מוני,
חלק מהאתרים שהצעת נמצאים בשטחי אש, ומהרועשים יותר הקיימים.
Printable View
מוני,
חלק מהאתרים שהצעת נמצאים בשטחי אש, ומהרועשים יותר הקיימים.
האתרים שנמצאים בשטח אש (מיעוט) אפשר לתאם מול הצבא.
סך הכול לא מרבים להתאמן בהם.
לרועשים אני מבין שאתה מתכוון לצפונים, וכאן אין מה לעשות.
הצפון הרבה יותר צפוף.
עם זאת אתה טיפה סוטה מהשביל הראשי, או נוסע בשבילי טיול לא פופולרים, ופתאום הרבה יותר שקט.
יש לי כמה דוגמאות, אבל אני מעדיף שישארו שקטות (-:
הכלל הזה עוד יותר נכון לדרומיים, ולא, לא צריך לרדת מהשבלים כדי למצוא מקום שקט.
בכלל ההמלצה שלי, היא ללכת בדרכי המאסטר השמשוני בכבודו ובעצמו.
תופסים פינה, נחים יום יומים. מגיעה קבוצה, יופי יש עם מי לדבר וממי לשנרר.
לא מתאים, הופה לגיפ ונוסעים לאן שהגלגלים לוקחים.
דרור חלק מההנאה זה פשוט לזרוק את המפות וה GPS ולנוע עם השביל.
אסור אסור להתחיל לנווט, הכול לפי הזכרון !
ואם הלכת לאיבוד ?? יופי הגעת לאן שרצית להגיע ((-:
אני מאמין שיש לך מספיק ניסיון וידע לא להגיע לשטחי אש גם ללא עזרת מפות...
יצא לי להיות לבד בלילה במדבר בשביל צילום.
אני חייב לציין שהחוויה של להיות לבד בלילה, גרמה לי להזדקן בכמה שנים על כל לילה, כמה שהייתי מוכן, לא הצלחתי להדוף את הפחד שהלך ונבנה במשך הלילה עד עלות השחר...
פחד ממה?
בדואים?
הלכת לישון או שישבת ער עם עצמך כל הלילה לכבוד הצילומים, והחושך שיגע אותך?
ואם אתה ישן עם בת זוגך במדבר אתה רגוע יותר?
ואם אתם שניים-שלושה ג'יפים, ואין לכם נשק, אתה רגוע יותר?
אני נוטה להאמין שאלה מבין הבדואים שמשוטטים בלילות כדי לגנוב, עושים את זה במקומות בהם הסיכוי למצוא משהו הוא הגדול והטוב ביותר - להבנתי המקומות הללו הם חניוני הלילה המוכרים, ואני מקווה שאני לא טועה. כדי לשפר את תחושת הבטחון מין הסתם אצטרך להתארגן על נשק כלשהו שיהיה צמוד אלי כל הזמן. גם זו לא בעיה.
אני או כל אחד אחר שמבקש להתנחל באיזה מקום, גם אם מתייעץ כאן, מין הסתם לא מודיע בפורום ביום שהוא יוצא, ובטח לא לאן. אני נוטה לכיוון של התנחלות מדי יום בזולה חדשה, אבל דווקא לא מחפש לנסוע עשרות קילומטרים בין זולה לזולה. אם אמצא זולה שתעשה ל יאת זה, אישאר בה עוד יום או יומיים. הקטע כאן זו הרביצה במקום, ולא הנהיגה/נסיעה.
לא הבנת אותי נכון או שלא הסברתי את עצמי נכון... :)
לא פחדתי ממישהו שיבוא, כי בודאות ידעתי שאף אחד לא יגיע, מה גם שבחושך מוחלט ובשקט מוחלט הייתי רואה/שומע כל אחד ממרחק של קילומטר...
לא היתה לי שום סיבה לפחד במקומות שהייתי בהם בודאות.
כל עוד שהיה אור הייתי גיבור, איך שהאור הסתלק לו התחילו החששות שהלכו והתעצמו.
אפרופו נשק, לי יש נשק וזה נוסך הרגשת בטחון מסוימת גם בטיולים סטנדרטים.
זה עניין של הרגשה, פחד פנימי שהולך ומתגבר, משהו פסיכולוגי, יכול להיות שזה רק אצלי...
אבל פחד מפני מה?
סתם ככה?
למרות שכבר יצא לי הרבה מאוד פעמים לטייל לבד, כולל בעומק הדרום הרחוק וכולל גם תקיעה אחת רצינית (בגלל שהתפתיתי לשחק בעבירויות, נגרם שבר במכלול חשוב שעקרונית אמור להשבית את האוטו, בהברקה של רגע אילתרתי תיקון ויצאתי החוצה לכביש, ואחר כך גם נהגתי ככה הביתה, אבל זה באמת היה הרבה יותר מזל משכל, ורק מכוניות בסגנון של אלה שלנו מסוגלות לשרוד תעלולים כאלה) בדרך כלל זה היה חד יומי. רק פעם אחת הקמתי אוהל בחורשה שצמודה לתחנת הדלק במצפה רמון והלכתי לישון עד הבוקר פשוט כי הייתי עייף ברמה כזו שלא היה לי כוח לנהוג. אבל לישון שם זה ממש לא נקרא להיות לבד. לכן אני צריך לדעת בפני מה אני עומד.
בזמנו חיים רכס כתב כאן הרבה מאוד על ההתנהלות בטיולים לבד. אז היו כאן רבים שהיו בטוחים שהוא מגזים ומה שהוא כתב שיעשע אותם - אבל כששהייה של כמה ימים לבד בשטח עולה על הפרק - מסתבר שזה חומר כתוב שהוא פרי נסיון של הרבה שנים שערכו לא יסולא בפז. לפחות חלק מהתובנות שלו אני מתכוון ליישם ולאמץ, לא כולל לצבוע את הג'יפ בשחור מט...
"יש לו דרכים משונות לומר לך שהוא אוהב"
דרור דרך משונה יש לך להיכנס לפוליטיקה לא יותר פשוט ליפתוח דף בפייסבוק:p;)
אתן לך מקום מדהים רק תבדוק שזה לא נופל באיזה שטח אש , בנחל עקרב , עשינו שם חניון לילה באחד ימי הכיפור עם בינדר,
מוגן רוח,שזה מאוד חשוב. שטח חלקו חולי שזה תענוג, כלב מת לא פגשנו שם
היי, דרור
בזמנו עשיתי כמה גיחות כאלה עם דורית והדיפנדר, בגישה של "בוא נתגלגל ונמצא עץ יפה". בילינו יומיים באיזה ערוצון היוצא מנחל אמציהו (תתפלא לשמוע, אבל לא עוברים שם בכלל באמצע השבוע, ובכל מקרה אתה לא מתמקם בקרבת השביל) , אחר כך ירדנו דרומה לאיזור נקרות, ממש לא יודע איפה היינו. יצאנו לקנות מוצרים ולעשות כביסה במצפה רמון, מדליק. העיקר למצוא משהו שאינו שמורה, ולא שטח אש. הייתי מחפש מקום עם קליטה, ומכבה את הסלולארי.
דרור ערב טוב,,,
ישנם מספר מקומות שעונים בדיוק על מה שאתה מחפש,,,,חלקם בשטחי אש,,,וחלקם "נושקים" לשטחים האלו. בלי מטיילים,,בלי בדואים,,
מניסיון אישי (אולי בעיה אישית) לשבת במקום אחד לעיתים "מעצבן". ולכן בפעם האחרונה שעשיתי דבר דומה,,הסתובבתי ברחבי הדרום ממקום למקום מרבית הזמן חניתי בכל מיני "חורים" וגם שדילגתי ממקום למקום זה הייה בהילוך ראשון בלי גז,,,,ככה במעין חלום.
דרור- כל עוד אתה ישן בקרבת שביל רכב ראשי אתה יכול להיות מופתע בכל שעה שהיא מעובר אורח כזה או אחר. כולל מבריחים על שלל סוגיהם.
קרא את ההמלצה שכתבתי למעלה, היא עובדת. מצא לך איזה ערוץ שלא מוביל לשום מקום, זחל עם הג'יפ פנימה ותטמע בו. עדיין יש סיכוי שתפגוש רועים באמצע הלילה (וגם זה כבר קרה באחד הערוצים שנשפכים לחימר באזור המפגש עם הקינה...), אבל יהיה לך שקט מאד.
כשאתה ישן בקרבת שביל ראשי אתה לא יכול להיות שקט...
יצא לי לישון לבד בנחל עקרב מחוץ לשמורה כמה עשרות מטרים מהדרך הראשית ובגלל זה היה לי קצת קשה לישון לגמרי בשקט. לדעתי לא מקום טוב למה שאתה מחפש.
יש לי בשבילך עוד המלצה למקום טוב עם סיכוי נמוך לפגוש רוכבי אופניים. שולח בפרטי...
לדעתי:
1.קרוב לכביש שומם,חניון הר קנאים. במרחק קצר,מעט מזרחה על שפת המצוק,נפרש נוף ים המלח וההרים.
2.רחוק מהעיין,בקצה שביל ללא מוצא,חניון נחל משמר,גם שם מעט מזרחה נפרש נוף דומה.
הבונוס,מעט צפונה משם קניון נחל משמר,טיול רגלי משחרר.
אגב בשניהם אין עצים.ציליה קטנה תשדרג לך את הזולה.
לא, לא לא. אני לא מתכוון להיות בקרבת שביל ראשי. התכנון שלי ל"זולה" זה קפל קרקע/ערוצון עמוק שאני זוחל אליו, מתמקם, מצמיד את הג'יפ לסלע גדול או לקיר, מכסה אותו ואת האוהל ביריעת הצללה ענקית ומותח אותה ככה שלפחות בחושך זה ייראה טבעי לגמרי, כלומר לא ייראה בכלל. לפחות לא מרחוק. הבעיה זה הדלקת אש, שעלולה למשוך אורחים לא קרואים...
כן, סתם ככה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
כשנמצאים לבד, אבל ממש לבד בעומק השטח בדרום, לא עם בת זוג ובטח לא עם עוד רכב, אלא אתה עם הרכב שלך לבד, יש כנראה "כוחות" שפועלים עליך (לפחות עלי).
כל פעם, שהייתי מנסה מחדש, הייתי מגיע בדיוק לאותה נקודה, מן פחד לא ברור, אני ממש לא יודע להסביר את זה כי זה ממש שטותי, אבל זה השפיע עלי.
ייתכן מאוד וזה רק אני, אבל סתם רציתי לשתף, כי זו הרגשה שלא שוכחים בחיים...
מה שכן חשוב, זה להיות בקשר עם מישהו בציוויליזציה (שלפחות ידעו איפה לחפש... :) :) :) סתאאאם) על כל מקרה שלא יקרה, לוחות זמנים ומיקום.
דרור,אתה בטוח שתחזיק מעמד שבוע ימים? לבד? בודד? מנסיוני- אחרי 3 ימים כבר רציתי לדבר עם מישהו,לשתות קפה ביחד ולשוחח. ואחרי שעה שעתיים -שלום שלום. דווקא כן הייתי מדליק מדורה בלילה. אלרו כן ,זה קצת מפחיד,יותר נכון מלחיץ מהסיבה הנורמלית והאנושית כל כך- המדבר הוא לא המקום הטבעי שלך,לא סביבת החיים הרגילה שלך ואין מה להתבייש להודות בזאת. עקרב פה, עקרבוט שם, איזו קוברה מסרית קטנה בוהה בך ובלילה- דרקולה, פרנקנשטיין. גודזילה. עם כל הצניעות- אני חושב שיש לי את הזכות לכתוב את מה שאני כותב,רבצתי באהלי סיירים בסביבות מכתש רמון 6 חודשים בשנה משך 27 שנים במסגרת מקום עבודתי.
בדואים: לא כולם קניבלים,אירחו אותי יפה מאד,תפאדאל תפאדאל וואלה אכבר סובה
אלרועי,
אם זה מה שהמדבר עושה בחושך, אל תחשוב אפילו על צלילות לילה בים תיכון.. זה באמת מחרפן אנשים.
דרור,קח אתך קוביה הונגרית,מיטת מסמרים ומגאפון.
מומלץ ביותר
ו....למפהציטוט:
נכתב במקור על ידי talw
מוני,
אני דוקא מדבר על הדרומיים, דוקא בצפוניים לא מכיר מספיק- כל דבר שם מבחינתי הוא רועש מידי או קרוב מיד לכביש או שרואים בהלילה אורות של ישוב כשלהו.
הכוונה ברועשים זה שטחי אש שמרעישים בהם..
במצוק העתקים יש לא מעט תנועה של בני-מיעוטים מהשטחים שמסתובבים, וכנ"ל מדבר יהודה.
הנקרות עובר במסדרון בין 2 שטחי אש די פעילים, במיוחד הדרומי שבהם.
הר כיפה- אם-אימא של פעיל, במיוחד באמצע השבוע.
דוקא אזור עשוש-נשפה יכול להיות רעיון מעניין.
מאיר,
עקרב-דורבן באמת מקום יפה, אבל אלו צירי בט"ש, ומטווחי חי"א (תעלה למעלה, על השלוחות ותראה את המטרות), בטח שלא ראית אף אחד ביום כיפור.. אבל ביום רגיל נוסעים ם לא מעט, צבא ומקומיים.
היו כאן כמה רעיונות מעניינים- אבל כמו אחרים, גם אני חושב שההמלצות האמיתיות צריכות להיות בצורה פרטית.
גב זרחן היה פנינה של מקום כל עוד הסיפור דרך עבר מפה לאוזן, בשנה שהסיפור דרך עלה לאינטרנט נהיה שם בית-שימוש, תרתי משמע- ניירות טואלט וזבל זרוק בשטח.
מה שלא מפורסם לכל העולם וראוי לשמור עליו, כדאי שלא יעלה לרשת.
דרור, את ההמלצות שאתה מקבל בפרטי אשמח לקבל גם אחרי שתחזור מהמסע הארוך
יוני