Printable View
האם זה לא ״ביצה ותרנגולת״ ? (שוב, אני שואל מחוסר ידיעה).
מחד, המפעל ממומן ומסובסד, ומאידך, מוגבל מבחינת אפשרויות היבוא, היצור, המכירה והיצוא.
הבנתי נכון ?
נשאל אחרת:
מפעל כזה, בעל הנהלה רעננה, יצרנית ויוצרת, ללא הגבלות ומגבלות יצור ומכירה אך עם תעדוף של תוצרת מקומית - יצדיק את עצמו ?
האם, המפעל של עידו, עומד בפני אותם קשיים ?
גם מה שמורכב בישראל זה תוצרת ישראל.
גם dell למשל רק מורכב בארהב מרכיבים סיניים.
ה certificate of origin הוא usa ולסופה israel.
בקיצור, זה מספק תעסוקה ורווח לישראלים ולמדינה.
מבחינתי שיביאו עוד הרבה מפעלי הרכבה לארץ. יעשה לנו הרבה טוב.
ברור. ואני מאוד בעד.
אבל DELL לא מבקשים סיבסוד מהממשל ואם יש מס על הרכיבים, משלמים - לא מקבלים כחלק מהסיוע הצבאי ואז מנסים למכור לאזרחי...
הגיון פשוט שכל סטודנט שנה א' לכלכלה יכול להסביר מדוע הוא פשוט לא נכון (לכלל המדינה).ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
מעבר לזה, אם אני לא טועה, לתת מיסוי שונה על תוצרת הארץ לעומת תוצרת חוץ, פרושו מיסי מגן, שהיום מבינים כמה הם פוגעים בכלכלה ועושים ההפך מ"תעשיה בריאה ותעסוקה לכלל האזרחים", וישראל חתומה על שלל הסכמים של שוק חפשי ואיסור על מיסים כאלה, לטובת כולנו.
הבעיה העיקרית של הכלכלה כאן הוא חוסר תחרות, והבעיה העוד יותר עיקרית היא שבחרנו מישהו שידאג לשמר את חוסר התחרות לטובת חבריו הטייקונים (ואין הכוונה לביבי).
הרצאה מאלפת של ד"ר ירון זליכה בנושא בשפה פשוטה ללא כלכלנים.
ברנרד,
גם הדיפנדרים שהגיעו לכאן היו מורכבים בטורקיה. ולא תוצרת בריטניה, עד כמה שהבנתי, ונמכר בטורקיה במחיר נמוך יותר מאשר לייבא מחוץ למדינה.
ואותו הדבר במפעלי טויוטה המקומיים בדרום-אמריקה, שהעסיק עובדים מקומיים ויועד להציע לשוק המקומי רכבים מורכבים במחיר תחרותי לייבוא.
זה לא פסול כלל לתת תעדוף למוצר שעונה על הכללים שמאפשרים להגדיר אותו כייצור מקומי.
נהוג בהרבה מאד מדינות.
כי אין מיסוי על מחשבים....ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
כל מדינה אמורה להעדיף יצור מקומי שדואג לתעסוקת האזרחים שלה ובלבד שהתחרות הלא הוגנת הזו לא תגרום לייקור המוצר הסופי לצרכן.
ברכב אין סכנה כזו כי ממילא המיסוי (מס קניה)עליו הוא כ 90 אחוז ולכן הנחה ליצרן.מרכיב המקומי לא תפגע בצרכן.
כשרוצים לעזור הם יודעים לעשות את זה מצויין - ראה מקרה בטר פלייס שקיבלו כמעט או לגמרי פטור ממס...
הסיוע למיטב הבנתי הוא שהאמריקאים משלמים על הרכב המוגמר במקום שהכסף ירד מתקציב הבטחון.
את הרכיבים ושכר העבודה המפעל משלם מכספו.
אני לא יודע ואני מאוד מקווה שאין אותו מס על חלקי חילוף ועל רכיבים שמשמשים ליצור.
למיטב הבנתי לא אמור או יותר נכון לא נכון והוגן להטיל מס על רכיבים ליצור וגם על המוצר המוגמר כי זה מיסוי כפול.
ראו מה המדינה יודעת לעשות בשביל מי שהיא חפצה ביקרו.
קראו ותתעצבנו-
http://www.jdn.co.il/news/224487
אני חושב שלא הבנת את הפרק הזה בכלכלה...ציטוט:
נכתב במקור על ידי tamir128
אם התוצאה של מיסוי שונה תגרום ליקור ופגיעה בצרכן אז היא לא כדאית.
אם תשתמש במיסוי דיפרנציאלי אבל הצרכן לא ישלם יותר ממה שהוא היא אמור לשלם על המיובא אז רק סייעת ליצרן הישראלי.
לסייע ליצרן הישראלי אפשר בדרכים רבות. אפשר גם סתם לשפוך עליו כסף ממשלתי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
מה שחשוב זה לסייע למשק הישראלי תוך ראיה מורכבת של צרכנים, יצרנים וממשלה.
נחמד שאתה חושב שלא הבנתי את הפרק הזה בכלכלה. ראש החוג לכלכלה באוניברסיטה חולק עליך ודאג להביע את זה בציון.
אתה מוזמן להתווכח איתו.
לא לריב ילדים.
אני בעד לעזור למוצר ישראלי, גם במחיר כלשהו של פגיעה בתחרות "בריאה" וגם נגד כוחות השוק "הטבעיים" (עאלק.. אם יש באמת דבר כזה).
אבל פה, איך בדיוק עוזרים?
זה לא רק עניין של מחיר אלא של מוצר שלא עומד בסטנדרטים שמהווים תחרות עם כלי רכב מודרני (לפחות לא עד דור סופה 3).
בועז, אין מיסוי על מחשבים בישראל. אנחנו מדברים על DELL, שמקבלים אותו יחס כמו כל חברת מחשבים אחרת ולא מבקשת הקלות/מענקים וכל מיני דברים אחרים..
ובאותו עניין.. אם DELL יבואו ויפתחו מרכז הרכבה בישראל (שהרי DELL היא בסך הכל חברת הרכבות רכיבים ממותגת), על כל הכרוך בכך - הכנסות למדינה + ייצוא המוצרים - כמו שנתנו פה את הדוגמא של טויוטה ולנד רובר בטורקיה וכו', זה משהו אחר לגמרי. שם זה מפעל טויוטה לכל דבר שגם מייצא מוצרים של טויוטה ולנד רובר לכל מיני מקומות בעולם (מישהו אמר ישראל?) ומתחרה בשווקים, כמוצר של החברה - מפעל כזה תורם לכלכלת המדינה. הוא מפעל ייצרני, שקונה מוצרים בשוק המקומי, מעסיק פועלי ייצור לכבישת מתכת, יציקת מתכת, משלם מיסים על ייבוא הרכיבים והחומרים וכו'.. והכי חשוב.. מייצא - מפעל רכב לכל דבר.
מה עושה תע"ר?
קונה/מקבל חלקים של ג'יפ ו/או קרייזלר ומרכיב רכב "דמויי ג'יפ" שאסור לו להקרא ג'יפ ואסור לו להמכר כג'יפ וברור שאסור לו להיות מייוצא כג'יפ.
הוא מקבל (כמעט) הכל מוכן ועורך שינויים מינוריים, לפי דרישות ספציפיות של לקוח (שבויי פוליטית) מוגבל בכמות הרכישה, בגלל אילוצים כאלה ואחרים.
המוצר הסופי, נחות מהמקור (אני עוד זוכר את המשפט של אסף, במבחן האחרון של אחת הסופות, על הדלת האחורית, שעדיין צריך "לעבוד" על תיכנונה..).
מפעל, שעם כל הכבוד, שנים עומד על כרעי תרנגולת ולא מצליח להביא למימוש את הפוטנציאל הגלום בו (לטענתו)...
גם אני מסכים שהיה נחמד מאוד לקנות רכב דמויי רנגלר (עם שיפורים פה ושם, לאוריינטציית השטח המסוקסק - כמו שדרור (ואני) אוהב) במחיר מצחיק.. אבל איך זה בדיוק עוזר לכלכלה בישראל?
בוא לא נהיה צבועים.
לקרוא לתע"ר "סמל ישראלי" זה פופוליזם זול.
פעם, כשבנו (כן, לטוב ולרע) את הסוסיתא והכרמל ואפילו הסאברא, זה היה סמל ישראלי - לקחו בסיס אנגלי ועליו בנו רכב ישראלי לגמרי. אז מכרו לצבא, משום שזה היה פטריוטי אבל התליחו לא רע גם בשוק האזרחי - עד גבול מסויים.
פורד אסקורט ונדמה לי הילמן (ולא מזמן, ראיתי פה באיזו תכנית רכב אמריקאית לחלוטין, שגם דודג' הורכבו בארץ) רק הורכבו פה ואף אחד לא קרא להם "סמל ישראלי" ולא קפצו כשההרכבה חדלה להיות קדאית והופסקה.
שונה לגמרי מתע"ר של היום.
אני לא אומר שתע"ר הם אנשים רעים.
הם מתמודדים עם שכר עובדים לא תחרותי, הוצאות תיפעול גבוהות יחסית לחו"ל (חשמל, מים וכו'), חוסר במשאבים מקומיים ושווק מקומי קטן - כמו הרבה מפעלים אחרים שנאלצו להתעדכן או לחדול - כולם סמלים ישראלים.
תוסיף את כל זאת להיסטוריה, כפי שציינתי, מזלזלת ואיכות גרועה, ותחרות בינלאומית (חוץ מההגבלות שג'יפ הטילה כתנאי להספקת החלקים) והאמת... אין הצדקה לסיבסוד ממשלתי של מוצר מותרות/תחביב כזה...
עצוב אבל ככה זה.
ותסלח לי, תמיר.
זליכה, גם אם הוא צודק עובדתית ואקדמאית, הוא דוגמא ל... כלום.
הרבה רוח וצילצולים וסיסמאות ו.. התרכזות בדברים שיוצרים יחסי ציבור, במקום להתמקד בדברים החשובים באמת.. כמעט כמו מבקר המדינה הקודם.
לא סומך עליו ולא על המלצותיו - רוצה חוו"ד שנייה ושלישית..
ועוד דבר, אחרון.
אני הייתי נגד בטר-פלייס מהרגע הראשון והקונספט שלה נראה לי מטופש ולא מעשי, לחיי היומיום. במיוחד "פטנט" הטעינה המונופוליסטי, שהיה אמור להעשיר את החברה עצמה..
אבל.. וזה אבל גדול - היה סיכויי לשנות את סדרי העדיפויות האנרגטיים במדינה (ובעולם??) וייצר יחסי ציבור טובים מאוד לישראל, כמובילת דרך וכו' וכו' - משהו ששווה, באופן עקרוני, להקדיש לו סיוע ממשלתי/ציבורי.
ברור שתמיד יש מי שמתעשר (אגסי) אבל גם יש מי שמפסיד אם לא הולך (עידן עופר, גם אם לא חסר לו ושגם בעלי מניות הפסידו - הוא המפסיד העיקרי) אבל היה גם למדינה מה להרוויח.. והרבה.
לא הצליח - חבל וצפויי..
כל מי שהתאהב בסופה בחייו ויודע מזה לחטט מתחת למנוע במזג אוויר קיצוני ולחפש מה התנתק\נשרף או קשר את דלת המטען עם אזיקונים רק כדי שלא לאבד את הציוד או ניסה לסגור את דלת הנוסע ולהעביר להילוך שלישי באותו זמן כי היא החליטה להיפתח באמצע כיכר או אפילו חד אבחנה שהצליח למצוא את העכבר האסטמתי שנבחר בקפידה לגור בתוך יחידת המיזוג המפנקת ועוד ועוד, יכול להגיד בשקט בשקט כדי שחס וחלילה היא לא תעלב שם בחנייה ותחליט לשבוק, שתע"ר היא סמל לאיכות הרכבה פושעת ושאין כל הגיון להרכיב רכב שכמעט כל חלקיו מיובאים. יש פה מספיק מוחות, כח עבודה וכשרון שיכלו לתכנן מאפס רכב ישראלי 100% במיוחד במדינה שיש בה כמעט כל סוג שטח, אם לאדם מוכשר כמו עידו כהן למשל ורבים וטובים כמוהו היתה האפשרות לייצר ולמכור רכבים בלי להיות טיייקונים או מקורבים למיניהם
וואללה, קובי. היית עדין.
שנתיים היתה לי סופה ואהבתי אותה עד מאוד - השקעתי ושיניתי ושיפרתי וקניתי והרכבתי ומה שאתה רוצה.
- לקח לי שנה וחצי למצוא את מקור חדירת המים לתוך ה(עאלק)דש-בורד - נדמה לי שאפשר אפילו למצוא את השירשור פה..
- את חדירת המים מהדלתות לא הצליחו לפתור כל הגומיות שמצאתי והתקנתי (גם יש פה בהיסטוריה).
- רוח בתחת (סתם.. ברגליים) הביאה אותי למצוא קצת מתכת בריצפה, ומסביב הרבה חלודה וחורים - ואני עוד במצב טוב הייתי..
- צערכת ההצתה/הזרקה הביאה רבים להחליף לקרבורטור (נדמה לי שאני זוכר את דרור זועק גיוואלד על זה.
- תא הנוסעים היה ויכול לשמש להקת מחול תימנית, במקום קופסאות הפח שלהם וכולם צחקו עלי כשריפדתי את הגג בשטיח דובונים, רק בגלל שבקפיצות בשטח בקיץ, הייתי חוטף כוויות בקרחת - את זה, מין הסתם, דרור לא מכיר... למזלו..
- פעמיים אחי גרר אותי, פעם בכרמל ופעם בדרום, בגלל רכיבים ששבקו (חיישן קראנק.. פעמיים. מזל שהיה לי ספייר בפעם השנייה. ופעם בגלל חיישן מצערת) - לא נעים להגרר קילומטרים ברצועה אחרי... ניסן טראנו כחול ואח"כ דיפנדר (שמעולם לא נתקע, ד"א).
- בלמים שלא עוצרים.
- בולמים שלא בולמים.
- קפיצים... שלא קופצים - כאילו HD אבל זו בכלל לא היתה סופה צבאית...
- דלת אחורית, שמסתבר שעד היום לא מצאו דרך לאטום אותה.
- מחירי חלקים/חלפים (במיוחד המתגים המכוערים של לוח השעונים והגריל), שכנראה חשבו שיצילו את הגרעון של המפעל.. כבר אז.
והרשימה ארוכה - והסופה שלי היתה שמורה ומטופלת ובמצב מצויין... יחסית..
אבל לא יעזור כלום. יש כאלה מכורים וזהו...
סמל ישראלי?
טוב, גם "יהיה בסדר" היה סמל ישראלי... עד רבין...
היתה לי סוסיתא (גילבוע, האמא של הכרמל דוכס,, ליתר דיוק) - הרכב הראשון שלי - הרבה יותר איכותי מהסופה..
יש לי סימפטיה לעובדים - שום סימפטיה למותג/למפעל.
דרור, אתה מוכן לשלם את מחיר המחירון של המוצר?ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
בלי קשר לאיכות המוצר-לצערי אין הצדקה למפעל רכב שייתחרה בחברות שמייצרות רכבים בייצור המוני. אין לו יכולת שלו להיות כלכלי בלי סובסידיות ממשלתיות.
אם יש איזושהי דרך לקיים כאן תעשיית רכב -זה בנישות קטנות (ואיכותיות) עיין ערך פלסן סאסא. רק חבל שהבירוקרטיה מונעת כל יזמות מהסוג הזה.
אתם מפספסים משהו חשוב וזה הכנסה של מט'ח
מדינת ישראל קופצת דרך חישוקים בוערים למען יצרנים ישראליים ש מ י צ א י ם!
לכן אנשים כמוני או אפילו יעקב יכולים להנות ממוצרים תוצרת ישראל במחירים מצחיקים ואכות (יותר) טובה ממייד אין צ'יינה
(הנ'ל נכון להכול חוץ ממוצרי מזון)
מפעלים שלא מייצאים- כנראה לא מעניינים אף אחד.
סלח לי, חינטרוש אחד גדול.
בכוונה אני לא נכנס לויכוח על אמינות (למרות שאחרי 14 שנים עם סופות התובנות שלי מהרכב הזה קצת שונות משלך).
המוצר כן איכותי או לא איכותי - כן מוכר על ידי Jeep או לא (כן, מוכר, מ-1996) - את מי זה מעניין? זה לא קשור לעובדה שאין הקלה/עידוד לתוצרת מקומית.
קודם כל שתוצרת ישראל תהנה מהקלות מס, כדי לעודד תעשיה מקומית, ושהציבור ישפוט ויקנה או שלא. וממש לא אכפת לי אם מדובר בג'יפים, טלויזיות או תחתונים. המיסוי המטורף יצר כאן עלויות בלתי אפשריות שמוטטו את התעשיה בכלל. לא רק את תעשיית הרכבת המכוניות. ברור שזה חוזר אחר כך למדינה בהפוכה, כשהיא צריכה לשלם דמי אבטלה לעשרות אלפי מחוסרי עבודה וליצור כאן תרבות שלמה של ייאוש, בטלנות וחיים על קצבאות - אבל כשכתבתי שכמו שהמדינה הזו מתנהלת מין הסתם מדובר בבעייה שמטוטאת מכיוונו של משרד האוצר לכיוונו של משרד הרווחה ושהוא כבר ישבור את הראש, התכוונתי לזה. אני טועה בהרבה?
כשסופות עלו 97,000 שקל, נמכרו כמה מאות בשנה. וזה אחרי שתע"ר שילמו מס על החלקים.
אז עובדה - מחיר זול זה כן טוב. טוב לצרכן. תמורת מחיר זול מספיק, כל אחד מוכן להתפשר על איכות (רק לנדרובר זה חריג מוזר - שם אנשים מוכנים לשלם תועפי-תועפות תמורת איכות נמוכה). עשרות אלפי סוזוקי אלטו ודומותיה שנמכרות כמו לחמניות הן ההוכחה (וגם מחירן של אלה מוגזם בעליל - כמעט 20,000 דולר לפחנוע כזה, טירוף). סופה 3 ב-150K שקל הייתם קונים? הייתם חוטפים.
אני מרשה לעצמי לנחש שג'יפים ישראליים פטורי מס היו נמכרים לא רק לידיים פרטיות אלא לעוד גופים אזרחיים שזקוקים לרכב 4X4. רשט"ג, עיריות, מועצות מקומיות/אזוריות, קיבוצים, חברות שמירה וכו'. בסופו של דבר השיקול העיקרי הוא מחיר ורק מחיר. כשהמחיר יקר, הלקוח הופך להיות ביקורתי יותר כלפי איכות גימור ופינוקים. במחיר זול אני מוכן לחיות עם פח צבוע מדופן בקמצנות ועם מושבים מרופדים בסקאיי. העיקר שהמכניקה טובה. ויודע מה? גם אתה.
האם כמה מאות ג'יפים אזרחיים בשנה אלה כמויות שמצדיקות קיום מפעל או לא? לא יודע. שהמפעל יעשה את שיקוליו. גם לדעתי אולי לא מצדיק, למרות כל ההצהרות של צבי נטע בעבר הלא רחוק ש"היינו שמחים לחזור לשוק האזרחי אם ממשלת ישראל היתה נותנת הקלות במיסוי", אז לפחות תנו להם לנסות. כמה מאות כלים אזרחיים בשנה זה פחות או יותר הכפלת כושר הייצור - ככה שזה אולי כן מצדיק.
והאם לסבסד מפעל כזה או לא - זו שאלה קצת לא במקום במדינה מטורללת שמוכרת בזיל הזול את משאביה לטייקונים ונותנת הקלות מס מטורפות לחברות ענק מצליחות כמו "טבע" וכו', שמשלמות 3.3% מס לשנה. בתור עצמאי קטן (כמו עוד רבים כאן) שמשלם - באחוזים - פי 7 מזה, אני מתפוצץ. לעג לרש.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי amit1
המוצר מצוין. נקודה. אם יצא לך לעשות סיבוב, תרד ממנו מלא הערכה.
מחיר המחירון שלו - בהנחה שהיה נמכר באזרחות, עם מסי הקניה המטורפים הנהוגים בישראל - יעבור 350,000 שקל. לא, לא מוכן לשלם.
אותו המוצר ללא מס הקניה הזה יעלה פחות מ-170,000. זה מחיר שלא רק אני אלא גם אתה היית מוכן לשלם.
מה אפשר ללמוד מהכתבה?
http://www.calcalist.co.il/articles/...609153,00.html
אני גם מזכיר שבשנות השיא של המפעל עבדו בו כאלף עובדים. ובשנות הייצור של הסופה, בין 500 ל 700 עובדים.
לאחר תוספת המס והלכהלמעשה עצירת המכירות לשוק האזרחי, בימי הסופה2 הועסקו שם רק 300 עובדים, מספר שהלך וירד עם השנים, והיום מצבת כוח האדם דם מתנדנדת בין 20 ל 100... תלוי בהזמנות.
אז זה לא עניין של 80 עובדים. אלא של כמה מאות.משפחות בפוטנציה.
כתבתי בעבר ואני אכתוב שוב. גם במדינות נאורות וליברליות, הממשלה לא מתנצלת על העדפת עבודה מקומית. זה מתבטא גם במיסוי מגן כשצריך וגם בכך שהממשלה עצמה רוכשת את אותם המוצרים.
במקרה של נעליים צבאיןת למשל, הדוגמה היא של חידלון מוחלט, כי ההעדפה הזו יצרה מוצר נחות וגרוע ממש (אם כי יש הטוענים שמדובר בדאגה אמיתית וכנה לפרנסתם של מאות אורטופדים). אבל במקרה של הג'יפים, אני משוכנע שאף עובד מדינה לא יתלונן אם הוא יקבל סופה3 ולא דימקס.
אסף.
למיטב ידיעתי וזכרוני אותו צבי נטע הוא בעל הבית של מכשירי תנועה.
כשיש לך בכיס מותגים מניבים כמו סוזוקי ו JEEP מן הסתם לא תהפוך עולמות לשמור על המסגירייה בנצרת.
ל"מותג" הזה יש זכות קיום (אולי) לצרכי ביטחון,
כאשר צה"ל מסוגל לממש כאן את הקומבינה ולהסתייע בכספי סיוע לרכש המכלולים.
בכל נתח שוק אחר- אין לתע"ר יתרון ולו הקל שבקלים.
גם אם הרכב הזה יוזל , הוא לא יצליח לגבור על המתחרים.
מה לעשות שעובד ישראלי במפעל כזה עולה פי כמה מהקוראני\רומני\צ'כי.
גם אני בעלים של סופה.
ואוהב אותה מאוד ונהנה מכל מה שהיא מציעה.
והייתי מאושר לראות סופות אזרחיות בהמונים תחת כל רמזור.
אבל כמו שאמרו המשינה-"אידאולוגיה וכסף לא הולכים ביחד".
דרור.
אתה כותב משהו וסותר אותו, באותה פיסקה.
אתה דואג לתקציב המדינה, שיתבזבז על כספי אבטלה, אבל רוצה להוריד מיסים על מוצר "נישה", שכמו שאמרתי אפילו הלקוח הגדול ואפשר לומר, הבלעדי שלו, לא מעוניין בו.
אם אתה דואג לביזבוז, בוא נראה מה עולה יותר - ויתור המיסים המדובר או תשלום האבטלה.
וצריך גם לקחת בחשבון שאתה/אנחנו לא חיים בוואקום - תיצור מיסי מגן (או תפתור ממיסים, זה אותו הדבר, לצורך העניין) למוצר מקומי, שאתה מעוניין להגן עליו ומיד תזכה "ליחס זהה" מצד המדינות שאתה מייצא אליהן כל מיני מוצרים - עכשיו תחשב את ההפסד/רווח הכלכלי.
וזה שאתה סוגר מפעל לא רווחי, ברור שזה לא פותר אותך, כמדינה, מדאגה לעובדים. זה לא אומר שאתה יכול סתם כך לזרוק את כל העובדים לרחוב, אתה צריך למצוא להם פתרון כלשהו (בין אם בתשלום דמי אבטלה/הבטחת הכנסה ובין המרת עיסוק וכו') וזה אכן באחריות משרד ממשלתי אחר.
אבל זו מהות הבירוקרטיה (לא שם הגנאי - המושג) במדינת חוק שילטונית- לכל משרד יש את האחריות שלו והם אמורים לעבוד בשיתוף פעולה אבל בטח לא זה במקום זה.
אני לגמרי מסכים שמפעל שנסגר זו טרגדיה - אין מי שיתווכח על זה.
מה שאני אומר, ואתה לא מתייחס, הוא מה עדיפותו של תע"ר על פני כל יתר המפעלים שנמצאים במצוקה? למה הוא צריך להיות במקום הראשון להעדפה/הצלה - אמרו שהוא "סמל ישראלי" ואני אומר "לא כל כך"... זה הכל.
כן מוכר, לא מוכר (ולא לזה התכוונתי - התכוונתי למיגבלות שהוטלו על תע"ר, כתנאי להספקת החלקים והשימוש בהם) - את מי זה מעניין.
אתה צודק - במחיר שאתה מציין, הייתי רץ לקנות סופה 3 ובעוד 10K הייתי עושה סופר שימושית לפי מידותיי (כולל פתרון לדלת האחורית). למה זה בדיוק קשור?
באותה מידה הייתי רץ לקנות דיסקברי 3 או גראנד צ'ירוקי אם היה במחיר דומה - הרבה לפני הסופה.
אבל זו בכלל לא הנקודה.
הנקודה היא שבאותם תנאי העדפה, מכירן של המתחרות היה דומה ואז, שוב, מה לקנות את המוצר הנחות, בהשוואה - וחוזר חלילה.
ולכן עולה שוב השאלה - מה תע"ר טובה יותר מתעשיית החמוצים או שמן הזית, שסובלים מייבוא "תחרותי"? למה לדאוג לעובדי תע"ר לפני האחרים.
אם הבעייה של תע"ר זה המס והשוק המקומי, שימכרו בחו"ל... אם הם יכולים.
שיפתחו מפעל של ג'יפ בישראל - דוגמת המפעלים שצויינו בטורקיה, ויש בצ'כיה ובכל יתר הארצות, בהם יש יתרון כלכלי להקמת מפעל מקומי.
אני מהמר שאי אפשר, בין היתר, בגלל שאין לנו את היתרון הכלכלי הזה.
אז מה אתה מציע, שנממן מפעל שאין לו הצדקה, בגלל הדאגה למקום עבודה לעובדים?
באותה מידה, אתה יכול לקחת אותם למצוא להם תעסוקה, "בלתי נחוצה" אחרת בתשלום, כמו עבודות תשתית לאומיות וכו' - אייזנהאואר עשה את זה בהצלחה רבה, אחרי מלחמת העולם השנייה ולמעשה בנה את אמריקה.
זה עניין של מדיניות והעדפה, שלא כ"כ רלוונטיים למציאות שלנו היום.
לא רלוונטי בכלל מה עובד מדינה זה או אחר מעדיף לקחת הביתה - מה יהיה המחיר של קניית רכב שהאמינות שלו וההוצאות התיפעוליות שלו פחותות משל טנדר דיזל קוראני, שעולה כמוהו והמדינה אפילו מרוויחה עליו מס - ולפעמים גם רכש גומלין.
והסוזוקי הוא דוגמא מצויינת להעדפות קנייה וכוח שוק, רק אתה שוכח שהוא עושה את זה אחרי תשלום המס..
נקצין וניקח לדוגמא את פרוייקט הלביא, למי שזוכר.
מבלי להיכנס לפירטי הפרטים, השורה התחתונה היא שאתה לא נמצא בריק, בעולם, ואם אתה לא יכול לייצר בצורה עצמאית לגמרי, אתה לא יכול סתם כך לגרום להעדפה של מוצר מקומי, על חשבון אחרים...
ובפרוייקט הלביא היו מעורבים קצת יותר מ-80 עובדים, עם פוטנציאל העסקה של עשרות אלפים ויצירת נכס אסטרטגי... לא הלך.
ואסף.
נדמה לי שחוץ מסופה, תע"ר פיברק עוד כמה כלי רכב עבור השווקים "המיוחדים" באופן בלעדי - אף אחד מהם לא החזיק מים, בסופו של דבר.
וזה לא בגלל התחרות...
והירידה במספר העובדים, לא באה (רק) "באשמת" המס על הסופה..