תענוג לקרוא .
מצפה לחזרתך המלאה.
Printable View
תענוג לקרוא .
מצפה לחזרתך המלאה.
שבת שלום
חוק ראשון בתורת הנדסת האנוש: אם זה לא פשוט זה פשוט לא עובד!
ואכן הפשטות היא ערך מקודש לג'יפאים מדור הסיקס. מה שניתן לתן בשטח טוב. מה שמנוהל ע"י מחשב "דל קלוריות" שהוא היחיד שיודע מה לא בסדר ברכב - רע. הרי אם תהיה תקלה בשטח לא נוכל לחלץ את הרכב המסובך. לא נדע אפילו מה התקלה...
כל זה נכון, אבל. רוב כלי הרכב התקועים בשטח הם אלו שניתן לתקנם בפשטות. מאידך, גם רוב אלו ששותים דיאט מאותגרים משקלית.
מה כל הפילוסופיה הזו קשורה למוסו שלי? אז ככה. כזכור, סידרתי יפה את הרדיו ואת מכשיר הקשר אבל הרדיו לא קולט כמעט שום תחנה. לאחר בדיקות מצאתי שהרכב שלי מגיע במקור עם מערכת מיוחדת שמרימה את אנטנת הרדיו בכל פעם שהוא מופעל.
עוד גיליתי, המערכת לא מחוברת.
חיברתי וגיליתי שהיא לא עובדת.
או שהמנוע החשמלי של האנטנה תקול, או שכרטיס הפיקוד שלא היה מחובר או... לך תדע.
מתחיל להסתבך, לא? ההחלטה נופלת מידית. חוזרים אל הפשוט!
פירקתי את האנטנה.
חיברתי אנטנת רדיו גמישה.
הרדיו קולט את כל התחנות.
האנטנה לא תישבר.
תמונות:
1-3 פירוק האנטנה החשמלית
4 האנטנה החדשה
5-6 התקנת האנטנה החדשה
7 חיבור האנטנה החדשה
בשבת טיול בוץ ראשון.
ביום א מתחיל פרוייקט ההגבהה.
שבת שלום
ערן CJ
איפה קנית את האנטנה ובכמה?
הקשר לא מפריע לקליטה של הרדיו בשידור?
בועז
בועז שלום
את האנטנה רכשתי בחנות חלפים מזדמנת בכרמיאל (אלמוג). 65 ש"ח.
בין אנטנת מכ' הקשר לאנטנת הרדיו יש מרחק 2 מ'. אנטנת הרדיו צמודה לחלון אחורי על קורת גג D.
בעקבות שאלתך יצאתי אל הרכב ובדקתי. אין הפרעות.
ערן CJ
כתיבה יפה מאוד ותכנון מצוין.
יישר כח.
נסיעה טובה.
אחלה כתיבה ואחלה פרוייקט.
2 שאלות (או שתיים שאלה, תלוי מי שואל)
1. יש סיבה מיוחדת לזה שהפלחים שחובקים את השלדה עגולים בקצה?
2. עם מה אתה מחבר את הפלחים אל הצינור עצמו?
אשמח לשרטוט יותר מפורט של הסיפור הזה
רועי
רועי שלום
עיגול הפינות בפלאחים הוא עניין ויזואלי בלבד. אין סיבה מבנית. באופן כללי אני לא אוהב להשאיר פינות חדות.
הצינור והפלאחים מחוברים בריתוך.
בשבועות הקרובים אבנה את המדרגות ואתעד את התהליך במלואו.
ערן CJ
אחדד את השאלה - עם איזה סוג של צינור/פרופיל מחבר בין הפלאחים לבין הצינור האורכי (המדרגה עצמה)?ציטוט:
נכתב במקור על ידי ערן CJ
פרוייקט מוסו - ההגבהה
הייתי אז בתקופת גדילה, מיום ליום הוספתי ס"מ טובים וחשובים למידותי. באותם ימים בהם איבדתי את בתולי, מעט אחרי גיל 16, צרכתי המון אוכל, ישנתי את רוב שעות היום, הייתי מרדן ובלתי צפוי להורי. הם השקיעו מחשבה בעיצוב האישיות שלי ואני חשבתי שהם מתערבים לי בחיים יותר מידי. בני בן ה-16 קורא לזה "חופרים". נו טוב הנוער של היום...
אבא רצה לראות אותי יותר פעיל, למדן, ושקדן. כמו הבן של השכנים, זה שמנגן בקונסרבטוריום על חליל צד וקלרינט. אמי האשכנזיה האולטימטיבית דווקא מאוד אהבה את העובדה שהבן הרזה שבקושי נגע באוכל בילדותו המוקדמת, היה לעלם תאב מזון. "תעזוב אותו. סוף סוף הילד אוכל משהו." היא אמרה ובישלה בהנאה את המאכלים האהובים עלי במיוחד. ידעתי שמהצד היא צופה בי בולס, ישן וגובהה.
לפני שבועיים ניצלתי את המלקוש כדי להוציא את המוסו לביתוק בתולים בבוץ של עמק יזרעאל. חזרנו הביתה, שטפתי אותו מהבוץ והותרתי אותו לנוח בחניה המקורה. המוסו כבר ידע על כוונתי להגביהו והתנהג כמו נער מתבגר. הוא היה בלתי צפוי להוריו, המזגן הפסיק לקרר, הרדיו שרף את הפיוזים והדלת האחורית החלה לקרקש בכל מהמורה. הואז הוא התחיל לאכול המון, כן כן, אני יוצא בכל שעה פנויה למדוד ולהכין את הברגים, הדיסקות, האוקולונים והגומיות לקראת ההגבהה. והוא, הוא פותח את דלת תא המטען בכל פעם שאני רוכש עוד קומפוננט, בולע את החומרים היקרים וחוזר לישון בחניה החשוכה. באחד הימים אפילו נשכבתי תחתיו עם תרסיס WD40 רק כדי לשמן את הברגים שעלי לפתוח בשבוע הבא, מבעוד מועד. ילד מתבגר ומרדן. ממש כפי שהייתי אני בתקופת הגדילה - ישן שעות נוספות, לא זז מילימטר, ועלויות האחזקה גבוהות מאוד.
אתמול, יום שישי, 4/5/2013, הגיע יומו. סיכמתי עם עלי מכונאי וחבר, שהחל משישי בצהריים, אקבל ממנו ליפט ליומיים של עבודה. למה בצהריים? כי הפולנייה שלי התנתה את "החופש לעבוד", ביציאה לתחרות ניווט עם שני בננו בבוקרו של יום שישי. רצנו, ניווטנו וחזרנו בצהריים עייפים. אפילו לא עליתי הביתה. הילדים הלכו לנוח ואני יצאתי עם המוסו לטקס ההגבהה על הליפט.
אני מזכיר – ההגבהה נועדה לאפשר החלפת צמיגים מקוטר 29 אינצ' לקוטר 31.7 אינץ'. (235/85 R16). יחסי ההעברה הותאמו כבר בפרקים הקודמים.
פעולה ראשונה: חשיפת הברגים המחברים את הגוף לשלדה. הברגים חבויים מתחת לשטיח הרכב:
תמונה 1: פירוק השטיח לרגלי מושב הנהג
תמונה 2: חשיפת הגוף לרגלי מושב הנהג
תמונה 3: חשיפת הגוף לרגלי מושב הנוסעים במושב האחורי.
פעולה שנייה:
הרמת הרכב על הליפט ופתיחת כל הברגים.
המוסו המרדן השתמש בשיירי נסיעת הבוץ מלפני שבועיים כדי להמטיר עלי גושי אדמה. האוטו פשוט "חירבן עלי" בכל פעם שעברתי תחתיו. כמו B52 המוסו פתח כוונות ירי ופגע לי ישר בעיניים או הפה הפתוחים. כבר אמרתי גיל ההתבגרות?
כך נראה פירוק הברגים המחברים את הגוף לשלדה.
תמונה 4: הרמה ראשונה.
תמונה 5: בורג תושבת הגוף האחורית - לאחר פירוק.
תמונה 6: בורג תושבת גוף, פורק.
תמונה 7: תושבת גוף עם הבורג.
תמונה 8: פגזי אדמה מוכנים לשיגור. המטרה – ערן CJ.
תמונה 9: רגע של הפוגה בין מטחי הבוץ. הזדמנות לצלם את קפיצי הפג'רו קינג ובולמו מונרו החדשים.
שלב שלישי:
ניתוק כל הצינורות שבין המנוע למצננים, צינורות הבלמים, וגל ההינע של ההגה. לאחר הפרדת הגוף מהשלדה נוצר מרחק גדול יותר והצנרת הקיימת לא תמיד ארוכה דייה כדי לגשר על הפער. פעולה זו מונעת שבירת פלאנג'ים ושאר חלקים שעלולים להימתח ולהתעוות.
שלב רביעי:
הרמת הגוף ללא השילדה . מרימים מעט ככל שניתן. רק כדי להכניס את הספייסרים. גוף נפרד מהשילדה אבל... אבוי! הספייסרים יוצרו מגליל בקוטר 75 מ"מ. הקוט רחב מידי. נכון היה לייצרם מגליל בקוטר 60 מ"מ. רצתי לחרט העובד בכפר השכן איבטין. שם ייצרתי פאזה שהקטינה קוטר הקצוות ל- 60 מ"מ.
תמונה 10: הגבהת הגוף והפרדתו מהשלדה. הפרש הגבהים ניכר במיקום הטמבון האחורי הקשור אל השלדה ביחס לדופן הרכב.
תמונה 11: הגבהת הגוף והפרדתו מהשלדה. הפרש הגבהים ניכר במיקום הטמבון האחורי הקשור אל השלדה ביחס לדופן הרכב.
תמונה 12: האוקולונים חוזרים לסיבוב שני על המחרטה- פאזה בקצוות ליצירת קוטר 60 מ"מ.
תמונה 13: בזמן שהאוקולונים נחרטים שותים קפה שחור עסלי ומסרבים בנימוס לשאיפת נרגילה.
תמונה 14: האוקולונים לאחר תיקון הפאזה.
חזרנו אל המוסו. הפרדנו את הגוף מהשילדה והרכבנו את האוקולונים למקומם.
בחלק הקדמי של הרכב השלדה והגוף סירבו להיפרד. לאחר חיפוש מצאנו שחיבורי הפגוש אל השלדה עוברים דרך חורים בגוף. ניתוק הטמבון הקדמי איפשר להפריד גוף משלדה.
שלב חמישי:
החזרת כל הצינורות והמגנים למקומם.
צינורות קצרים מידי יוחלפו מחר בארוכים יותר.
את הטמבון הקדמי החלטתי שלא להחזיר. במקומו אני מתכוון לרתך לי טמבון צינורות משופר, עם רסיבר לכננת.
לשמחתי, אין צורך להחליף את המאוורר של המצנן במאוורר חשמלי. המאוורר עדיין ממוקם טוב וכל השינויים שנזקקתי להם היו בזווית הצנרת של המצנן.
לקחתי חופש כדי להשלים את כל הדברים מחר בבוקר.
מיקום הפגוש האחורי במצב החדש אינו מתאים. הפגוש האחורי פורק. תיבנה תושבת להגבהתו ב- 6 ס"מ.
תמונה 15: חזרנו אל המוסו. הפרדנו את הגוף מהשילדה והרכבנו את האוקולונים למקומם.
תמונה 16: פירוק הטמבון הקדמי.
תמונה 17: הרכבת הא וקולונים הקדמיים לאחר פירוק הטמבון.
תמונה 18: הרכבת המיגון הקדמי בחזרה. הפגוש הישן יוחלף בפגוש צינורות עם רסיבר לכננת.
תמונה 19: הגוף הרכב עלה ב-6 ס"מ. עכשיו ניתן יהיה להרכיב גלגלים גדולים יותר.
תמונה 20: הגוף הרכב עלה ב-6 ס"מ. עכשיו המרחק בין קשתות כנפיים לשפת הצמיג – 22 ס"מ.
תמונה 21: עבודת ההגבהה הסתיימה. אין צורך להחליף את המאוורר של המצנן למאוורר חשמלי. המאוורר עדיין ממוקם טוב וכל השינויים שנזקקתי להם היו שינוי קטן בזווית הצנרת של המצנן.
תמונה 21: הפגוש האחורי פורק. תיבנה תושבת להגבהתו ב- 6 ס"מ.
המוסו שלי מתבגר.
האשה טוענת שהוא נראה מכוער יותר. זה שלב בהתבגרות אמרתי. גם לי היו חצ'קונים...
היא שואלת איך היא אמורה לעלות עליו עכשיו? הבטחתי לה שיהיו מדרגות צד.
עכשיו צריך למהר להכין את הכל.
עד כאן להיום.
שבוע טוב,
ערן CJ
כמעט שכחתי...
מחפש תרומת איברים:
4 חישוקים (ג'אנטים) בקוטר 16.
חלוקת ברגים - 6 ברגים יפני.
עדיפות לחישוקי פלדה ולא אלומיניום (אלו שקוראים להם בישראל מגנזיום עשויים לרוב מאלומיניום. מגנזיום תמצאו רק על מכוניות יוקרה אמיתיות)
תורמים אפשריים: היילקס ויגו, פראדו, טרופר, די-מקס (חדשים), טראנו (דגמים חדשים).
מוכן כמובן לשלם מחיר הוגן, עבור סט חישוקים תקינים.
ערן CJ
ערן, איזה יופי של עבודה. איזה יופי של תיעוד. איזה יופי של כתיבה!
לפני שאתה קונה ג'נטים, תוודא שהאופסט מתאים. רוב הג'נטים המקוריים של הכלים שהזכרת הם ללא אופסט חיצוני או עם אופסט קטן מאוד.
שלא תמצא את עצמך מחכך את הצמיגים בכל מיני ברזלים שבולטים מתחת לאוטו (בזמן הפניית הגה מלאה) וקורע את הצמיגים היקרים לאט אבל בטוח
ערן, תיעוד יפה מאוד!
מצפה לעדכונים
ערן , כל הכבוד על ההשקעה באשכול , על הליווי בתמונות ובהסבר המפורט בשפה ברורה, אני חושב שעל זה אומרים ברוך אומר ועושה , אני חושב שתסיים עם הפרויקט שלך חוץ מהשם מוסו לא יהיה הרבה קשר בינו לבין המוסו המקורית........., בדרך הגב ניתן להחליף את מידת הצמיגים ברישיון? הרבה הצלחה בהמשך.
ערןציטוט:
נכתב במקור על ידי ערן CJ
תרשה לי לתקן אותך
זה לא עניין ויזואלי בכלל אלא עניין בטיחותי
זה מאאאאאד לא נעים לשכב מתחת לרכב , לתקן משהו ואגב תנועה לא נכונה לדפוק את הראש או לקרוע את היד על הפינה של החבק.....:cool:
ותתפלא כמה הפינות האלו יכולות להיות בדיוק ההבדל בין להחליק על שן של סלע לבין מה שעוצר אותך.ציטוט:
נכתב במקור על ידי סוזי המשתוללת
או קי. כנראה שתפסתם אותי "מעגל פינות" ואפילו לא ידעתי שאני כזה.
כן, אני בהחלט מסכים עם הטיעונים של דורון ושל שמוליק (סוזי). יצא לי בלי להתכוון.
היום הלכתי להשלים את כל החוסרים לכשירות הרכב:
חיפשתי צינורות באורך מתאים למצב המוגבה:
בצנרת הטורבו התברר שמכל צד של הצינור יש קוטר שונה. מצאתי משהו שיתאים אבל עלות הצנרת גבוהה.
צינורות המיים יקרים כי הזוויות הן 90 מעלות והמתאמים גדולים.
רכשתי גם חבקי צנקת מנירוסטה כי שווה להשקיע.
סה"כ צנרת - 370 ש"ח.הארכת גל ההגה אצל חרט.
הבעיה הגדולה ביותר היתה דווקא הברגים. 4 מתוך 10 ברגי החיבור של הגוף והשילדה מתברגים אל אום שמרותך לגוף במקום חבוי.
מדובר בברגים עם הברגה מילימטרית עדינה (פסיעה 1.25). הברגים והאומים שהבאתי היו עם הברגה סטנדרתית 10M.
הברגים המקוריים היו באורך 120 מ"מ. לאחר ההגבהה נדרשתי למצוא ברגים בקוטר 10 מ"מ, עם הברגה עדינה ובאורך 180 מ"מ.
עברתי מבירגיה לברגיה. עיינתי בקטלוגים של היצרנים. ברגים מילימטריים עם הברגה עדינה מגיעים באורך מקסימום של 150 מ"מ.
בסוף חרטתי מוטות הברגה.כדי להתקינם ברכב מחר.
הכנתי את גם את הפגוש האחורי להתקנה בגובה החדש והמתאים. ריתכתי פלטות עם חורים מתאימים לתושבת הפגוש.
תמונות מצורפות.
תמונה 1,2: הפגוש האחורי נמוך ממיקומו ביחס לגוף.
תמונות 3,4: בניית מתאם לתושבת הפגוש האחורי.
ערן CJ
עדכונים אחרונים
רכשתי 5 חישוקי 16 אינץ' של טרופר 2002. (500 ש"ח). חלוקת הברגים מתאימה. החור המרכזי קטן מידי. קוטר 100 מ"מ במקום 105 במוסו שלי.
עברתי 4 חרטים עד שמצאתי חרט שיכול להרחיב את החור המרכזי על מחרטה גדולה. עלות נוספת ולא מתוכננת - 50 ש"ח לכל חישוק. סה"כ 250 ש"ח.
גל ההגה הוארך ב- 3.0 ס"מ והוחזר למקומו.
המזגן לא קירר למרות שהמדחס בנה לחץ גבוה. הופניתי אל מזגניסט מקצועי בשם סמי (אז"ת עין השופט). המזגניסט חיבר את הרכב לשעונים ולוואקום, הוציא את כל הגז וגילה שכמות הגז היתה יותר מכפולה. לאחר וואקום שמן וגז מזגנים המזגן מקרר נפלא. המזגניסט ההוגן דרש רק 100 ש"ח ובירך אותי לשבת שלום, לא לפני שהסביר שברכב שיורד הרבה לשטח, יש לנקות את הרדיאטור של המזגן בלחץ מים, מעת לעת.
מחד הייתי מאושר על המזגן/ניסט שהשאיר מעות בכיסי ומאידך שמחתי על שהרכב במצבו המוגבה כבר משדר את יעודו.
בשבוע הבא צמיגי 31.7 אינץ ישלימו את החבילה הבסיסית של הרכב.
בהמשך פגוש צינורות ומדרגות צד. שמוליק, "סוזי המשתוללת", יסייע לי בכיפוף צינורות לפרוייקטים הללו.
מחר טיול ראשון ברמת הגולן.
תמונות המצב הנוכחי יובאו מרמת הגולן.
ערן CJ