אגב, מאחר והרכב מוגבה בקיט סטנדרטי וכל הרכיבים במוט המייצב מקורים ז"א שמהלך המתלה שלי מוגבל עוד יותר לעומת רכב ללא הגבהה, נכון?
Printable View
אגב, מאחר והרכב מוגבה בקיט סטנדרטי וכל הרכיבים במוט המייצב מקורים ז"א שמהלך המתלה שלי מוגבל עוד יותר לעומת רכב ללא הגבהה, נכון?
כנראה שכן, ויש מצב שמוטות המקשרים שלך עובדים קשה, בעיוות שלא תוכננו אליו, והם בדרך להישבר.
אח וכאשר אתה בונה את הניתוק, תכין מחברים מאורכים לפיצוי על זוית העבודה.
Slowly..
ניתוק מייצב הוא לא רק לטובת שיפור מהלך המתלה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי opl
הוא משפר את נוחות הנסיעה בשטח ומפחית טלטולים ונענועים.
גם בטיולים מאוד רגועים על שבילים קופצניים ללא מעלות וכו' הניתוק כדאי.
הדבר נכון בעיקר לקדמי, שם (לפחות ברכבים שאני מכיר) הוא הרבה יותר בריא מהאחורי האנמי, אבל אם שמו אותו כנראה שיש לו גם איזושהי השפעה.
איל
לי היה כזה מתוצרת עצמית כמה שנים, עם שני פינים חקלאיים בכל צד.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
אבל בסוף גם בגלל חשש מבטיחות הריתוכים וגם בגלל חוסר הנוחות בהכנסה המדויקת כל כך (כל פעם שנכנס קצת בוץ למשל החור לא בדיוק במקום) החלפתי למנתקים מסודרים. הרבה יותר נוח לתפעול.
מסכים עם דורון לגבי ההארכה - אם כבר.
Sent from my XJ
גם המקורי מחובר בריתוכים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי JustDoB
אם זה מרותך כמו שצריך, לא צריכה להיות בעיה.
Slowly..
נכוןציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
אבל לא פותר לי את בעיית האיבטוח של המייצב שנופל למטה.
ספציפית לפג'רו הניתוק אפקטיבי רק למייצב האחורי (סרן חי). לגבי הקדמי לצערי ה"מחלה" יותר אנושה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי eysham
לא בטוחציטוט:
נכתב במקור על ידי opl
סך מהלך המתלה לא נפגע בהגבהה אלא נקודת האיזון שלו משתנה.
בהגבהה אתה מקטין את אורך הירידה של הגלגל ומגדיל את אורך העליה שלו.
אם הגלגל הימני האחורי למשל נכנס לבור ויורד עד הקצה, עדיין יש לגלגל הנגדי (השמאלי) מקום לעלות ולכן כל הסרן האחורי ימשיך בירידה עד שגלגל שמאל יגיע לגבול המהלך שלו (אחורי הרכב ירד).
לכן בכללי תקבל את אותו מהלך הגלגל כמו לפני ההגבהה.
זה נכון בעיקר למוטות פיתול, לא לקפיצי עלים או סליל, בהם אפשר ונפוץ שההגבהה באה עם קפיץ ארוך יותר מהמקור.
Slowly..
אני מקווה שהיום יהיה לי קצת זמן למדידות, מה שאני מתכנן למדוד:
- מרחק הגלגל מהכנף במצב נומינלי - שני גלגלים על האדמה (סתם בשביל להבין מה ההגבה שלי כי אני אולי מחליף קפיצים)
- סגירת מתלה בצד אחד על ידי הרמת הסרן ופתיחת מתלה צד שני על ידי הרמת שלדה - מוט מייצב מחובר, מדידת סגירה ופתיחה
- סגירת מתלה בצד אחד על ידי הרמת הסרן ופתיחת מתלה צד שני על ידי הרמת שלדה - מוט מייצב מנותק, מדידת סגירה ופתיחה
המדידה היא מהכנף לגלגל.
יש עוד משהו למדוד? רעיונות אחרים?
לעשות את זה בהצלבה מלאה ולא בהרמה.
Slowly..
שאני אבין... אם אני מרים בצד אחד את הסרן עד שהגלגל לא נוגע באדמה ובצד השני את השלדה עד שהגלגל לא נוגע באדמה (כמו שכתבתי) זה לא הצלבה מלאה?
לא ייתן לך הרבה -- שוב מדבר ספציפית על פאגרו (לא לקפוץ)
במיוחד עם יש לך את "ההגבהה הרגילה" שגם ככה ברב המקרים וזה בדוק בדם! רק הקפיצים מחוזקים והבולמים באותו אורך של המקורי.
בזמנו אני וחבר התחלנו לחשוב ולהתעסק עם זה
ואם עוד לא פירקת ובדקת מה זה נותן אז תבדוק תפרק את הבורג בצד.
מה שאני עשיתי בסוף זה הארכתי את הברגים בצד - נדמה לי בתמונה הראשונה או השנייה ששמת, ואז אני נהנה משתי העולמות
אני עם מוט מייצב ועוד את ה 4 סמ שזה מוסיף בהצלבה מלאה.
כמובן בולמים יותא ארוכים, החלפת צינור ואקום, צינור ברקס וכו,.
עלות אפסית יחסית חד פעמית וללא התעסקות.
מעבר לזה אני מבין שאתה נעול רק אחורה--- אז ממש אין לך צורך בזה כי אתה כנראה לא עושה שטח קשה.(הכוונה משהו שצריך את זה)קובץ מצורף 88580
אם אתה מאריך את הברגים בצד (אני מניח שאתה מתכוון ללינקים שמחברים לשלדה) ברמה כזמו שאתה משפר את המהלך אתה לא מבטל למעשה את פעולת המייצב? כך שהוא למעשה אמנם מחובר אבל לא מפעיל שום כוח על המערכת?
הרכבת בלמים ארוכים יותר כולל שינוי נק החיבור לשלדה? אני עושה טיולים עד רמת בינוני פלוס ולא מעבר. הרכב כשלעצמו עושה את כל מה שאני צריך ממנו אבל אם אפשר לשפר בעלות קטנה וגם על הדרך מרוויחים משהו להתעסק איתו הרי זה משובח.
לא.ציטוט:
נכתב במקור על ידי opl
כי המשקל לא מחולק טוב, והלחץ לא דומה להעברות משקל כשהרכב בהצלבה עם לחץ גם מקדימה.
תמצא תעלה/חריץ/רמפה ותצליב את הרכב.
אצלי זה היה מאד בולט שמהלך הפתיחה עם הרמה של מלגזה לא היה זהה להצלבה בשטח כשהרכב אופקי והסרנים לחוצים עם כלל משקל הרכב (בשטח היה גדול יותר).
זה היה נכון בעיקר לסרן האחורי.
Slowly..
גדול עלי לפרק את כל המוט ולנסוע לחפש הצלבה רק בשביל הבדיקה.
תודה.
תפרק רק את המחברים למתלה ותרים אותו למעלה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי opl
בידיוק, אין צורך לפרק את כל המוטציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
לגבי " לינקים בצד" צריך לבצע ניסוי וטעיה עד שמגיעים למה שרוצים באורך הבורג ,הפעולה של המוט לא מבוטלת אצלי, וגם לא מתכוון לבטל.
שוב למה אני אומר לך לפרק? כדי שתבדוק עם הבולמים שיש לך לאן זה מגיע
אחרכך פתח בולם אחד, שוב תצליב תראה כמה הוא עוד יורד.
אחרכך תראה שבשביל מצב סגור\פתוח בבולם תצטרך קפיצים יותר ארוכים.
עלי לציין שהייתה תקופה שניסיתי הרבה דברים ,ואפילו בסוף הנמכתי את האוטו למרות הפוזה
והגעתי לאיזון שמתאים לי ולרכב מבחינת מערכת המתלים.
ולכן אני מסכם:
בגלל שאתה כל הזמן מעלה פוסטים כאלה ואחרים לגבי שיפורים, מבלי להתעצל, תבדוק לא קורה כלום, רק תלמד מזה
הפעם וויתרתי על המדידות המורכבות, החלפתי את הלינק הבלוי וסתם בשביל הקטע מדדתי הפרש פתיחה עם מייצב מחובר ועם מייצב מנותק (בצד אחד), ההבדל הוא 0, אני מקבל את ההסברים שלכם שלא ככה בודקים אבל אין לי זמן וכוח (בעיקר זמן) לבדוק לעומק את הנושא בטח מאחר ואתה כבר בדקת ושיתפת אותנו במסקנות.
תודה
רק בשביל לסבך את העניין עוד יותר.
גם בהצלבה מלאה בשטח מישורי, אתה לא מנצל את מלוא המהלך שכן כל סרן יודע לתת יותר כתלות בשיפוע הרכב.
כלומר, במעלה, יותר משקל על האחורי ולכן הקפיץ יתכווץ יותר מאחור (בצד שסוגר מתלה) בעוד מקדימה יתכווץ ממש מעט. במורד, לעומת זאת, הסרן הקדמי יפגין מהלך משופר (למרות שזה פחות קריטי מכיוון שבסוף גם סתם כדורסל ימצא את דרכו למטה ;)- מתעלם בכוונה מעניין הבלימה וכמה גלגלים משתתפים בה במקרים קיצוניים).
כדי לדעת באמת מה אורך מהלך המתלה המקסימלי אתה צריך להגיע מפתיחה מלאה לסגירה מלאה- דהיינו, עד הבאמפ סטופ. לעתים במצב סטאטי זה אומר לעזור למתלה עם רצועת ראצ'ט. מכיוון שאני ממש לא ממליץ לזחול מתחת לרכב בהצלבה ולהפעיל מניפולציות שעלולות להגמר בנזק לרכוש או לגוף, אני מסתפק במדידה סטטית רגילה (תעלות ניקוז בצדי דרכים, בעיקר אלו המדופנות בטון, הן אחלה בשביל זה).