עוד כמה חישובים, בסופם ניתן לשרטט על המפה קו עבור כל כוכב שהורדנו. נקודת החיתוך של הקווים היא המיקום.
הכי שימושי- הורדת זוית לשמש. ניתן לעשות כמה פעמים ביום (בסקסטנטים יש מראות כהות שמונעות סינוור מהשמש). מתקבל רק קו אחד, אבל ידוע לך הנתיב (קורס ומהירות), ויש לך חיתוך עם הורדת השמש, אזי זהו המיקום המשוער. בין הורדות, עושים ניווט עיוור (DR), לפי קורס, מהירות וזמן, ואם יש אז גם לפי נתוני הזרם.
ידוע לי שבמטוסים במלחמת העולם היו מנווטים בעזרת סקסטנטים- וכדי להתגבר על בעיית האופק, היו משתמשים בבועית קטנה המייצגת את האופק כמו בפלס.
אני זוכר הפלגות ניווט ארוכות ברחבי הים התיכון, הרמקול בספינה היה מתעורר פתאום בנוסח הידוע "הששששכמה... הששששכמה... קומה, עורה, פקח עיניים, יום חדש עלה על המים... הששששכמה"
בכל אור ראשון היינו עולים לסיפון, לפעמים רועדים מקור, ומורידים כוכבים. בהתחלה ההורדות היו גרועות, לפעמים במרחק עצום מהמיקום הנכון. אבל לאט לאט ההורדות התחילו לקבל צורה, והפיקס היה מתקבל בחיתוך אחיד ויפה סביב נקודה אחת. עד הכניסה לנמל היעד כבר היינו מיומנים למדי.
חוץ מכל המלל הארוך, מצאתי אחלה אתר שיתן לך המון מידע: http://www.cgate.co.il/navigation/tafrit.htm
בהצלחה ידידי.
תודה על ההסבר והלינק.
המטרה שלי היא בעיקר לימודית.
אני מלמד מתמטיקה בבי"ס , ואחד הדברים המציקים לי בספרי הלימוד וההוראה המקובלים הוא חוסר החיבור למציאות, אמנם אפשר לטעון כי בפיסיקה התיכונית נעשה שימוש אבל גם בלימוד הפיסיקה לא בדיוק נתקלים בבעיות אותן אפשר לחוש.
בניווט לעומת זאת מספיק לדעת טריגונומטריה, והחיבור עם המציאות חזק, כך שהחומר הנדרש לי הוא גם תיאורטי פרט לפרקטיקה.
אהלן
תאמין לי שזה מעודד לשמוע שאתה מחפש את החומר עבור העניין נטו. כל הכבוד.
בדקתי בשבילך היום עם חבר שסיים לאחרונה קורס משיטי יאכטה (קורס סקיפרים). מתברר שגם בבתי הספר, נושא הניווט האסטרונומי יצא לגמרי מתוכנית הלימוד, וקיים רק בקורסי העשרה, עם מעט נרשמים. לא להאמין, מה שהיה טוב כמעט 1000 שנה, הפך להיות מיותר לגמרי ב- 20 שנה האחרונות.
בכל מקרה אם תרצה סיוע נוסף, תגיד, אולי אני עוד זוכר משהו. ממה שראיתי בלינק, יש בו את רוב המידע, רק צריך להתרגל לשפה המשעממת שלו.