חזית הלהבה מהיה מכיוון שהתערובת היא לא אחידה. הטרוגנית. קרוב למצת היא היא מאוד מרוכזת. בשאר הצילינדר היא יכולה להיות אפילו 1:200. הממוצע בצילינדר הוא 1:40.
תוציא לך מהראש כל מה שאתה חושב שנכון - מדובר על מנועים מסוג אחר לגמרי.
Printable View
חזית הלהבה מהיה מכיוון שהתערובת היא לא אחידה. הטרוגנית. קרוב למצת היא היא מאוד מרוכזת. בשאר הצילינדר היא יכולה להיות אפילו 1:200. הממוצע בצילינדר הוא 1:40.
תוציא לך מהראש כל מה שאתה חושב שנכון - מדובר על מנועים מסוג אחר לגמרי.
אם זה בכלל לא אותו מחזור תרמודינמי, אז אני באמת סקרן, הולך לקרוא קצת באדיבות גוגל, אבל אז זה אומר אמיר שאני צודק... מבחינתי מנוע בנזין זה מנוע שעובד במחזור התרמודינמי שנקרא על שם אוטו.
אממהה... מה זה מחזור תרמודינמי? :oops:
OK אני חושב שאני מבין על מה מדובר פה...
אתה יכול לפרט עוד?
http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu...ermo/otto.html
הנה ההסבר הכי פשוט שמצאתי...
תתחיל ללמוד, אלון.
אסף.
אוי לפאדיחה, את זה אני יודע אבל לא היה לי מושג שזה נקרא מחזור תרמודינמי... הנחתי שאתם מדברים על איזושהי תופעה שקשורה לתרמו שהיא תוצאה של התהליך הזה.
(יש לי עוד זמן עד טרמו, ברוך השם).
יש כמה סוגים של מנועי בזרקה ישירה.
עקרון אחד שמשותף לכולם הוא שהדלק מוזרק לתוך הצילינדר.
למעשה המנוע שואף להתנהג כמו דיזל, וכולם יודעים שדיזל יעיל יותר.
את זה כולם יודעים , אבל איך מגיעים לתערובת של 1:40 לא ברור לי.... אלה אם ההזרקה כל כך מושלמת לאזור המצת אבל ממש מושלמת.
אתה קראת את כל הקישורים שאנשים שמו בשרשור הזה?
אם לא, אז אין טעם שאנשים יחזרו על דברים שכבר כתובים בקישורים האלה.
עכשיו, האם מישהו מוכן להסביר לי למה עבודה בתערובת ענייה מחממת מנוע/יכולה לגרום לשריפת שסתומים וכו'?
לא לא קראתי עד עכשיו.
עכשיו עברתי על זה והכל מובן.
ערן, הדלק סופג חום וגם בבעירה ענייה זמן הבעירה ביחס למהירות הבוכנה גדול ולכן יש יותר מגע עם דפנות הצילינדר וראש המנוע.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי ערן המסוקס
עודף חום נוצר מאלה:http://img62.imageshack.us/img62/263...5838c75b63.png
-תהליך שריפה לא יעיל.
-אפקט קירור דלק.
-צילצולים.
זו הנוסחה לבערה מושלמת, combustion. מעשית לא ניתן להגיע לבעירה מושלמת עם דלק מינרלי מכיוון שאינו הומוגני ומכיל מולקולות שונות ולא רק רק N heptan וso octan -כלומר test fuel.
כאשר ישנו עודף אוויר בתערובת התוצרים הם מולקולות קטנות כמו co, c, no וכיו"ב.
מכך פחות אנרגיה מושקעת ביצירת מולקולות גדולות יחסית כמו CO2 ו H2O ועודף האנרגיה הבתהליך הבעירה נפלט כחום.
בנוסף, הדלק עצמו מקרר את דפנות תא השריפה. יחס סטויכו הוא 14.7 חלקים של אוויר ל1 של דלק. היחס יכול לרדת עד ל14.1 ועדיין להיחשב לסטויכו. בפועל רוב המנועים עובדים ביחס של12.5-13.5 ע"מ להשיג מקס כוח. יותר מיחס זה ואפקט הקרור של הדלק לא מספק.- עוד מקור חום.
תערובת עניה גם עלולה לגרום לצלצולים,pinging, detonation, knock. כלומר הצתה עצמית של הדלק כתוצאה מהלחץ בתא השריפה ולא מהניצוץ של הפלאג. ההצתה העצמית היא רב מוקדית ולא מתוזמנת. כאשר ה"להבות" של מוקדים אלה מתנגשות נוצר, שוב, עודף חום ולחץ מאלה שהמנוע תוכנן לעבוד איתם.
תאורטית ככל שהטמפ עולה בתא השריפה המנוע יספק יותר כח, תאורטית. בפועל ישנן מגבלות של חיכוך ובלאי שבמקביל מורידים את הכח הנוצר.
בגלל הנ"ל אני מעדיף להרכיב דיזות מעט גדולות יותר בקרבורטור מהאופטימלי.
כמו שכבר אמרתי - הדלק אינו מקרר את הצילינדר.
חוסר דלק גורם למרחק גדול בין פרודות הדלק ומכאן לתהליך בעירה איטי.
זה מה שגורם לעליית החום.
אם הדלק היה גורם לקירור אזי עודף דלק היה גורם למנוע קר מידי, וזה כאמור לא נכון.
אם אני לא טועה, יחס סטויכומטרי הוא רק 1:14.7.
דלק, כמו כל חומר מורכב, הוא מדיה שמסוגלת לאצור אנרגיה בתוכה עד להתפרקות. האנרגיה נאגרת בקשרים שבין מולקולות הענק המרכיבות את הדלק. חלקן מתפרק למולקולות קטנות יותר וחלקן הופכות לשבירות יותר.
יחס סטויכומטרי מציין יחס מושלם בו הבעירה (לדוגמא) אינה מותירה שיירים למשל:
2H2+O2=2H2O זאת משוואה מאוזנת, כלומר סטויכומטרית.
דלק מינרלי מכיל מספר עצום של מולקולות מסוגים שונים ולכן אינו ניתן להערכה מדויקת של תכולת מרכיבים.
ולכן, לתערובת ולא תרכובת, כמו דלק אין משוואה סופית, נקודתית אלה טווח.
תערובת סטויכומטרית אופטימלית לבעירה מכילה רק iso octan וN heptan. זו תערובת סינטטית ורק שם היחס הוא 14.7 ל1.
תהליך זיקוק דלק הוא לא בניה מחדש של מולקולות אלה הוצאה של מולקולות מגודל X ועד גודל Y.
לארדו זה נכון וכבר כתבתי למטה שבעירה איטית מחממת את המנוע אבל דלק כן סופג חום וע"י כך מקרר את המנוע.
יש טריק ישן לעזרה בקירור ע"י כיוון קרבורטור לתערובת טיפה יותר עשירה.
מערכות הזרקת המים למנועי ביצועים של אקווה מיסט וכו....אותו עיקרון.
למה להתפס לשטויות?
כמה דלק יש בצילינדר?
כמה חום?
כמה הדלק משמעותי?
אם אתה לא מכיר את אקווה מיסט, חבל שתזכיר אותה בכלל. המטרה שלה שונה לגמרי.
כמה אנרגיה נדרשת כדיי להפוך דלק נוזלי לגז?
חום לטנטי לאידוי מציין את כמות האנרגיה הנדרשת לאייד חומר ממצב נוזלי לגזי. ככל שהחומר מורכב יותר נדרשת יותר אנרגיה לאיידו.
במצב סטויכו, כל הדלק שאודה נשרף והופך לתוצריו. והמשוואה מאזנת עצמה מבחינת אנרגטית וכמותית. אין יש מאיין.
כאשר ישנו עודף דלק, נניח 12.7 ל1, אידוי הדלק העודף אינו מאוזן ע"י החום הנוצר בפליטה. החום הנדרש לאידוי החלק העודף לא מתורגם לאנרגיה אלה נספג בדלק ו"אובד" עד ליציאה מתא השריפה, מהמפלט, ושם הופך שוב לנוזל. מחזיר את אנרגית החום.
החום הלטנטי של דלק הוא 306 KJ/KG. זה לא בשמיים אבל זה לא מעט.
אחת הדרכים להוריד טמפ בתא השריפה ולמנוע צלצולים במנועים מוגדשים היא הזרקה ישירה של אתנול. מהסיבה שהחום הלטנטי של אתנול היא 855 KJ/KG. כמות האתנול המוזרקת היא בערך 1:20. ביחס לדלק ועדיין ההשפעה משמעותית
באופן דומה, העלאה של כמות הדלק מעבר ליחס סטויכו, נניח ב15%, תשיג אפקט דומה על חשבון זיהום אוויר.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי LAREDO
מה בדיוק המטרה? להוסיף יותר חמצן?
הוספת חמצן היא אכן אחת המטרות, המטרה הלא פחות חשובה היא הורדת טמפ' בתא השריפה.
החום הלטנטי של מיים הוא כ2200KJ/KG,הרבה מעבר לזה של דלק, של אתנול ומתנול.
קצת חומר קריאה:
water ethanol boost cooler
Knock suppression-PDF
הפוסל במומו פוסל.
ככל הנראה אני לא רחוק מהאמת.