רעיון פשוט איך לא לשכוח תינוק ברכב

אני בטוח שזה יכול לקרות לי. מזועזע מהמקרים הנ"ל ומבוהל. ביקשתי מאשתי להרים אליי טלפון זמן קצר לאחר הזמן המיועד שבו אני אמור לקחת את הילדה. אני מעודד מאוד את הבת לדעת לחגור את עצמה וגם לשחרר, ולפתוח את נעילת הדלת ולפתוח את הדלת. היא בת 4.5.
אבל מה אם השכנה מקפיצה לבית את הילדה ביחד עם הבן שלה? ומנגנון הנעילה/פתיחה של הדלתות ברכב שלה שונות מאשר ברכבים שלנו?
מפחיד.

אגב, מכל העצות ששמעתי ביומיים האחרונים, שתיים מהן נראות לי יעילות במיוחד (בהסתייגות שזה כמובן לא מתאים לכל מקרה):
אם התנעת הרכב היא ללא מפתח אלא עם כפתור, אז להשאיר את מפתחות הרכב בכסא התינוק.
להשאיר את הסלולארי שלך אצל התינוק.

לסלולרי שלי אני לא מתייחס כשאני ברכב, בין אם לבד ובין אם אני עם אנשים ואו ילדים.

זה לא מפחית מיעילות השיטה כי אם תשאיר אותו אצל הילד אז לאחר שתצא מהרכב אתה תחפש אותו.

הנקודה שלי הייתה שהסלולרי לא מהווה גורם מסיח דעת.

יתרה מזאת, אם הילד ישחק בזה, הוא יכול להזיק לו או יותר מזה - להשליך אותו עליי ולהפריע למהלך הנהיגה

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי GodsFather

הנקודה שלי הייתה שהסלולרי לא מהווה גורם מסיח דעת.

יתרה מזאת, אם הילד ישחק בזה, הוא יכול להזיק לו או יותר מזה - להשליך אותו עליי ולהפריע למהלך הנהיגה

---

אני חושב שפיספסת את הכוונה.
לא התכוונו לומר שבגלל הסלולארי תשכח את הילד, אנשים מציעים לשים ליד הילד דברים שתמיד תקח כשאתה יוצא - סלולארי, ארנק, תיק לפטופ וכו׳.

לא פספסתי שום כוונה ידידי. אני מנסה להמנע מהסחות דעת, זה הכל.

אגב, חלק מאלה ששכחו את הילדים שלהם היו כאלה שדיברו בסלולרי... אז אולי להם זה היה עובד, אני לא רוצה לנסות לשחק ב"מה היה קורה אם".


.
.
.
.

ריבונו של עולם, ההתעסקות בנושא הזה מביאה לי בחילה מעצם המחשבה על המקרים שקרו.

אני היום הורה לילידים גדולים (הקטנה בת 15) אבל ישב אצלי היום חבר עם ילדים קטנים ודיברנו על המקרים האחרונים.

מספר החבר שהוא הורה מודע פעיל מועיל ובחור מוכשר שזה קרה גם לו לפני כמה שנים.

הוא שינה את כיוון חלוקת הילדים וחזר הביתה עם הבן הקטן (היום בן 6-7) באוטו נכנס הביתה ונעל את האוטו.

זה היה חורף.

אחרי עשרים דקות האזעקה פעלה והוא יצא החוצה לכבות אותה.

אחרי ארבעים דקות הוא נזכר שהוא לא הוריד אותו בגן...

לא קרה כלום כי היה חורף.


ואני מזכיר בחור רציני הורה משקיע וטייס פעיל..

ולא הוא לא היה אחרי טיסה ועייף סתם יום בין טיסות...

אם זה קרה לו זה יכול לקרות לכל אחד!!!

אז כל מי שחושב שלו זה לא יכול לקרות - באמאשלכם תחשבו עוד פעם...

צחי

מביא לכם דברים חשובים שכתבה אשה בשם שרית מלמד:

ערב תשעה באב, אני שומעת חדשות ומתקשה להאמין,עוד תינוקת נשארה במכונית.
מיד כפטריות אחר הגשם צצים פוסטים שמגנים את ההורים שמכריזים שלעולם,אבל לעולם לא נשאיר תינוק במכונית
והפראקטים נותנים עצות; לשים את התיק והפלאפון ליד הכיסא, להתקין מד נפח למכונית שיאותת ויזכיר שנותרה ברייה חיה במכונית.

רגע.

לעצור.

זה לא האבא ההוא ששכח.
זאת לא האמא חסרת האחריות.
זה לא הדוסים (שמה אכפת להם יעשו ילד חדש,כן ,שמעתי גם מזה)

מדברים כאן אלינו.

בעולם בו הפרעות הקשב נחשבות סוג של נכות.
וילדים עם הפרעות קשב לא מוצאים סביבה מכילה מלבד פתרון תרופתי.
זה העולם בו אנחנו כל כך טרודים,כל כך מוצפים, רודפים אחרי הזנב שלנו כדי לשרוד,לנסות להתפרנס,להספיק ,להגיע.
בעולם כזה נשמעת עכשיו זעקה גדולה ומרה.
לעצור.
עכשיו.
לשים לב למה שנמצא סביבינו.
לנשום.
איך אני מרגישה?
מה אכלתי היום? שתיתי?
מה הילד שלי אומר לי ?
מה הוא רוצה באמת?
מה קורה במוסדות החינוך? יש שם מי שרואה מה הילד שלי באמת צריך? הם מקבלים חום? אהבה ?
כמה תינוקות יש בקבוצת המעון? ובגן? ובכיתה?
מתי פשוט חיבקתי כל אחד מהילדים שלי ? הסתכלתי לתוך עיניו ושאלתי, מה שלומך ? באמת.
ומה שלומי ?
מה ישמח אותי עכשיו?
פשוט לתת תשומת לב למה שסביבי, למשפחה שלי, ליקרים לי.
רצף האסונות לא בא כדי שניתלה מישהו בכיכר העיר.
הוא בא לקרוא לנו להתעורר.

מתפללת ובוכה שנתעורר,שאתעורר.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי sos4u

מביא לכם דברים חשובים שכתבה אשה בשם שרית מלמד:

ערב תשעה באב, אני שומעת חדשות ומתקשה להאמין,עוד תינוקת נשארה במכונית.
מיד כפטריות אחר הגשם צצים פוסטים שמגנים את ההורים שמכריזים שלעולם,אבל לעולם לא נשאיר תינוק במכונית
והפראקטים נותנים עצות; לשים את התיק והפלאפון ליד הכיסא, להתקין מד נפח למכונית שיאותת ויזכיר שנותרה ברייה חיה במכונית.

רגע.

לעצור.

זה לא האבא ההוא ששכח.
זאת לא האמא חסרת האחריות.
זה לא הדוסים (שמה אכפת להם יעשו ילד חדש,כן ,שמעתי גם מזה)

מדברים כאן אלינו.

בעולם בו הפרעות הקשב נחשבות סוג של נכות.
וילדים עם הפרעות קשב לא מוצאים סביבה מכילה מלבד פתרון תרופתי.
זה העולם בו אנחנו כל כך טרודים,כל כך מוצפים, רודפים אחרי הזנב שלנו כדי לשרוד,לנסות להתפרנס,להספיק ,להגיע.
בעולם כזה נשמעת עכשיו זעקה גדולה ומרה.
לעצור.
עכשיו.
לשים לב למה שנמצא סביבינו.
לנשום.
איך אני מרגישה?
מה אכלתי היום? שתיתי?
מה הילד שלי אומר לי ?
מה הוא רוצה באמת?
מה קורה במוסדות החינוך? יש שם מי שרואה מה הילד שלי באמת צריך? הם מקבלים חום? אהבה ?
כמה תינוקות יש בקבוצת המעון? ובגן? ובכיתה?
מתי פשוט חיבקתי כל אחד מהילדים שלי ? הסתכלתי לתוך עיניו ושאלתי, מה שלומך ? באמת.
ומה שלומי ?
מה ישמח אותי עכשיו?
פשוט לתת תשומת לב למה שסביבי, למשפחה שלי, ליקרים לי.
רצף האסונות לא בא כדי שניתלה מישהו בכיכר העיר.
הוא בא לקרוא לנו להתעורר.

מתפללת ובוכה שנתעורר,שאתעורר.

---

!!!+1

צריך לשים מיקרוסוויטש על הכסא של הילד
שמחובר לסוויטש של האורות
יהיה צפצוף בפתיחה של הדלת.(אם הילד עדיין יושב בכסא)

או פיתוח יותר מתוחכם של הרעיון.

צריך להוריד סטירת חיבור למציאות להורים. אם סלולרי יותר חשוב מהילד שלך ורק אם תשכח אותו באוטו אז תשים לב - אתה בבעיה. עם כל היהירות שבדבר.

התגובה הזו ממש לא מכבדת אותך, אמיר, ואני עדין.
אתה מדבר מפן רומנטי שאין לו כל אחיזה במציאות. במציאות יש אנשים שלהיות עם ילד ברכב זו לא השגרה שלהם. הם כן משתמשים בטלפון ובתיק או בחפצים אחרים במהלך יום עבודה ולכן ישימו לב כשזה לא יהיה איתם. הם לא רגילים להיות עם ילד במהלך יום העבודה ולכן הוא לא חסר להם. אין לזה שום קשר לסדר עדיפויות בחיים שלהם. נסיון לצייר את זה כך הוא ילדותי במקרה הטוב.

עצם האמירה, "זה יכול לקרות לכל אחד" – פסולה. למרות שכל אחד מאיתנו הגברים בסיכון כפול ומכופל.
ולא בגלל שזה לא עלול לקרות, כפי שאוליי נשמע מדבריי, אלא משום שכשאומרים כך, מקבלים את העניין כ"גורל" או כ "מכת שמים". ולא כך הוא.

מי שיודע שראשו טרוד, שאינו מורגל כשיש לו ילד באוטו, שהוא עלול להיות בקבוצת הסיכון של השכחנים,
ראוי שיקשור לעצמו סרט ליד, שיוריד נעל, שישיר שירי שבת אפילו אם זה ביום חול,
כל מה שיגרום לו לחשוב על התינוק שישן מאחור.

מי שמוביל תינוק צריך שיעשה כל פעולה שתעזור לו לזכור ולא יגיד אח"כ הייתי טרוד. כי אין לזה סליחה. אין גם דרך חזרה.
ב 8 מקרי המוות הראשונים , זו הייתה הפתעה, עכשו זו תופעה שצריך למגר. להלחם בה, ולא לקבל אותה כ" מתנה משמים " ושלא ימכרו סיפורים שאי אפשר.

אני בטוח שמטרתנו, של כולם היא אחת. אנחנו אולי, חלוקים על הדרך לפתרון. וזה בסדר.

מאחל לכולנו שלא יקרו מקרים שכאלה. בין אם ע"י אפליקציה, או הגברת ה מודעות, או כל פטנט אחר.

קובץ מצורף 77042

חנן, כמו שאמרתי - משפט יהיר במכוון, ושכל אחד יקח את זה איתו. אני שמח שהצלחתי להוציא תגובה כזו ממך ואני מניח שיש עוד כאלה.

אני לא מנסה להתייפיף או להגיד "לי זה לא יקרה" נהפוכו, אני חי מתוך החשש התמידי שלי זה עלול לקרות, גם לפני שהיה לי ילד משלי.
בדיוק כשם שאני לא מבקר את אלה שזה קרה להם וזה לא משנה אם אני טייס , נהג קטר, איש הייטק לחוץ או כל דבר אחר.

המשפט שלך "הם לא רגילים להיות עם ילד ... ולכן הוא לא חסר להם" - פשוט מקומם אותי, כי זה כמעט ונותן לגיטימציה למעשים. והנה, גם אני עדין.

http://kiddokeeper.com/en/buy-kiddo-...&product_id=17

http://www.alibaba.com/showroom/chil...nce-alarm.html

אני מקווה שיטילו עונש מוות על מי ששכח פעוט ברכב וגרם לו לנזק.

למה ?

כי אם זה יקרה לי אני לא אוכל לחיות עם הידיעה הזאת ומצד שני - להתאבד זה להשאיר עוד 3 ילדים יתומים , הורים שכולים וכו' - אז מצידי שיקחו ממני את ההחלטה הזאת.

להזכיר לקשקשנים הבטוחים בעצמם - נושא הדיון הוא "רעיון פשוט איך לא לשכוח תינוק ברכב" , אז כל המלעיזים והבטוחים שבחיים לא היו טרודים בעניניי החיים עד כדי ששכחו לבצע משהו , או ששכחו משהו איפשהו ולא נזכרו בזה זמן רב ... תרגיעו .

זה נכון שילד זה לא ארנק או טלפון , זה אפילו לא נשק או חיית מחמד , בחיים לא הייתי קרוב להפקיר ילד בצורה כזו או אחרת , שגרת היום שלי היא להביא ולהוציא את הילדה מהפעוטון , כשהיא נמצאת מאחוריי במושב הבטיחות אני משתדל לדבר אליה ולהנות מזמן האיכות הזה , אני משתדל לקחת את החיים בקלות, אני גם לא דברן גדול בסלולרי ובאופן כללי אני מרוכז במה שאני עושה ובמטלות שיש לי לבצע - כנראה שאני לא נמצא בקבוצת סיכון. עדיין הייתי מעוניין ליישם פתרון פשוט שיזכיר לי שיש ילד ברכב - כמו זמזם האורות . אם אפשר אז גם כזה לארנק ולטלפון אבל פחות דחוף.

אותי האמת מאוד מפתיע פרק הזמן שההורה לא נזכר בזה. אני יכול להבין איך קורה שמישהו שוכח להוריד את הילד בגן ונוסע איתו לעבודה (כמו שכתב פה מישהו, שהוא נזכר אחרי 200 מטר) אבל אני באמת לא מצליח להבין איך בן אדם מעביר 7 שעות בעבודה, מבלי לחשוב אפילו פעם אחת על הילדים שלו ולתהות לשלומם או כמו שאמיר כתב, לא יוצא לו לדבר עם בן/ת זוגתו ולשאול לשלום הילדים - אז אולי הוא היה נזכר שיש אחד באוטו. השיכחה ברכב היא דבר אחד, והיא כמעט רגעית - העובדה שהאנשים גם לא נזכרים בזה בפרקי זמן כל כך ארוכים (אנחנו מדברים על שעות), היא שמתפיע אותי יותר מכל דבר.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי GodsFather

חנן, כמו שאמרתי - משפט יהיר במכוון, ושכל אחד יקח את זה איתו. אני שמח שהצלחתי להוציא תגובה כזו ממך ואני מניח שיש עוד כאלה.

אני לא מנסה להתייפיף או להגיד "לי זה לא יקרה" נהפוכו, אני חי מתוך החשש התמידי שלי זה עלול לקרות, גם לפני שהיה לי ילד משלי.
בדיוק כשם שאני לא מבקר את אלה שזה קרה להם וזה לא משנה אם אני טייס , נהג קטר, איש הייטק לחוץ או כל דבר אחר.

המשפט שלך "הם לא רגילים להיות עם ילד ... ולכן הוא לא חסר להם" - פשוט מקומם אותי, כי זה כמעט ונותן לגיטימציה למעשים. והנה, גם אני עדין.

---

אמיר,
לך אני מציע לחכות קצת עם הנחרצות עד שכן יהיה לך ילד ,

מה לעשות - החיים זה לא "בית קטן בערבה " (סדרת טלויזיה משנות ה 70 על משפחה מושלמת והרמונית שחייה לה בעיירה נידחת וכולה שופעת מתיקות ועדנה למרות קשיי החיים נ.ל. ) , אנשים שמגדלים ילדים נוטים להיות טרודים יותר מאשר אלו שלא , ילדים קטנים זה משהו שעלול להפוך למטלה מייגעת , שגרתית ושוחקת שדורשת תחזוקה שוטפת ועצבים של ברזל, הם גם אחד הגורמים העיקריים לחוסר בשעות שינה וחוסר ריכוז , כשהם נרדמים במושב האחורי אתה בהחלט עלול לשכוח לרגע שהם איתך (כי כשהם ערים אין סיכוי שתשכח) . אם אתה עדיין לא נשוי , אני אתאר לך גם איך נראים חיי הנישואים אצל הרוב המוחלט , אחרי החתונה.
מצטער שזה לא נשמע טוב , אם אתה תוהה מדוע אנשים מקימים משפחות אם זה באמת המצב - א. כי הם לא יודעים / לא מאמינים ב. כי זה כנראה עדיין טבוע בגנים .

בנימה יותר אופטימית אני יכול לספר לך שלמרות שזה בד"כ ככה - זה לא חייב להיות ככה , אבל לפעמים דרוש סיבוב נוסף כדי לגלות את זה ולהסתכל על החיים בצורה קצת אחרת . מי שעוד לא הקים משפחה - שלא ינסה בכלל להבין על מה אני מדבר , מי שכן ואין לו מושג מה אני מקשקש - אשרייך - אתה בר מזל ! דא להעריך את זה !


נ.ב. מעניין שברלי עוד לא הגיב בדיון .... אולי כי בג'יפ פתוח זה לא תופס...

עוד דרך פשוטה וטובה, במיוחד טובה לגיפאים שמקורבים לנושא הרכב.
בדיקות חובה לפני תחילת נסיעה ובסיום הנסיעה.
ברגע שמכנסים זאת לרוטינה (בלי קשר ליש ילד או אין ילד) זה נחקק.
לפני תחילת תזוזה, בדיקה שהצמגים מלאים, אין משהו שבור, וכל ילדים עם חגורות הבטיחות.
בעזיבת הרכב, בדיקה שהרכב ריק מאדם, אף חלון לא פתוח, כל הדלתות נעולות.
חובה להקפיד על זה בכל הגעה, עזיבה של הרכב, אחרת זה לא יכנס לרוטינה.
אצלי זה עובד יופי.

ניר - תיקון קטן. אמיר גם נשוי וגם יש לו ילד מקסים בן שנה+. אני בטוח שהוא מכיר על בוריים את חיי הניושאין וגם חיי ההורות