Printable View
היי אסף.
כפי שמתגבש עכשו - לאור השיתופים כאן - אני ארד יותר דרומה היכן שאחרים לא מגיעים. בשבת האחרונה הגעתי מכיוון רפיח ועד שלא הגעתי לצומת סעד לא היו שום צ'יפורים של אזרחים לאורך כל הדרך.
אני מקווה שאמצא שם את הגדוד שלי מגולני - כך שזה יהיה מושלם - כי יש לי מספיק לגדוד שלם.
בגדוד בסדיר חטפתי בטעות 81 כשהייתי ביום אויב, עכשו אתנסה ב-120 ואם אחטוף תמיד אוכל להרגע שזה יפורסם כאן...........העיקר שה-75 יצא שלם.
חיים, אם תרצה "נקודת התארגנות" קרובה לרפיח, אתה מוזמן לחבל שלום. יש לי ממ"ד פנוי וצינור מים למלא את העוקב...
חיים - נשלחה ה"פ.
אח שלי מ"מ בגדוד "שלך", כרגע בפנים משחיל אותם;)
תודה על כל הרצון הטוב שלכם.
אתמקם כפי שנראה מכאן ועכשו ליד 12 בכינוס הקדמי. רק אבדוק שיש מספיק לקוחות.
היום מסתיימות ההכנות של אירגון המסעדה. מסתבר שזה לא פשוט כפי שזה ניראה לי בהתחלה. ים של ציוד והרחבה של המוצרים והתפריט הפכו את ההתארגנות לממש מורכבת. מזל שה-75 יכול לקבל עליו את כל הציוד והמזון ברווחה בכדי להאכיל גדוד צה''לי אחד.
לכל הדואגים - הפסקת האש שנכנסת עכשו לשלושה ימים תאפשר את פתיחת המסעדה בכל מקום שארצה באופן בטוח ,וכך אתמקם בשטח הכינוס הקדמי של גדוד 12.
המסעדה תיפתח תחת ציליה שמובנית בג'יפ בשטח של 42 מ''ר עם שלושה שולחנות ו- 7 כיסאות - שיוזנו מכירת הבישול שמורכבת בג'יפ באופן קבוע - כך שאוכל לספק במשך 12 שעות עד 400 מנות אוכל.
התפריטת המוצע :
חביתה , עין או מקושקשת בתוך חצי פיתה. לפי בחירה אישית.
פלאפל
חומוס
רשימת תוספות :
סלט עגבניות
סלט מלפפונים
בצל קצוץ
בצל מטוגן
סלט עגבניות חריף
זחוג חריף מאוד
שתיה קרה - מים מינרליים עם לימון ונענע.
חברי האתר מוזמנים לבקר לפי השילוט ''מפגש עזה''. (אוכל להביא מהבית..............)
בהנחה וכולם יודעים מה מתרחש.
איזור עוטף עזה הוא שטח צבאי סגור. אל תסתכנו סתם.
בהחלט מצטרף לדרור.
הרצון לתמוך מובן ומעורר הערכה אבל אם יקרה זה עלול להתברר כמיותר עד כדי עצוב
JEEP GC V8 98 IR 3.5
Honda 300ex
רק תיראו איך כל המצב נזיל פחד.
עבדתי כל היום על בניית הג'יפ במוד של מסעדה ניידת ולא ידעתי כלום על הבלגאן של החטיפה עד שהגעתי הביתה אחר-הצהריים. עכשו הוא חונה כאן למטה עמוס עד הסוף ומוכן ליציאה בחמש בבוקר. וכל האזור השתגע.
ובסך הכל רציתי לעשות כמה חביתות לחבר'ה.
הסיכון שאתם מדברים עליו הוא ממש קטן, ואלפי אנשים חוץ ממני נמצאים באותו סיכון. החכמה שצריכה להיות מצידי אמורה למצוא דרך שלא להפריע לאף אחד בפעילות הצבאית שבסביבה - ולהוסיף ללוחמים תחושה טובה שאנו תומכים בהם עד המטר האחרון - וזה לא עוד חביתה שהלוחמים יאכלו.
אני בטוח שאם תסע עם הגיפ לתושבי עוטף עזה ותפתח מסעדה חינמית לאנשים שם זה יעזור לא פחות
תיקון : ראיתי עכשיו את ההודעה שכל עוטף עזה זה שטח סגור. אם יש לך אפשרות לשמור את החומרים לפעם אחרת אני חושב שזה עדיף
רכס , אתה בטוח מכיר את האמרה - ״ אם 3 אנשים אומרים לך שאתה שיכור לך לישון אפילו אם לא שתית כלום ״ .
אוהבים אותך ולא רוצים שתסכן את עצמך או את כוחותינו , המצב שם כרגע לא כמו לפני 3-4 ימים .
אני מקווה שיכולת ההתעלמות שלך מפוסטים שלא לרוחך לא תנצח גם כאן !!
בבקשה אל תתעלם מהודעה זו ומכל מה שרשמו לך מעלי .
בכל אופן - כל הכבוד על היוזמה ויש הרבה מקומות אחרים בהם תוכל להיות לעזר רב !!
בתור אחד שבא והולך משטחי כינוס בשלוש השבועות האחרונים, אל תתקרב. זו סטטיסטיקה, והיא לא עושה חשבון לאף אחד.
יש מספיק חיילים שתורמים המון למערכה ולא מקבלים, כי הרבה פחות סקסי לתרום בבסיסי חיל האויר או לאנשי התעסוקה המבצעית באיוש.
מצא לך יחידה אחרת, במקום פחות מסוכן, ולך תשמח אותה ותעניק מטוב ליבך.
נתחיל בזה שהרכב עמוס לעייפה במצרכים מעולים שעלו בהמון התרוצצות כל השבוע ולא מעט כסף, - ושרק מחר אפשר לצרוך אותם.
חוץ מזה - במלחמת לבנון השנייה ישבתי במטע שזיפים מתחת למארון-א-ראס ,הארטילריה עברה לי מעל הראש, ועוד היתה קצרה - והדחפורים הטנקים והפומות עברו מימין ומשמאל כשהם רומסים את גדרות המטע והגבול. שם באמת פחדתי שאיזה מרכבה תרמוס אותי.
אבל ברצינות - ה-120 באמת ניבזי במיוחד - ואשתדל להיות ממוקם טקטית במיקום שהוא אולי מחוץ לטווח שלהם.
מישהו זוכר מה הטווח האפקטיבי של ה- 120.? נדמה לי 6 ק''מ .בתוספת של ירי ממרחק של 2 ק''מ מהקו של הגדר פנימה, לפי הנתון הזה אצטרך להתמקם 4 ק''מ
מהגדר בתוך השטח שלנו. תקנו אותי אם אני טועה.
סע לאיו"ש רכס... ישמחו לקראתך הרבה יותר, ולדעתי גם המצווה גדולה יותר.
מילואימניקים שם תופסים קו כבר חודש, ואף אחד לא שם עליהם.
4 ק"מ פנימה לא כ"כ רלוונטי, ואי אפשר להרחיב בלי עבירות ב"מ.
חיים,
במקרה הגרוע אתה יכול להתמקם ליד אחת החסימות בציר ראשי, איפה שכולם חייבים להאט/לעצור.
שים שילוט בולט לגבי החינם, שלא יחשבו שאתה גזלן.
אני חייב להגיד שהרוח שלך מדהימה כל פעם.
סוף סוף אני אחרי מקלחת וארוחה קלה שלא הספקתי לאכול כל היום. חזרתי לפני שעתיים שלוש עייף אך רצוץ לחלוטין. אני מודה שלא הייתי מודע לקריעת תחת שאני אמור לעבור היום.יותר מזה - כפי הנראה אם הייתי יודע קודם למה אני נכנס - מאה אחוז שהייתי נשאר במזגן.
כל השבוע עסקתי בהקמת המסעדה מבחינה לוגיסטית והמאמץ התפזר על כל השבוע ועל כל יום שישי במלואו. כל שני כסאות הגיעו ממקום אחר,שולחנות מתאימים ממקומות אחרים,והמון פריטי עזר שבלעדיהם אי-אפשר, גליל נייר ענק,פח-אשפה,מערכת קערות,כוסות חד-פעמיים,שלטים,דגלים,מחצלות,צידניות,והרבה אוכל שהתברר שטעיתי בכמויות המופרזות שהבאתי מחוסר ניסיון מוחלט והדאגה הקבועה שלא יחסר.
הרעיון של חביתות היה ענק - ההתנפלות עליהן מוטטה אותי - שש או שבע שעות אני על כירת הבישול בחום של החוץ 33 מעלות ומעל הכירה 50 מעלות. וכל זה לאחר הקמת תחנת ההאכלה עם האוהל הענקי,מערכות הישיבה ,תליית השלטים,הכנת הסלטים,הכנת הצידנית עם השתיה הקרה - וכל זה מוכן לאירוח ראשון בשעה 0730 בבוקר.
התעוררתי ב- 0400 והדרמתי ישירות לקיבוץ עלומים. היות וכל הכוחות ממערב ,התמקמתי בצד מזרח בכניסה ליישובי אשכול ליד תחנת מקורות עם המון חנייה מסביבי. היות ואתמול נהרגו מפצמ''ר שני מטר משם - כולם עברו מזרחה ואני נשארתי בטווח המרגמות - לפני הכוחות שמאחורי. עמדת 155 שהיתה מאחורי הורידה את המסגדים של עזה מעל הראש שלי כל היום,ועמדת טנקים מימיני לא עשתה פחות.
הבאתי בחשבון שאם מקפלים אותי משם - אין לי שום כח פיזי גם לקפל את התחנה וגם להקים אותה מחדש וזה סוף הסיפור.ולכן הטקטיקה היתה למשוך זמן.עוד אני עוסק בהכנת מאות חביתות מגיעים אלי כל שעה מוסמכים מהמשטרה, ממפקדת האזור וממד''א וכל אחד רב איתי בנפרד על פינוי העסק שהומה אדם.
בגלל הבלאגן של פיזור היחידות יש בעיה לוגיסטית בהעברת האוכל לחיילים המפוזרים ואני בדיוק באמצע המהומה עם פתרון לקפה וחביתה חמה. ובכלל - אנשי חיל הים נמצאים על היבשה ואין להם אבא - אז לאחר שאף אחד עם מזנון לא הגיע מהצפון בגלל האזהרות ,הייתי הפתרון היחיד על עשרות ק''מ כבישים.
בהתחלה עוד הצעתי חביתה,עין או מקושקשת עם בצל או בלי בצל ,עם ירקות או חומוס ופלאפל. תוך פחות משעה עשיתי עשרות חביתות עם בצל בלי לשאול כלום - כי הלחץ היה כאילו מחלקים חביתות בלי כסף..............
בכל שעה הצבא שלח אלי דרגת פינוי יותר גבוהה .את המשטרה נפנפתי די בקלות. בהתחלה הגיעו רסר''ים שהפכתי לחברים והם ירדו על אוכל וקפה, אחריהם נשלח רס''ן שהסכים שאשאר עוד שעה עד שיגמור את הסיור שלו. אחר כך הגיע סגן אלוף שברח כשהיה צבע אדום, ובסוף הגיע אלי תת אלוף עצבני פחד שהודיע לי שהוא מזמין משטרה,בלי לדעת שהמשטרה כבר חברים שלי. בסוף הוא העמיד עלי אלוף-משנה צמוד שדיווח לו במשך שעה איך אני מפרק את התחנה.
הכי כייף היו החיילים - כששמעו שהגעתי מרעננה עם שחר ,אמרו לי - ''זה שהעורף איתנו נותן לנו כח לעוד שבוע לחימה''. וזה היה שווה יותר מהכל.
ועוד היו שרצו ''תמונת לוחמים למזכרת'' - כך שגם זה היה בין חביתה לחביתה.
תודה לכולכם על הדאגה - שעכשו אני יכול לומר בלב שקט - שגם אני שקשקתי לא מעט מה- 120 הניבזי למדי.
רכס, התרגשתי מכל מילה שרשמת ומהרוח הפטריוטית מאחרי המילים.
יישר כח !!
באשר ליוזמה הספציפית שלך, אני מקבל הרבה מסרים מחברים שנמצאים שם בלחימה שאומרים ש"בפנים" האם אוכלים מנות קרב,
כשהם יוצאים מחכות להם ערמות של במבות ועוגות בעוד שמה שהם רוצים זה אוכל פשוט ורגיל וזה חסר להם.
מכאן החשיבות של מה שעשית היום...
תבורך..
כל הכבוד רכס ומזל שנגמר בשלום.
באמת מזל...
מדהים , כל הכבוד רכס .
שבוע נפלא :)
עם כל ההערכה שלי לתרומה, הן בזעת אפך והן בכספך, קשה לי מאוד להעריך את העניין הזה.
אמנם הכל נגמר בשלום, אבל תראה כמה אנשים הצלחת להעסיק עם חביתה בפיתה.
יש מלחמה בחוץ, אנשים פה לא ישנים, חיים כבר שלושה שבועות בתת תנאים, ואתה מעסיק אותם בפינוי של ציליה.
במדינה מתוקנת היית מבלה את הלילה במעצר. אף חיוך של חייל, ואף בטן מלאה, לא שווים פגיעה בחיי אדם או בעבודה התקינה של כוחות הביטחון.