או, יופי. אני בטכניון שבוע הבא, נראה מה נמצא בספרייה, זה בהחלט כיוונים מעניינים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי עמי
עדיין עדיף אם מישהו ימצא מקורות זמינים באינטרנט.
Printable View
או, יופי. אני בטכניון שבוע הבא, נראה מה נמצא בספרייה, זה בהחלט כיוונים מעניינים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי עמי
עדיין עדיף אם מישהו ימצא מקורות זמינים באינטרנט.
נמרוד כתב
את האמת? זה חסר משמעות לדעתי.ציטוט:
אני רוצה חומר רציני שיחזק או יחליש את הקונספציה
על כל מחקר שמחזק טענה מסוימת, יש מחקר נוסף שסותר אותה לחלוטין. כך שבסופו של דבר - הכל עניין של במה אנחנו רוצים להאמין.
כנראה שזה בלתי אפשרי לעשות מחקר בנושא השפעת כלי הרכב על הטבע בתנאי מעבדה ולכן גם בלתי אפשרי להגיע למסקנות חד משמעיות.
בכל מקרה, הועלו פה טענות לגבי ההשפעה הזניחה של ג'יפ ביחס לשיירה של טנקים וכדומה. מסכים לחלוטין. אבל מה לעשות? צריך איפשהו למתוח את הגבול. המחוקק לא יכול לכתוב חוק בנוסח "הנסיעה מותרת בכל מקום ובתנאי שמישהו יצר בו קוליס לפני כן". ברור שמטרת החוק היא לצמצם את הפגיעה בטבע לרמה מסוימת. אם זה 1/1000 מהשטח או 1/10000 מהשטח זו כבר החלטה שרירותית.
טוב בשבילך נימרוד, במקרה פגשתי פקח היום וניהלתי איתו שיחה.
אז בדיקות החל מדו שנתית ברמה של צמחים, צמחים נדירים, צמחים פולשים, בע"ח , בע"ח פולשים.
מחקרים באותם רמות (חי צומח וכ"ו) ועד לרצה המיקרוביולוגית.
כמובן שהכל מעיד על יותר פגיעה לאורך השנים עם התרבות ריכבי השטח אבל...
כמו תמיד, הטבע יכול למות אם הראשות מקבלת כסף. (דוגמאת ניצנים : קוקה קולה, כוכב נולד, התנתקות וכ"ו).
אז מה עוד חסר לך?
עומר ואחרי הכל דווקא את מה שפקח אומר לך אתה מקבל כאמת אבסולוטית?
בטוח שרכבי השטח מעצבים את השטח ומשנים אותו,
בטוח גם שהנוכחות שלנו שם תורמת לא מעט לשינוי באורח החיים של הטבע בסביבה,
לטוב ולרע הכל מזווית הראיה שלנו, לדוגמה - לפעמים נדמה לנו שאם אנחנו משאירים זבל אורגני בשטח אז עשינו טוב וזה בכלל לא בטוח,
ברור גם שאין לנו כוונה להפסיק להיות שם, ברור גם שאם היו מגיעים מעט כלי רכב ובהפרשי זמנים גדולים יכולנו להיות כמעט בכל מקום,
לכן ומכאן נגזרת הסיבה להפרדה ולנסיעה בשבילים מסומנים, לכן צריכים כללים וחוקים ברורים,
ואם זה ימשיך כך עוד יתחילו לווסת גם את התנועה בשטח.
אני רואה את השטחים החקלאיים ליד פתח תקווה ובהרצליה, אני רואה איך פיסות האדמה האחרונות שיש הולכות ונעלמות לבעלי החיים, אתמול ראיתי נמייה דרוסה על דרך אם המושבות התפלאתי שבכלל עוד יש נמיות שם.
המסקנה היא אחת והיא ברורה - בטוח שיש מתאם בין העלייה ברכבי השטח ולפגיעה בטבע,
נכון זה לא מדעי, זה רק מבוסס על צפייה שלי בשינויים בשטח במשך ה 20 שנה האחרונות, החל ממה שעשה פינוי סיני לנגב ועד לריבוי תרבות רכבי השטח לטבע בכלל ובמיוחד ליד שבילים אטרקטיביים יותר,
סעו היום על שבילים שאין בהם שום אטרקציה ותוכלו לראות טבע בסיסי
ההשוואה מתבקשת וברורה והיא זמינה מיידית.
באותה הצורה גיליתי שעדיין יש גיריות בנגב המערבי :wink:ציטוט:
נכתב במקור על ידי shaya
ועכשיו יותר רצינות,
נמרוד,
משום מה העניין המרכזי שבגללו לא נוסעים באזורים צחיחים-יענו מקו ב"ש ודרומה~ בארצנו מחוץ לקוליסים קיימים הוא לא בהכרח הבע"ח או הצמחייה שמוצאים את הדרך להתמודד עם קוליסים,לנו זה נראה גס ומכוער אולי שיש צמד פסים נקיים עד לאופק אבל בשביל בע"ח(אלו שלא נדרסו כשנוצר הקוליס..) זה לא ממש משנה.
לצמחייה זה משנה בגלל דחיסה של פני שטח ויצירת מכשול פיזי לנביטה ובגלל זה רואים קוליסים עתיקים של עשרות שנים באזורים מדבריים בלי צמחיה למרות שהם לא בשימוש אינטנסיבי וגם לזה יש כאלו שטוענים שונה-כל שקערורית בקרקע הנה מלכודת מים שנקווים בה, יש חוקר בשם פרופ' גוטרמן שהתמחה באסטרטגיות קיום של צמחים באזורים מדבריים שמצא כי מבנים כולאי מים שיכולים להיות לצורך העניין גם קוליסים,מעצם המבנה שלהם מנתבים מים שמעודדים צמחייה באותו המקום,איפשהו בקצה הקוליס או באמבטיות שנוצרות בו ובתנאי שלא דורסים שוב את מה שנובט.
וזה מביא למה שהרוב מסכימים שהנו הבעיה העיקרית של קוליסים באדמות מדבריות.
קצב יצור\היווצרות של אדמה-קרקע הנו כחצי ס"מ לבין מאה לחמש מאות שנים באזור מדברי..
קח את הנתון הזה שאינו יציב עקב וריאביליות גבוהה מאד בשטח ממקום למקום-כולל מיקרוטופוגרפיה שמשפיעה ברמה מקומית של רדיוס קטן מאד ותקבל את הבעיה העיקרית של קוליסים במדבר מעבר להיותם מפגע נופי.
עקב תכונות גשם שמגיע בצורה לא סדירה(כל הממוצע השנתי יכול לרדת ביומיים גשם ואח"כ כלום לדוג') ותכונות פני שטח כימיות ופיזיות נוצר נגר מאד מהר אחרי אירועי גשם באזורים האלו,המים האלו כמעט ולא נכנסים לקרקע עקב השילוב של אנרגיה גבוהה של גשם-לעיתים גם באינטנסיביות של 150מ"מ לשעה אבל בפרץ של דקה או שתיים, ביחד עם קרקע שמגיבה כימית למים כך שנגרמת אטימה כמעט מלאה של פני השטח ויש לך הרבה מים שזורמים על פני השטח-עם הזמן לכל תא שטח יש את משטרי הזרימה שלו ואת האזורים אליהם מתנקז תא שטח מסוים.
בנק' הזו יש הרבה יותר מים משאר האזור ושם יש את הצמחייה באזור מדברי, אמבטיות למיניהן-מגודל של מס' ס"מ קוטר ועד לאורך ערוצי נחלים שהאלוביום-החומר נחל רווי (יחסית) במים-בארות עודד למשל זה דןג' לתופעה הנ"ל, חומר הוואדי שממלא את הערוץ הוא כמו מסננת מלאה במים ומי שמסוגל להגיע עד אליהם מרוויח,עד כאן ההקדמה.
ואיך זה מתקשר לקוליסים?
תסתכל על התעלות הרדודות בניצב למדרונות בנגב,כאלו ליד מפעלי חקלאות נבטית\ביזנטית,כל אלו נועדו ליירט מים שזורמים כנגר לאורך מדרון ולנתב אותם לחלקות חקלאיות לצורך גידולים חקלאיים.
תעלות רדודות כאלו לרוחב המדרון חפורות לתוך הקרקע בעומק מאד רדוד,5-10ס"מ מסוגלות ליירט כ30% מהמים שהמדרון "מייצר" ,תכפיל כמויות של גשם באירוע בהסתברות של 90% בנגב למשל שעומד על 3-4מ"מ גשם סה"כ ותקבל כמויות של מטרים מעוקבים ליחידות שטח לא כאלו גדולות, כל המים שמועברים ע"י התעלות הרדודות האלו מנותבים לחלקות בנויות ולא מגיעות יותר לחלקו התחתון של המדרון וגוזרות את דין הצמחים שיש שם למוות עקב מניעת אספקת המים הסדירה שהתפתחה במשך עידנים,שרשרת המזון מתחילה באוכלי הצמחים וכשאין צמחים אין גם טורפים ומכאן הדרך להצחחת השטח מנק' זו והלאה ברורה.
עכשיו תגידו "אבל אנחנו לא נוסעים על מדרונות במקביל לשיפוע"..
אז זהו שהעיקרון הזה עובד מצוין גם בשיפועים רגועים להפליא של 2-3% שרובכם תחשיבו כמישור,במיוחד באזורים עתירי לס וחרסית.
נסעת על משטח כזה ובבת אחת יצרת ניתוב של המים למקום חדש ויצירת אגני ניקוז חדשים שמונעים מים ממע' של צמחים ובע"ח מהקוליס והלאה,אני מתעסק עם מערכות כאלו בימים אלו ורואה את זה בפועל מתרחש בשטח אם בתקופת הגשמים כשהייתי בשטח לבקר את מה שקורה תוך כדי אירוע הגשם ואם בניתור כמה מים באמת נכנסים לקרקע בנק' בה הנגר מגיע לבסוף ולהשוואה כמה מים יש בקרקע שניזונה מגשם בלבד ואת המצב של הצמחייה באזור שנמנע ממנו הנגר,אותי מעניין הנגר ולא הצמחייה במקרה ספציפי זה אבל זה תוצר נלווה של העבודה,מאמרים בנושאים האלו יש מכאן ועד הודעה חדשה הבעיה שהקישורים לכך נמצאים באתרים אקדמאים בתשלום ואין גישה ללא מנוי בתשלום או ממוסד אקדמאי אבל זה שם.
מילות מפתח של Runoff ,Desertification, Land degradation בשילוב עם Arid, Semi Arid וכו' יתנו הרבה תוצאות.
כל קוליס באזור צחיח\צחיח למחצה יוצר תופעה כזו.
זוכר את המים שנאספו מהמדרונות שיפועים שקיימים בכל מקום?
נכניס עכשיו למשוואה את הכמות מים הגבוהה במאות אחוזים שמוסעת בקוליס ונקבל את הבעיה השנייה של הקוליסים,סחיפת הקרקע.
מי כאן לא מכיר את הקוליסים שנהפכים לתעלות וגורמים לפתיחה של נתיב חלופי לידם?
קוליס שנגרם עקב דחיסה של פני השטח באופן מכני ע"י המשקל של רכב מפחית את יכולת החילחול של הקרקע ולנגר רב יותר לאורך מסלול המים,מעבר לשלב מסויים,תלוי בתכונות המקומיות, הקרום הדחוס שעמד בעומס גבוה של מים וחומר שהוסע בו נשבר ומה שיש מתחת זה קרקע לא דחוסה שבבת אחת עומדת בפני אנרגיה גבוהה מאד ופשוט נסחפת.
התמונה של חנן ממחישה את התופעה בצורה יפה, ככה זה נראה בקצה קוליס תמים שהקרום נשבר בו עקב שינוי בבסיס הסחיפה והמפגש של מים עם אנרגיה גבוהה וקרקע לא דחוסה כמו פני השטח שנסעו עליהם. (סליחה חנן, התמונה היתה בול מה שהייתי צריך להסבר.. 8) )
http://grm.m.walla.co.il/briefcase/0...6480/hanan.jpg
כל גרם של קרקע שנוצר מבלייה במשך מאות שנים נסחף כתוצאה של ניתוב המים באנרגיה גבוה בתוואי הקוליסים וגורם לסחיפה והרס פני השטח, קוליס שנהפך לחריץ גורם לסחיפה גדולה מאד של כמויות קרקע,תחשבו שכל קוליס באשר הוא סוחף כל שנה כמה ק"ג של קרקע ותנסו לדמיין את הכמויות קרקע שמוסעות ברחבי הנגב שלא לצורך כחלק מהפרעה סביבתית קשה.
עכשיו לא הכל שחור,
נסעת בערוץ על החומר ואדי גס שמרפד את ערוץ הנחל? אם הקפדת לא לנסוע על השיחים ולא לשבור את הגדות של הנחל איזה נזק עשית בדיוק?
תבוא שנה אח"כ אחרי שיטפון ולא נשאר זכר לזה שמישהו היה שם בשנה שעברה.
צבא,צה"ל,IDF וכו'
כאן כבר יש בעיה שונה,הצבא מעצם היותו גוף בטחוני בא"י לא כפוף חוקית לחוקי שמירת הטבע תחת המטרייה של בטחון המדינה,באתר של רט"ג מצוין בפרוש בתגובה של הדוברת למישהו ששאל לגבי העניין כי אין לרט"ג סמכות אמיתית לגבי הצבא.
זהו ציטוט של דובר הרשות מהאתר של הרשות כתשובה לשאלה לגבי פסק דין:
האמור לעיל מראה בברור זה שהצבא אוכף מצידו אי ירידה משבילים והתנהגות ראויה של שמירת טבע היה מתוך מודעות של הצבא ככללים פנימיים שלו או אפשר להציג את זה גם כמעט כסוג של טובה ולא ככפיפה חוקית לחוקי שמירת הטבע, להגיד שזה מונע מהם לכסח את האמ-אימא של שטחים מסוימים בנגב?ציטוט:
החוק מתיר לצהל להשתמש בשמורות טבע (גם מוכרזות) לצרכי הצבא, ראי סעיף 23 (א) לחוק:" בשטח צבאי , האיסורים וההגבלות לפי חוק זה ..... לא יחולו על צבא ההגנה לישראל או על שלוחה אחרת של מערכת הביטחון... " , למרות האמור לעיל מתאם צה'ל את מרבית פעולותיו עם הרשות, לפי הסכמות בין צה'ל לרשות.
אולי עדיף להקריב שטח מסוים כהשלמה עם המציאות כדי להגביל אותם בכניסה למקומות אחרים אבל מה שכן מקומם בעניין הוא שיש נחלים ונתיבים בנגב שנפרצו ע"י כלים כבדים של הצבא,נמצאים בשימוש קבוע של הצבא ועדיין אסורים בתנועה של מטיילים כי או שהם אינם מסומנים כלל כשבילים במפות למרות שהן קיימות וברורות גם בלילה בלי ירח כמו שביל מסוים באזור הפראן שהנו ציר ידוע ובשימוש רציף למדי של הצבא או שלעיתים יש עליהן שילוט של מפות קוד או שהן מתחילות בתחום שטח אש צהלי או סתם שטח ללא סיווג ונכנסות לתוך תחומי שמורה.
לגבי הראשונה-הדרך שקיימת בשטח בשימוש צבאי ואינה מסומנת כלל במפה-סוג של תופעת הטמנת הראש בחול, באמת חושבים שמי שהמטיילים שמגיעים לפינה הנידחת( והיפה יש לציין) הזו ישנו באופן רציני את מאזן הכוחות בין הטבע והצבא שעובד שם בקביעות?
יש עוד כמה וכמה מקומות כאלו שהיום נמצאים בשלבי הכרזה שיש בהם מסלולי לימוד נהיגת שטח שאינם מסומנים כלל במפות אך נמצאים בשימוש קבוע של יח' מסוימות ואם השטח יוכרז זה יהיה מגוחך שהם ימשיכו לנסוע שם ומטיילים לא יורשו למרות שזה כאן,קיים ובשימוש רציף.
אגב,
ההרס הסביבתי הנרחב של שטחי האימונים בדרום,היכן שכלים רבים נוסעים מידי יום ממחישים בקיצוניות את התוצאה שתהייה מנסיעה בלי שום פיקוח בסוגי שטח שיותר פגיעים לנושא-אמנם דין טנקים אינו כדין רכבי שטח אבל העיקרון זהה ורק קצב השינוי של הנזק שונה.
דורון, תודה על ההשקעה.
אמנם מעט משפטי ולא בטוח כמה ידבר אל מי שאינו עו"ד או מצוי במטריה, אבל היום פורסם פסק דין חשוב של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בערעור על פסק דין שהרשיע את החברה להגנת הטבע, מדריכה של החברה ומטיילים בסטיה משביל מסומן. אמנם, גם בפסק דין זה אף אחד לא טרח לאתגר את המונח "שביל מסומן" ואולי לא בכדי.
החידוש שיוצא מפסק הדין הזה (ע"פ 32309-04/14) הוא ההכרעה בין עמדות שונות של בתי משפט השלום שחלקם גרסו שעבירת הסטיה משביל מסומן היא עבירה של אחריות קפידה (כלומר, בגדול, שלא צריך להוכיח בה את הלך המחשבה של הסוטה מהשביל, אלא רק את עובדת הסטיה) לבין אחרים שגרסו שמדובר בעבירה של מחשבה פלילית (כלומר, גם כאן בגדול, שאין די בהוכחת עצם הסטיה מהשביל, אלא שנדרשת גם מודעות, אדישות או לכל הפחות אי-אכפתיות מצידו של הסוטה לעצם סטייתו מהשביל).
בפס"ד זה, שאמנם אינו של בית המשפט העליון, אבל מחייב בתי משפט שלום (אך לא מחוזיים אחרים), נקבע כי מדובר בעבירה המחייבת הוכחת מחשבה פלילית. הנטל להוכיח זאת, מוטל כמובן על המאשימה, מדינת ישראל.
זה אולי לא נראה הרבה, אבל לא אגזים שאילו בתי משפט השלום היו מיישמים הלכה זו בכל הדיונים שבהם צפיתי (והיו כמה עשרות כאלו), מעל 50% היו מסתיימים בזיכוי ולא בהרשעה.
שלא יובן שאני ממליץ לסטות בכוונה משביל מסומן (...), אבל צריך לדעת שאם טעיתם, אפילו ברשלנות, ומצאתם עצמכם באמצע שום מקום, לא על שביל ועם אורח לא קרוא בדמות פקח, לא בהכרח עברתם עבירה.
לא יעוץ משפטי ולא המלצה. סתם הגיג.
עמי
הגיג חשוב. תודה עמי.
אסף.
הצלחתי למצוא שניים מתוך שלושת המאמרים שעמי ציין אונליין:
השפעת לחצי דריכה ונסיעה על הקרקע והצומח בבית גידול חולי
מגמות בהתפתחות שבילים בשטחים פתוחים בישראל
או להורדה כאן:
https://www.dropbox.com/sh/j2y6hdxp2...ElkR7tOQa?dl=0
מתנצל בפני מי שאין לו דרופבוקס. לא הצלחתי לצרף קבצי PDF באתר
כמי שנכח במספר הצגות מחקרים כאלו (לא אלו ספציפית),ברוב המוחלט לא התייחסו לצבא או כל תנועה ממסדית בשטחי אש חופפים לשמורות טבע, ע״ג דרכים קיימות או בר-בשטח, שהרוב המוחלט של המטיילים כלל לא מבצע.
בסוף, ההתייחסות היא פר-רכב, ובחלוקה הגסה של כמות נזק למספר הרכבים לא החשיבו כלל את הצבא לדוג׳, גם כשיש חפיפה עם שמורה טוב כלל חפיפה עם מטיילים.
כשמכניסים למשוואה את הכלים הכבדים של הצבא, ואת המספרים והאינטנסיביות, פתאום הנזק פר-רכב מצטמצם מאד.
כשהעלתי שאלה לגבי הנ״ל קיבלתי גמגום, הווה אומר לפחות מבחינתי שחלק לא מבוטל מוטה מראש לפי מסקנה שגובשה עוד לפני כן.
גם לא התייחסו להפרדה המתבקשת בין תנועה בר-בשטח לתנועה בקוליס, ותנועה ע״ב תשתית נחל, בה כל תופעת הרס פני השטח למעשה לא קיים, כי מדובר על מערכת מתחדשת כמעט כל שנה.
יש בפירוש השפעה על הסביבה, אבל אפשר בקלות מאד להפעיל שיקול דעת ומחשבה מקצועית אמיתית, ולמצוא ולהתיר תנועה בהרבה מקרים בהם השטח מאפשר, או שהתוואי בשימוש בפועל ע״י גורמים שונים.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
מה אתה מתפלא?
פוליטיקלי-קורקט, צביעות ודעות קדומות הם החברים הכי-טובים שהולכים יד ביד ומנהלים כבר שנים ארוכות את כל המערכות כאן. ואלי לא רק כאן.
דרור, אמנם הדיון נפתח לפני עשור, אבל כתוב בכותרת ״דיון רציני״. חבל לקלקל אותו.
אסף.
רוצה להתחייס לנקודה אחת מתוך שלל ההגיגים והדעות בשרשור -
לנוכחות האדם בטבע יש השפעה הרסנית, ביום, בלילה, ברגל, בג'יפ או בטנק.
לגבי הנוכחות בלילה - זה הזמן בו חיות הבר צדות, מעבירות את צאצאיהם מנקודה א' לב', משמרות את הטריטוריה שלהם ועוד...
במפגש אקראי עם הבהמה (ע"ע - בן אדם), החיה תחזור למחליתה או יותר גרוע - תמנע מפעילות במקום לאורך זמן רב.
יש לזה השלכות הרות אסון על מרחב התמרון של בעלי החיים.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
אל תתנשא בבקשה.
אלה עובדות וכל מי שיצא לו להיות נוכח בדיונים רציניים שמתקבלות בהן החלטות הרות גורל יודע את זה. הם לא מתנהלים בצורה רצינית יותר מישיבת ועד בית. אתה יכול לראות את זה בכל גזירה/החלטה חדשה שהרשויות מנחיתות חדשות לבקרים. עם כל הכבוד למומחים ולמחקרים, בסופו של דבר לאג'נדות האישיות יש משקל עצום. אם מישהו סבור ש"רכבי שטח הורסים את הטבע" לא תזיז אותו מדעתו גם עם שופל, ומאה מחקרי נגד. תאמין לי, אני עובד עם אנשים כאלה.
לגבי הנזק הפוטנציאלי שכלי רכב מסוגלים לגרום לטבע? אני לא מתכחש לו. בגלל זה אני מקפיד לא לרדת משבילים, לאסוף זבל ולא רק שלי, לא לנסוע בלילה, לא לרדת לחוף הים וכו'. אבל מה שטנק מרכבה 4 אחד ששוקל 80 טון, מעולל לשטח במסלול צוות אחד, מאות ג'יפים כנראה לא יעשו בשנה שלמה.
אז אף אחד לא יפסיק את אימוני הצבא בגלל שמירת טבע, אבל גם תנועת אזרחים ומטיילים בשטח תימשך ודברים צריכים להילקח בפרופורציות. אין פתרונות מוחלטים, אבל אפשר לצמצם את הנזק - וכן להשקיע בחינוך וגם באכיפה - מי שחורג מהכללים במפגיע, צריך לזמבר אותו וחזק. מבחינתי, מי שמשחית את הטבע ביודעין לא שונה ממי שהשחית צימר או חדר במלון.
זה פורסם בספטמבר 2014, לא מחדש הרבה אבל קשור לשרשור ואקטואלי :
http://www.haaretz.co.il/news/scienc...mium-1.2442705
מתנצל אם זה נשמע בוטה. אבל זה נשמע כמו ציטוט של אותם בעלי אינטרסים מגמתיים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי אבנר ברוך
ההשפעה לא מתקרבת למה שתיארת, וזה משנים בהן צפינו ועקבנו אחרי בעח ליליים.
הן בהחלט מנסים להמנע ממפגש עם בני אדם, אבל זה אולי חדש בתודעה הציבורית, אבל החיות מודעות לבני אדם אלפי שנים, ואם פעם רדפו כדי לצוד, אז היום זה ״רק״ אור אי רעש.
הן הרבה יותר מוטרדות מהטורפים הטבעיים מאשר ממך.
ולראיה, כשיודעים מה ואיפה לחפש, אתה מבין שהחיות מאד קרובות אליך בשטח.
הייתי הרבה יותר מוטרד מבעיית השלכת זבל שיכול לגרום נזק ממדי לחיות.