איכות התמונה זהה אם שני הפרמטרים הניתנים לשליטה זהים .
מד אור במצלמה רלוונטי למי שמצלם באוטומט (P) או חצי אוטומט (A, S ) ולא למי שמצלם בידני ( M )
רענן
Printable View
איך הגעת למסקנה הזו?
עזוב לרגע שזה סותר את מה שמלמדים בצילום, ותתייחס רגע לאיך אתה יודע מה הרפרנס שלך לחשיפה מול רגישות נתונה, וזה לא משנה אם זה סרט או דיגיטלי.
ואת עושים עם מד-אור, גם אם במצב ידני אתה בוחר לחרוג מהאיזון האידיאלי, עדיין, עם מד האור אתה מתחיל את התהליך.
צילום מתחיל ונגמר באור וחשיפה.
דורות של מצלמות נמדדו ביכולת שלהן לתת קריאת אור מדויקת במצבים השונים, מנקודתי ועד ממוצע של כלל המסגרת.
שמע אתה מפתיע ....
ממתי הופיע מד אור במצלמות ?
לפני כן לא היו מצלמות ? ואם כן, כול צלם הסתובב עם מד אור ?
לך לא הייתה מצלמה נטולת מד אור בחייך ? אני בטוח שכן, אז איך צילמת ?
רענן
נ.ב - לא מערבבים שמחה בשמחה ... אבל פה מחכים להסבר :
http://www.jeepolog.com/forums/showt...l=1#post551181
בואו נעשה קצת סדר.....
קודם כל, אתייחס לנושא החיישן -
סרט הצילום הוא החיישן הטוב ביותר. נקודה. (כנ"ל לגבי שקופיות).
יצרני חיישני האור הדיגיטלי עדיין לא הצליחו להגיע לרמת הרגישות ושחזור הצבע של סרטי הצילום. לראיה הביטו בתפריט ה WB במצלמה שלכם (ואל תשפטו לפי התוצאה אלא לפי התהליך הקורה ברקע בזמן הצילום, לרוב אתם לא חשופים לתהליך זה....)
חיישני האור והמצלמות התחלקו לשניים עד לא מזמן:
CMOS
CCD
ניקון הייתה חסידה גדולה של CCD וקאנון הייתה ונשארה נאמנה ל CMOS
בדגמים הראשונים של ה CMOS הייתה בעיית זליגת זרם כתוצאה מחשיפה לאור חזק, הזליגה תורגמה לפס אור אנכי או אופקי במסך (תנסו להיזכר בשידורי הטלוויזיה הדיגיטליים הראשוניים....שהצלם היה מכוון את המצלמה לשמש או למקור אור חזר, פתאום היה מופיע פס אור צבעוני על המסך...).
ה CMOS עבר מספר גלגולים וכיום היא הטכנולוגיה המובילה. גם ניקון נאלצה בסופו של דבר ליישם טכנולוגיה זו.
אבל, עדיין כל חיישני האור סובלים מבעיית תרגום צבע עור האדם או הצבע הלבן, לכן תפריט ה WB כל כך עשיר ומגוון. אתם לא מודעים לכך מכיוון שהמצלמה מבצעת מיליוני חישובים והשוואות עם ה DB המובנה במצלמה כדי לקבל את הגוון הנכון.
בקשר לשליטה על עוצמת המבזק - ניקון אלופה בתחום זה בזכות טכנולוגיית ה DTTL והעדשות. אני אשמח לפרט קצת יותר בפעם אחרת כדי לא להסיט את תשומת הלב מעיקר הדיון פה. ניתן כמובן לשלוט על עוצמת המבזק ואפילו כדאי ומומלץ לעשות זאת אבלצריך לקחת בחשבון מספר פרמטרים שאותם אפרט בפוסט חדש.
בקשר להבדלים בצילום עם מספר מצלמות ומד אור חיצוני:
יכול להיות הבדל תהומי גם בשימוש עם מד אור חיצוני. ההבדל נובע מגודל החיישן בתוך המצלמה וממעטפת ביצועי החיישן. אם לא היו הבדלים אזי לא היו נמכרות כל כך הרבה מצלמות....
ההבדלים קשורים לסוג החיישן, שחזור צבע, רגישות מקסימלית, שחזור הצבע בכל אחת מדרגות הרגישות, תמיכה בפרופיל צבע זה או אחר, ועוד...
בקשר לגוף המצלמה -
מצלמות מקצועיות בנויות בצורה כזאת שהתריס יעבוד לפחות 150000 פעם. ניקון F5 וניקון F4 מסוגלות לצלם לפחות 300000 קליקים. קאנון EOS REBEL על כל דגמי לא אמורה להגיע לשליש ממספרים אלו כי הן פשוט לא מיועדות לצלם המקצועי.
הבדלים נוספים בגוף המצלמה מתבטאים בסגסוגת הגוף, חסינות לאבק ומים והיכולת לשאת עדשות כבדות.
הבדלים פחות משמעותיים בגופי המצלמות:
* היכולת להחליף את הפריזמה
* היכולת לנעול את המראה בזמן טלטולים (צלם על אופנוע...)
* בוסטר מובנה לצילום מהיר
* זיכרון מובנה לאפשר צילום מהיר
מתחיל להתייאש ...
אדון אבנר,
תתחיל להפנים היום עם מצלמה D800E המגבלה כבר באופטיקה !!!
עדשות מעולות בדורות הקודמים כבר במגבלות ומתחילים לפתח עדשות אחרות (ראה סוני וצייזס שמפתחת עבור A7R ).
אדון דורון,
שכחת לענות לגביי איך צילמו (ואתה ביניהם ) בלי מד אור .
מדיוויד (מוטורוקיה) אני לא מצפה שיידע מפאת גילו הצעיר ...
זה דיון המשול לדיון עתידני של איך אפשר להתמזג ברכב ללא בקרת אקלים ממוחשבת .
מישהו מהעתיד יואמר בנחרצות שאין יכולת לווסת טמפ' ללא מערכת מחשב (מחשב על במושגים של היום) עם עשרות סנסורים שקולטים את תגובת העור ...
רענן
אל תתייאש רענן, פשוט תנסה.
קח יצרנים שונים וצלם מספר תרחישים:
1. חשיפה קשה (אור וצל) ברגישות 100
2. חשיפה קשה ברגישות 400
3. חשיפה קשה ברגישות 1600
תקפיד כמובן לצלם בקונפיגורציה קבועה (צמצם ותריס, פרופיל צבע ואיזון האור הלבן)
אני מצפה לראות הבדל בתוצאה הסופית מפאת הבדלים באיכות החיישנים.
המצלמה שלך מצויינת. גם ה 80 הייתה מצויינת. גם אולימפוס וקאנון מצויינות. כולם מספיקות ומספקות.
אבל בשורה התחתונה לכולן יש נקודת תורפה והיא החיישן.
לא צריך להתרגש מזה יותר מידי.
אני מציע שנעבור לטיפ צילום מספר 2.
הלוואי...ציטוט:
לגבי התריס, למעט צלמי אירועים (בעלי שם ועבודה יום יומית), אף אחד לא מגיע להחלפת תריס.
אורך חיים של תריס (מוצהר) הוא 150,000 לעומת תריס של מצלמות ישנות שהיה בין 300,000 לחצי מיליון, ואז אף אחד גם לא התקרב לזה בגלל שצילמנו פחות. למצלמה שלי יש, נגיד, 90,000 בתנאים קשים (שמאיצים את תקיעת המראה הידועה לשמצה שצפויה ב 100,000 ומקצרים את אורך החיים של התריס). ומבחינתי אין לה תחליף בינתיים למרות שהיא דור אחד וחצי אחורה. אז אני אעשה לה ניקוי כללי ואקווה שלא ילך התריס "במשמרת שלי". ואני ממש לא צלם אירועים - ובכל זאת כבר צופה החלפת תריס יקרה.
לגוף, עבורי לפחות, יש משמעות עצומה. הארגונומיה היא נושא קריטי, אבל לא רק. עדשות כבדות וגוף פלסטיק לא הולכים יחד. ניסיתי.
וחוץ מזה... נראה שהדיון הופך לוויכוח לשם וויכוח...
אסף.
אתם משתמשים בפרופילים הקבועים של ה WB ?
אני משתדל לצלם תמונה ולקחת אותה כרפרנס לקסטום WB.
למיטב שיפוטי התוצאות משמעותית יותר טובות.
לא שאני כזה צלם גדול אבל זה מה שאני נוהג לעשות
JEEP GC V8 98 IR 3.5
Honda 300ex
רענן,
מצלמות עם מד-אור מובנה יש כבר משנות השישים.
ובמקביל היו מצלמות עם/בלי מד אור, עם קסטות פילם שעליה היו 3 מצבים, לבחירה, שמש/מעונן/צל, ומבזק עם קפסולות מתכלות..
מאותו הרגע והלאה, הסיבה היחידה לדון בצילום בלי מד אור הוא נוסטלגית גרוטאות נטו.
ואני אשאל אותך שאלה אחרת,
מה קשור צילום בלי מד-אור לנושא הדיון הנוכחי?
עוד רגע תעלה לדיון קמרה אובסקורה.
לא שכחתי לענות לך, אני פשוט לא חי במחשב.
אני הייתי משתמש בWB המתוכנת מראש כמו גם בתמונות דחוסות ב JPG, אבל מאז שיש כרטיס גדול ומהיר אין בזה צורך כי אני מצלם בעיקר RAW.
עדיין כשהתנאים ברורים כמו שמש ישירה או עננות, למרות שאני מצלם RAW אני משתמש ב WB קבוע מראש פשוט כדי לחסוך עוד שלב בעיבוד.
זה רק אני.. אבל אני גם לא משתמש במבזק אם אני לא חייב...
אסף.
בועז,
כשאפשר, אני מצלם צילומי כיול מול הפרופילים ומול הסידור קסטום של המצלמה, ובוחר את המיטבי.
אם אין את הפריבילגיה להתכונן, אני הולך על האוטומטי ומתקן במחשב אם צריך.
כל עוד כל ההיסטוגרמה תקינה, וקיימת במטאדאטה של התמונה, אפשר לתקן אותה בצורה פשוטה יחסית.
גם לגבי עדשות, היום, פוטושופ מכיל בנק נתוני עיוות לעדשות רבות מאד, ויודע לתת תיקון.