צודק.
זה החלק הבעייתי בכל הסיפור
5ק"מ / ליטר
ליטר = 8 ש"ח (אנחנו לא רחוקים משם)
1.6 ש"ח לק"מ.
Printable View
יש לי סיפור בשבילך, יש לי חבר עם סופה קצרה שנת 96.
האוטו במצב מצוין..ממש מלוקק, סטנדרטי בלי תוספות שטח חוץ מצמיגי 31.
הוא נוסע איתו רק על הכביש כל יום ולא ראה שטח בשנה ומשהו שהאוטו אצלו - לא צוחק איתך פשוט לא ראה שטח אולי קצת חולות.
היא עכשיו למכירה כי כל פעם מתקלקל משהו אחר...פעם גיר פעם ציריה פעם צלב...ככה זה ממשיך וממשיך, ומה שהוא מוציא בנסיעה בשטח בדלק מספיק לי גם בשביל החזרה הביתה - תחשוב על זה ;)
בכל מקרה אם אתה רוצה - הסופה גם תעמוד למכירה בקרוב.
לגבי נושא האמינות שהועלה כאן מעליי לגבי הסופה הקצרה:
אני יכול לתת בשלוף שני חברים יקרים על סמוראי ייחסית חדש וייחסית מתוחזק שהוציאו על הג'יפ פי2 מההוצאות שלי על הסופה.
הק"מ די זהה כמו גם אופי הטיולים.
כך שלמעשה אני לא חושב שמישהו מהרכבים שהוזכרו נופל מהאחר ברמת האמינות האופיינית (אפשר ליפול בכל מקום)
אציין שעלות החלפים בסופה ובCJ נמוכה בצורה מורגשת בהשוואה לסוזוקי.
לגבי צריכת דלק- זה נושא כאוב מאוד!
אבל כשמדובר ברכב טיולים. המשוואה טיפה משתנה. (אם יש חודש לחוץ, מטיילים פחות)
אם הייתי מצליח איכשהו להעמיס על סמוראי את רוב מה שאני מעמיס כיום לטיול ונוסע באותה המהירות כמו שאני נוסע- גם הוא כנראה היה עושה 1:6.
אם אתה לא מפחד לעבוד בידיים ולהרים פרוייקט שיקח קצת זמן: CJ אספנות.
כנראה שתגלה שהדלק מתקזז מול שאר הגורמים הזולים יותר.
והנאה.... את זה תבין כשתגדל...
אני רוצה לקחת אותך לכיוון אחר, למרות שהדעות בשרשור מכוונות לכיוון jeep וגם אני מחזיק אחד מהמשפחה.
במגבלות התקציב ובהתחשב בדרישות, לדעתי, הפתרון צריך להיות דיפנדר קצר!
ואני אפרט,
לקצר יש יתרון משמעותי מבחינת האפשרות של להפוך אותו לרכב פתוח - פשוט לקדוח את הניטים של הסגירה ולפרק לגמרי. במחינת המרכב הוא יכול להפוך לפתוח לעומת ה-110 שרק פתוח שהגיע כך במקור.
אין בעייה של עבודה עצמית מנסיון, אולי עלות החלפים קצת יותר גבוהה, אבל דרך ג'קי אפשר לגיע לרמה שפויה של הוצאות על חלפים.
בנוסף, מרכיב הדלק בימינו מאוד משמעותי ודיפנדר 90 הוא יחסית לא שתיין, אפשרי 1 ל-10 בנהיגה שפוייה.
ניתן למצוא 90 בסביבות המחיר שנקבת, אולי תדרש מתיחת תקציב קלה.
אני אנסה לענות לך על השאלה:
נתחיל מהאחרונים:
XJ - צ'רוקי רגיל - כמו שיש לסער, לנמרוד ולעוד כמה, יחסית נדיר, מכלולים דומים מאוד לשל סופה, בא עם גיר אוטומטי - אחלה אוטו אבל סגור.
ZJ, WJ, WK - אלו התפתחויות של גראנד צ'רוקי משנת 93-2010 והם גם באים כולם סגורים, תמונות של הרכבים האלו על כל השיפורים האפשרייםאתה יכול לראות באשכול הכרות של האינדיאנים בפורום שלהם.
YJ, JK - סוגים של רנגלר JK זה הדגם החדש שמחוץ לתקציב שלך, YJ זה בדיוק כמו סופה עם שינויים קלים בדשבורד וכו'.
סופה - רנגלר שמורכב בנצרת, מנוע 4000 מצוין, לרוב גיר ידני 5 הילוכים יש גם אוטומטי 3 הילוכים לא מומלץ.
יש סופות ארוכות, יש קצרות - יש פתוחות וסגורות, אפשר להתאים לך איזו סופה שאתה רוצה.
CJ - 7 - רכב נורא קצר ונחשב ג'יפ קלאסי, יקר יחסית למה ששהוא נותן, אבל היום חלקם אספנות כך שאולי הם שווים את הכסף מבחינת קיזוז בביטוח וכו'.
CJ8 - רוב הCJ שאתה מכיר הם 8, יש קצר וארוך שלדה גמישה יותר משל הסופה, מנוע על קרבורטור פשוט מאוד - ובכללי פשוט מאוד לטיפול אפילו יותר מהסמוראי.
מה שכן לדעתי(!) האישית, ומניסיוני על הסמוראי שלי ועל CJ של חבר - האוטו שלי יושב יותר טוב על הכביש, ושאני אומר יותר טוב אני מתכוון פחות גרוע.
הCJ ממש שייט והיה מאוד מעייף על הכביש.
הכל פה על קצה הלשון - יש לך השוואות בין סופה לCJ בכתבות של האתר, יש לך אשכולים מיוחדים עם השוואות פה ובמועדון הCJ...
שגיא, סמוראי ארוך זה אחלה, אבל, וגם דני מכיר את האבל הזה.
רובם נבלות!!! רובם יצטרכו שיקום ארוך ומייגע שידרוש לא מעט. אתה קנית אוטו כמעט מושלם ומשופר (ועשית בשכל) אני לעומת זאת עובר את מה שרוב מי שירכוש סמו ארוך או טנדר יעבור. חידוש של כלל המכלולים ותיקון קומבינות רבות.
בקיצור דני, זאת דעתי בלבד. סמו ארוך זה נהדר, אין רכב שנותן אפשרות אחזקה הגיונית כזו, אבל זה במידה ותמצא אוטו במצב טוב, מתוחזק ונקי. או לחילופין , שבא לך להיכנס לפרוייקט ארוך טווח.
סיקסים אספנות במצב מדהים יש יותר וגם שם צריך לברור בזהירות. הייתי מחפש אחד ארוך שעבר כבר את השיפוץ המסיבי, אבל רק אספנות כדי להוזיל עלויות של טסט וביטוח.
בכל מקרה בהצלחה
צחי אתה יותר מצודק..
וכמו שאמרו לי בזמנו שחיפשתי רכב בדיוק בעל אותם מאפיינים - רכב כזה לא יעלה לך פחות מ40 אלף שקל.
גם הסיקסים אספנות עולים כבר באיזור ה35 והםעדיין דורשים השקעה והתאמה למצב שאתה מעוניין שיגיעו אליו.
בכל מקרה כמו שאמרתי - עדיף להשקיע יותר בקנייה וזה יתאזן לאורך זמן עם פחות תיקונים ושיפורים ושיפצורים...
למרות שיש כאלו שהתיקונים והשפצורים זה חלק מהכיף שלהם - אני מעדיף לטייל.
ההבדל בעלויות טסט וביטוח בין רכב אספנות לרגיל, לא מקזז את עלות התחזוקה והתיקונים של עוד הרבה רכיבים ומכלולים שכבר עייפים מכדי לעמוד בגבורה בעומסים קשים. אוטו בן שלושים יישאר זקן, גם אם תחדש אותו לגמרי.
דעתי היא שבסכום נתון צריך לקנות רכב כמה שיותר צעיר.
מה שאתה מתאר אלה סימפטומים של נבלה סרוחה. אוטו שבעלים קודמים התעללו בו כהוגן, והבעלים הנוכחי משלם את החשבונות.
"מלוקק" ויפה ומבריק ונקי ואפילו "מטופל באהבה" ע"י הבעלים הנוכחי, לא אומר כלום על ההסטוריה של האוטו.
יש הרבה דברים שקשה מאוד לעלות עליהם בבדיקה שלפני הקנייה כי לברזלים יש תכונה מעניינת - הם "זוכרים" הכל, לא שוכחים ולא סולחים, גם אם חיצונית לא רואים עליהם את זה. ובסופו של דבר, כמו עם כל רכב משומש, אתה מהמר. הצלחת? אחלה. נפלת? ברוך הבא למועדון.
אתה יכול ליפול ככה עם כל רכב מכל תוצרת. אני אישית נפלתי ככה לפני 11 שנים עם פרייבט יפני שנחשב אז לסמל האמינות, וזו גם היתה הסיבה היחידה לבחור בו - וגיליתי בדרך הקשה שהכל בלוף אחד גדול. האוטו שלנו לא היה אמין ולא נעליים.
היתה לי זכות גדולה להחזיק סופה אחת 10 שנים ולנסוע בה ביומיום. ובכל סופ"ש שלישי או רביעי טיול שטח ארוך. האוטו הזה טרף מרחקים, עשה הרבה טיולי עבירות, עשה הכל, ולמחרת הטיולים גם לקח ילדים לגן, לקח אותי לעבודה, עבד קשה. הכל במכניקה שלו היה מקורי מתע"ר - ממנוע וגיר ועד משאבת הגה. למעט חלקים מתבלים כמו משאבת מים פעם אחת וקלאץ' פעם אחת, שום דבר לא שופץ ולא הוחלף. מעולם לא נשבר בשטח שום חלק מיכני למעט פעם אחת קפיץ אחורי, וגם אז הוא חזר הביתה בנסיעה בכוחות עצמו. אם לא היה נגנב, היה ממשיך איתי גם היום והיינו סופרים עוד מעט 12 שנים.
אם אחבר את סך כל התקלות שלו לאורך 10 שנים, נקבל ממוצע כמעט לא הגיוני של האוטו הכי אמין בעולם. אם כל הסופות בנות גילו היו כמוהו, אפילו מהנדסי טויוטה שנחים עכשיו מהעבודה בגלל הצונאמי והקרינה בפוקושימה, היו צריכים לבוא להשתלמות בתע"ר... למזלם, הם יכולים להמשיך לנוח. האמינות הכמעט מושלמת של הסופה הזו לא מייצגת, ממש כמו הסופה הנבלה שאתה מתאר. אין שתי סופות זהות.
הסופה הנוכחית, אותו מודל, מספר רישוי עוקב, אמינה בסה"כ הרבה יותר מהממוצע לאוטו בן 16, אבל לא בדיוק בסטנדרטים של הסופה הקודמת. אני מוצא את עצמי משקיע כספים קטנים שמצטברים לסכום לא מבוטל, בהרבה דברים קטנים לכאורה שהבעלים הקודמים אחראים להזנחה שלהם.
אין מה לעשות - כל מקרה לגופו, כל רכב מתנהג כפי שהתנהגו אליו. ועדיין - אם אני צריך להשוות סופה בת 16 לכל אוטו "קשוח" אחר בגיל הזה, אני בוחר בסופה בלי היסוס. אולי רק לנדקרוזר 70/80 או היילקס יהיו אמינים יותר וגם אז בפער קטן מאוד.
דרור צודק בכל מילה לדעתי.
רק שכח לציין גם את הסמוראים שנותנים עבודה לא פחות ושורדים גם לא פחות.
23 שנה על הכביש , נוסע כל יום ומטייל לפחות פעם בשבועיים בעדיפות לשטח קשה..
בסופו של יום מה שאתה נותן זה מה שאתה מקבל ..
זה מה שיפה ברכבים הללו.
לכוכב אני אומר זה מסתכם בכסף , בעיקר בעלויות שוטפות (תצרוכת דלק ,טיפולים ותיקונים).
בכל מקרה אל תמהר , הג'יפ הנכון יגיע ..
אני מצטרף לדרור, מנסיון אישי על מספר ג'יפים בינהם גם סמוראי, ג'ימני וסופה- הקטנים פשוט לא ענו לצרכים שלי. כמי שאוהב להביא הכ-ל לשטח ולהתפנק, פשוט אין תחליף, בתקציב הזה כמובן. הסמוראי לא היה זול יותר באחזקה מהסופה, למעט הדלק. אבל היות וזה רכב טיולים, אני מסכים עם עמרי שכתב: "(אם יש חודש לחוץ, מטיילים פחות)". אבל כשמטיילים, מטיילים בסטייל. זה תלוי כמובן איך אתה אוהב לטייל ומה סדרי העדיפויות שלך. אני יכול לספר לך שארגנתי את הסופה (ארוכה) לשינה בפנים וזה הוכיח את עצמו. יש מי שיחשוב שזה מיותר ויעדיף אוהל - מאוד אינדיבידואלי. בכל אופן עלויות האחזקה ברכבים הישנים זהות אלא אם נפלת על מציאה או נפלת על נבלה..... גם אנשי הטויוטות הוותיקות שנושאות את דגל האמינות (של קונצרן טויוטה כולו!), יספרו לך בשקט כמה השקיעו כדי "ליישר קו" או בתחזוקה שוטפת במהלך השנים....אני מכיר אומנם בעל טויוטה כזו שהרכב משמש לעבודה בשטח וגורר עגלה של יותר מחצי טון על בסיס קבוע! מדובר על אדם מבוגר ומיושב שהרכב משמש לפרנסתו והיחס אליו בהתאם. במהלך השנים הרבות אכן לא היו הפתעות ותקלות שיש ברכבים אחרים ולכן הוא לא מחליף אותו (אפילו שקנה טויטה חדשה יותר בנוסף). אבל במהלך השנים גם הוחלף מנוע לדגם עם הטורבו (כי המנוע הישן והמיתולוגי עשה את שלו....). בקיצור, אין קיצורי דרך במציאות ואין הוקוס פוקוס, סופה כמו שהייתה לדרור צריך מזל גדול למצוא. רכב ב 40K לרוב, יצטרך יישור קו. ג'ימני ב 60K יהיה מאוד אמין, בד"כ, אבל חורג מהתקציב....אני חוזר לסופה כי היא שילוב של הכל- פתוח, ידני, מחשב (אמין), וכמובן הפשטות והחלפים.
בכל אופן שיהיה בהצלחה (אני מאוד מבין את ההתלבטות....).
ליאור.
יאללה, נצטרף לממליצים:
גם אני עברתי מסמוראי (88) לסופה (ארוכה, 94).
עברתי כי הצטרף עולל שלישי למשפחה והסמוראי מורשה רק 4...
התוצאה - אשתי שלא מוכנה היתה לסוע רחוק (+/- 30 ק"מ לתחילת מסלול) לוחצת לעוד ועוד טיולים - גליל עליון, עמקים, גולן ועוד.
בעבר יצאנו רק חד יומי, היום כבר ליל בשטח כול כל מה שצריך - גסטרונומיה, לינה, מזרונים והרבה מיים (גם שיהיה לדבילים שתמיד פוגשים בדרך ואין להם מיים...)
עלויות האחזקה - דומות, רק שבסופה לא מדובר רק בתיקונים אלה כבר בחידושים/שדרוגים.
כמות הציוד שנכנסת בסופה לטיול דו יומי + אשתי+ שלושה ילדים+2 חברים של הגדולים ומאפשרת נסיעה במהירות 100 קמ"ש - טרם נולד הסמוראי שיעשה זאת.
כוח המנוע השטח, נוחות בכביש - אין להשוות.
לסמוראי מצאתי יתרון אחד - בדיונות (למעשה - בירידה לחוף) - לפעמים אפילו לא שלבתי 4X4 (מעצלות לרדת ללוקרים...).
סופי מנצחת ו ב ג ד ו ל את סמו.
בסופה לא צריך לרדת לסגור/לפתוח לוקרים. פשוט כי אין לוקרים...
דיונות? שכחת רק שהסופה/סיקס הסטנדרטיים +/-, עם כל הנוסעים, הציוד והאוהלים והמזרונים, עדיין יכבשו כמעט כל סכין דיונה בארץ. את זה אפשר להגיד על מעט מאוד רכבי שטח סטנדרטיים, אם בכלל.
אני מת על הסמוראי, ויש לו את היתרונות שלו: פשטות = אמינות. וכמובן צריכת דלק. גם הגודל הזערורי שלו הוא יתרון בשטח. הוא פשוט מתמרן בקלילות בין מכשולים שג'יפים אחרים צריכים לטפס עליהם. מצד שני הוא ממש קטנטן גם מבפנים. אין מקום לכלום, בטח לא למשפחה עם ילדים וצידניות ואוהלים ומזרונים ומנגלים וצעצועים... וגם סמו ארוך זה לא בדיוק מכונת טיולים משפחתית. אולי רק בהשוואה לקצר... ועוד משהו - מתי שהוא אתה מגיע לגיל שבו הקפיצות והבעיטות שאתה חוטף מהסמו כבר לא עושים לגב שלך שום דבר טוב או נעים. סמוראי זה אוטו לצעירים עם גב בריא וישבן קשוח. אם אתה צעיר ורווק - לך על סוזוקי ולא תתאכזב. אם אתה כבר קשור בשלשלאות הנישואין והילדים, אתה צריך משהו מרווח יותר. ולא שסופה/סיקס הם גן שושנים - הבעיה העיקרית (חוץ מצריכת דלק) היא היעדר דלתות מאחור. לפחות לילדים זה פחות מפריע.