זו לא רק מחלה של ירוקות, גם צהוב עז גונבים באותה המידה...:(ציטוט:
נכתב במקור על ידי zviki
קובי
Printable View
זו לא רק מחלה של ירוקות, גם צהוב עז גונבים באותה המידה...:(ציטוט:
נכתב במקור על ידי zviki
קובי
התכוונתי לסלטה מורטלה:)
עוד אחד, מהימים שעוד חלמתי ולא העזתי לרכוש ג'יפ:
כשביתי הבכורה היתה בת חצי שנה (היום 13), החלטנו שהגיע הזמן להעבירה מחדר ההורים לחדר פרטי משלה.
סחבק וזוגתו מוציאים מהחדר את המיטה ומגלים שלאור הזויות בכניסה למסדרון ולחדר לא ניתן להכניסה דרך הדלת.
מה עושים?
מזל שבנינו לבד והתעקשנו על חלונות ענק. יוצאים לחצר עם המיטה, מסביב לבית עד לחלון החדר המיועד וכל שנותר הוא להוריד את מסגרת הרשת ולהכניס את המיטה .
אז זהו שלא,
מסתבר שאיש האלומיניום התקין את המסגרת הרשת כך שלא ניתן לשלוף אותה ללא השמדתה באופן סופני.
מקץ שעה ואינספור ניסיונות עקרים לשלוף אותה, שלמרבה המזל לא נסתימו בנזק (או השמדתה), שאלה זוגתי (תוך נקיטת אמצעי זהירות ובטיחות מתבקשים) מדוע לא נפרק את המיטה וזהו?
אה, וואללה, מדובר ב-4 ברגים בלבד...
10 דק' אח"כ הקטנה כבר חנכה את החדר במיטתה.
בקיצור אידיוט עם תעודה והרבה מזלציטוט:
נכתב במקור על ידי meir alony
כמה שנים קודם להודעה הקודמת:
אבא של אחת מבנות הכיתה יצא מהמכולת, הלך לטרקטור (פרגינסון 174) הניע ועזב את הקלאץ'.
אממה, הוא הניע כשהוא עומד ליד הטרקטור ולוחץ עם היד את הקלץ'., הטרקטור היה, מה לעשות, משולב...
בבדיקות בסורוקה הופתעו רופאיו לגלות שאמנם הצמיג האחורי לא פסח על אף עצם - מהזרת ועד הראש, אך לא שבר ולא נקע, אין נזקים כלל וכלל.
נו טוף... טרי טרי
זוגתי שתחיה יוצאת עם הפרייבט ליסינג שלה מהחניון בעבודה, ביציאה יש דוקרנים על הרצפה, מגיעה לדוקרנים והרכב לא עובר אותם, נותנת בגז, הוא מפרפר,
מחליטה לצאת החוצה לראות מה קורה, רואה לבנה כזו של מדרכה מתחת לגלגל, נותנת משיכה, מוציאה אותה אבל שוכחת שהרכב מונע על D וכמובן בלם יד משוחרר.
הרכב כמובן מתחיל לנוע, השתחייה שלי רודפת אחריו, נתלית על הדלת, חוטפת מכה ביד ונופלת, הדלת נסגרת, לרכב יש פיצ'ר אידיוטי כזה שב 5 קמ"ש הוא מחליט לנעול את הדלתות,
כמובן שהחלון גם סגור... מכאן למזלה היה קיר מקדימה ולא כביש סואן, הרכב נבלם בקיר מפרפר עליו שעה ארוכה ללא יכולת לפתוח אותו, לאחר נסיעה להביא מפתח נוסף, ועוד 4 שעות בילוי בבית חולים, לשתחייה ולרכב שלום.
תמיד הזהרתי אחרים להימנע מזה. התואר אידיוט לא מושג בקלות, צריך רשיון,נסיון ודיפלומה.
מה כבר יכולה לעולל עגלת סופר מרקט היברידית?
יכולה ועוד איך יכולה.
בהעברת הקניה מהעגלה לתא המטען ברכב אני מקפיד תמיד שאחד הגלגלים שלה יתיישב על חריץ באספלט., נותן בעיטה לעוד גלגל אחד שיהיה בפוזיציה של 90 מעלות.פעם אחת בחיים לא הקפדתי. לא האמנתי שעגלת סופר מסוגלת לפתח מהירות של 3 מאך. מהרכב שבו היא נעצרה יצאו 3 מקררי חנות מכולת ,ממזרח אירופה.
אני עדיין עם שקיות של ירקות ביד. ממול לחניית הסופר -מוסך לפחחות וצבע. לא נורא, הקנייה עלתה בעוד 150 שח. [יותר טוב מאשר לריב עם מקררים]
אז מי עכשיו אלוף האלופים? למי מגיע עכשיו לעמוד על הפודיום כאשר הסיפרה 1 מתחת לרגליו?
פה הטעות. בספורטאז' המנוע הוא רעש אחד גדול. אם הוא לא נשמע כמו חמש כפיות, שני ברגים ועכבר -שעוברים דרך בלנדר- אז יש בעיה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי meir alony
סיפור אחרון, שאני באמת מתבייש בו. בביניין שלנו יש חניות לדיירים שבהן כל הרכבים חונים זה לצד זה, כלומר דלת לדלת. החניה שלי, אין לי מושג מדוע, נורא צרה. בנוסף, שני השכנים שלי שחונים בחניות שלצידי הם אחלה אנשים, אבל לא אלופי העולם בחניה. לפני כמה שבועות סחבק קם בבוקר, יורד לאוטו וקולט בצד אחד וונדורה של שכן, חונה 2 ס"מ מהאוטו ובצד השני אלפא 159 של שכן, חונה במרחק של 3 מילימטרים מהצד של הנהג. בקיצר אי אפשר להיכנס לאוטו כי אי אפשר לפתוח דלתות. סחבק יכול לעלות ולדפוק בדלת של השכן עם ה159, אבל הוא בחור איטלקי נורא נחמד שמבין מכוניות ולא נעים לזבל לו במוח. הבחור עם הוואנדורה קבלן שיפוצים, מסכן, ישן.
אז דבר ראשון צריך לפתוח דלת נהג, לחריץ. ולהכניס את היד ולהוריד את החלונות. וכל החרא הזה- במקום לדפוק על הדלת של השכן ולבקש ממנו להזיז את האוטו. ואז, כשחלון הנהג למטה, לעלות בעדינות על מכסה המנוע של ה159, להתכופף לתוך האוטו ולהניע אותו. כדי שיתחמם קצת ולי יהיה זמן לחשוב. ואז בא לי רעיון, אני חושב הכי מפגר שבא לי אי פעם- למה שאני לא אכניס יד מהחלון הפתוח, אשלב לR והאוטו פשוט יצא החוצה? חשוב לציין שמתוך איזה טימטום, כשאני חונה אצלנו בחניה אני שם את האוטו בLOW, כאילו שהגנב יבוא, יתניע ואז יגיד "לעזאזל, האוטו מגיע רק ל60 קמ"ש!! אני אנטוש אותו לטובת אוטו מהיר". בקיצור, אני שם יד על ההגה, מתפלל שלא יהיו בעיות- ומשלב את האוטו לרוורס. ואז האוטו נוסע קדימה, כי לשלב רוורס דרך החלון זה קשה. פגוש הצינורות פירק את גדר האבנים הדקורטיבית בחניון שלנו כאילו היתה עשויה מחלקי עופות. מה שכן, הצלחתי להיכנס.
אומנם לא מסיפורי הטיפשות המקוריים, אבל סיפור שהיה כך היה וממש עכשיו היה (עוד לא התקלחתי).
הסיפור מתחיל במנוע חיפושית עם בעיות לחץ שמן, כיסו הריק של הסטודנט, מנע טיפול בבעיה, וכנראה שהוספת שמן לפרקים לא הספיקה.
יום אחד המנוע שבק, לא זז מילימטר לכן או לכן.
באותו לילה חלה בעליו של המנוע מצער, עבר יום ראשון וגם שני, עדיין חולה, אומנם הולך כל יום לעבודה וללימודים, אבל חוזר הביתה חולה.
ביום חמישי (היום) נקבע תור לרופא, ולכן החלטתי לא לנסוע ללימודים עד לתור, מה שכמובן פינה לי זמן להוריד מנוע . אומנם חברתי שתחייה לא הבינה את ההגיון, אבל אני בטוח שלכם זה נשמע בסדר.
כואב הראש? האוזניים? האף לא מפסיק לנזול? יאללה נסתדר.
הכל מתחיל רגוע, כל ברגי המנוע נפתחו אחר כבוד, נותקו חשמל, דלק וכבל גז, המנוע מונח על הג'ק, ויוצא ממקומו בקלות.
הערה: בחיפושית הדרך הקלה להוציא מנוע היא: להוריד אותו לריצפה, להוריד גלגל, להניף את האוטו גבוה, ולגרור את המנוע על שטיח גומי או קרטון החוצה דרך הכנף.
אז אני מוריד גלגל מכוון את בית המניפה למקום הגובה ביותר בבודי, וזה לא עובר.
טוב, צריך להרים עוד קצת.
מוריד את האוטו על מגדל לבנים (אל תעבדו ככה זה מטומטם), שם את הג'ק על בלטה גדולה וגבוהה, ומרים שוב.
זה עדיין לא מספיק.
מוסיף לבנה למגדל הלבנים (אמרתי לכם כבר שזה מטומטם?), מוריד ג'ק, מוסיף בלטה מתחת לג'ק ומרים שוב.
האוטו מתחיל לקבל זווית חשודה והג'ק גם כן.
בשלב הזה אמורים לעצור, לוותר על שיטות העבודה מגיל 16, וללכת להביא בוקים.
הורדתי, סידרתי את הלבנים קצת אחרת ושוב.
וגם הפעם זווית חשודה לא פחות.
לעצור? למה ? הכאב ראש הזה עושה אותי צלול.
מוריד מסדר אחרת.
שוב זווית מעניינת.
אבל חסר לי עוד מילימטר, חברתי היקרה והלא מטומטמת בכלל אומרת לי: "תוריד זה נופל!" אני בוחר להרים עוד טיפה כי הנה זה בחוץ.
טמטום.
הרכב מחליק, מגדל הלבנים קורס כצפוי (זה מטומטם), והג'ק מחליק הצידה ונתפס על הצד בין הרכב לבלטות.
עכשיו הרכב עומד כשהוא לחוץ על הג'ק השוכב ששוכב על בלטה שעמודת באלכסון על בלטה אחרת, ומגדל הלבנים נמוך מידי כדי להגיע לרכב עצמו.
חברתי מסתכלת עלי במבט מבולבל, מה עושים עכשיו? לא יודע, עניתי, אבל כשנסיים זה עולה לשירשור אידיוטים בג'יפולוג!
בעזרת מוט ששימש כמנוף חילצנו את הג'ק, גם כאן הייתה נקודת עצירה אפשרית, אבל למה לעצור טימטום?
החלטתי לשנות מיקום לג'ק, וואלה הצלחתי להרים לגבוה המתאים, אבל מה כשמשכתי את מנוע הזזתי קצת את הרכב, ועכשיו אני עם בודי שטיפה לוחץ על הבית המניפה של המנוע שעל הריצפה, ג'ק באלכסון וחברה לחוצה טילים.
הכל תלוי על בלימה, כל הזזה של המנוע או הג'ק תפיל את הרכב על המנוע, בשלב הזה ניצני היאוש התחילו להופיע גם אצלי.
רגע לפני שהחלטתי ללכת להביא עוד ג'ק מחבר, באו שכנים עם עוד שני ג'קים, האחד אומנם לא עזר, אבל תודה על הנסיון. השני עזר מאוד, תק הרמנו תק הוצאנו, החזרנו גלגל והמנוע נכנס לחצר.
אספתי את הכלים, שתפתי ידיים, ויאללה לג'יפולוג לכתוב קצת על טימטום.
את המנוע המשופץ אני אכניס עם הבוקים שאני אקנה לי, נמאס לי !
טוב, כמעט יצאתי אידיוט, אבל זה היה כחוט השערה.
ביום הכנסת הסיטרואן לחצר בסיועו הנדיב של דרור האוטו כבר 3/4 בפנים אבל קצת תקוע וצריך לחלץ את השפאלות,
בודק עם הג'ק עגלה הסטנדרטי ומגלה שהפוזיציה היחידה להרמה היא כשהג'ק מושחל מקדימה עד לגשר, אממה...הידית הרגילה לא מספיק ארוכה
ובכלל היה עדיף ג'ק עגלה ארוך שתמיד רציתי לקנות ולא הספיקותי.
אז ההרמה עברה ללא קושי מיוחד, סחבנו את השפאלות, והתכוננתי לשלב ההנמכה וחילוץ הג'ק,
כידוע בג'ק הידראולי פשוט, שיחרור השסתום מתבצע עם חריץ מיוחד בידית הנשלפת, אבל קשה מאוד לשלוט בשיחרור ובד"כ האוטו צונח במהירות,
זה לא מהווה בעיה אם אין חלקי גוף מתחת לאוטו וזה תמיד ככה כשמשתמשים בג'ק מהצד.
אבל...במקרה הזה הג'ק עמוק בפנים.
לג'ק הנוכחי יש מוט נוסף בסט המתחבר לידית הרגילה ומאריך אותה פי 2, מחפש מחפש בבית הגדול ולא מוצא.
כולם לחוצים ממהרים, ואני מחליט לכרוע ליד האוטו, להשחיל יד עד לידית ולסובב בעדינות המירבית האפשרית את השסתום הפרימיטיבי.
זה לא כל-כך מצליח, מאחר והמעלה 2 הראשונות של פתיחת השסתום כרוכות בהפעלת כוח רב וברגע שהוא משתחרר הכוח שהופעל ממשיך לסובב אותו
הרבה מידי מעלות מהדרוש, האוטו צונח במהירות מרשימה אבל אני שולף את הזרוע במהירות מרשימה עוד יותר...
דרור שעמד וצפה במחזה קפוא, מוציא משהו שנראה כמו חיוך ופולט ...יש לך מזל...יש לך מזל...;)
טוב
אז מהשבוע האחרון
הדלת של הבית לא נפתחת עם השלט של האוטו
ואני עוד מצלצל לזוגתי ושואל אותה מתי היא מגיעה הביתה מפני שהשלט הדפוק לא פותח את הדלת של הבית
יש לי קופסא מיוחדת אטימה למים שבתוכה אני מכניס את הסיגריות המצית ומפתח עם שלט סוגר מכניס לחליפת הצלילה והופ יורד למים
אחרי שעה וחצי נגמר לי כוח הסוס והרגל כבר לא יכולה לדווש עם הסנפירים
כבודו יושב לו במים פותח את החליפה יד אחתפנס ויד שניה במקום להוציא את הקופסא אני פותח אותה בתוך החליפה ביד אחת כמובן
נו -גל קטנטן ויש לי סיגריות ממולאות במי ים שלט חנוק ממים מלוחים זיפו שלא דולק-מזל שאת הטלפון אני משאיר בעגלת הציוד בחוף
יוסי
נחמד לראות שיש אנשים שלו מתביישים להודות בפשלותיהם.
1965 התקבלתי לעבודה ברפ"אל. הייתי כבר בעל רשיון ג. היחידה שבה עבדתי הייתה משופעת ברכבי שטח. בעיקר וויליסים, גיפים וקומנדקרים מתע"ר, ריו אפילו מרצדסים עם כננות ועגורנים. כמו בכל מקום עבודה מכובד אשר מעסיק קצין בטיחות בתעבורה, בוחני רכב- חוייבתי לפני עלותי לנהוג ברכבים בהכשרה יסודית להפעלתם. חילוץ , הפעלת כננת נכונה , [אם קורה לי משהו זה תמיד נופל על ק. הבטיחות בצדק או לשם כסת"ח]מכונאות וחשמל רכב ,קורס חובשות,הפעלת עגורן , כיבוי אש, ועוד נושאים שונים ומגוונים] הלימודים נעשו בשילוב עם עבודה מעשית. בגמר הלימודים קיבלתי הכשר לנהיגת שטח[ לא לפני ששפכו עליי מיים מקונטיינר מצחין. מסורת, אין מה לעשות]. יצאתי למשימתי הראשונה מהבסיס הזמני [מאהל] עם נ.נ. עטוף בדובון חרמונית כנהג יחיד וללא מלווה. עונת החורף בעיצומה, חורף עתיר גשמים שכבר לא רואים היום ומסביב רק בוץ ובוץ חמרה. אז שקעתי, קורה בכל משפחה טובה, לא? שקיעה עמוקה מעל הגחון +, ממש ביצה טובענית. התקשרתי לבסיס הארעי- תישאר במקום אל תעשה כלום אוכלים צהריים ובאים. הגאווה והמורל כמו בבורסה היום במצרים. מגיע רכב חילוץ עומד מרחוק ואומר לי בקשר [היו לנו כבר אז מכשירי מוטורולה בהספקים של למעלה מ -120 וואט] " אין מה לעשות היום , אין סיכוי,מחר נביא ריו , קח את כל הציוד האישי ומפתחות הרכב ובוא אלינו ברגל] אז עשיתי בדיוק את מה שאמרו לי , נו אז איפה הפשלה בסיפור? אה כן - לא שכחתי למשוך את בלם היד.
נחמד לראות שיש אנשים שלו מתביישים להודות בפשלותיהם.
1965 התקבלתי לעבודה ברפ"אל. הייתי כבר בעל רשיון ג. היחידה שבה עבדתי הייתה משופעת ברכבי שטח. בעיקר וויליסים, גיפים וקומנדקרים מתע"ר, ריו אפילו מרצדסים עם כננות ועגורנים. כמו בכל מקום עבודה מכובד אשר מעסיק קצין בטיחות בתעבורה, בוחני רכב- חוייבתי לפני עלותי לנהוג ברכבים בהכשרה יסודית להפעלתם. חילוץ , הפעלת כננת נכונה , [אם קורה לי משהו זה תמיד נופל על ק. הבטיחות בצדק או לשם כסת"ח]מכונאות וחשמל רכב ,קורס חובשות,הפעלת עגורן , כיבוי אש, ועוד נושאים שונים ומגוונים] הלימודים נעשו בשילוב עם עבודה מעשית. בגמר הלימודים קיבלתי הכשר לנהיגת שטח[ לא לפני ששפכו עליי מיים מקונטיינר מצחין. מסורת, אין מה לעשות]. יצאתי למשימתי הראשונה מהבסיס הזמני [מאהל] עם נ.נ. עטוף בדובון חרמונית כנהג יחיד וללא מלווה. עונת החורף בעיצומה, חורף עתיר גשמים שכבר לא רואים היום ומסביב רק בוץ ובוץ חמרה. אז שקעתי, קורה בכל משפחה טובה, לא? שקיעה עמוקה מעל הגחון +, ממש ביצה טובענית. התקשרתי לבסיס הארעי- תישאר במקום אל תעשה כלום אוכלים צהריים ובאים. הגאווה והמורל כמו בבורסה היום במצרים. מגיע רכב חילוץ עומד מרחוק ואומר לי בקשר [היו לנו כבר אז מכשירי מוטורולה בהספקים של למעלה מ -120 וואט] " אין מה לעשות היום , אין סיכוי,מחר נביא ריו , קח את כל הציוד האישי ומפתחות הרכב ובוא אלינו ברגל] אז עשיתי בדיוק את מה שאמרו לי , נו אז איפה הפשלה בסיפור? אה כן - לא שכחתי למשוך את בלם היד.
רמי, אישתך לוקחת בענק... :-)
קרעת אותי מצחוק