אדי, כששתי הפלטות באותו הגודל וחופפות אחת לשנייה הן כמו מספריים ולחץ גדול מספיק יגזור את הפח מסביב לפלטות.
Printable View
אדי, כששתי הפלטות באותו הגודל וחופפות אחת לשנייה הן כמו מספריים ולחץ גדול מספיק יגזור את הפח מסביב לפלטות.
אביגדור. אני לא רוצה להמרות את פי מסגרים מומחים ממני, אבל מניסיוני אין שום בעיה ממשית לעשות את הריתוך כמו שרצית בתנאי שאתה מקבע את הפלטה לצינור בלא פחות מ4 צדדים. ריתוך שהתקרר כמעט ולא יתעוות (וזה מניסיון).
בכל אופן, את הקשת שלי, בנו עודד ואבישי והם עבדו ככה. הריתוכים יצאו במקום וכך גם החורים.
נ.ב. אני הייתי ממליץ לא לרתך את כל ההיקף על הבודי כי החום ישרוף את הצבע וזה רק עניין של זמן עד שהעניין יקרע מחלודה.
אצלי השיטה היתה למקם את הצינורות על הפלטות ולתפור אותם מחוץ לג'יפ. אחרי שהריתוך התקרר הגיע שלב הצביעה בצבע יסוד ואחרי שהוא התייבש שמנו את החלקים במקום ועודד ריתך אותם אחד לשני ליצירת הכלוב.
אורי טל.
עומר. גודל הפלטות הוא המלצה שלך מאינטואיציה או שזו המלצה מקצועית?\
אני שואל כי זה נשמע הגיוני במידה מסויימת אבל אני לא חושב שזה עובד במציאות. בחיי.
אורי טל.
לגבי הנושא של העיוות, המסגרים שהמליצו לאביגדור צודקים, והשיטה שבה בנו את הכלוב של אורי נכונה - צריך לרתך יותר מפיק, אלא נקודות סימטריות בכל ההיקף של הצינור, לסירוגין. אחרי שהעסק התקרר משלימים את הריתוך בחוץ. זה נכון לכל עבודת מסגרות, מפגוש ועד מגש לג'ריקן - אחרי שמקימים את המבנה, מתחילים לרתך פינה, אחריה פינה נגדית, וחוזר חלילה - כמו כשמהדקים ראש מנוע.
ההסבר הוא כזה: אזור שחיממת מתפשט ומעוות את המבנה, ואחרי זה מתקרר בקצב איטי הרבה יותר, ולכן מתכווץ לאט מאד. אם בינתיים אתה מרתך במקום אחר, אתה מרתך כבר את המבנה במצבו המעוות. לכן אתה צריך לרתך מעט מצד אחד, וכשהעיוות קטן, מייד לגשת לנקודה שממול ולעוות לכיוון הנגדי, ובצורה כזאת לשמור על הסימטריה לאורך כל התהליך.
נמרוד,
בהמשך לנושא, יש לך אולי הערכת זמן (עד כמה שניתן להעריך) לקרור המדובר?
במילים אחרות, נניח וריתכתי חמישה ס"מ, כמה זמן אני צריך לחכות כדי שלא יהיה עיוות ואני אוכל לרתך בפינה הנגדית?
(אני מודע לעובדה שיש ה מ ו ן גורמים שמשפיעים, אך אולי איזושהיא הערכה כללית ביותר?)
אביגדור
להיפך אביגדור, תרתך ריתוך קטן בצד אחד, לא חמישה סנטימטר - הרבה פחות. ותעבור מייד לצד השני, תן שם ריתוך זהה. אותה כמות חום תעוות בכיוון ההפוך. ותמשיך ככה בצורה סימטרית, להכניס את החום לברזל בצורה אחידה כמה שניתן על כל ההיקף. אחרי שאתה תופס את ההיקף, כמו שאורי תיאר, על ידי 4 ריתוכים סימטריים (יותר מפיקים), והעסק כבר התקרר על התבנית, אתה יכול לפרק ולהשלים את הריתוך בנוחות על השולחן.
טוב, זה כבר יהיה בפרויקט הבא...
תודה,
אביגדור
אורי, מעבר להגיון, זוהי המלצה ששמעתי יותר מפעם אחת.
אתה לא חושב שהפח יגזר בצורה כזאת?
אני לא נתקלתי בהמלצה כזאת, ולא רואה את ההגיון. כאשר המוט נלחץ לתוך הפח, הפלטה העליונה עובדת - לתחתונה ולשוליים שלה אין משמעות. כשהמוט נמשך מהפח, הפלטה התחתונה עובדת - לעליונה אין משמעות. האנלוגיה למספריים מטעה - במספריים יש סכין עליונה, וסכין תחתונה שמשמשת כסדן, "קונטרה". במספריים אתה מפעיל את שתי הסכינים זו נגד זו, בעוד שהחומר הנחתך צף. במקרה שלנו אתה מפעיל כוח על אחת הפלטות ועל החומר הנחתך, הפח של המכונית, והפלטה, או ה"סכין" השנייה צפה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bulldog
אין לי מה להוסיף על מה שנמרוד כתב. זה גם מה שאני חושב -או שפלטה אחת דוחפת או שהשניה דוחפת.
תאר לך שאתה שם דף שיוצא מתחום שולחן. במרחק 5 ס"מ מהשפה של השולחן אתה שם סרגל, מחזיק אותו ומרים את הדף. הדף יקרע נכון? עכשיו שים את סרגל בדיוק עם שפת השולחן ושוב תקרע את הדף. הרגשת בהבדל המאמץ שהיה לך לקרוע את הדף? נכון, לא.
למיקום השולחן ביחס לסרגל אין משמעות כשרק הסרגל הוא החותך.
אני מקווה שאני מובן.
אורי טל.
הבעיה היא שכל החיפה והמשיכה נעשית על אותו קו תפר.
ד.א. טענתך שלא ניתן להוריד את הדשבורד כנראה לא נכונה. בבחינה מעמיקה של הנושא, אני די בטוח שאפשר על ידי סיבוב סביב ציר ההגה להעביר את הדשבורד בקלות מעבר לצינור של הכלוב. כמובן לא נדע באמת אם כן או לא עד שיום אחד אני אחליט לפרק אותו.ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
אין בעיה עם קשת קידמית בסופה!!!
את הקשת הקידמית תעשה מצינור של "1.
כיסוך הדשבורד הוא פשוט ביותר (סכין יפאנית עד הברזל) ובמקרה של האוטו שלך אין בעיה כי הוא פתוח ואז אפילו הדלתות לא מפריעות.
תבוא תראה.
ואז אולי תוכל לקחת איזה ג'ק "על הדרך"...
אייל , צינור בקוטר 1" (חיצוני?) לא נראה לך קצת חלש מדי?
בהזדמנות אני אקפוץ אליך לראות ... כרגע אין לי זמן לעבוד על הכלוב , אני אדחה את זה לקיץ .
אדי
מעלה את ההודעה הזו מפני שאני מתחיל לחשוב על איך לבנות כלוב התהפכות בצורה הכי פשוטה ושיתן את המקסימום מקום פנוי בתוך הג'יפ (חוץ מבחלק הקידמי כי אני חושב שחיבור של הקשת לדופן במקום לריצפה פשוט לא יפה וכידוע על טעם וריח... ) וחשבתי בכיוון של אדי על שימוש בחורים שיש בבודי לקשתות המרכזית והאחורית , ואז הסתכלתי על הכלוב של נמרוד וראיתי שהוא לא השתמש בהם. למה?
את הקשתות לתפוס עם חיזוקים למפתן הבודי (כמו המקוריות) או תאמת מה החוזק של הקשתות המרכזית והאחורית שמחוברות בעזרת מוטות עם ברגים כמו שראיתי שהיה על הבודי שלי לפני שהוא היה שלי והאם שווה לנסות להשיג אחד כזה?
עירא בוקר טוב,
אני הייתי משאיר את הקשתות הקיימות (אמצעית ואחורית) ומוסיף קשת קדמית. כמובן שלושת הקשתות מרותחות בינהן עם שלושה צינורות בגג.
נכון, שיותר טוב לבנות כלוב מחדש, מחוץ לרכב, לצבוע יפה ואז להרכיב. כל זה תלוי אם יש לך זמן ורצון (ואולי לך יש...).
במידה ולא קיים אצלך החיבור לבודי, הייתי לוקח שתי פלטות של כ 8 ממ עובי, אם ארבעה חורים מתאימים. הקשת תתחבר לפלטה העליונה והתחתונה תשמש כמפזרת לחץ (אתה בטח מכיר את השיטה). לגבי הקשת האמצעית, הייתי בונה את הפלטה העליונה, זו שמחוברת לקשת, בצורה כזו שניתן לתפוס אותה עם שני ברגים גם לדופן הרכב (בצורה של האות "נ".
אני מקוה שהייתי מספיק ברור.
אביגדור
עירא, הכלוב שלי התבסס על קשת מרכזית שהייתה קיימת, קשת כמקובל בג'יפ CJ7 אמריקאי (מתחברת לרצפה מאחורי המושבים) ולא הקשתות "הבטחוניות" שננעצות בתוך קירות המרכב כמקובל בג'יפים הישראלים. אם אתה מתכוון להשתמש בחורים האלו הקיימים, זה בסדר גמור לדעתי, וזה אכן עדיף מבחית מרחב פנימי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי עירא
* יש יתרון עקרוני בחוזק לכלוב שמתחבר בנקודות יותר פנימיות, יותר נמוכות, ויותר "קרובות" אחת לשנייה. אני אנסה להסביר... המבנה מורכב בעקרון משני חלקים - חלק תחתון מפח, וחלק עליון ממסבך צינורות, שביחד משלימים קופסא. הייתי רוצה שהחלק של הצינורות יהיה כמה שיותר גדול והפח כמה שיותר קטן - הפח חלש יותר. כלומר שכמה שיותר מהחוזק של הכלוב יתבסס על מסבך הצינורות וכמה שפחות על המרכב המקורי. אם הולכים עד הסוף, בכלובי מרוצים אתה תתחבר בכלל לשלדה ו/או יהיו צינורות נוספים שיסגרו את הקופסה מלמטה ובצדדים והמושבים יחוברו אליהם, כך שחוזק הכלוב בכלל לא תלוי במרכב. בנוסף, בכלל עדיף שנפח הכלוב יהיה כמה שיותר קטן, מבחינת יחס חוזק/משקל או "מקדם הגנה"/מטראז' צינורות.
אבל זה כאמור בעקרון, בג'יפ ישראלי עם חורים מקוריים וחיזוקי מרכב מקוריים, אין סיבה לא להשתמש בשיטת החיבור המקורית, אני מכיר הרבה כלובים שבנויים ככה, זה הכי קל, זול, וטוב מאד. למשל הכלוב של חנן, למשל של אסף ר. :
http://www.jeepolog.com/images/august%20crawl/asaf7.jpg
הכלוב של אורי מתחבר לרצפה, אבל צמוד מאד לדפנות לטובת מרחב פנימי מקסימלי:
http://www.jeepolog.com/images/uri_Bumper/bumpic1.jpg
תשווה את הכלוב של אורי בתמונה למעלה עם הכלוב שלי שבכל מימד "קטן" יותר בכמה ס"מ:
http://www.jeepolog.com/ext_images/am51.jpg
יש גם את הכלוב שלי שאותו כבר ראית, הוא קצת מסיבי אבל לא פוגע לי במרחב.
"קצת"...
ונחזור לתכנון הכלוב שלי (שאולי סופסוף יהיה....)
נתחיל בקשת הקידמית, התכנון שלי לבצע משהו בסגנון הזה:
http://www.orfab.com/images/orf%20product/cja31.jpg
למעשה שני ר' שהולכים מקביל לשמשה הקידמית ומתחברים לקשת המרכזית. את שני ה-ר' מחברים עם מוט ביניהם ועוד שני מוטות חיזוק מהמוט (שמחבר את ה-ר') לקשת המרכזית.
את קצה ה-ר' מחברים לדופן של הדלת (בייחד עם הלוח שעונים) בעזרת פלאך משהו כמו בתמונה הבאה (רק לפי המידות של YJ ולא של TJ):
http://www.stu-offroad.com/rollcage/rc-4.jpg
ולכל מי שיתחיל להגיד לי עד כמה שזה לא חזק, אני ממליץ לצפות בסרטון הבא של רכב שהשתמש במיגון מהסוג הזה (תאמת זו נהגת אבל היי, בלי השמצות והערות שוביניסטיות... :twisted: )
http://www.stu-offroad.com/images/vid/tracyroll.mpg
הקשת המרכזית תתבסס על החורים המקוריים שיש בבודי ותיהיה בצורת ח' עם הטייה אחורנית (הזווית בערך כמו הזווית של מפתן הדלת) ובגובה קצת יותר גבוהה ממסגרת השמשה.
מאחור גם יהיה שני ר' שבסיסם יהיה בחוריפ האחוריים בבודי והם ייתחברו לקשת המרכזית כמו בתמונה הבאה:
http://www.fototime.com/173B52BCAFB4B90/standard.jpg
שיחוברו ביניהם עם מוט שיהיה באמצע הגובה פלוס מינוס.
יהיה חיזוק מהקשת המרכזית וה-ר' האחוריים לדופן של הבודי (לא מופיעים בסרטוט שלי).
פלוס מינוס כמו בציור הבא:
http://imgsrv.pic4u.co.il/38240bcfdf...4b0030000.aspx
ירוק וורוד - ר' אחוריים אם הפס חיזוק ביניהם
טורכיז - קשת מרכזית
כחול וכתום - ר' קידמיים.
הצינור שאיתו אני מתכנן לעבוד, הינו צינור 1.5 צול עם עובי דופן 3.15 (צינור השקייה דרג ב')
אשמח לקבל הארות והערות לתכנון.
עירא