רון האם סוג הבושינג נכנס בסקר?
Printable View
רון האם סוג הבושינג נכנס בסקר?
אתחיל מהפשוט למסובך - נמרוד, אל חשש... אני לא נשאר באקדמיה (זו תהיה בחירה מוזרה למי שהלך ללימודי ערב במכללה, לא?)ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
היקף העבודה הוגדר ע"י נפח הקורס והמרצים, והזמן שהושקע נגזר מכך.
ותודה על הפרגון.
לגבי חיזוק - אין שום בעיה לחזק... השוק מוצף בתחליפים, ויש אינספור אפשרויות.
השאלה שהעסיקה אותי הייתה קודם כל - האם הגורם לכשל קשור לשיפורי רכב או רק לאופן השימוש בו.
חייב לומר שהופתעתי מהתוצאות המובהקות.
לא.ציטוט:
נכתב במקור על ידי e-Pit@m
מאחר ובכל הזרועות שכשלו (מעל 10 יחידות) שבדקתי הבושינגים היו מקוריים, ומורי העיד כי החלפה בחלופיים היא לא כל כך שכיחה.
ייתכן והייתי צריך לצרף שאלה כזו. מעניין אם הן כושלות פחות.
צריך לזכור, בהתאם למה שכתב אסף, שהבושינג מהווה מעין מערכת קפיץ-בולם. העובדה שבושינג קשה יותר לא בהכרח אומרת שהוא ממיר פחות אנרגיה, בגלל הקשרים בין המולקולות בפוליאוריתן לעומת החומר המקורי.
אשמח להתייחסות אם מישהו יודע להעמיק בנושא (או שישלח אותי לקרוא...)
ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
אסף ונמרוד - אני מבין את המאמצים הפועלים בחיבור הזה. עם זאת, הכשל עצמו כפי שנראה על זרוע לא נראה ככשל פיתול -
מעניין אותי האם, מנסיונכם, ברכבים בהם החיבור לשלדה מאפשר תנועה צירית (לדוגמא: דיפנדר. או שאני מתבלבל?) הכשל נראה אחר?
ברור גם שאופן הכיפוף מתאים גם למומנט האינרציה. השאלה היא למה להמשיך לחשוד בפיתול.
יצויין שבסימולציות הסמכים הוגדרו עבור 3 נקודות העיגון, לא רק ה-2 הקיצוניות.
אסף תוכל להרחיב על עניין ההסטרזיס ?
לגבי עניין חיזוק המוטות , מתצפיות בסדנה שבה אני עובד , ניתן בהחלט לראות קשר בין מוטות מחוזקים לבין כשלים בשלדה או בתושבות הסרנים .
ולא רק במערכת מתלה של מוטות רדיוס בעלי 3 נק חיבור .
צריך גם לקחת בחשבון את התנהגות מוטות הפאנרד שלא יודעות לפצות על מהלך מתלה מוגדל ובעצם לא נותנות לסרן להשאר מקביל לשלדה , מה שמוסיף עומסי כפיפה על המוט בנוסף לפיתול .
נשלח מה iPhone שלי ע"י Tapatalk
האם מיסב במקום בושינג בחיבור לשלדה יתרום במשהו ?
1. נהנתי לקרוא:)
2. בג'ימני שלי זה עוד לא קרה, מוגבה קלות 2" , ממוגן ובהחלט טיפס בשטח: חמרן,רמון,סכיני דימונה.
3."מצב זה העלה בפנינו שאלה: כיצד ייתכן שרכיב שכושל באופן כל כך תדיר לא הוחלף או שופר על ידי היצרן? יש לציין שדגם זה מיוצר באותו האופן כבר כ-20 שנה"
ברכבים סטנדרטיים שלא הוגבהו באופן חריג התופעה זניחה/לא קיימת, אני בטוח שהמהנדסים היפנים לא התכוונו שהג'ימיני יטפס את מעלה רמון,חמרן או סכיני דימונה. לכן הרכיב לא הוחלף/טופל על ידי היצרן!
4. 2 הסנט שלי ברמה המקצועית בנושא האנליזה!, הריתומים לא מייצגים את המציאות!! בושינגים אלסטומריים זה לא בדיוק מניעת תזוזות של ה nodes בכיוון הרוחבי. איכות התוצאות ב F.E רגישות מאוד לצורת הריתום.
5. לא מבצעים אנליזה דינאמית בתוכנת אלמנטים סופיים לעמיסה סטטית!!!!!! זה מה שעשיתם, תחזרו לטקסטבוק בחוזק חומרים לפרק ניתוח מאמצים באמצעות חישובי אנרגיית עיבורים, אתם תגלו שהמאמצים הדינאמיים לפי חישוב דינאמי נמוכים משמעותית מהמאמצים הדינאמיים לפי חישוב קוואזו סטטי כמו שאתם ביצעתם. אתם צריכים להתייחס למגמות בחישוב ולא לערכים המיספריים המוחלטים.
6." ניתוח מפושט של הבעיה הראה שמקסימום מאמץ הקריסה יתקיים " אתם מחשבים מאמץ משולב vonmisess, לא נראה לי שהתוכנה שלכם מסוגלת לחשב קריסה שזה חישוב לא לינארי מורכב! תבדקו את התדר העצמי/הקשיח הראשון של מוט הרדיוס, את זה תוכנת אלמנטים סופיים בסיסית יודעת לחשב ותראו אם גרף התזוזות דומה למה שחישבתם?
7. תעשיית הרכב בעולם משתמשת בכלי הזה LSDYNA או בדומים לו לחישובי התנגשויות, שיטת החישוב שונה מהותית מאנליזה סטטית/קוואזו סטטית!
LSDYNA
its origins and core-competency lie in highly nonlinear transient dynamic finite element analysis(FEA) using explicit time integration
תודה רבה!ציטוט:
נכתב במקור על ידי oferbr5
לגבי סעיף 3 - אני משוכנע שהתכנון הוא אכן "פיוז מכני" כפי שכתבתי בסוף... הרי בסופו של דבר צריך להפסיק להגדיל מקדמי בטיחות, ולהגדיר למה מיועד הרכב - וכל מה שמעבר לכך, לצמצם נזקים.
הסימולציה בוצעה באמצעות סולידוורקס, במוד "באקלינג", אך ידועה לי המגבלה של התכנה. עבור קורס זה, שהוא קורס יותר "פרקטי" שעסק בעיקר במתודות עבור חקר הכשל ופחות באמצעים ליישום, לא היו המשאבים (ולא המוטיבציה) לבצע אנליזה נכונה יותר, אבל אשמח ממך ל-2 תשובות:
1. כן הראיתי את הקשר הברור שבין הגבהת הרכב (מעל 2") לבין הסיכון לכשל בתלות בזווית ההגבהה. האם הוכחת המגמה הזו פגומה?
הרי מגבלות הסוליד קיימות באופן עקבי....
2. פרויקט הגמר שלי (שונה לחלוטין... פרויקט תכן בתחום אחר) יאלץ אותי לסימולציות סטטיות ודינמיות ברמה יותר גבוהה. להתחיל לקרוא/לשחק בLSDYNA ולזרום משם, או שיש לך עצה אחרת?
קבל כנתון שאין לי יותר קורסים לקחת לתואר, ואלו דברים שאני מעדיף ללמוד לבד :cool:
שמח לראות שמהנדסי המכונות שבאתר התעוררו קצת...
העמסה מורכבת לא תיראה כזו כאשר מסתכלים בעין בלתי מזויינת על הכשל. אבל חשוב להבין שמאמצים במספר כיוונים גורמים בסוף לכשל רק בכיוון אחד ברוב המקרים.ציטוט:
אני מבין את המאמצים הפועלים בחיבור הזה. עם זאת, הכשל עצמו כפי שנראה על זרוע לא נראה ככשל פיתול -
מעניין אותי האם, מנסיונכם, ברכבים בהם החיבור לשלדה מאפשר תנועה צירית (לדוגמא: דיפנדר. או שאני מתבלבל?) הכשל נראה אחר?
דיפנדר - מוט רדיוס קדמי אכן דומה בצורתו, אבל החיבור לשלדה הוא ציר שמאפשר למוט להסתובב סביב צירו. המוטות האלו לא נכשלים. ויש מהלך מתלה די מכובד. למרות זה. התצורה הזו היא מה שמגביל את הגמישות של המתלה, כי הריתום לסרן מכריח את שני המוטות להיות מקבילים זה לזה, ולכן כל יציאה מהמקבילות הזה (שהיא בשני מישורים) מעמיסה את נקודות הריתום ולמעשה עדיין כל הגמישות של המתל היא על הבושינגים המסכנים.
תחשוב שכתבתי "חיכוך פנימי בחומר".ציטוט:
אסף תוכל להרחיב על עניין ההסטרזיס ?
הפתרון הכי נכון שאני מכיר בלי לשנות את התצורה הוא הפתרון של קרייזלר, בראמים החדשים. הם לקחו זרוע כזו פירקו אותה כך שבתוך הזרוע נוצר "לינק" נוסף שמאפשר לזרוע חופש בציר הפיתול. אלגנטי, פשוט, וזול.ציטוט:
האם יש דרך לשפר את הדברים הללו? במקום בושינגים נגיד מיסב בחיבור לשלדה?
לא נראה לי. זה פשוט תכנון שלוקח בחשבון עבודה בפרופיל מסויים, ובו אכן אין בעיה. בפרופיל קשה יותר מבחינת מהלכים - זה פשוט לא עובד. זה לא פיוז, זה "רק" לא עובד.ציטוט:
אני משוכנע שהתכנון הוא אכן "פיוז מכני" כפי שכתבתי בסוף
אסף.
רון
לא מכיר באופן אישי את הסולידוורקס ומודל הבאקליניג, קח בחשבון שFE המובנה בתוך תוכנת תיב''ם הוא בעל יכולות בסיסיות מאוד!
לגבי קריסה אלסטית, יציאת המבנה מיציבות, נהוג לחשב את Pcr עבור מוד הקריסה האלסטית (הראשון), לא ממש ברור לי מה התוכנה עושה ולכן קשה לי לחוות דעה יותר מקצועית.
1. המגמה ברורה למרות שהמספרים בחישוב המאמצים לא נכונים, זה בסדר לנתח כך בעיות הנדסיות.
2. LSDYNA ידרוש ממך זמן לימוד ארוך, זה רחוק מ"לשחק בתוכנה" בחישובים דינמיים צריך להבין טוב את הפיסיקה/מתמטיקה ואלגוריתם הפיתרון של התוכנה, ידרוש ממך RTFM והרבה RTFM=Read The Fucking Manual, אם אין לך זמן תבדוק, מגמות בחישוב סטטי ותדגיש שהמספרים לא נכונים עקב אי נגישות לתוכנת FE דינאמית.
בהצלחה
והנה, מתלה קדמי סטנדרטי של ראם, לעומת מבנה משופר, של ראם פאואר וואגון. שימו לב לפתרון, שלדעתי הוא אלגנטי מאוד:
קובץ מצורף 88868קובץ מצורף 88869
אסף.
עוד מנסח תגובה...
נמחקה אוף.
אני רק יוסיף דוגמאות שנמצאות זמינות באוסטריה ותאילנד.
https://lh3.googleusercontent.com/-w...255BUNSET%255D
https://lh4.googleusercontent.com/-_...255BUNSET%255D
https://lh3.googleusercontent.com/-V...255BUNSET%255D
https://lh3.googleusercontent.com/-j...255BUNSET%255D
https://lh3.googleusercontent.com/-L...255BUNSET%255D
https://lh3.googleusercontent.com/-Y...255BUNSET%255D
https://lh3.googleusercontent.com/-Q...255BUNSET%255D
https://lh5.googleusercontent.com/-m...255BUNSET%255D
https://lh3.googleusercontent.com/-n...255BUNSET%255D
https://lh3.googleusercontent.com/-w...255BUNSET%255D
https://lh3.googleusercontent.com/-O...255BUNSET%255D
https://lh3.googleusercontent.com/-N...255BUNSET%255D
זה כבר שינוי של המתלה ל 4-link , וזה סיפור אחר.
אסף.
אגב, מהתמונות נראית איכות ריתוכים נוראית... קקי של ציפורים כמו בכיכר אורדע ברמת גן.
אמיר חוץ מהתת שלדה שבאמת נראית חובבנית הקיטים האלו נראים טוב, הריתוכים, הצבע , החלקים המגלוונים, אפילו נראה די מסיבי וגם מהלכי המתלה מרשימים ביותר.
לצערי הסדר של התמונות התבלבל.. ואפילו אחת נמחקה, בבקשה אסף: פתרון יותר אלגנטי לחיבור האחורי.
http://i01.i.aliimg.com/photo/v0/101...oint_Style.jpg
ציטוט:
נכתב במקור על ידי שגיא S
הפוך גוטה, למיסב אין גמישות או יכולת לספוג אנרגיה מעצם היותו עשוי מחומר קשיח. להבדיל מבושינג שעשוי מחומר פלסטי עם אלסטיות. מיסב במקרה טוב יתעוות ויפסיק לזוז, במקרה הפחות טוב יתבקע.
דבר אחד שאני לא מבין - גם אם נשים מוטות רדיוס מחומר מתכתי מאוד חזק שלא יתעקם בהצלבות בשילוב זעזוע רציני - זה לא אומר שהם פשוט יעבירו את האנרגיה הלאה אל נקודת הכשל הבאה (במקרה הזה השילדה ..) מעצם העובדה שחומר קשיח לא סופג אנרגיה כמו חומר עם יכולות אלסטיות?
דווקא נראה שהבנת מצוין, זה פשוט יותר מתסכל להחליף כל שני וחמישי מוט/ות מאשר לגרום לסדקים בשלדה. כמובן שלאורך זמן גם היא תיסדק אבל עד אז כנראה שהרכב כבר לא יהיה בבעלות ה"סודק" או לחילופין, ימצאו פתרון הולם גם שם.
כתבתי בדיוק על זה, זאת ההודעה שנמחקה לי לפני יומיים, אמיר תודה על ההצלה:
אוסף של פשרות, רכב מקורי הינו אוסף של פשרות וגם רכב משופר הוא אוסף של פשרות.
זאת הנחת יסוד בסיסית כשנוהגים\קונים\משפרים רכב לצורך מסויים ותמיד חשוב לזכור את זה.
ארצה להתייחס דווקא לסמוראי סלילים,
הסמוראי האחרון בעצם היה קונספט לג'ימיני, תצורת מתלה דומה עד זהה עם הבדל קטן.
לפחות חצי עשור של עבודת שטח וכמה ידיים נוספות מראות סימני עייפות שעוד לא נראים בג'ימינים חובבי החניות התל אביביות.
..ולא, אני לא מדבר על הזרועות, אלא על הבושינגים שהתעייפו ונדרשו החלפה. בגלל עלויות יחסית גבוהות של הבושינגים המקוריים לא מעט מעדיפים להחליף לפוליאוריטן עם אורך חיים ארוך יותר כביכול.
מבדיקות שאני עשיתי גיליתי שהפוליאוריטן קשה יותר, פחות גמיש וכתוצאה מכך גם עובד קשה יותר אז גם הוא מתעייף ומייצר חופשים ונדרש להחלפה לא פחות מהגומי המקורי.
בהשוואה עם בוקסות דומות בשוק מרכבים אחרים גדולים וכבדים יותר, כדוגמת הדיפנדר והדיסקברי גיליתי כי הגומי המקורי מאפשר תנועה גדולה יותר, הבושינג עצמו גדול יותר והבורג והמוביל קטנים יותר מהדיפנדר.
כלומר יש יותר הבושינג המקורי של סוזוקי מאפשר טווח תנועה גדול יותר מבוקסות המצויות ברכבים גדולים הרבה יותר.
ההנחה שלי היא שזה מכוון בעקבות זרועות קצרות יותר וגיאומטריית מתלה "מרוסנת יותר" בסמוראי לעומת הדיפנדר.
לכן גמישות הבושינג היא רלוונטית מאוד למחקר והיא לא תמיד תגרום לכשל בזרוע (למרות שהזרוע אצלי בסמוראי התעקמה משילוב של מהלך מתלה מעט גדול יותר ושימוש בפוליאוריטן)
במקומות אחרים בעולם כמו אוסטרליה אתה תשמע מחובבים ומאנשי מקצוע קריאות אזהרה משימוש בפוליאוריטן!
דוגמא לכשלים: מחלה של הסמוראי, תושבות זרועות הרדיוס מהסרן האחורי נוטות להיקרע מהסרן.
(אני חותם שרוב בעלי הסמוראי סלילים כבר נתקלו במחלה או היד הקודמת כבר טיפלה בבעיה)
https://lh5.googleusercontent.com/-N...0820103386.jpg
https://lh5.googleusercontent.com/-P...0820103387.jpg
https://lh5.googleusercontent.com/-W...0820103388.jpg
https://lh3.googleusercontent.com/-K...o/DSCF0404.jpg
ומהפורום: http://www.jeepolog.com/forums/showt...ושבת-מוט-רדיוס
למדנו דבר או שניים ארבע שנים אחרי...
בנושא מיסבי קצה בחיבור לשלדה: (פתרון אגב שקיים במוצרי מדף גם לג'ימיני וגם לסמוראי סלילים)
אין ספק ששימוש במיסב קצה מסוג כזה או אחר יאפשר יותר תנועה למתלה..
אבל ברכב שאוסף הפשרות הנדרש הוא גם התנהגות כביש בטוחה וצפויה לא בטוח שזה מה שנדרש.
מיצב הקצה יעביר הלמים ישר לתושבת השלדה, יתנגד פחות לגלגול ועוד... בעוד שמיסב מקורי "יבלע" חלק מהתדרים וישמור את המרכב מאוזן יותר בסיבוב.
פתרון דומה לזה שאסף הציג כבר נראה על ג'ימינים ברחבי העולם, יש קיטים כאלו בתאילנד ואוסטריה (אלו התמונות שהעלתי בהודעות הקודמות).. ורבים הממליצים על הוספת מוט מייצב אחורי כדי לשמר את היציבות בכביש.
צריך לזכור מה המשימות אותן הרכב צריך לבצע, אנחנו לא כל הזמן מטפסים על סלעים, אנחנו גם נוסעים עם הרכב ביומיום או בדרך לטיול, אנחנו מוסיפים משקלים לא מבוטלים על הרכב מעלים את מרכז הכובד, עושים שבילים מהירים, נוסעים בבוץ, מעטפת הביצועים של הרכב משתנה לגמרי לעומת המקור.
היו על זה ויכוחים כבר ובכל זאת, בעבירות מהלך מתלה זה לא הדבר הכי קריטי, בטח לא ברכב קצר וקומפקטי כל כך שבעל יכולת תמרון עדיפה תמיד נתיבים פחות בעייתיים, יציבות בשבילי בוץ מהירים גם היא חשובה לדוגמא.
או אפילו באתגרי עבירות, לפעמים דווקא רכב עם מהלכי מתלה גדולים מאוד ודרגת חופש גדולה במערכת המתלים יובילו לרכב שמאוד מסוכן להתנהל איתו באתגרי עבירות קיצוניים בגלל מרכב קופצני ולא מרוסן והתנהגות לא צפוייה, לא פעם אני רואה רכבים עם מהלכי מתלה עצומים שמתקשים להוריד את הכוח לקרקע..
לגבי מיסב קצה - הוא יודע לעבוד בזוויות של, למשל, 15 מעלות לכל צד, לעומת 3-4 מעלות לכל צד של בושינג גומי עם מהלך גדול.
אז זה אומר שהוא נותן לזרוע להסתובב סביב צירה יותר מהבושינג המקורי.
אבל עדיין - ו לא הבעיה העיקרית. הבעיה כפי שכתבתי קודם, היא שבהצלבהזרוע אחת רוצה לעלות והשניה לרדת. אבל החיבור הכפול לסרן מאלץ אותם להישאר מקבילות. כאן הגמישות של הבושינגים היא כל מה שמאפשר את התנועה, ובסופה יש פיתול של המוט. אז המיסב אכן מקטין משמעותית את הפיתול של המוט עד מקום מסויים - אבל הבעיה הבסיסית נשארת.
תוסיפו לזה בעיות אינהרנטיות למיסבי קצה - הם דורשים תחזוקה, הם מהר מאוד מתחילים להרעיש ולדפוק, והם מעבירים הרבה יותר "רעשים" והלמים לשילדה. אגב - שימוש בבושינגים "למטה" ומיסבי קצה "למעלה" הוא די טוב לריסון חלק גדול מאותם רעשים, אבל כשאפשר (למשל ב 4 לינק אמיתי) אני מעדיף לעשות שימוש בבושינגים "למעלה" ומיסבי קצה "למטה" כי התצורה הזו משקיטה ומבודדת יותר טוב את המתלה מהשלדה.
אסף.
לדעתי הבושינג גומי המקורי יודע גם לעבוד בטווח קרוב ל-30 מעלות, בטח לא 3-4 מעלות.
מעבר לזה יש בושינגים מגומי יותר רים מהמקור..
חוץ מלחזק מכלולים (זרועות רדיוס, מוטות פנהרד והיגוי) אין מה לגעת מעל הגבהה של 2", רק VirtualLift וצמיג הכי גדול שהמכלולים יצליחו להחזיק.
אבל אז הולך כל הכיף...