ישיבה תיכונית סביבתית - רוח גבית למחנכים

וואו - כמה שעות לא הסתכלתי...

בתור בוגר ישיבה תיכונית "קלאסית" -
קרי 4-6 שעות קודש ביום לימודים ואז נגמר הקטע ה"ישיבתי" ועוברים ליום לימודים "תיכוני" רגיל (מסיימים בין 16:00-18:00 ומגיעים כל יום בשעת אפס...)
מצאתי לעצמי כבר אז חלופות - תנועת נוער, התנדבויות טיולים .

אצלי החלופות היו בהתנגשות - בואו נאמר שלא הייתי בכל השיעורים ...

נראה לי שמוסדות חינוך (לא משנה דתים או חילוניים) שיודעים לשלב בין הדברים ומבינים שציונים זה לא הכל הם הכתובת לילדים שלי,
מתוך הנחה שאני מקרה מיצג בקהילתנו העלתי את הפוסט.

ובהקשר להודעות מעלי -

כל נושא החוסר היכרות בין הציבורים השונים בארץ הוא מבחינתי עובדה מצערת , אולי אם הילדים שלנו לא רק ילמדו אלא גם יחוו זה ישתפר :-)

בכל מקרה אני מפרגן למוסדות חינוך שעשו את הקפיצה המחשבתית (או רק חזרו למקורות) ובאמת עוסקים בחינוך ולא רק בלימוד.

דרך אגב - לא זכור לי שאי פעם נפגשתי בשטח עם חרדי / חילוני / ערבי / ווטאבר ולא נוצרה כימיה טובה - זה הכוח של לצאת לטבע...

ועוד משהו קטן -

אני נפגש הרבה פעמים בפליטי מע'רכות חינוך שלא מבדילים בין שנאתם למערכת לבין הערכים שאותה מערכת ניסתה ליצג בחוסר הצלחה (ממ"ד,חרדי,קיבוצי וכו').

לדוגמא - אם אני למדתי במוסד אקדמי דפוק זה לא אומר שהרעיון של ידע אקדמי דפוק.

אני לא חושב שזה נכון -
למערכת חינוך אין מנדט על ערכים , אפילו אם היא חורטת על דיגלה "לחנך" אליהם.
אם הישיבה באילת לא תנהג כראוי עם התלמידים המסקנה תהיה שלטייל זה לא טוב ? תמהני...

אז כבר לא כ"כ קצר , אבל לסיכום :
להביא ראיות ממוסדות חינוך עתיקים ושמרנים לנכונות או אי-נכונות של ערכים נראה לי כמו כשל לוגי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי שלומי

ועוד משהו קטן -

אני נפגש הרבה פעמים בפליטי מע'רכות חינוך שלא מבדילים בין שנאתם למערכת לבין הערכים שאותה מערכת ניסתה ליצג בחוסר הצלחה (ממ"ד,חרדי,קיבוצי וכו').

לדוגמא - אם אני למדתי במוסד אקדמי דפוק זה לא אומר שהרעיון של ידע אקדמי דפוק.

אני לא חושב שזה נכון -
למערכת חינוך אין מנדט על ערכים , אפילו אם היא חורטת על דיגלה "לחנך" אליהם.
אם הישיבה באילת לא תנהג כראוי עם התלמידים המסקנה תהיה שלטייל זה לא טוב ? תמהני...

אז כבר לא כ"כ קצר , אבל לסיכום :
להביא ראיות ממוסדות חינוך עתיקים ושמרנים לנכונות או אי-נכונות של ערכים נראה לי כמו כשל לוגי.

---

ממליץ על ספרו של חילי טרופר - "מקום בעולם" - על גישה חינוכית קצת אחרת (למרות ש-5 שנים הספיקו לו ואח"כ הלך לנסות מזלו בפוליטיקה....)

הגבול בין פוליטיקה לדיון על תרבויות שנות בארץ מאוד דק, אשתדל להישאר בצד התרבותי .

בשני העשורים האחרונים התפתחו בציבור הדתי לאומי מספר ישיבות תיכוניות שכחלק בילתי נפרד מהלימוד בהן התלמידים לומדים לימודי ידיעת הארץ כאלו או אחרים.
חלק קוראים לזה לימודי סביבה, חלק סיירות, חלק ידיעת הארץ. חלק יוצאים לסיור פעם בשבועיים, וחלק כל שבוע ליום יומיים ועוד כמה מסעות נודדים בשנה.
כולן נקראות בפי הציבור ישיבות סביבתיות. והחבר'ה שלומדים/למדו בהם סביבתיים- שם קוד לחבר'ה שתמיד יש להם תרמיל ומפה זרוקים בחדר....

בכולן כמו גם בשאר הישיבות התיכוניות רוב הבוגרים הולכים לשרות צבאי משמעותי, הרבה לקרבי ולפיקוד.
ברובן לימודי החול ברמה זהה או גבוהה יותר מתיכון רגיל.

אני למדתי בחברותא- כפר בתיה, בשונה משאר הישיבות ובתי הספר, זה בית ספר ניסויי ששם בצד את הבגרויות, לא מתוך הסתגרות בדת אלא מתוך גישה חינוכית ליברלית שמפרידה בין חינוך ללימוד. בתי ספר מקבילים קיימים בעולם בקהילות הליברליות ביותר.
בכיתה י"א כבר הכרזתי על עצמי כחילוני גמור, ראש הישיבה בנה לי ולעוד נער לוח זמנים נפרד ללא לימודי דת ותפילות כדי שנסיים את הלימודים (לעבור מבית ספר כזה לרגיל זה לרדת שנתיים לימודים בגלל החוסר בלימודי בגרות). כיום השלמתי את הבגרויות ואני מהנדס מכונות.
את החינוך שקיבלתי שם לאהבת האדם, למוסריות, לאהבת המדינה וארץ, לא מקבלים בהרבה מקומות. לא בחינוך הדתי ולא בחינוך החילוני.
עסקתי בחינוך בהמשך הדרך, ותהום פעורה בין מה שראיתי בחוץ לבין מה שהכרתי שם.

אגב דוגמא שתפתיע את יוסי, אחד הנערים צעק באיזה ויכוח "מוות לערבים" ראש הישיבה הזדעזע, ולקח את אותו נער יחד עם עוד חמישה שביקשו (אני בינהם) לסיור בכמה דתות מרכזיות בארץ, פגשנו דרוזים, צ'רקסים, מוסלמים ישראלים, נוצרים ובדואים. כל זאת רק כדי שהבחור ילמד לא להכליל ולהכיר את האכלוסיות בארץ.
בהמשך בשילוב עם סיורי מגמת הסיירות פגשנו עוד כמה זרמים.

יש לי בטן מלאה על הציבור הדתי, ובכלל אני כופר גמור שלא רואה שום הגיון באמונה באל, אבל אני יודע שיש חינוך טוב וליברלי בציבור הדתי לא בפחות מבחילוני.

אגב יוסי, ההשוואה בין נטורי קרטא לדתיים לאומיים דומה להשוואה בין מוסלמים לנוצרים, חוץ מהאמונה באלוהים אין להם כמעט דבר במשותף, ויותר מזה מבחינת נטורי קרטא הכיפות הסרוגות הם על סף כופרים.

ערב טוב
האמת היא שדיון שכזה הייתי מוכן לארח בביתי-הוא מרתק
אין כאן שום ניסיון פוליטי כזה או אחר להעכיר לשנות או להשפיע
ציינתי את נושא הסטטוס קוו לא מבחינה פוליטית כי עם מבחינה חברתית
אין לי בטן מלאה על הציבור הדתי כפרט אלא ככלל
בעבר רב היה נישא על כתפי חסידיו כדי שלא ירטבו רגליו בבוץ(האירופאי)ודרך כלל נהג הוא בפשטות צניעות ואפס יוהרה,כך גם החכמים שישבו בעיירות המגרב,
הרבה השתנה בארץ ישראל לאחר קום המדינה-ולמה אני חותר-
חורף אחד רב עיירה א הילך בדרכו בשלג ובבוץ לבוש בבגדיו הלא חדשים(היו הם קצת בלויים)עברה לידו עגלה עם חסידים מעיירה ב וציחקקו המה על ההלך המבוסס בבוץ,הרבי שלהם שישב ביניהם זיהה כי זה הרבי מעיירה א,מיד עצר את העגלה ובוסס עם הרבי מעיירה א בבוץ ,עד הגיעם למחוז חפצו של רבי עיירה א,
בשיחתו עם חסידיו אמר להם הרבי מעיירה ב,להלך עם רבי עיירה א שכל כולו עוסק הוא בקירוב לבבות ובתורה זו דרך ללמוד צנעה ממנו כי אין הוא מפרסם עצמו בגינונים של חסידים סביבו-ופסק שלא ישתמשו יותר בעגלה אלא בדרכם למחוז זה או אחר ילכו ברגל ויראו כיצד ניתן להיטב עם כל וכלל בני ישראל,
לא סתם הבאתי את נושא נטורי קרתא-לפני קום המדינה חלקם היו נשלחים ע"י הרבנים לארץ ישראל על מנת שתמיד יהיה מיניין בכותל-דורות על גבי דורות(כך למעשה נולדה אימי כאן בארץ של 1922-אמונתם העבירה אותם על דעתם במובן שאין קדושה בארץ ישראל עד שיבנה בית המקדש-ומכאן הם גם שטמו כל מי שלא האמין בדרך עבודת השם כמוהם-אין ספק שבכך(ולא רק)הם הפכו נושא לשנאה ובעיני רבים גם בהתנהגותם חטאו בעבודת שמים(וגם לדעתי שלי )
זו קיצוניות והיא פגע רע
כל קיצוניות-ובכך גם הבעתי את נושא הפרדת דת ממדינה ,לא כנושא פוליטי אלא כנושא ערכי
יש בללימודי תורה משהו יסודי ערכי בונה ומאחד עם שלם ולא בכדי-יש בתורה הכתובה ידע מידע ודרך חיים שנאספה ואוגדה למילים ואין מתכחש לכך נהפוך הוא
אךבין זה לבין ערבוב של לימוד תורה ודרישה מהסביבה לנהוג בדרך התורה פסול בעיני,
נאמר איש באמונתו יחיה ואין להשית את אמונתי על אחר ומכאן שכל ישראל אחים הינו משפט שכתוב ואין בו דבר-ועל כך אני מצר
מפני שכן אנו כולנו אחים וסיפור קין והבל בא להזהירנו שכדי שכולנו נהיה אחים עלינו לזנוח את הקיצוניות ובמאמר מוסגר שלי את הפנאטיות,והמיסיונריות,
אני למדתי בקציני ים בעכו שהחינוך לערכים שם היה בשורה ראשונה במערכי הלימוד,בית הכנסת היה מלא בשבתות מפני שכולם רצו להכיר את כולם ולהבין את כולם,
אך כאשר בשבת אחת נסחפו כמה חברים עם סירה לים קפצנו גם אנו חובשי הכיפה לים לסייע בחילוצם ולא קרה לנו כלום,
בין שמירת תרי"ג מצוות ובין החיים היום יומיים במדינה חילונית יש התנגשות שלא צריכה להיות לו כל נושא הדת היה נעשה מעבר לחיי היום יום ללא התערבות ביניהם,הקיטוב הזה הינו רק כאן בארץ,
בחו"ל מסתגל היהודי הדתי לסביבה בה הוא חיי ובמקרים לא מעטים סוגר הוא עצמו במקומות סגורים שנקראו גיטאות מילה שקיבלה קונוטציה שלילית בגלל הנאצים ימח שמם וזכרם,
זה היה מחד דבר ששמר על ציביון יהודי במשך אלפיים שנה אך גם היה לרועץ במשך אלפיים שנה,
לא יתכן שכאן בארץ ישראל נושא הדת יגזול משאבים שהם נחלת הציבור הכללי ועל כך אני יוצא,
לו אומי היה לומד את הכללי ובנוסף את הדתי הוא לא היה צריך להשלים בגרויות,
זה שאני (ודומים לי)לא שומרים תרי"ג מצוות (ואולי אפילו לא מצווה אחת)לא גורע מאיתנו להיות בני ישראל מדת משה וישראל-אך חובשי הכיפות בכללם(כן אני מכליל)בשבילם אני יהודי פגוםובעיני הקיצונים במגזר הדתי אנו אפילו ראויים לשמד
ואהבתי את קודמי שכתב שאהבתינו לשטח לא מבחינה מה היא דתנו
אפרופו גם אהבתנו לארץ ישראל לא מבחינה מהי דתנו ובזה גדולתו של העם החי בישראל שעדיין חי כאן ללא מלחמת אחים שחלילה יהיה דם בכנפיה
כשאני למדתי את המעט שלמדתי בישיבה\\0ובעמידה מפני שלא היה מקום)מימנתי את שהייתי ולימודי ולא הסתמכתי על כספי מדינה,עשיתי זאת בחו"ל אצל הקיצונים הללו|
(מה לעשות קשר משפחתי הדוק וניסיתי להבין את חיי סבי מצד אימי ז"ל)מהר מאוד הבנתי ופרשתי,למזלי עשיתי זאת בבגרותי ולא בינקותי,
אני חושב שאני היחיד מבני משפחת אימי החילוניים ששומר על קשר ואף הדוק עם קרובי הלכודים(מביחנתי)שם בנטורי קרתא-ואל דאגה כל מה שכתבתי כאן גם כתוב אצלם
נו שויין הם מדברים איתי וכשהם באים לירושלים אנו נפגשים בבני ברק,
די עייפתי מלכתוב
בתקווה לשבת אחים גם יחד ללא השפעה סביבתית

יוסי, אתה כנראה עדיין לא מבדיל בין חרדים לדתיים לאומיים.
הרב עובדיה נסע ברכבי פאר , באיזה רכב נוסע הרב דרוקמן?
הישיבה שלמדתי בה לא חיה מכספי ציבור, לא יותר מכל פנימיה או תיכון אחרים.
כמו שכתבתי הסיבה שהשלמתי בגרויות היא עצם היותו של הבית ספר ניסויי, רוב הישיבות התיכוניות מלמדות לבגרות בדיוק כמו כל תיכון חילוני.
אצלינו שמו דגש על החינוך ועל לימוד מקצוע ספציפי מתוך גישה די חדשנית ולחלוטין לא מתוך אידיאל דתי, מהבגרויות אף אחד לא לומד איך להיות בן אדם.

אני מסכים לפחות כמוך עם הצורך להפריד דת ממדינה, וכך גם אבא שלי שחובש כיפה.

הישיבות התיכוניות הן בדיוק כמו כל תיכון אחר, מבחינת תקציב, מבחינת גילאים ומבחינת גיוס.
סליחה, לרוב אחוז הגיוס בהן גבוה יותר ואיכותי יותר.

ואם יורשה לי לסטות מהדיון המעניין שהתפתח פה, יצא לי להתקל כמה פעמים בתלמידי ובוגרי הישיבה המדוברת. אם זה בטיול בטבע, סתם בעיר, או אפילו מתחת לאלונקה בחילוץ של יח"צ אילת-אילות לה הם מסייעים ואיתה נמצאים בקשר רציף.

אני איני חסיד גדול של הדת, אלא להיפך, אבל אני יודע להעריך אנשים ונשמות טובות כשאני פוגש בכאלה. מדובר במלח הארץ, אנשים משכמם ומעלה, ואין מה להשוות בין החינוך שהם מקבלים שם לחינוך שמקבלים במערכת החינוך החילונית (רובה לפחות) וזה נכון להרבה מאוד ישיבות.

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk

אומי ידידי
אני יודע לשרטט את מפת ההתפלגות בכל רמותיה-אני כותב בכוונה בהכללה מחד אך מסייג דברים מאידך
בית הספר הניסויי בו למדת ?הלוואי ומוסדות רבים היו כמותו

"אצלינו שמו דגש על החינוך ועל לימוד מקצוע ספציפי מתוך גישה די חדשנית ולחלוטין לא מתוך אידיאל דתי, מהבגרויות אף אחד לא לומד איך להיות בן אדם".

זה משפט המפתח ועל כך אין לנו ויכוח נהפוך הוא
אך זרם זה הינו מיעוט כמו שלצערי החינוך הטכנולוגי במגזר החילוני הינו מיעוט(אך זה נושא לפעם אחרת)
על נושא ההתגייסות ליחידות קרביות ו/או ערכיות ין לנו כלל ויכוח בנושא גיוס הבנים,וכיום גם יותר ויותר מקרב הבנות,
בעיקרון צה"ל אכן הינו כור היתוך משובח וברשותך לא אכנס לנושא הדת בצבא,
הכדור ממול לא מבחין בדבר למעט בשר אדם
אך לא אסכים איתך באומרך שהישיבות התיכוניות הינן אותו הדבר אך לא באנו להתווכח באנו לדון
אני מעדיף לסגור את הנושא כרגע עשיתי מספיק גלים
אני מבין ויודע שאני די קיצוני בדעותי וישנה סתירה בין אהבתי למסורת העם לבין אי אהבתי לצורה בה נושא הדת מוצג לעם
וכן אני גם יודע את גובה ההתנשאות המיותרת של המגזר החרדי על המגזר דתי לאומי וכמובן על המגזר החילוני
ליל מנוחה

באופיי אני אוהב לקרוא דיונים מעניינים מהסוג הזה, רק בבקשה בלי להכליל...

שלום לגולשי האתר, הופנתי לכאן ע"י שלומי לאור השאלות על הישיבה.
כמה מילים עלי - חובב טיולים, בעיקר עם אופני שטח , עם קשר רופף לתחום הרכבי שטח (בעיקר דרך פותח השרשור... אא"כ טנק מרכבה נחשב רכב שטח...), מנהלן ומורה בישיבה המדוברת - הישיבה הסביבתית צביה אילת.


לגבי השאלות שהועלו בפורום הזה - הם שאלות מצויינות כי באמת המושג ישיבה סביבתית הוא מושג קצת ערטילאי
אני שמח על ההזדמנות קצת לספר על הדרך החינוכית שלנו.
הישיבה באילת מחנכת את התלמיד לבנות את אישיותו, לקחת אחריות מלאה על חייו ולעבוד על תיקון מידותיו. ההתמקדות היא בבניית האישיות של התלמיד ולא בבגרויות. הבגרות היא אמצעי נהדר אך לא מטרת הישיבה. אין זה אומר שמזלזלים בבגרות ובפועל מושקעים משאבים רבים ע"מ שהתלמיד יצליח. אך זהו כלי - הלימוד והעמל והשאיפה להצלחה בבגרויות דרך עבודה קשה עוזר לתמיד לפתח את עצמו והוא כלי פנטסטי, אך כאמור הוא לא המטרה.
ולכן גם הקשר של המחנך והמדריך לתלמיד שנוצר אצלנו הוא קשר הרבה יותר משפחתי וחם כי הוא לא מושתת על העברת תכנים לבגרות אלא בחינוך התלמיד.
גם הסביבתיות (אצלנו פירשנו את המושג סביבתיות - פחות במובן האקולוגי ויותר במובן של שטח..) היא כלי חינוכי נהדר בבניית אישיותו, קומתו וביטחונו העצמי של התלמיד: הקישור לארץ ישראל, לאדמה, לטבע, לחבר ששוכב בשק"ש לידך ואוכל איתך מאותו המסטינג, לניווטים שאתה צריך להכין ולקשיים הפיזיים והמנטליים שהתלמיד מתמודד איתם בשלושה ימי בשטח בתנאים שהם לא בדיוק הסינר של אמא.
בית הספר שלנו יוצא המון לשטח: לפחות 3 סדנאות שטח בשנה של שלושה ימים כל אחת (בכל פעם נבחר אזור אחר בארץ, לפני חנוכה האחרון לדוגמא יצאנו לאיזור מודיעין וגוש עציון בעקבות קרבות המכבים וקראנו לטיול סדנת 'גבורה'), סיורים דו יומיים וחד יומיים במהלך כל חודשי השנה.
דוגמא אחת שתמחיש את בניית האישיות התלמיד דרך הסדנאות - התלמידים מקבלים אחריות מלאה על ההכנות לסדנאות ולטיולים וזה עוזר לבנות את ערך 'האחריות' בחייהם - יש להם את המפתח למחסן והם מארגנים את הציוד האישי והכיתתי, הם מקבלים תקציב להזנה ועושים לעצמם רשימה של האוכל והולכים לקנות אותו והם אף מבשלים לעצמם בשטח (בחלק גדול מהפעמים מתחלקים לזוגות וכל זוג מקבל תקציב לאוכל, כלים וגזייה). הם לומדים שאם הם לא ידאגו לאוכל לא יהיה אוכל ואם לא ידאגו למים לא יהיה מים ואם הם 'יזרקו' הם יאלצו לאכול לחם עם שוקולד כל שלושת ימי הסדנא....
בנוסף אנחנו התחלנו השנה מהלך של הפיכה לבית ספר לחינוך ימי (יש כאלה עוד 3 בארץ...) - יש לנו משאב נהדר שנקרא ים סוף ואנחנו לומדים לנצל אותו. המקצוע העיוני שקשור לחינוך הימי אצלנו הוא חקלאות ימית - מקצוע שאנחנו רואים בו ערך רב. אבל התוספת הנחמדה והערך החינוכי המוסף הוא הזירה הימית - התלמידים יוצאים אל הים הפתוח בכמה תחומים - קורס צלילה (מלמד אותך רצינות, בטיחות, ביטחון ביכולת שלך), השטת סנונית (מלמד אותך עבודת צוות ואחריות קבוצתית) והוצאת רשיון לסירה מהירה שזה סתם נחמד (וכמובן מאתגר - יש מבחן עיוני ומעשי של משרד התחבורה) אבל כמו שאמר לי אחת התלמידים - בים הוא הרגיש שהקרקע נשמטת לו מתחת לרגליים... קצת ענווה... זהו , בים כבר אין צחוקים, פה צריך כובד ראש....
לגבי הפן הדתי - דובר פה על מסיון ועל ישיבות תיכוניות שגרמו לאנשים רק אנטי יהדות וכו'- מבין את האנשים הללו. אצלנו בישיבה מחנכים לתורה מצוות ויראת שמיים, אחרי הכל זה האני מאמין שלנו (לא בכדי זה ישיבה...) אבל אין בישיבה כפייה על קיום המצוות (כמובן שאנחנו רוצים ליצור אקלים של קודש אז לא שייך שתלמיד יחליט שהוא מחלל שבת בפרהסיה וכן נדרוש כיפה וכו'). כופים רק על ה'סור מרע' ולא על 'העשה טוב' - כלומר כן כופים אותך להיות בן אדם אך על מצוות ותפילה לא כופים אותך. זה אמור להגיע ממך. אין ערך לכפייה בתחום הזה.
בניגוד לישיבה שאני למדתי בה בצעירותי , ואני מאמין שרוב האנשים בפורום הזה שלמדו בישיבות תיכוניות, אצלנו אין חובה להיכנס לתפילה כי זה לא אמיתי לכפות על דבר כזה. אבל כן יהיה שיחות ומערכים על תפילה כי אנחנו מאמינים שזה מה שטוב לתלמיד. אין אצלנו, בגדול, תלמידים שלא רצו ללמוד אצלנו אך הוריהם כפו אותם כי ככה קשה מאוד להגיע לנפש הילד.
זהו ... הארכתי המון לערב אחד.
מקווה שהבנתם מה זה 'ישיבה סביבתית' בקונספט שלנו. מקווה שאנחנו מצליחים במשימתנו ולא מחטיאים את המטרה.
אשמח לפרט עוד אם יש למישהו שאלות.

הבהרת לגמרי !
תודה רבה

לאחר שקראתי בעיון את תגובת יוני מאילת הנה התובנות שלי
ראשית-

כלומר, מדובר בתואר יח״צני/שיווקי ?כן תייר זה בדיוק זה
שנית-לימודי סביבה הם כל הקשור בנושא האקולוגי-מה שציין נציג הישיבה עוסק בלימודי חברה ואהבת ארץ ישראל -זה גם נלמד בצופים בבני עקיבא ובתנועות הנוער האחרות,
שלישית-חינוך ימי-יש הבדל בין לכתוב לימודי סביבה ימית(אקולוגיה וחקלאות ימית-לבין חינוך ימי שהוא הרבה יותר רציני-צלילה השטת סנונית ורישיון משיט אינה הופכת אדם לימאי,
והייתי מציע למי שמתעסק בחינוך ללמוד על בוריה את תורת -אמת בפרסום
ולבסוף מפני שאני לא יודע לספור יותר משלוש-כמחנך יוני תעשה הגהה על המילחים שאתה כותב וכך תמנע משגיאות דפוס
וסתם עוד המלצה קטנה-למד כאן מחברי חובשי הכיפות שמיישמים את האימרה-"קדמה דרך ארץ לתורה"ולמד זאת לחניכים-העולם יראה טוב יותר
-אני למדתי זאת מהם
שאו ברכה

יוסי, לא יודע אם יש לך ילדים או נכדים בשנות העשרה/עשרים לחייהם, אבל אם לא, כשיהיו לך תלמד להעריך.
עיתון פתחת הבוקר? 16 נערים בני 14 עצורים/חשודים באונס בת 12. החינוך אליו אתה רגיל ואותו אץה מכיר פג מן העולם. ישיבה מהסוג הנ"ל, ויש עוד כמה מוסדות כמוה (חילוניים, דתיים, מסורתיים, ערבים, ממש לא משנה), מהווה סמן ימני בכל הקשור לחינוך ודרך ארץ. משנה לך כל כך אם זה "חינוך ימי" או "חינוך לסביבה ימית"? העיקר המטרה.

ואגב, השטת סנונית מכילה בתוכה את כל מרכיבי היסוד הבסיסיים של החינוך הימי הערכי. זו אולי לא מקצועיות של קצין באונית סוחר, אבל עבודת צוות, איתנות, אתגר, הישרדות וכו' - יש גם שם.

לפעמים צריך ללמוד להעריך את מה שיש. ולא לשבת נרגן ולהתרפק על זכרון ימים טובים יותר. ואומר לך את זה ינוקא בן 24.

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk

ינוקא בן 24
אםפ אענה לך על מה שכתבת אני אהפוך את הבמה הזו למכוערת תוקפנית וממוקדת מטרה
לכן לא אגיב למה שכתבת למעט שלך ללמוד עוד קצת מפני שתגובתך היא ממש אבל ממש לא רצינית לא חכמה ולא מדויקת

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי yes1952

ינוקא בן 24
אם אענה לך על מה שכתבת אני אהפוך את הבמה הזו למכוערת תוקפנית וממוקדת מטרה
לכן לא אגיב למה שכתבת למעט שלך ללמוד עוד קצת מפני שתגובתך היא ממש אבל ממש לא רצינית לא חכמה ולא מדויקת

---

מכיר "מכל מלמדיי השכלתי"? ו"אין חכם כבעל ניסיון"? אשמח ללמוד למה תשובתי אינה חכמה ואינה מדויקת. ייעצת לי ללכת ללמוד? אני כאן. צמא לידע. תרים את הכפפה ותעניק לי מניסיון חייך הנרחב והרחב. למה איני רציני, איני חכם, ואיני מדויק. אין צורך בבמה תוקפנית ומכוערת. אפשר לעשות הכל בדרך ארץ, ולשמור על תרבות הדיון.

מאחר והדיון הזה אינו המקום,אשקול לאחר התייעצות באם יש מקום לפתיחת שרשור בנושא -דרך ארץ בכתיבה כיצד ואיך,
מעבר לכך,גילך ממש לא מהווה פקטור-אתה תמיד מוזמן (לבית או לחנות)לקפה,תה,וויסקי משובח,סתם ארוחת ערב ואני מבטיח לך שיחה לא מתלהמת אך בטח מעניינת
הכפפה עברה אליך ידידי הצעיר(הטלפון בחתימה)

יוסי שלום,
קראתי את התובנות שלך

ראשית, העניין הסביבתי (כפי שאנו רואים זאת) אינו עניין יחצני שיווקי אלא באמת דרך חינוכית שאנו משקיעים ביישומה זמן, מרץ ומשאבים רבים.

יותר מכך, המושג 'ישיבה סביבתית' בציבור הדתי לאומי היום הוא חרב פיפיות- מצד אחד הוא באמת יכול להיות מוצלח שיווקי אבל מצד שני הוא מזיק- יצא שם לישיבות הסביבתיות של חבר'ה שהם יותר מטיילים על הג'בלאות מאשר על ספסל הלימודים ולכן ההורים נרתעים מלשלוח לשם את ילדיהם. אי לכך, במהלך האחרון של מיתוג הישיבה ראינו לנכון להוריד את המילה 'סביבתית' מלוגו הישיבה (אע"פ שאנחנו לא מתביישים בדרכנו החינוכית..)

האקולוגיות היא ערך חשוב אצלנו. המקצוע העיוני שנלמד לבגרות לפני שהתחלנו עם החקלאות הימית היה אקולוגיה. אך כאמור, אנחנו תופסים את המושג 'ישיבה סביבתית' באופן שונה.

לגבי הסביבה הימית / ביה"ס ימי - בית ספר ימי הוא הגדרה של הפיקוח של משרד החינוך, אפשר להתווכח איתם. כאמור, אנחנו בתחילת הדרך בכל הקשור לים ונשמח להתפתח בתחום. כרגע אין לנו מטרה להוציא ימאים לצי הסוחר, יש לנו מטרה להוציא בני אדם טובים וכל השימוש בים הוא אמצעי מצוין לכך.

יכול להיות שאנשים כמוך, שמבינים מאוד בכל התחום הימי, יתאכזבו להגיע למוסד 'שלא הופך אדם לימאי' אך להמון העם, במיוחד לנערים בציבור הדתי לאומי שאין לו בתי ספר ימיים, המושג ימי קולע למציאות שבבית הספר. מי ייתן וגם נוכל להוציא יום אחד ימאים כהגדרתך ממש.. ולכן, למרות שנראה שאתה באמת דואג לישרות הפרסומית שלנו, אני לא מסכים אתך שאנחנו לא דוברים אמת בפרסום שלנו. על אותו משקל, אני בטוח שגם לא כל מי שיגיע לחנות שלך יסכים שהיא קטנה ומטריפה....

אני שמח לראות שיש עוד יהודים שאכפת להם מהמידות של אחיהם. תודה על הטיפ שהבאת לי בנוגע לדרך ארץ שקדמה לתורה.
אנחנו משתדלים ליישם זאת בבית ספר יום יום (כמובן שאחרי הדרך ארץ מגיעה גם התורה..)

כשאתה באילת אשמח לעשות לך סיור אצלנו במוסד

שא ברכה והצלחה