תגובה: הבור נסגר לתמיד.
נראה שאתה מדבר בקודים "ערס", "קופים", "בבונים".
תקרא את סעיף 1 מפה.
"הגזענות בעידן הבאקלאש לפוליטקלי קורקט ולרב-תרבותיות, ולכן ראויים לבחינה מדוקדקת: 1. נגד ביקורת השפה: ערס זה לא מילה גסה
הדבר הראשון שניתן להבחין בו הוא שבניגוד לקודמיו, שעדיין גמגמו אל מול הביקורתיות המזרחית, הגזען 2.0 כבר לא מפחד לומר "ערס". במקום לקבור את המילה הזאת, הוא פשוט מנטרל אותה לכאורה וטוען שהיא לא קשורה למזרחים ("מזרחים או אשכנזים… ערסים בדיוק כמו כל השאר"). היא בסך הכל מסמנת התנהגות גסה וולגרית, שלא קשורה לשום עדה. הנדלמן סמית אפילו מגדיל ומייחס אותה לביבי וליברמן, שהם בהחלט לא מזרחים.ההיפוך משיג את נצחונו בכך שכעת, מי שיטען ש"ערס" הוא כינוי גנאי למזרחים יהיה הוא עצמו עצמו זה שמייחס את הוולגריות למזרחים ויתויג כגזען. ההיפוך אמנם מבריק מבחינה רטורית, אך בסופו של דבר משולל יסוד. הדבר דומה לשימוש במילה "כושי": רבים טוענים כי זו אינה מילה גזענית, אלא בסך הכל מילה תנ"כית שהשימוש בה הורחב כדי לסמן את כל שחורי העור. עובדה, בשנותיה הראשונות של ישראל אף אחד לא ראה בה כינוי גנאי. אולם להוציא מבוגרים מסוימים, שעבורם השימוש במילה הוא אכן ניטראלי, המילה היא בבירור גזענית. זאת מהסיבה הפשוטה, שהיא הפכה כזאת ברגע שהחל השימוש בה כתרגום של הקללה "nigger".למילים אין משמעות קבועה. כמו ש"faggot" היא מילת גנאי להומואים, למרות שבמקור היא מתייחסת לחתיכת גחל, כך "כושי" היא מילת גנאי משום שזאת המשמעות המקובלת שלה, בלי קשר לשימוש המקורי. עשו ניסוי: האם באמת תרגישו בסדר לקרוא לחבר/ה שחור/ה שלכם "כושי/ת"? אני חושב שלא. באותה מידה, "ערס" מתכוונת למזרחים משום שזהו השימוש המקובל בה. כך השתמש בה הנדלמן סמית במאמרו הראשון, כשלא חשש מביקורת. הוא "ניטרל" אותה רק כשהיה כבר בעמדת מגננה.כמובן שאם מילים הן משהו שמשמעותו אינה יציבה, אפשר לטעון שמותר לשנות את משמעותן. לפי ניתוח זה, הגזען בעידן שאחרי הרב-תרבותיות לא מיתמם באשר להקשר של המילה "ערס", אלא עושה מעשה אמיץ ומשנה אותו. גם אם אתעלם מכך שבהקשר של מאמרו של הנדלמן סמית זוהי העלמת עין ברורה, הטיעון עדיין לא תקף. זאת מכיוון ששינוי משמעותה של מילה פוגענית הוא אכן מעשה אמיץ, אבל כשהוא נעשה על ידי הנפגע – לא על ידי הפוגע. הדגמה על השחורים באמריקה שוב תעזור: כמו שברור לרובנו למה מותר לשחור לקרוא לשחור אחר "ניגר" ככינוי חיבה, אבל ללבן אסור, כך צריך להיות ברור לנו למה מותר להוגים מזרחים להפוך את המילים "ערס" ו"פרחה" למקור של גאווה, אבל להנדלמן סמית אסור."