יש הבדל קטן בין הפסקת חשמל ובין שואה גרעינית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
Printable View
יש הבדל קטן בין הפסקת חשמל ובין שואה גרעינית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
וכמה כאלו התרחשו?ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
ועזוב רגע בצד את רמת התחזוקה הלא קיימת של צ'רנוביל.
פוקוצ'ימה?
בתחנות מודרניות הסכנה, הלכה למעשה, לא קיימת. תשכח מצ'רנוביל ומטכנולוגיה של לפני 50 שנה. גם בכור היפני המיושן יחסית הנזק היה מזערי. וכתוצאה מצירוף מקרים שבאמת לא ניתן היה לחיזוי.
אסף.
אם הן כל כך בטוחות אז למה סגרו אותן?ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
דרור וכל השאר שבטוחים שאין בעייה טכנית והכל אשמת הממשלה וחרא של מדינה וכו... - בואו נניח שזה נכון, ותישארו בבקשה מחוץ לדיון, כדי שנעלה את הרמה שלו לדיון טכני אמיתי. עד עכשיו הוא לא היה כזה. בואו נשאיר רגע בצד גם את התחנות הגרעיניות, פוקושימה, ומלחמת הכוכבים ונחזור לכותרת של חנן.
אז ככה - אין לי סיבה לפקפק בכך שבצהרי יום ה9 ביוני, מהימים הארוכים בשנה, כשהשמש בשיא השמיים, והיה זה מן הסתם יום בהיר במיוחד ברוב שטחה של גרמניה, במשך שניות ספורות התפוקה של סך הפאנלים הסולאריים בגרמניה היתה 23.1 ג'יגה וואט, וזה אכן היה חצי מהצריכה הכוללת בגרמניה באותן שניות שהיתה 46 ג'יגה וואט.
אני יכול לספר לכם, שאני ברגעים אלו שובר את השיא של גרמניה. היום, צהרי יום שישי 27 ביוני, כשהשמש בשיא הגובה וחם-מוות בעמק בלי שמץ של ענן או תקווה לענן, אני מייצר על הגג כ6 קילוואט, שזה למעלה מ100% מהצריכה הכוללת שלי ברגעים אלו, שמורכבת משני מקררים, מזגן מרכזי גדול, והמחשב עליו אני מקליד כרגע.
זה צריכה רגעית, הספק. מה שמעניין יותר מן הסתם הוא כמות האנרגיה במשך שנה שמפיקה גרמניה מאנרגיה סולארית. אני יכול לספר לכם שאני הפקתי במהלך השנה האחרונה 12,080 קוט"ש, כשהצריכה שלי במהלך השנה היתה 17,801 קוט"ש. אני ייצרתי 68% אחוז מצריכת החשמל הביתית שלי בשנה האחרונה, וזו עובדה.
הנתונים לגבי גרמניה זמינים ברשת - בשנת 2011 יצרה גרמניה 20.5% מסך האנרגיה שהיא צרכה. היעד של גרמניה הוא 35% ב2020. http://en.wikipedia.org/wiki/Renewab...rgy_in_Germany
היעד של מדינת ישראל הוא 10% עד שנת 2020. זה לא כולל את האנרגיה שחוסכים דודי השמש בישראל, שמוערכת על פי הכתוב בוויקדיה ב3-4% בשנה.
היעד בישראל נמוך יותר מגרמניה קודם כל מסיבות פיזיקליות שנפרט בהמשך, וקשורות לזה שאני כן יכול לייצר 68% מהצריכה השנתית בבית שלי.
כל זה, בגרמניה ובישראל, לא מחוות ולא משטחי מדבר ולא ממראות ולא מנעליים, אלא בעיקר בדרך שעובדת - פאנלים סולריים על גגות בשטחים בנויים, בכל מקום שאפשר. כמו אצלי על הגג (בוש דרך אגב, עשר שנים אחריות).
אז למה בגרמניה אפשר לייצר 35% ואצלינו רק 10%, כשאני מייצר עובדתית 68% מהצריכה שלי וכמה מחברי במושב עם מערכות גדולות על הרפתות מייצרים יותר מ100% מהצריכה השנתית שלהם?
בגלל לחץ של דעת קהל שמורכבת מהרבה אנשים שלא באמת מבינים, ו"עזרה" מיזמים שרוצים לבנות מערכי הפקת חשמל חדשים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
תסתכל כאן לצורך השכלה כללית, הנושא כמובן יותר מורכב מהרצאה של מדע פופולרי, אבל ניר (המרצה) הוא לא ילד, איש אקדמיה שמבין כמה דברים, פרופ' לפיזיקה גרעינית ומומחה למתקני גרעין:
http://youtu.be/FkiwjeRZ_Bg
אסף.
נמרוד,
הפקת חשמל ביתי שונה מתעשייתית - ובאמצע יש את המערכים החצי תעשייתיים של החקלאים (רפתות ולולים) ומהיכרות קרובה מאוד עם השוק - הניסוי נכשל בגלל שהתמונה שהוצגה היתה ורודה מאוד שלא לומר לא ריאלית.
יכול להיות שהשכנים שלך עם הרפתות מצליחים עדיין לקיים את המערכים שיש אצלם - אני מכיר עוד מושבים שבהם זה מצליח - אבל זה יוצא מהכלל. הכי חשוב זה שבטווח הארוך הרווחים לא מגיעים מהר כמו שתכננו, הגניבות של הפנלים מקשות מאוד, והתחזוקה עולה הרבה יותר ממה שהובטח. במצב העניינים הזה השוק הספציפי נעצר כמעט לחלוטין בשנה- שנתיים האחרונות אחרי תקופת פריחה מדהימה.
בגיזרה הביתית אני מסכים איתך - המצב מצויין בגלל שהתחזוקה פשוטה יותר והאבטחה פשוטה יותר (אני לא מכיר גניבות של תאים מגגות של בתים).
אם הדיון הוא על מתקנים ביתיים - אז כן, זה נהדר. אבל רוב האוכלוסייה עדיין גרה בעיר, כך שזה לא נראה לי פתרון ברמת המדינה.
אסף.
אפילו הבדואים הבינו את זה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
יש המון פאנלים ליד אוהלים בדרום.
Slowly..
במה שונה התחזוקה והאבטחה של פאנלים סולאריים בין יצרן ביתי קטן או מסחרי גדול? אין שום הבדל עקרוני בעלויות אחזקה ואבטחה ביחס לתפוקה, ואם יש אז בבקשה הער את עיני.
יש מאפיין ייחודי של מדינת ישראל שאחראי לזה שאנחנו לא יכולים לייצר אנרגיה סולארית באותו יחס לסך היצור כמו גרמניה למשל, או כמוני כיצרן קטן, ואני מופתע שאתם מתעלמים ממנו...
מדובר בניהול סיכונים , צריך לדעת מה תוחלת הנזק במקרה ש...כנראה שבמקרה הייחודי של ישראל מדובר בתוחלת נזק גבוהה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
למה?
אסף.
נמרוד,
אתה מתייחס להיבט הגיאוגרפי?
Slowly..
שיש לנו ים נמוך בכ 400 מטר מהים השני... ?ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
שרשת החשמל שלנו קטנה, סגורה ומנותקת מכל שאר העולם.
אסף, בהתייחס לנתוני אמת מהערבה ורמת הגולן המערכות מתפקדות מצוין ולראיה הריבית הנמוכה שהבנקים גובים למימון המערכת (פריים + 1% ובעבר פריים + 1/2). כיום כשהתעריפים זהים לתעריפי החשמל הרגילים, המערכות הגדולות (בשטח של כחצי דונם) משיגות תשואה של כ 12- 16 % לשנה ..ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
כנראה יש מי שיודע מה תוחלת הנזק שעלול להיגרם מפגיעה של טיל/פצצה/.... בתחנת כוח גרעינית שממוקמת בישראל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
אולי שכחת או שאתה לא יודע שבמלחמת המפרץ הראשונה נפלו טילים בליסטיים במרכז הארץ.....אז אלו היו טילי סקאד אהבלים עם חצי טון חנ"מ אבל היום כנראה מדובר בסיפור אחר לגמרי......
ברייטסורס?ציטוט:
נכתב במקור על ידי tzagi
את מי פגשת?
זה גם ההתרשמות שלי והמספרים שאני מכיר, גם באופן אישי. השוק של יצור חשמל סולארי לא התרסק בכלל, והוא רווחי לכל מי שהתקין. השוק של התקנת מערכות סולאריות השתנה. משנת 2008 קמו עשרות חברות אד-הוק שעסקו בהקמה, שהייתה בקצב גבוה. עכשיו העסק של הקמה נרגע, מחירי המערכות ירדו, גם המחיר שחברת חשמל מתחייבת אליו ירד כמעט למחיר קוט"ש לצרכן. אין גם מעבר להתקנה שום פרנסה לחברות האלו - התחזוקה היא עסק קטן מאד כי אין כמעט תחזוקה. אבל כל מי שמייצר חשמל, מייצר בתשואה יפה מאד, וגם מי שמשקיע במערכות קטנות או גדולות היום זו השקעה טובה כי מחיר הפאנלים ירד ויורד כל הזמן.ציטוט:
נכתב במקור על ידי amit1
מה שכן, הכל תלוי לגמרי בקצב ההקצאות של חברת חשמל, שניתנות במשורה, עד ליעד של 10% ב2020 כאמור, וזה מהסיבה שרשת מבודדת לא יכולה לקבל הרבה יותר מזה מאנרגיה סולארית, וזה בגלל הבעיה היסודית של אחסון עודפי חשמל.
גרמניה מחוברת במאות חיבורים לכל שכנותיה - כך שיש לעודפי היצור של גרמניה לאן ללכת. לסקנדינביה הקרה והמעוננת לצורך העניין, או פשוט למקומות אחרים באירופה שמעוננים באותו הזמן שבגרמניה שמש, ולהיפך.
http://upload.wikimedia.org/wikipedi...Europe.svg.png
אני בבית שלי יכול להתקין על הגג מערכת בהספק נומינלי גדול יותר משיא הצריכה שלי - כי אני מיקרוב ברשת ענקית, עודפי היצור שלי הולכים לרשת הארצית. אבל זה יכול לעבוד עד גבול מסויים. אם במושב שלי היו מקימים מערכות סולאריות מעל היקף מסויים, שמנוהל על ידי חברת חשמל, אז בשיא היום, בשיא הקיץ, המתח היה עולה מעבר למה שהמערכות בנויות אליו (249-247 וולט נדמה לי) והן היו מתחילות להתנתק.
זה קרה למשל בישוב אחד לפחות בדרום הארץ, שיש לו חיבור אחד עם הרשת הארצית, ובגלל טעות של חברת חשמל התקבלו הקצאות גדולות מדי - בימי שיא הקיץ המתח היה עולה והמערכות היו מתנתקות. אז האנשים שהתקינו את המערכות האלו, לא יכולים לייצר מעבר למה שהרשת יכולה לקלוט.
אני במובן הזה כמו גרמניה בתוך הרשת העצומה שהיא כלל ארופה. לישראל אין לאן לייצא עודפים.
כן עובדים על מערכות לאגירת אנרגיה - נדמה לי שמשהו כמו ג'יגאווט של אחסון הידרואלקטרי בתכנון, יש מתקן בגלבוע של 300 מגה וואט שכבר בבנייה.
לגבי התחנות הגרעיניות, אני חושב שבעיית היסוד היא שוב של קנה מידה. כורים גרעיניים משתלם להקים כשהם גדולים מאד, כורים מודרניים מייצרים1-1.5 ג'יגה וואט ויותר כל אחד, ומקימים אותם בדרך כלל באשכולות של 3-4. זה פשוט גדול על מדינת ישראל שהצריכה שלה היא 11-12 ובעתיד 15 ו20 ג'יגה וואט. לא הגיוני ששליש או חצי מהצריכה תהיה תלויה באתר אחד, ואתרים קטנים יותר כנראה לא משתלמים. וכאמור לישראל אין לאיפה לייצא עודפים.
וכשזה לא כלכלי, אז כל שאר השיקולים לא רלוונטיים.